החזר כספי מכשיר להסרת שיער

להלן פסק דין בנושא החזר כספי מכשיר להסרת שיער:

פסק דין

הסכסוך
1.     ביסוד הסכסוך בהליך דנא עומד הסכם שנכרת בין הצדדים ביום 26.11.2003 (טופס ה"הזמנה", המהווה את הסכם ההתקשרות, צורף כנספח ג' לתצהירי התובעות). התובעות - אפילטוריות העוסקות בתחום הסרת שיער - רכשו מהנתבעת מכשיר המכונה "קריסטל", שייעודו הסרת שיער בלייזר. בתביעתן עתרו להורות לנתבעת להשיב להן את התמורה החוזית ששילמו בגין המכשיר, בסך של 56,000 ₪ (קרן). כן עתרו לחייב את הנתבעת לפצותן בגין נזקים תוצאתיים, ובתוך כך הוצאות משפטיות, הוצאות טיפולים והנחות שהיקנו למטופלים, אובדן שעות עבודה, רכישת מכשיר חלופי ופגיעה במוניטין. ביסוד תביעתן מונחת הטענה, כי המכשיר סבל מ"אי-התאמה": הוא לא סיפק עוצמת אנרגיה בערך של 22 ג'אול לסמ"ר כפי שהובטח ע"י הנתבעת, ועל כן לא השיג תוצאות אפקטיביות של הסרת שיער.

2.     הנתבעת התגוננה בטענה עיקרית לפיה המכשיר התאים למטרתו, וכי התובעות וידאו זאת היטב לפני שרכשוהו (ס' 3-4, 7 לכתב ההגנה). עוד נטען, כי אם מטופלים היו חסרי שביעות רצון, הרי שהדבר "נגרם כתוצאה ממעשיהן ומחדליהן של התובעות, ולא בשל הנתבעת" (ס' 21 לכתב ההגנה).

3.     במישור הדיוני: מטעם התובעות העידה כל אחת מהן (התובעת 1 כמצהירה עיקרית). התובעות הגישו את חוות דעתו המומחית של ד"ר חנוך כסלו, ואת תצהירה של גב' נופר דהן (לקוחה). מטעם הנתבעת העיד מר שלמה בידס (מנכ"ל), גב' רות אור וגב' אירנה קונטי (קוסמטיקאיות), וכן המומחה ד"ר ישראל בעז ארנון. העדים והמומחים נחקרו בפני. ב"כ הצדדים הגישו סיכומיהם.

אי התאמת המכשיר לתיאורו
4.     תביעת התובעות מבוססת על עילת "אי ההתאמה" שבדיני המכר. כידוע, דיני המכר, כחלק מן הדין החוזי הכללי, מחייבים את המוכר לספק מוצר העונה על התכונות שתוארו בהסכם. סעיף 11 לחוק המכר, תשכ"ח- 1968, קובע כי "המוכר לא קיים את חיוביו אם מסר -
...
(2) נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם;
(3) נכס שאין בו האיכות או התכונות הנדרשות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם;
(4) נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמא שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה;
(5) נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים".

5.     הוראת חוק זו נועדה להבטיח מתאם בין התחייבויותיו המילוליות של המוכר (בכתב או בעל-פה) לבין המוצר שהוא מספק בפועל. הרוכש משקלל את כדאיות העיסקה בטרם נקשר בה, בין השאר מתוך הסתמכות על מצגי המוכר. צפייתו הצרכנית הלגיטימית של הרוכש היא לקבל סחורה זהה לזו שהמוכר התחייב לספק. אספקת מוצר הסובל מ"אי התאמה" צפויה לכרסם במידת התועלת של הצרכן מן העיסקה ולשבש את תחשיב העלות-מול-תועלת. כמובן, העדר ההתאמה עשוי לנוע בין רמות שונות של עוצמה, החל מאי התאמה "שולית" ועד אי התאמה משמעותית, העלולה להפוך את ההסכם לעיסקת הפסד (השוו: א' ???? <> עקרון ההתאמה בקיום חוזים (תש"ן-1990) בע' 277).

6.     הדין מטיל בדרך כלל על ספק המוצר את הנטל לפעול באמצעים הסבירים העומדים לרשותו על מנת למנוע אי התאמה. הטעם לכך נעוץ בעדיפות היחסית של עמדת הספק, הנהנה מיתרון המידע. יפים לכאן דבריו של א' זמיר בספרו עקרון ההתאמה בקיום חוזים (תש"ן-1990) בע' 154-155:

"על יסוד תיאור זה של הגורמים הטיפוסיים לאי התאמה, ולאור נסיון החיים, ניתן לקבוע כי בדרך כלל הצד אשר יכול למנוע או להפחית את הסיכון של אי ההתאמות באובייקט החוזה בעלות נמוכה יותר הוא הצד שקיבל עליו לספק את האובייקט: המוכר לגבי הממכר, המשכיר לגבי המושכר, והקבלן לגבי המלאכה. בדרך-כלל יש לו מידע רב יותר על האובייקט, ומומחיות גדולה יותר לגביו. כאשר הוא היצרן של הנכס או המבצע של המלאכה, הוא יכול נקוט אמצעי-זהירות שיפחיתו את הסכנה של קיום פגם בתוצר הסופי. אם הוא מעסיק אנשים אחרים שיבצעו את המלאכה עבורו, הוא זה שיוכל לבחור באנשים היותר מתאימים לשם כך. כאשר הוא רוכש את האובייקט (או חלקים ממנו) מספקים אחרים - בידיו אפשרות נוחה יותר לערוך בירורים לגבי אמינותו של אותו ספק ואיכות מוצריו. בידיו השליטה באובייקט עד מסירתו לנושה, והוא זה שיכול להבטיחו מפני פגיעות בתקופה זו. הוא אף יכול להשפיע (למשל באמצעות הוראות-שימוש מתאימות), על האופן שבו ישתמשו באובייקט לאחר העברתו למקבל. גם כאשר מספק האובייקט הוא אדם פרטי (כמו משכיר דירה או מוכר של מכשיר משומש), בידיו מידע מלא יותר על מצבו ותכונותיו, מידע שמקורו בעצם החזקתו ושימושו באובייקט".

7.     במקרה דנא, השאלה העומדת לבירור היא עובדתית. ענינה בהשוואה בין תכונותיו החוזיות של מכשיר ה"קריסטל" לבין תכונות המוצר שסופק בפועל לתובעות. ניתוח הראיות שהציגו הצדדים תומך בטענת התובעות כי הנתבעת אמנם חטאה כלפיהן ב"אי התאמה", וכי המוצר שסיפקה לא עמד בעוצמת האנרגיה המובטחת. להלן תנותחנה הראיות.

ניתוח ראייתי
מצגי הנתבעת בעת ההתקשרות
8.     טופס ה"הזמנה" (נספח ג' לתצהירי התובעות) הוא עירום בכל הקשור לתכונות המכשיר. אין בו תיאור של תכונות, אופן תיפקוד או דרכי פעולה. המכשיר סופק ללא מפרט (ר' עדותו של מר בידס, פרוטוקול ע' 57 ש' 9). יחד עם זאת, מנכ"ל הנתבעת העיד, כי מכר את המכשיר בלווי הוראות הפעלה והדרכה: "היא [הקוסמטיקאית] מקבלת הדרכה איך להפעיל את המכונה בעל פה... היא מקבלת בכתב הוראות הפעלה. את הטופס שמפרט את ההתקשרות שלה עם המטופלים. היא מקבלת מחירון, את כל האביזרים של המכונה. היא מקבלת לפעמים חומרי פרסום והיא מקבלת גם כמו התובעות פרסום חינם בעיתון לאישה. היא מקבלת הדרכה" (פרוטוקול ע' 56 ש' 21-25).

9.     ב"הוראות להפעלה למכשיר" (נספח ד'1 לתצהירי התובעות) אין התייחסות לעוצמת האנרגיה ברמה המספרית. יחד עם זאת מצוין שם כדלקמן:

"המכונה מפיקה גלי חום חזקים ומהירים שמופנים לעבר אזורים שעירים בגוף. השער הבלתי רצוי מורחק ע"י חימום הזקיקים. אנרגית החימום מועברת לזקיקים של השער ע"י אור אינפרא אדום. האור האינפרא אדום נקלט ומחמם היטב רק את הזקיקים הכהים של השער... פעולת החימום על שורש השערה, ותבנית החום שהוא יוצר בעומק הזקיק תפקידה לאדות את נוזלי השורש ולגרום להשמדתו".

10.     טופס הסכמת המטופל לטיפול אף הוא אינו כולל פירוט של עוצמת האנרגיה בערכי ג'אול. מצוין כי "התוצאות המקוות" הן "דיכוי צמיחת של כ- 80% מהשיער הקיים" (נספח ד' לתצהירי התובעות).

11.     בינואר 2004, כחודשיים לאחר ההזמנה, ערכה הנתבעת "מפרט טכני", המרכז את נתוני המכשיר (נספח א' לתצהירי התובעות). מר בידס הסביר: "ברגע שהוצאנו את הקטלוג הזה החלטנו לרכז את הנתונים שקודם לא היתה דעתנו נתונה עליהם מבחינת הרצון של הקוסמטיקאיות לדעת" (פרוטוקול ע' 57 ש' 22-23). ועוד הוסיף: "הצורך במפרט הזה בנתונים האלה כפי שמופיעים, בהגדרה של המתח, זמני פעולה והנתונים האחרים, הוא צורך כללי לספק נתונים על המכונה שמוכרים, שלא היו קודם לכן כי הציבור לא התעניין בזה... זה היה משיקולים שהחלטנו לצרף את המפרט הזה מטעמי הגינות" (פרוטוקול ע' 57 ש' 26-30). מר בידס ציין כי מפרט זה אמנם לא נשלח לתובעות (פרוטוקול ע' 58 ש' 1-2), אך הוא שיקף את המוצר שמכר להן (פרוטוקול ע' 58 ש' 7-8). עוצמת הג'אול, כפי שמוצג במפרט, הובאה לידיעת התובעות (עדותו של מר בידס, פרוטוקול ע' 58 ש' 13-16).

12.     במפרט הטכני נרשמה עוצמת האנרגיה של המכשיר בערכי ג'אול: "אנרגיה מקסימלית: 2J/cm22". בטבלה נפרדת מפורטות תוכניות הפעולה של המכשיר, לפי מספרי תוכנית, ומצוינת רמת האנרגיה הצפויה להתקבל בכל תוכנית. המנעד נע בין 12.6 ג'אול בתוכנית 1, ועד 22.1 ג'אול בתוכנית מס' 12. גם במפרט הטכני מובטחות "תוצאות מרשימות" של הסרת כ- 80% מהשיער הקיים לאחר סדרת טיפולים.

13.     המפרט הטכני תומך בגרסת התובעת 1, לפיה: "הנתבעת הציגה את המכשיר בפנינו כמכשיר המתקדם ביותר הקיים בשוק, וזאת תוך מתן דגש על שלושת הפרמטרים שבדקנו [העוצמה בג'אול, אורך הגל בננומטר, רוחב הפולס]..., כאשר הנתבעת הבהירה לנו... כי מכשיר הקריסטל 512 מספק עוצמה של 22 ג'אול לסמ"ר, תכונה אשר הופכת אותו ליעיל ביותר מבחינת התוצאות" (ס' 14 לתצהירה; ההדגשה במקור). בחקירה גילתה התובעת עקביות בנקודה זו: "שלמה [בידס] הסביר לי שהדבר הכי חשוב זו העוצמה... נכון שמתחילים ברמות אנרגיות נמוכות ועולים לפי הצורך. 12 [מספר התוכנית בטבלה] אמור לתת 22 ג'אול, זו הטבלה שהוא נתן לי, זו הרמה הגבוהה ביותר" (פרוטוקול ע' 25 ש' 28-32).

14.     מר בידס העיד כי פעולת המכונה מתבססת על אנרגית חום, בדומה למכשירים נוספים הקיימים בשוק ואשר עוצמת האנרגיה שלהם נמדדת בערכי ג'אול (פרוטוקול ע' 58 ש' 15-20). מר בידס אישר, כי מכשיר הקריסטל אמור לספק 22 ג'אול: "המומחים של החברה בדקו ועל סמך זה אנחנו פרסמנו בשנת 2004 את הנתונים של המכונה" (פרוטוקול ע' 59 ש' 29 עד ע' 60 ש' 2).

15.     עוצמת האנרגיה היוותה נתון מהותי בעיסקה. התובעת 1 העידה שניסתה את המכשיר בטרם החליטה לרכשו (ס' 9-13 לתצהירה). מר בידס אישר, כי בדיקתה של גב' רומנו היתה מעמיקה (פרוטוקול ע' 57 ש' 11-14):

"הלקוחות האלה בדקו את המכשיר שלנו באופן פיזי מעשי במשך חודשים רבים. הם באו אלינו עם מטופלים, עם כל העובדות שלהם. הם באו לפחות עם שני מטופלים, אחד מהם גבר. מירה הביאה אותו לפחות פעמיים. היו לפחות 6 ביקורים אצלנו, עשו בדיקות על גופן, קיבלו הדגמה, הלכו לכל המכונים בארץ, שאלו בכל מקום וקיבלו מידע..."
(ובהמשך, ע' 58 ש' 20-27):
"השוק באותה תקופה היה מלא מכונות בעלות ג'אולים רבים. אני משוכנע שהתובעות בדקו את המכונות. הן בדקו את זה תקופה ארוכה מאוד, אולי אפילו במשך שנה. הם באו והלכו בין חצי שנה לשנה, אלינו פיזית, עשו טיפולים אצלנו במשרד, הביאו אנשים איתם, עשינו להם הדגמות. מספר הטיפולים היה די רב. מספר המטופלים, לא הייתי נוכח בטיפולים האלה אני אישית זוכר חוץ מהעובדות של מירה ומלי הן הביאו לפחות גבר אחד שבא פעמיים איתם. יותר מזה בעיתון לאישה הם דרשו להופיע. היה להם אפשרות להתקשר ל - 100 לקוחות".

16.     בדיקותיה העצמאיות של התובעת 1 תומכות בטענתה, כי עוצמת המכשיר היתה בעלת חשיבות רבה עבורה, וכי ביררה את ערכי האנרגיה שהמכשיר מסוגל לספק. ניכר כי גב' רומנו לא זלזלה בחובתה כצרכן לבדוק מראש את המוצר שהיא רוכשת ואת התאמתו ליעד המבוקש.

17.     סיכומה של נקודה זו: ה"קריסטל" הוצג על ידי הנתבעת כמכשיר הפועל על אנרגית חום, ואשר עוצמתו מגיעה ל- 22 ג'אול לסמ"ר. ערכי הג'אול הוו בעיסקה הנדונה תכונה מהותית של המכשיר, וזאת משום הזיקה בין ערך הג'אול לבין מידת האפקטיביות להסרת השיער.

מה סופק בפועל?
18.     גב' רומנו העידה כי לאחר תקופה של כ- 8-9 חודשים, "הוברר לנו מתוך ניסיוננו כי הטיפול באמצעות המכשיר לא מביא לתוצאות הצפויות והמובטחות, כאשר בפועל לקוחות רבים, אשר השיער באזור הטיפול חזר להם במלואו, העלו חוסר שביעות רצון מהטיפול, ורבים אף הפסיקו את הטיפול" (ס' 35 לתצהירה). גב' רומנו הצהירה כי חזתה בהאטה של צמיחת שיער, אך לא בהרחקתו בסדר גודל של 80% (ס' 37 לתצהירה).

19.     בנובמבר 2004 הזמינה גב' רומנו בדיקת טכנאי מטעם הנתבעת, ולטענתה (ס' 50-51 לתצהירה):

"הטכנאי מטעם הנתבעת, שהגיע עקב תלונותיי, חיבר מכשיר מדידה למכשיר הקריסטל, ביצע מדידת אנרגיה, כאשר בדרגה 12 של המכשיר, בה אמור המכשיר לספק 22 ג'אול, הראה צג מכשיר המדידה של הטכנאי 7 ג'אול בלבד. בתגובה לשאלותיי, גילה הטכנאי מטעם הנתבעת עצבנות רבה, ובסופו של דבר טען שמדובר ב- 22 ג'אול, למרות שמדובר ב- 7 ג'אול, וכן הוסיף שיתכן ולאחר תקופה מסוימת, תתרחש ירידה מסוימת (ג'אול אחד או שניים) ברמת האנרגיה שמספק המכשיר".

20.     גב' רומנו העידה, כי שוחחה עם מר בידס ש"טען שאין ולא יכולה להיות כל ירידה באנרגיה במכשיר, גם לא לאחר שימוש ממושך, ושבכוונתו לשלוח טכנאי נוסף עם מכשיר מדידה אחר" (ס' 52 לתצהירה). לדבריה, "גם כשהגיע הטכנאי הנוסף מטעם הנתבעת, עם מכשיר מדידה אחר וטוב יותר לטענתו, התוצאות שהראה מכשיר מדידה זה היו חד משמעיות - ברמה 12 של המכשיר נמדדו 7 ג'אול בלבד (ולא 22 ג'אול)" (ס' 53 לתצהירה; הדגשות המקור).

21.     מר בידס השיב על טענה זו כדלקמן (ס' 34 לתצהירו):

"הטענות באשר לכך שטכנאי כביכול שלנו מצא את המכשיר לא תקין, פשוט אינן נכונות. ראשית יש להבהיר, כפי שציינתי לעיל, כי מדובר במכשיר הדורש תחזוקה שוטפת, כפי שהתובעות ידעו מראש, ולכן מדי פעם נדרש טכנאי מוסמך לטפל במכשיר, ואף לכיילו ולכוון את רמת האנרגיה הנפלטת ממנו. אין אמת בטענה שאמרתי לתובעות שלעולם לא יכולה להיות כל ירידה באנרגיה של המכשיר. הרי אם כך היה, לא היה צורך בכל תחזוקה שהיא. גם בנובמבר 2004, למיטב ידיעתי, נבדק המכשיר ונמצא תקין, והמודד גם דיווח כי הראה לתובעות או למי מהן כי המכשיר מספק 22 ג'אול בתוכנית העבודה המקסימלית. ה"סיפור" המסופר בעניין זה על ידי התובעות אינו נכון ואינו הגיוני. אף שאיני יכול לזכור כל שיחת טלפון, הדבר היחיד שלמיטב ידיעתי יכול היה להאמר על ידי הוא, שככל שהמכשיר דרוש כיול או פעולת תחזוקה אחרת, אין כל בעיה לבצעה ולהחזיר את המכשיר לכשירות אופטימלית".

22.     הנתבעת יכולה היתה לזמן לעדות את הטכנאים שבדקו את המכשיר בזמן אמת - ולא עשתה כן. מדובר בעדים בשליטתה, ואי העדתם רומזת כי יש לה מה להסתיר. אין ספק כי מדובר בעדות חיונית, שהרי הטכנאים הם בעלי המקצוע שטיפלו במכשיר בעת הרלבנטית, והם אוצרים מידע על מצב המכשיר ומידת תקינותו. אי העדתם נזקפת לחובת הנתבעת (ר', למשל: י' קדמי על הראיות חלק שלישי (תשס"ד-2003) 1544).

23.     הנתבעת חטאה כלפי התובעות גם בנזק ראייתי, בכך שלא דאגה לתעד באופן מסודר את ביקורי הטכנאים וממצאיהם. טכנאי המגיע לבדיקה - שגרתית או מיוחדת - ראוי שיעלה על הכתב את ממצאיו ואת הטיפולים שביצע, וזאת על מנת לעדכן את הלקוח במידע מהימן. ואולם מר בידס הודה, כי לא קיים דו"ח טכנאי, אלא רק "דף החתמה" של הלקוח (פרוטוקול ע' 60 ש' 29 עד ע' 61 ש' 3):

"ת. דו"ח טכנאי מסתכם בזה שהטכנאי בא ובודק את המכונה. הדו"ח הזה מתמצה בהחתמת הלקוחה. אין דו"ח טכנאי נפרד.
ש. למה הכוונה למעקב שוטף?
ת. ל-4 החתמות של הלקוחה במהלך השנה.
ש. האם יש מסמך שאומר כי הטכנאי בדק ומה הוא מצא?
ת. זה הסיכום של דיווח טכנאי. זה נכנס לתיק הלקוחה. זה הרישום שאנו
מקבלים ומתייקים ואין רישום נוסף."

24.     הנתבעת הגישה שני "דפי החתמה" של הלקוח: מיום 29.8.2004 (נ/7ב') ומיום 19.10.2004 (נ/7א'). מדובר בטופס סטנדרטי, ואין בו פירוט של ממצאי הטכנאי בביקור.

25.     הנטל לקיים רישום מסודר מוטל על נותן השירות (השוו: ע"א 58/82 קנטור נ' מוסייב ואח', פ"ד לט(3) 253; ע"א 2939/92 קופת חולים ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל נ' רחמן ואח', פ"ד מט(2) 369, 371-372; י' קדמי על הראיות חלק שלישי (תשס"ד-2003) 1586). ספק השירות מבצע את הבדיקה. בידיו המידע והכלים המקצועיים לפענח את תוצאותיה ולדווח עליהן ללקוח. חובת הדיווח מתחייבת מתוך אינטרס השקיפות של פעילות ספק השירותים, והיא מעוגנת בהתחייבותו החוזית לספק את שירותי תחזוקה.

26.     במקרה דנא, הנתבעת נכשלה במילוי חובה זו. הנתבעת לא קיימה רישום של ביקורי הטכנאים, ואין בידה תיעוד אודות ממצאיהם. כידוע, הפרת חובת הרישום מעבירה את נטל ההוכחה לצד שכנגד, לסתור את הרשלנות הלכאורית העולה מראיות התביעה (ר', למשל: ע"א 600/86 פורטונה מגידש ואח' נ' גת גבעת חיים, פ"ד מו(3) 233, 240; ע"א 58/82 קנטור נ' ד"ר שלום מוסייב ואח', פ"ד לט(3) 253 ,259-260).

27.     הנתבעת הפנתה לפיסקה בחוות דעתו של מומחה התובעות, בה נרשם, מפי התובעות: "מאז שהחלו התלונות [מצד לקוחות] ועד היום לא מצא נתבע מס' 2 [מר בידס] שום פגם טכני במערכת ולא הצליח להביא את המערכת למצב תפעול שיפסיק את זרם התלונות כאמור" (ר' ס' 66 לסיכומי הנתבעת; פיסקה אחרונה בעמוד 1 לחוות הדעת). אני סבורה כי אין ברישום זה כדי לבסס ממצא, לפיו המערכת פעלה כשורה בזמן אמת. ראשית, עדותו של ד"ר כסלו בענין זה היא עדות שמועה. שנית והעיקר - אם אמנם לא נפל שום פגם במכשיר (או שמדובר היה בפגם בר-תיקון), מה פשוט יותר היה מליתן תשובה זו למכתב ב"כ התובעות מיום 14.3.2005 (נספח ח' לתצהירי התובעות)? במכתב זה, בו הודיעו התובעות על ביטול ההתקשרות, איזכר ב"כ התובעות את ביקור נציג הנתבעת ואת "תוצאות הבדיקה מטעמכם אשר בדיעבד מובן כי העידו על ממצאים המצביעים על פגם במכשיר" (ס' 4 למכתב). טענה עובדתית זו מזמינה תגובה. הנתבעת לא הגיבה.

28.     על רקע התעלמות הנתבעת מן הפניה המפורשת של התובעות, יש להוסיף ולדחות טענתה לפיה: "ירידת עוצמת המערכת [היא] דבר טבעי הדורש תחזוקה שוטפת והחלפת חלקים" (ס' 68 סיפא לסיכומיה). הדעת נותנת, כי לו דובר בתיקון פשוט או בענין תחזוקתי, היתה הנתבעת משיבה כך לתובעות בזמן אמת, ולא בדיעבד, רק בעת ההליך המשפטי.

29.     התובעות פנו למומחה על מנת שיבדוק את ביצועי המכשיר. בדיקת המומחה נעשתה בינואר 2005, סמוך לתלונת התובעות. בחוות דעת מיום 31.1.2005 חיווה המומחה ד"ר חנוך כסלו את דעתו כדלקמן (נספח ה' לתצהירי התובעות):
"4. מסקנות
א.     א. צפיפות האנרגיה הכוללת של המערכת 512 Crystal שמספרה 01372 SN במוד העוצמה הגבוהה ביותר, היא כ 2 J/cm9 כלומר פחות מ 45% מצפיפות האנרגיה המוצהרת בעלון המערכת שהוציאה נתבעת מס' 2 (דהיינו 2J/cm 22).
ב.     ב. צפיפות האנרגיה של המערכת במוד העוצמה הגבוה ביותר, בתחום הנדרש לטיפול הסרת שיער אצל בני אדם, דהיינו התחום של 550 - 900 ננו מטר היא כ 2 J/cm7 - כלומר פחות מ 35% מצפיפות האנרגיה המצויינת בעלון המערכת שהוציאה נתבעת מס' 2 והרבה פחות מהמקובל במערכות הסרת שיער מודרניות."

30.     לפי חוות דעתו של ד"ר כסלו, המכשיר מספק 9 ג'אול בלבד, בעוצמתו המרבית, בה בעת שהנתבעת התחייבה לרמה של 22 ג'אול לסמ"ר.

31.     הנתבעת הגישה חוות דעת נגדית של ד"ר ישראל בעז ארנון. ד"ר ארנון, שבדק את המכשיר כשנתיים לאחר מכן, הודה כי המכשיר נותן כ- 10 ג'אול בלבד (ס' 9 לחוות דעתו). בחקירתו אישר: "תוצאות המדידה היו: 9.96 ג'אול ו- 10.5 ג'אול. לכן כתבתי כ- 10 ג'אול" (פרוטוקול ע' 43 ש' 9). הנה כי כן, תוצאות המדידות על ידי שני המומחים הן קרובות ביותר, עד כדי זהות, ומלמדות על עוצמה של כ- 10 ג'אול בלבד, פחות מ- 50% מן העוצמה המובטחת.

32.     על רקע זהות התוצאות, נשמט הבסיס לתקיפת חוות דעתו של ד"ר כסלו (ר' פרק ג'4 בסיכומי הנתבעת). מקום בו מומחה הנתבעת מאשר את ממצאיו של מומחה התובעות, מה הטעם בויכוח אודות דרך הבדיקה?

33.     ד"ר ארנון ציין בחוות דעתו, כי "המכשיר המצוי בידי גב' מירה רומנו, הוא מכשיר אשר לא ניתן לבצע בו בדיקת עוצמת פליטת אור במצבו הנוכחי. זאת בין היתר לאור היותו עומד בלא שימוש כשנתיים, אליו מצטרף החשש שהועלה על ידי מנהלי אקטיב כי נעשו בו דברים על ידי אנשים לא מוסמכים" (ס' 49 לחוות דעתו). כאמור, ד"ר ארנון בדק את המכשיר ביום 12.12.2006, כשנתיים לאחר בדיקתו של ד"ר כסלו (ר' עדותו בפרוטוקול ע' 43 ש' 5-6). לשיטתו, נדרשת החלפת חלקים במכשיר על מנת לערוך בדיקה אמינה -- ואולם גב' רומנו סירבה לאפשר זאת (ר' ס' 7-11 לחוות דעתו). ד"ר ארנון העיד, שביקש להחליף את ראש המכשיר לראש חדש, וכי בעוד שד"ר כסלו הסכים לכך, הרי שגב' רומנו סירבה, ועל כן ביקש להפסיק את המדידה (פרוטוקול ע' 47 ש' 24 עד ע' 48 ש' 8). ב"כ הנתבעת עתר בסיכומיו לדחות את התביעה כבר מן הטעם הזה (ר' בעיקר ס' 33-39 לסיכומיו).

34.     אין בידי לקבל טענה זו של הנתבעת. ראשית, בדיקת מומחה הנתבעת, כשנתיים לאחר בדיקת מומחה התובעות, העלתה תוצאה דומה עד כדי זהות לתוצאה שקיבל מומחה התובעות. זהות התוצאות מחלישה את גרסת הנתבעת, לפיה חלוף הזמן, כביכול, הוא שפגע ביכולת הביצוע של המכשיר. היא תומכת בגרסת התובעות כי המכשיר סבל מלקות כבר בזמן אמת.

35.     בנוסף, היה בידי הנתבעת לדרוש את בדיקת המכשיר בעת הרלבנטית - ואולם היא נמנעה מלעשות כן. מר בידס הודה, כי קיבל את מכתב ב"כ התובעות ממרס 2005 (נספח ח' לתצהירי התובעות), ולמרות זאת לא הציע ולא ביקש לבדוק את המכשיר (בין בעצמו ובין באמצעות מומחה חיצוני). מר בידס העיד (פרוטוקול ע' 60 ש' 11-18):

"ש. עם כל השירות שסיפרת, בחצי השנה הזו לא לוקחים את המכונה לבדוק בעצמכם?
ת. לא לקחנו כי ברגע שפנינו לתובעות, וביקשנו מהן לקבל את כרטיס המטופלים, ברגע שקיבלנו מכתב מעו"ד לא יכולנו לפנות אליהן ישירות אלא רק באמצעות עוה"ד שלהן. לא ביקשנו את המכשיר לפני שנתרשם מהדו"חות של המטופלים. אנו ידענו שהמכשיר במשך כל תקופת השנה הראשונה באחריות הוא תקין. ידענו שהוא תקין. כיוון שהיה מעקב שוטף אחר המכשיר הזה. לא קיבלנו כרטיסי לקוחות ולא ראינו... אם אנחנו מקבלים מלקוחה מכתב מעו"ד ולא מקבלים כרטיסי לקוחות וישר תביעות כספיות ב- 180,000 ₪ זה סימן שאין עם מי לדבר" (ההדגשה הוספה).

36.     הימנעות הנתבעת מלבצע בדיקה של המכשיר בזמן אמת - פועלת כנגדה. אם לא דרשה לערוך בדיקה במועד, לא תוכל להשמע בדיעבד בטענה, כי חלוף הזמן פגע באפשרותה לבדוק.

37.     ד"ר ארנון ביקש להחליף חלקים שונים במכשיר, על מנת "להשמישו" (ס' 7-8 לחוות דעתו; ס' 33-34 לסיכומי הנתבעת). ואולם, האין לאמר כי "השמשה" זו, שביטויה בהחלפת חלקים, אינה אלא תיקון של מכשיר מקולקל? לו נדרש היצרן לבדיקה בזמן אמת, ניתן היה לגלות כבר אז מהו מקור הבעיה, ואם אמנם יש צורך בהחלפת חלקים שהתבלו או ניזוקו. בדרך זו היה היצרן עומד בחובתו החוזית כלפי הלקוח (וכן מאפשר לקדם פתרון של הסכסוך ללא תביעה). היצרן אינו יכול לטעון היום כי מקור הבעיה הוא ב"התבלות חלקים" (ס' 99 לסיכומי הנתבעת), אם נמנע מלערוך בירור במועד הרלבנטי.

38.     יש לדחות את טענת הנתבעת, לפיה מדובר בבעיה שהתעוררה לראשונה רק לאחר תום תקופת האחריות (ס' 12, 23-24 לסיכומיה). התובעת העידה, כי תלונות הלקוחות החלו להצטבר לאחר כ- 8-9 חדשים מעת תחילת העבודה במכשיר (ס' 35 לתצהירה), וכי הזמינה בדיקת טכנאי של הנתבעת בנובמבר 2004 (ס' 48 לתצהירה). מר בידס אישר כי הנתבעת שיגרה טכנאי לבדיקת המכשיר בנובמבר 2004 (ס' 34 לתצהירו). מדובר, אם כן, בתלונה בתוך תקופת האחריות. אם התובעות לא היו זכאיות לשירות תחזוקה בנובמבר 2004, בעת שפנו לנתבעת, חזקה על הנתבעת שהיתה מציינת זאת בפניהן, או מוציאה להן דרישת תשלום.

39.     הנתבעת טענה, כי עיתוי התלונה נבע מרצון התובעות לחסוך בתשלומי ביטוח לאחר תום שנת האחריות, או תשלום בגין חלפים ותחזוקה (ר' ס' 12 לסיכומיה). אכן, התובעות לא התלוננו בפני הנתבעת מיד עם תחילת העבודה במכשיר, אלא רק לקראת סוף שנת האחריות. ואולם בנסיבות הענין אין לזקוף זאת כנגדן, שכן אין מדובר בליקוי חשוף וגלוי לעין, כגון שבר במכשיר או חוסר אפשרות להדליקו. תלונת התובעות נבעה מתוך כך שהמכשיר לא השיג דילול הדרגתי של השיער (ר' ס' 31 לתצהיר התובעת). יש לזכור כי הרחקת השיער מחייבת סדרת טיפולים, ואין היא מתרחשת בין-יום (ר' המפרט, נספח א' לתצהירי התובעות וכן ס' 12 לתצהירו של מר בידס; ר' גם טופס הסכמת לקוח לטיפול, נספח ד' לתצהירי התובעות).

40.     על הרקע הזה יש לקבל כי עיתוי התלונה - פחות משנה לאחר רכישת המכשיר - עולה בקנה אחד עם משך עבודה סביר לצורך "הערכת ביניים" בדבר האפקטיביות של עבודתו. אין הוא מלמד על ניצול לרעה, כביכול, של תקופת האחריות.

41.     אני מוסיפה ודוחה את טענת הנתבעת, לפיה המטופלים לא טופלו ב"זמן המינימלי" של "18 חודשים לפחות" (ס' 157 לסיכומיה). בטופס ההתקשרות עם המטופל, צוין כי "סה"כ הטיפולים חייבים להימשך 18 חודשים לפחות" (נספח ד' לתצהירי התובעות). ואולם אין בכך כדי למנוע ביצוע של הערכת ביניים קודמת בדבר יעילות המכשיר ותוצאות העבודה עמו. גב' אורנה קונטי, קוסמטיקאית שהעידה מטעם הנתבעת, אישרה כי "השיער נעלם בהדרגה. ניתן לראות שהשיער לא חוזר בטיפול 6 או 7. תוך 4 - 5 חודשים מגיעים לטיפול 6 - 7" (פרוטוקול ע' 6 ש' 12 - 14). הנה כי כן, אין לאמר כי התובעות מיהרו להתייאש מהמכשיר, כאשר פנו בתלונה לנתבעת לאחר עבודה של מעט פחות משנה.

42.     חיזוק לגרסת התובעות אודות כשלון המכשיר מצויה ב"סקר" שביצעו, לדבריהן, בקרב כ- 140 לקוחות, בשלהי שנת 2004, בו נשאלו המטופלים על שביעות רצונם. לדברי התובעת 1, "מעל ל- 70 מטופלים לא היו מרוצים והפסיקו כליל את הטיפול ואף סרבו להמשיך טיפול במכשיר החלופי שקנינו. כן היו לקוחות רבים אחרים שלא היו מרוצים אולם הסכימו לעבור לטיפול המכשיר החלופי במסגרת המכון, כאשר למיטב הידיעה לא היה מטופל ולו אחד שהיה מרוצה מתפקוד המכשיר ושהרגיש כי התחייבות הנתבעת קוימה" (ס' 41 לתצהירה).

43.     תוצאות ה"סקר" צורפו כנספח ד'2 לתצהיר התובעת 1. התוצאות אינן חד משמעיות, שהרי חלק מן המטופלים היה מרוצה. ה"סקר" גם סובל מעדות שמועה, שהרי לא הובאו עדויות ישירות של המטופלים, כי אם רק "סיכום דברים" שערכה התובעת. יחד עם זאת, הדו"ח הוא מפורט, מציין שמות בראשי תיבות, מספר טיפולים, מחיר לטיפול ואזורי טיפול. יש בו כדי לתמוך בגרסתה העקבית של גב' רומנו, לפיה: "לקוחות שהגיעו אלי לטיפולים אחרים שאלתי למה הן לא ממשיכות בלייזר, דיברו על חוסר שביעות רצון" (פרוטוקול ע' 19 ש' 23-24); ובהמשך: "התקשרה לקוחה אמרה לא מרוצה - רשמנו. ערכתי סקר פנימי כדי לדעת מה קורה ומדוע לקוחות הפסיקו לבוא. לצורך תיק ביהמ"ש, לקחתי חומר מתיקי הלקוחות שהפסיקו לבוא, עברתי על הכל, ערכתי בצורה מסודרת לביהמ"ש. אני ערכתי זאת במחשב. רשמתי גם את תשובות המטופלים ואת התשובות שניתנו לי" (פרוטוקול ע' 20 ש' 9-12; ר' גם ע' 21 ש' 1-7).

44.     תמיכה אובייקטיבית נוספת לגרסת התובעות מצויה בעובדה, כי בפברואר 2005 רכשו מכשיר חלופי להסרת שיער, בשם "לאבלי" (ר' ס' 76.6 וכן נספח יא' לתצהירי התובעות). המכשיר החדש נועד להמיר את קודמו (בסקר הנ"ל צוין אם המטופלת המשיכה לטיפול במכשיר ה"לאבלי", לאחר שסיימה טיפול במכשיר ה"קריסטל"). הצורך ברכישת מכשיר חלופי, לאחר כשנה מרכישת המכשיר הראשון, מחזק את המסקנה כי מכונת ה"קריסטל" לא השיגה הסרת שיער אפקטיבית.

45.     סיכום בשאלת החבות: התובעות הוכיחו את גרסתן העובדתית, לפיה מכשיר ה"קריסטל" לא עבד בעוצמה המובטחת של 22 ג'אול (בתוכנית 12). עדותה של גב' רומנו בענין הליקוי במכשיר נתמכת בחוות דעתו המומחית של ד"ר כסלו, אשר ממצאיה אושרו על ידי מומחה הנתבעת. עדותה של גב' רומנו בדבר חוסר שביעות נתמכת בסקר שערכה בקרב לקוחותיה, וכן בעובדה שרכשה מכשיר חלופי. הנתבעת, מצידה, לא העידה את הטכנאים שבדקו את מכונת ה"קריסטל" בזמן אמת. שתיקת הנתבעת מלהשיב לתובעות (הן בנובמבר 2004 והן לאחר קבלת מכתב ב"כ התובעות ממרס 2005), חותרת תחת טענתה כי מדובר בענין תחזוקתי גרידא.

46.     בשולי הדברים אוסיף, כי לא מצאתי טעם להתעכב על טענת הנתבעת, אודות "קנוניה", כביכול, בין התובעות לבין מתחרים עיסקיים של הנתבעת (למשל, פרקים ב'1, ב'2 לסיכומיה). אמנם, ד"ר כסלו הודה כי בדק את המכשיר במשרדו של מר שביט, אחד המתחרים, וכי נעזר במכשירי השוואה של מר זיו קרני, מתחרה נוסף (פרוטוקול ע' 30 ש' 22 עד ע' 31 ש' 8). ואולם עצם הענין שגילו המתחרים בהליך אינו פוגם באמינות בדיקתו של המומחה, אשר תמך את ממצאיו בהסבר מדעי בענין מדידת האנרגיה (ר' פרקים 1-3 לחוות דעתו). שוב יוזכר כי מומחה הנתבעת הגיע לאותן תוצאות, ובכך אישר את ממצאיו של ד"ר כסלו.

הסעדים
47.     התובעות ביקשו להשיב להן את תמורת המכשיר (56,000 ₪, קרן); לפצותן בגין "ליווי משפטי" והוצאות חוות דעת המומחה; לפצותן בגין "טיפולים נוספים והנחות" שנתנו ללקוחות ללא תמורה; לפצותן בגין אובדן שעות עבודה שהוקדשו "לשם איתור הפגם"; לשלם להן את הפרש העלויות בין מכשיר ה"קריסטל" למכשיר ה"לאבלי", לרבות הוצאות מימון; לפצותן בגין הפסד רווח ופגיעה במוניטין; להחזיר להן הוצאות שהוצאו "בניסיון להשבת אמון הלקוחות ולהקטנת נזקים" וכן לפצותן בגין עוגמת נפש (ר' ס' 76.9 לתצהיר של גב' רומנו).

48.     השבת התמורה החוזית - התובעות זכאיות להשבת התמורה הכספית, בסך 56,000 ₪ (קרן), ששילמו בעד המכשיר (סעיף 21 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973). ואולם ההשבה היא הדדית, ועל התובעות להשיב לנתבעת "מה שקיבלו על פי החוזה". המושא של חובת ההשבה המוטלת על הרוכש אינו רק הנכס עצמו, כי אם גם התועלת שהרוכש הפיק ממנו בעת שהיה בידו (ר', למשל: ד' פרידמן דיני עשיית עושר ולא במשפט כרך ב (מהדורה שניה, תשנ"ח-1998) 697, 740-743; ד' פרידמן ונ' כהן חוזים כרך ב' (תשנ"ג-1992) 1149-1150, 1154-1155). כך, למשל, מקום בו בוטל כדין חוזה למכירת דירה, יקוזזו מתוך סכום ההשבה דמי שימוש ראויים בגין השימוש בדירה (ר', למשל: ע"א 495/80 ברקוביץ נ' קלימר, פ"ד לו(4) 57, 68). הוא הדין בביטול חוזה לרכישת מכונית: בד בבד עם החזר התמורה, על הרוכש לשלם למוכר בגין השימוש שעשה ברכב בעת שהיה ברשותו (השוו: ע"א (י-ם) 5798/04 כרמל נ' לוי (לא פורסם), 25.8.2005, ס' 29). מכח קל וחומר, מקום בו הנכס נשוא ההשבה שימש את הרוכש לצורך מסחרי, הרי שהרווח שהופק נבע מ"רכושו של אחר", ועל הרוכש להשיבו למוכר.

49.     הנתבעת ביקשה להורות לתובעות להשיב לה סך של 300,000 ₪ שהפיקו כהכנסה במהלך שנת העבודה עם המכשיר (ס' 185-186 לסיכומיה). ואולם, הכנסה זו היתה כרוכה בהוצאות ליצירתה, כגון עלויות עבודה, תיפעול המכשיר, החזקת המכון, פרסום העסק, ותשלום מיסים. הנתבעת לא חקרה ולא הציגה נתונים אודות היקף ההוצאות ומידת הרווח. על דרך של הערכה, אני מורה על קיזוז רווח בשיעור 20% מההכנסה שהופקה, קרי: קיזוז סך של 60,000 ₪ מסכום ההשבה.

50.     סיכומה של נקודה זו: התמורה החוזית בסך כולל של 56,000 ₪ תוחזר לתובעות בצירוף הצמדה וריבית ממועדי התשלומים ששילמו על פי הקבלה (נספח ב' לתצהיריהן): 5,600 ₪ מיום 10.12.03; 5,600 ₪ מיום 10.1.04; 5,600 ₪ מיום 10.2.04; 5,600 ₪ מיום 10.3.04; 8,400 ₪ מיום 10.12.03; 8,400 ₪ מיום 10.1.04; 8,400 ₪ מיום 10.2.04; 8,400 ₪ מיום 10.3.043. מתוך הסכום המתקבל יופחת סך של 60,000 ₪, בצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום 1.6.2004 (אמצע תקופת השימוש במכשיר) ועד לתשלום בפועל. כמובן, השבת התמורה הכספית תעשה בד בבד עם השבת מכשיר ה"קריסטל" לידי הנתבעת.

51.     ליווי משפטי וחוות דעת מומחה - התובעות זכאיות להחזר הוצאותיהן שנועדו לבירור התקלה שנפלה במכשיר, הן בפן המקצועי (מומחה) והן בפן המשפטי (עורך דין). כאמור, על הספק המספק שירות תחזוקה מוטל הנטל לבדוק את התקלה הנטענת, ולדווח לצרכן על תוצאות בדיקותיו. הנתבעת לא עשתה כן, והשיבה את פנית התובעות ריקם. אני פוסקת בראש זה סך של 8,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.8.2005 (חודש ימים ממועד חשבון עורך-הדין, נספח ט' לתצהיר התובעת 1); ובנוסף 3,949 ₪, בצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום 31.2.2005 (חודש ממועד חשבונית המומחה, נספח י' לתצהיר התובעת 1). בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעות סך של 569 ₪ בגין עריכת תשובת המומחה, בצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום 30.7.2006 (חודש ממועד החשבונית נספח י' לתצהיר התובעת 1).

52.     טיפולים נוספים והנחות - התובעת 1 הצהירה על "טיפולים נוספים והנחות שניתנו על ידינו במכשיר בסך 25,000 ₪" (ס' 76.4 לתצהירה, ואולם לא הגישה אסמכתאות לגיבוי טענתה (כגון תעודות זיכוי), ולא פירטה שמות (ולו בראשי תיבות) של מטופלים שזכו להנחות הנטענות. לא הוצג פירוט של הסכום העגול 25,000 ש"ח, ואין זה ברור על פי מה חושב. התובעת 1 טענה כי העניקה טיפולים משלימים ל- 7 לקוחות "עד לשביעות רצון" (ס' 76.4 לתצהירה), אך לא פירטה את כמות הטיפולים המשלימים ואת עלויותיהם. בהעדר תשתית ראיתית, אין לפסוק פיצוי בראש זה.

53.     אובדן שעות עבודה - יש לקבל כי התובעות הקדישו "זמן רב, ע"ח שעות עבודה יקרות, לשם איתור הפגם והחלטה על המשך דרכינו" (ס' 76.5 לתצהיר התובעת 1). טענה זו מסתברת מתוך סקר שביעות הרצון שהתובעות ערכו בקרב הלקוחות, ואשר משתקף בנספח ד'2 לתצהיריהן. עריכת סקר מעין זה כרוכה בשיחות עם מטופלים, בעיון בתיקיהם ובריכוז נתונים. בנוסף, התובעות הזמינו מומחה לבדיקת המכשיר ורכשו שירות משפטי, המבוטא במכתב לביטול ההתקשרות (נספח ח' לתצהירי התובעות). כך גם נפנו לרכוש מכשיר חלופי להסרת שיער בליזר (ה"לאבלי"; נספח יא' לתצהירי התובעות). כל אלה תומכים בטענת התובעות כי נאלצו להקדיש זמן לאבחון הבעיה ולפתרונה.

54.     יחד עם זאת, דומה כי התובעות הפריזו בדרישתן בראש זה. תחילה ציינה התובעת 2, כי סכום הפסד של 1,000 ₪ ליום עבודה "זו הכנסה ללא הוצאות, פחות או יותר" (פרוטוקול ע' 39 ש' 1-2). לאחר מכן התברר, כי מדובר בהפרזה: "האמת היא שלא הרווחתי 1,000 ₪ כהכנסה יומית מאפילציה, לא ראיתי שזה כתוב. הלוואי... אני לא עושה ביום 1,000 ₪" (פרוטוקול ע' 39 ש' 6-10). על דרך של הערכה, אני פוסקת בראש זה סך של 15,000 ₪.

55.     הפרש עלויות בין המכשירים - התובעות זכאיות להפרש העלויות בין מכשיר ה"קריסטל" (56,000 ₪) לבין מכשיר ה"לאבלי" (87,750 ₪ - נספח יא' לתצהיר התובעות 1). הטעם לכך נעוץ בזה, שהתובעות נקשרו בהתחייבויות כלפי לקוחות, על בסיס ההנחה כי הטיפול במכשיר ה"קריסטל" הוא אפקטיבי. משהתברר כי הטיפולים לא הביאו לדילול ממשי של השיער, נאלצו לרכוש מכשיר חלופי. גב' רומנו העידה: "אמרתי להן [למטופלות] כי הייתי חייבת להמשיך לעבוד, שאני משדרגת את המכשיר. היה מכשיר חלש בשוק והוא יותר לא קיים. אמרתי ללקוחות שהמכשיר נשוא הסכסוך היה חלש וששידרגתי. ביקשתי את אמונן מחדש" (פרוטוקול ע' 19 ש' 1-3; ר' גם ס' 76.4 ו- 76.6 לתצהיר התובעת 1). יצרן המשווק מוצר שאינו מתאים ליעד שהובטח צריך לצפות כי הרוכש יאלץ לפעול להקטנת נזקיו המסחריים, בין השאר באמצעות רכישת מוצר חלופי. בראש נזק זה, תשלם הנתבעת לתובעות סך של 31,750 ₪, בצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום 7.3.2005 (חודש ממועד החשבונית נספח יא' לתצהיר התובעת 1), ועד לתשלום בפועל.

56.     אשר לעלויות התיפעול של מכשיר ה"לאבלי" - הטיעון בס' 76.6 לתצהיר התובעת 1 לוקה בעמימות ואין זה ברור מהו פרק הזמן שאליו הוא מתייחס. הוא הדין בהוצאות המימון (ס' 76.7 לתצהיר התובעת 1). בהעדר תשתית ראיתית, יש לדחות את הדרישה בראשי נזק אלה. נוסף לכך יש לזכור, כי התובעות הפיקו הכנסה ותועלת מן המכשיר החדש, וכי הכנסתן בפועל לא נפגעה בעקבות השינוי (עדות התובעת 1, פרוטוקול ע' 19 ש' 9-10). גם מן הטעם הזה, אין למתוח את הפיצוי מעבר לפער במחירי המוצרים.

57.     הפסד רווח ופגיעה במוניטין - הטענה בדבר הפסד רווחים לא הוכחה. התובעת 1 הודתה: "לא היתה ירידה בהכנסותיי שכן המשכתי לעבוד באפילציה" (פרוטוקול ע' 19 ש' 9-10). התובעות לא הציגו נתונים השוואתיים אודות הכנסותיהן לפני הרכישה, לאחריה, ולאחר החלפת המכשיר (עדות התובעת 1, שם). אשר לפגיעה במוניטין - טיפולה של התובעת 1 בכשל היה נמרץ ביותר. תחילה ערכה סקר בקרב המטופלים: "השאלה היתה מדוע הפסקת לבוא. פניתי ללקוחות שהפסיקו לבוא, לקוחות שהמשיכו לבוא לא היה לי מה לפנות אליהם. שוחחתי עם כל לקוחה שבאה אלי אם היא מרוצה, אם השיער נשר או לא" (פרוטוקול ע' 21 ש' 1-3). לאחר מכן הודיעה התובעת ללקוחות, כי שידרגה את המכשיר ו"ביקשה את אמונן מחדש" (פרוטוקול ע' 19 ש' 1-3; ר' גם ע' 22 ש' 1-2). כעולה מן הסקר, לקוחות רבים המשיכו לבקר במכון התובעות (נספח ד' 2 לתצהירי התובעות). ניתן להניח, כי ההתיחסות הפרטנית של התובעת 1 ללקוחות, וההסבר שמסרה בדבר מהות התקלה, תרמו לשמירת אמינותה.

58.     ואמנם, תצהירה של גב' נופר דהן, מטופלת במכון התובעות, מלמד כי הבינה שהכשל הוא במכשיר עצמו או בשיטה להסרת השיער, ולא בעבודה לקויה של התובעות (ר' ס' 8, 10 לתצהירה, וכן עדותה בפרוטוקול ע' 11 ש' 3-4). עבודת התובעות כאפילטוריות ודאי לא נפגעה, שהרי מדובר בטכניקה שונה ונפרדת להסרת שיער. התובעות אף הגבירו באותה עת את עבודתן בתחום זה (פרוטוקול ע' 18 ש' 27-28).

59.     אני דוחה את תביעת התובעות בראש נזק זה.

60.     החזר הוצאות להשבת אמון הלקוחות - התובעות כבר פוצו חלקית בענין זה במסגרת אובדן שעות עבודה. ההוצאות הנטענות בראש נזק זה הן העלויות להעסקת הפקידה גב' יפה (בשכר של כ- 375₪ למשך 4 חדשים) וכן עלויות פרסום במקומונים (ס' 76.9 לתצהיר התובעת 1). אני פוסקת סך של 2,000 ₪ בראש נזק זה.

61.     עוגמת נפש - יש לקבל כי לתובעות נגרמה עוגמת נפש כתוצאה מהעדר התאמה בין המוצר שהובטח למוצר שסופק. התובעות נאלצו לשנס מותניים על מנת לשמור על לקוחותיהן. יחד עם זאת, יש לזכור כי אין מדובר בנזק אישי, אלא עיסקי. ציפית התובעות להפיק רווח מן העיסקה לוותה בנטילת סיכון מסחרי. יש לזכור כי סכום הרכישה (56,000 ₪) הוא נמוך יחסית לעסקאות כלכליות. בנוסף, דומה כי נפח העבודה הכולל של התובעות דווקא גדל, וזאת בעקבות הוספת הטכניקה של הסרת שיער בלייזר לסל שירותיהן. אני פוסקת לתובעות סך של 5,000 ₪ בראש נזק זה.

62.     במאמר מוסגר אעיר, כי בטופס ההזמנה נרשם: "היצרן אינו אחראי על כל נזק ישיר או עקיף, שיגרם למזמין, כתוצאה מאי-פעילותו (לא מתפקד) של המכשיר" (נספח ג' לתצהירי התובעות). אף כי תנית פטור מאחריות של יצרן אינה אהודה בדרך כלל, הרי שאין לשלול על הסף את תוקפה, וזאת על רקע ערך הרכישה הנמוך יחסית. ספק אם המחיר נועד לכסות סיכון של היצרן לנזק תוצאתי. ואולם, בעוד שבס' 24 ו- 43 לכתב ההגנה אוזכר הפטור, הרי שהטענה נזנחה כליל בשלב הראיות והסיכומים. על כן אמנע מלהזקק לתניה חוזית זו.

63.     התוצאה היא שאני מקבלת את התביעה בחלקה, כמפורט לעיל. הנתבעת תשלם לתובעות את הוצאותיהן בהליך זה (אגרה, שכר בטלת עדים ושכ"ט מומחה שלא כוסו בס' 51 לעיל), וכן שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ + מע"מ כחוק.


משפט מסחרי
דיני מקרקעין
דיני נזיקין
דיני ביטוח
דיני עבודה
דיני מיסים
פשיטת רגל
דיני בנקאות
קניין רוחני
דיני תעבורה
משפט פלילי
דיני משפחה
משפט מנהלי
הגנת הצרכן
סדרי דין









רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון