בקשה לאישור תביעה ייצוגית

התביעה מבוססת על עילה מכוח סעיפים 35 א ו35 ב לחוק הגנת הצרכן.
על מנת לבחון האם יש מקום לאשר את התביעה כתביעה ייצוגית, על פי הוראות הסעיפים הנ"ל, על בית המשפט לבחון שני נושאים עיקריים: האם עומדת למבקש עילת תביעה אישית על פי חוק הגנת הצרכן כנגד המשיבה, והאם התקיימו יתר התנאים הנדרשים לצורך אישור התביעה כתביעה ייצוגית

להלן החלטה בנושא בקשה לאישור תביעה ייצוגית:

החלטה

1.      בקשה לאישור תובענה ייצוגית מכוח הוראות פרק ו'1 לחוק הגנת הצרכן התשמ"א - 1981 (להלן: "החוק").
     לטענת המבקשים, הם הוטעו על ידי המשיבה (להלן: "בזק"), ביחס לחיבורם לשירות אספקה של אינטרנט מהיר WOW.

2.      העובדות הרלוונטיות הינן בקצרה כדלקמן:
     המבקשים גולשים ברשת האינטרנט באמצעות ספקית שירות הגישה לאינטרנט, חברת "נטוויז'ן". החל מחודש דצמבר 2001, הם הצטרפו למסלול גלישה מוזל, שהוצע להם ע"י בזק, שקרוי "שש פלוס".

     המבקשים בקשו להצטרף לשירות WOW לצורך קבלת שירותי אינטרנט מהיר. שירות זה מאפשר גלישה מהירה באמצעות חיבור קבוע לרשת האינטרנט בטכנולוגיה הקרויה ADSL. לגרסת המבקשים שלא נסתרה, הם התקשרו לבזק, ושם נמסר להם כי הם יכולים להתחבר לשירות גם באמצעות נטוויז'ן. המבקשים התקשרו לחברת נטוויז'ן ביום 4.6.02, הודיעו לה על רצונם להצטרף, והובטח להם כי הודעתם תועבר לבזק. זאת, משום שכפי שיובהר להלן, כדי לקבל שירותי אינטרנט מהיר נדרש חיבור הן לבזק והן לספק אינטרנט - נטוויז'ן בענייננו.

3.      לטענת המבקשים, הם קבלו מבזק ביום 6.6.02 את המכתב נספח ב' לתובענה (להלן: "המכתב").

     במכתב נאמר:
     "עם סיום התקנת הציוד ע"י טכנאי בזק אנא פנה לחברת האינטרנט שלך או לחברה שממנה הזמנת את כרטיס הרשת, להשלמת תהליך ההתחברות לשירות.

     להלן פרטי החברה:
     נטוויז'ן
     אנו מקווים כי תפיק את מירב ההנאה מהשירות החדש של בזק.

     לתשומת לבך!
     אם היה לך הסכם גלישה מוזל לגלישה באינטרנט, הוא יבוטל, שכן בעת גלישה באמצעות שירות WOW אין חיוב בדקות שיחה של בזק. אם בכל זאת הינך מעוניין בהסכם זה, אנא פנה למוקד בזק להזמינו שוב".

4.      המבקשים טוענים כי מכתב זה נוסח באופן העלול להטעות, ואשר אף הטעה אותם בפועל.
לטענתם, הם הבינו מהמכתב:
     כי טכנאי של בזק יגיע בעתיד לביתם לצורך התקנת הציוד שיאפשר את חיבורם לשירות של WOW;
כי עד לביצוע הפעולה הזו ע"י הטכנאי של בזק, הם לא יחויבו בתשלום עבור החיבור ל-WOW;
     וכי עד להשלמת החיבור ל-WOW, הם יוכלו להוסיף ולהנות מהתעריף המוזל לגלישה באינטרנט, במסגרת מסלול "שש פלוס".

5.      בדיעבד הסתברו להם העובדות כהווייתן, שהן שונות מהאמור לעיל:
     הסתבר להם כי לצורך קבלת שירות WOW, יש צורך הן בחיבור ע"י בזק, והן בהספקה של מודם לבית הלקוח. רק עם ביצוע שתי הפעולות הללו, הלקוח יכול לקבל את שירות WOW;
     הסתבר להם כי לצורך חיבור ע"י בזק, לא נדרשת כל פעולה בבית הלקוח, אלא בזק מבצעת פעולה של "הרמת שלטר" בלבד, שאינה מצריכה כל שיתוף של הלקוח;
     הסתבר להם כי פעולת "הרמת השלטר" בוצעה ע"י בזק ביום בו נכתב המכתב נספח ב' - 5.6.02 וממועד זה ואילך - השלימה בזק את הפעולות שהיה עליה לבצע לצורך חיבורם של המבקשים לשירות WOW;
     הסתבר להם כי מיום 5.6.02 ואילך (או מספר ימים לאחר מכן), הם חויבו, ללא ידיעתם, ע"י בזק עבור שירות WOW, שכאמור הם לא יכלו עדיין להנות ממנו - עד שלא יותקן אצלם המודם;
     וכן הסתבר להם כי סמוך לאחר מועד כתיבת המכתב, היינו מ- 12.6.02, הם הפסיקו להנות מגלישה בתעריף המוזל ממנו נהנו במסלול "שש פלוס", והם חויבו עבור שעות הגלישה שלהם בתעריף הרגיל, היקר.

6.      יוער כי לטענת המבקשים, הם בקשו להקטין את נזקיהם. לכן, כאשר התגלה להם האמור לעיל, הם בקשו מבזק לחברם מחדש למסלול "שש פלוס" - עד שיותקן המודם בביתם. משעה שהם בקשו זאת, בזק נעתרה לבקשתם והם הוסיפו לגלוש באינטרנט בתעריף המוזל של מסלול "שש פלוס".
     אף על פי כן, לטענת המבקשים, בזק לא נענתה לבקשתם להחזיר להם את הכספים בהם חויבו עבור שירות WOW, ועבור הגלישה בתעריף היקר עד למועד בקשתם לחזור ולגלוש בתעריף המוזל.
     לכן הוגשה התביעה דנן.

7.      בזק טוענת כי אין מקום לקבל את הבקשה. לטענתה, חוק הגנת הצרכן מתיר הגשת תובענה ייצוגית רק בקשר עם עילות שעניינן השלב הטרום חוזי. בזק טוענת כי המכתב נספח ב' נשלח לאחר שהתובעים כבר התקשרו בעסקה לקבלת שירות אינטרנט מהיר - מנטוויז'ן. המכתב נשלח כחלק מביצוע העסקה.
     מעבר למכתב הנ"ל, לא הוכח כי בזק מסרה לתובעים מידע טרום חוזי אחר כלשהוא.

עוד נטען כי נוסח המכתב אינו מטעה, ועל כל פנים - אם התובע הוטעה ממנו, הרי הדבר נובע, לגרסתו שלו, ממידע שהוא קיבל קודם לכן מחברת נטוויז'ן, מידע ממנו הוא הסיק כי טכנאי של בזק אמור להגיע בעתיד לביתו.
בזק הוסיפה וטענה, כי אין מדובר בהטעיה, שכן אין סתירה חד משמעית בין נוסח המכתב לבין המציאות, ומדובר לכל היותר בניסוח לקוי המשתמע לכמה פנים.
בזק טענה גם, כי לא קיים קשר סיבתי בין ההטעיה הנטענת במכתב הנ"ל, לבין הנזק הנטען של המבקשים. הנזק נובע מהעיכוב בהספקת המודם ע"י נטוויז'ן.
עוד נטען כי התובעים לא הוכיחו את עילת "ניצול המצוקה".

בזק הוסיפה וטענה עוד, כי התביעה הייצוגית אינה הדרך היעילה להכרעה במחלוקת, כי גודל הקבוצה אינו מצדיק הכרה בה כתביעה ייצוגית (ואף כי לאור גודל הקבוצה, סכום התביעה נופל מסכום סמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי), וכי המבקשים נהגו שלא בתום לב כאשר נחפזו להגיש את התביעה.

דיון

8.      התביעה מבוססת על עילה מכוח ס' 35 א ו35 ב לחוק הגנת הצרכן. על מנת לבחון האם יש מקום לאשר את התביעה כתביעה ייצוגית, על פי הוראות הסעיפים הנ"ל, על בית המשפט לבחון שני נושאים עיקריים: האם עומדת למבקש עילת תביעה אישית על פי חוק הגנת הצרכן כנגד המשיבה, והאם התקיימו יתר התנאים הנדרשים לצורך אישור התביעה כתביעה ייצוגית (ר' לעניין זה למשל ע"א 3955/04 עו"ד אריה רייזל נ. בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-על 2005(3) 58, ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ. טמפו תעשיות, פ"ד נ"א (2) 312, 321-320).

     עניינים אלה יידונו בפירוט להלן.

האם למבקשים עילת תביעה אישית נגד בזק?

9.      תנאי ראשוני שעל בית המשפט לבחון בבואו לאשר תביעה כתביעה ייצוגית, הוא קיומה של עילת תביעה מבוססת לכאורה בידי המבקש. הנטל המוטל על המבקש - התובע בשלב זה, הוא נטל נוסף, מחמיר יותר לעומת הנטל המוטל על תובע בתביעה רגילה, כאשר מוגשת בקשה לסילוק על הסף (ר' רע"א 3126/00 מדינת ישראל נ. א.ש.ת. ניהול פרוייקטים , פ"ד נ"ז(3) 220, והאסמכתאות המאוזכרות שם).
     בית המשפט בוחן בשלב זה את האמור בכתב התביעה, את ראיות התביעה וגם את טענות ההגנה. אם בית המשפט מגלה כי סיכויי התביעה להתקבל אינם גבוהים - לא תאושר הגשת התביעה כתביעה ייצוגית (ר' למשל עובדיה נ. סלקום, ת"א (ת"א) 2170/01, פסק דינה של כב' השופטת חיות, רע"א 6567/97 בזק נ. עזבון המנוח אליהו גת, תק-על 1998(2) 1627 ורע"א 8268/96 שמש נ. דן רייכרט, פ"ד נ"ה (5) 115).

10.      המבקשים טוענים כי עומדת להם עילת תביעה על פי ס' 2(א) לחוק הגנת הצרכן.
     הסעיף קובע:
     "לא יעשה עוסק דבר - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת - העלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה (להלן: - "הטעייה").
בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:
(1) הטיב, המהות הכמות והסוג של נכס או שירות;
(2) ...
(3) מועד הספקה או מועד מתן השירות".

     המבקשים טוענים כי בזק עשתה הן במעשה והן במחדל, דברים שהיו עלולים להטעות אותם כצרכנים.
     כפי שצויין לעיל, הטענה מבוססת קודם כל על המכתב נספח ב' לבקשה.

11.      המבקשים טוענים כי כדי למנוע את ההטעיה, היה על בזק לנסח את המכתב באופן ברור ובלתי משתמע לפרשנויות שונות, ממנו יהיה מובן שהציוד כבר הותקן, שבזק כבר החלה בגביית התשלום בעד השירות, ועל כן על המנוי לפנות לספק האינטרנט בלא שיהוי. המבקשים טוענים כי היעדרו של הסבר מפורט אודות תהליך ההתחברות לשירות בשלב הטרום חוזי, העדר גילוי נאות באשר לפער הזמנים בין חיבור המבקשים לאינטרנט ע"י בזק לבין מועד התקנת הציוד ע"י נטוויז'ן, מהווה הטעייה במחדל מצידה של בזק.

     המבקשים מתייחסים גם לקביעה של ברירת המחדל לפיה התעריף המוזל לגלישה יבוטל מעת שבזק מבצעת את החיבור, ועד למועד החיבור ע"י ספקית האינטרנט, למרות שברור שהלקוח אינו יכול ליהנות משירות WOW באופן מיידי.

החוזים בין הצדדים

12.     לפני שנתייחס לטענת ההטעייה על כל היבטיה, אני סבורה כי מן הראוי לבחון היטב את מערכת החוזים בין כל הצדדים הרלוונטיים - המבקשים, חברת נטוויז'ן ובזק.

     כעולה מחומר הראיות, בין המבקשים לבין בזק היה קיים הסכם קודם, לפני שהמבקשים ביקשו להתחבר לשירות האינטרנט המהיר, הסכם לגלישה בתעריף מוזל "שש פלוס".
     ככל שמדובר בתביעה דנן, הסכם זה רלוונטי, שכן המבקשים טוענים כי בזק חדלה לחייב אותם בתעריף המוזל עוד בטרם הם חוברו לשירות WOW. מדובר, אם כן, במידע לגבי מועד סיום ההסכם בין הלקוח לבין העוסק - בזק. כפי שיפורט להלן, המבקשים טוענים כי נוסח מכתבה של בזק היה מטעה בהקשר זה.

     ההסכם השני הוא ההסכם לקבלת שירותי האינטרנט המהיר - WOW.
     כפי שצויין, על מנת להתקשר בהסכם זה, בחרו המבקשים לפנות לחברת נטוויז'ן (לאחר שנמסר להם מבזק שהדבר אפשרי). המבקש פנה טלפונית לנציג חברת נטוויז'ן, כאשר במהלך שיחה זו נקשר ביניהם הסכם.

     בעקבות השיחה, ולאור קיומו של ההסכם, פנתה נטוויז'ן לבזק, כדי שבזק תחבר את המבקשים לאינטרנט המהיר. כאמור, לאחר חיבור זה, שלחה בזק למבקשים את המכתב.

     אחד הטפסים עליו הוחתם בנו של המבקש (טופס ההזמנה - נספח ב' לתגובת בזק), על ידי נציג נטוויז'ן, שהיה בביתם לצורך השלמת החיבור לאינטרנט המהיר, נושא גם את שמה של בזק.

     באשר לתשלום עבור הספקת השירות של WOW, עולה מתגובת בזק לבקשה כי התשלום החודשי לבזק הוא תשלום קבוע (99 ₪ כאשר מודם הADSL הוא ציודו של המנוי, או 119 ₪ כאשר המודם הוא ציודה של בזק). לתשלום זה, מוסיף הלקוח תשלום לספק האינטרנט הרלוונטי - בענייננו - נטוויז'ן ( ר' ס' 14 לתגובת בזק).

13.      אין ספק כי קיים חוזה בין המבקשים לבין נטוויז'ן להספקת שירות של WOW. שאלה נפרדת היא האם ומתי נוצרו יחסים חוזיים בין בזק לבין המבקשים. כאמור, נציג נטוויז'ן החתים את בנם של המבקשים על טופס הנושא את שמה של בזק. המבקשים שילמו תשלום חודשי קבוע לבזק עבור שירות ה-WOW שניתן להם ע"י בזק. האם פירוש הדבר שהיה חוזה בין המבקשים לבין בזק? מתי התקשרו המבקשים עם בזק בחוזה זה? מה היחס בין חוזה זה לבין החוזה שבין המבקשים לבין נטוויז'ן - שהוא החוזה שהמבקשים התקשרו בו בשיחת הטלפון שלהם עם נטוויז'ן?

14.      אני סבורה כי מחומר הראיות בכללותו עולה כי קיים חוזה בין בזק לבין המבקשים, שמכוחו התחייבה בזק לספק להם את התשתית לחיבורם לשירות האינטרנט המהיר, והמבקשים התחייבו לשלם לבזק תשלום חודשי עבור שירות זה.
     אציין עוד, כי אף אם הטופס שצורף כנספח ב' לתגובת בזק משקף את תוכן ההסכמות בין הצדדים, אין פירוש הדבר בהכרח כי הצדדים התקשרו בחוזה במועד בו נחתם הטופס.

     כפי שאפרט בהמשך, שאלת מועד ההתקשרות אין בה, לדעתי, כדי לשנות את התוצאה של הסכסוך דנן.

עילת ההטעיה בחוק הגנת הצרכן

15.      המבקשים מבססים את התביעה שלהם על עילותיו של חוק הגנת הצרכן. הם אינם טוענים טענות המושתתות על עילות מכוחם של דינים אחרים, שכן טענות כאלה אינן מצדיקות אישור תביעה כתובענה ייצוגית.

     כך, למשל, הטענה כי בזק לא היתה צריכה לחייב אותם עבור שירות WOW בטרם הם חוברו בפועל לשירות זה - איננה מבססת עילה של הטעייה. אם בזק היתה מחייבת עבור השירות בטרם הוא ניתן, בלא ליצור כל מצג מטעה ביחס לכך, הדבר היה עשוי אולי לבסס עילה של הפרת חוזה או עשיית עושר ולא במשפט כנגד בזק (ומובן שאין צורך לדון בעילות אפשריות אלה במסגרת פסק דין זה), אולם - לא היה בכך כדי לבסס עילה של הטעייה כנגד בזק.
     לכן, השאלה איננה האם בזק היתה צריכה לחייב את המבקשים עבור שירות WOW בטרם הם יכלו בפועל להנות משירות זה, אלא האם בזק הטעתה את המבקשים - בהתאם לחוק הגנת הצרכן - ביחס לכך.

16.      עילת התביעה המרכזית שנטענה ע"י המבקשים היא כי המכתב "עלול להטעות" אותם כצרכנים.
     שני מונחים טעונים הבהרה בהקשר זה - מהי "הטעייה", ומה נדרש מתובע כדי להוכיח שמצג מסוים "עלול להטעות".

     ברע"א 2837/98 שלום ארד נ. בזק החברה הישראלית לתקשורת, פ"ד נ"ד (1) 600, התייחס בית המשפט העליון לשאלה מהי הטעייה, בהקשר של חוק הגנת הצרכן. באותו ענין נקבע כי:
"ההטעיה נוצרת כאשר קיים פער בין הדברים הנאמרים (או המוסתרים) לבין המציאות. הטעיה יכולה ללבוש שתי צורות: האחת הטעיה במעשה על דרך של מצג שווא הכולל פרטים שאינם תואמים את המציאות; והשנייה, הטעיה במחדל, קרי: אי גילוי פרטים מקום שיש חובה לגלותם" (שם בעמ' 608).

17.      כאמור, ס' 2 לחוק הגנת הצרכן מתייחס לדבר שעשה עוסק ש"עלול להטעות" את הצרכן. המשמעות של "עלול להטעות" נדונה ברחבה בפסה"ד ברזני (ע"א 1977/97 וד"נ 5712/01).

     כפי שנפסק בדעת הרוב בפסה"ד ברזני, הרי חרף הניסוח של סעיף 2 הנ"ל, כדי שלצרכן תעמוד עילת תביעה, עליו להוכיח כי הוא נחשף לפרסום המטעה, וכי הוא הסתמך עליו (ר' חוות דעתו של כב' הנשיא ברק בע"א 1977/97 יוסף ברזני נ' בזק החברה הישראלית, פ"ד נה (4), 584).

     אם צרכן לא נחשף לפרסום, וממילא לא הסתמך עליו, אין לומר שהפרסום המטעה פגע בו. אין די, לכן, בכך שנוצר מצג מטעה. כדי שהתובע יהיה תובע ייצוגי עליו להוכיח הסתמכות שלו על הפרסום, וקשר סיבתי בין ההסתמכות הזו, לבין הנזק שקרה לו.

האם המבקשים הוטעו מהמכתב?

18.      המבקשים מתייחסים בתביעתם בעיקר למצג שהוצג ע"י בזק - הוא המכתב נספח ב'. הם טוענים כי המכתב כפי שנוסח היה מטעה.

     מטענות המבקשים עולה כי הם מתייחסים בעיקר לשלושה נושאים שבמכתב, שניסוחם עלול להטעות:
     המידע על מועד החיבור לתשתית בזק, והאם חיבור זה מחייב ביקור של טכנאי בזק בבית הלקוח? (להלן: "הנושא הראשון");
     המידע על תום הגלישה במסלול המוזל ("הנושא השני");
     והמידע על מועד תחילת החיוב בתשלום בגין שירות WOW ("הנושא השלישי").
     נדון בטענות לגבי שלושת הנושאים הללו.

הנושא הראשון - מועד ואופן החיבור לתשתית בזק

19.      אני סבורה כי מחקירת המבקש עולה, כי ככל שהוא הוטעה בקשר עם הנושא הראשון, הדבר לא נבע מלשונו של מכתב בזק.

     במכתב נאמר כי "עם סיום התקנת הציוד ע"י בזק אנא פנה לחברת האינטרנט שלך.." המבקשים טענו כי היו סבורים שטכנאי בזק אמור היה להגיע בעתיד לביתם, ולהתקין את הציוד. הם לא הבינו כי התקנת הציוד הסתיימה כאשר נשלח המכתב, וכי לצורך סיום התקנת הציוד - לא נדרש כל שיתוף פעולה מטעמם, ולא נדרש ביקור טכנאי בזק בביתם.

     מטענות המבקשים עולה, כי לו היה המכתב מנוסח באופן שונה (למשל "בזק סיימה לחבר אותך לאינטרנט המהיר. אנא פנה לחברת האינטרנט שלך....") - המכתב לא היה מטעה אותם בהקשר זה. הטעות המרכזית שלהם בהבנת המכתב, נבעה מכך שהם הבינו מנוסחו כי בזק טרם התקינה את הציוד בביתם, וכי לצורך ההתקנה, יצטרך טכנאי של בזק להגיע לביתם.

     סברה שגויה זו, היא שהובילה להבנה השגויה של המבקשים בכל הנוגע לחיבורם לאינטרנט המהיר. מאחר שהם חשבו שטכנאי בזק אמור להגיע בעתיד לביתם, ולחבר אותם לשירות של WOW, הם הבינו כי רק לאחר שהטכנאי יגיע "יושלם תהליך ההתחברות לשירות", והם הבינו כי רק מאותו שלב ואילך הסכם הגלישה המוזל לגלישה באינטרנט - יבוטל.

20.      ואולם, הסברה של המבקשים לפיה טכנאי בזק אמור להגיע לביתם כדי להתקין את הציוד, לא נבעה מהמכתב.
     המבקש העיד על שיחת הטלפון שהיתה לו עם נטוויז'ן - במסגרת המו"מ לקראת התקשרותו בהסכם להספקת השירות של האינטרנט המהיר. הוא העיד כי הבין בשיחה זו מנטוויז'ן כי טכנאי אמור להגיע אליו הביתה.

     כך נאמרו הדברים בדיון:
     "ש. ...טכנאי יגיע אליך אומרת לך נטוויז'ן?
     ת. כן. טכנאי יגיע אליך..." (עמ' 22 שורות 8-9).
     ובהמשך:
     "ש. אבל תסכים איתי שפה (כלומר במכתב, ר. ר.) לא מופיע שום דבר שממנו אפשר ללמוד שיבוא טכנאי אליך הביתה?
     ת. כשאתה קורא אותו (את המכתב, ר. ר. ) היום, אתה לא יכול להבין את זה, אבל כשאתה יושב ומחכה לטכנאי... טכנאי בזק יבוא ויהיה לי ציוד"
וכן:
     "ת. ..מה שאני הבנתי שיגיע טכנאי של בזק יתקין לי את הציוד ויהיה לי מודם. נטוויז'ן היא בסך הכל צינור שבזק מעבירה דרכו את הדברים"..

21.      ממכלול הדברים הללו עולה, כי טעותו של המבקש בהבנת אופן חיבורו לאינטרנט, ומועד החיבור, וטעותו בהבנת המכתב, אינה נובעת מהסתמכות שלו על האמור במכתב. המבקש עצמו מודה, כי כאשר הוא קורא את המכתב היום, הבנתו שונה מהאופן בו הוא הבין את הדברים אז.

     ואולם ההבנה השונה שלו נבעה מהדברים שנאמרו לו לטענתו על ידי נטוויז'ן - נטוויז'ן אמרה לו שיגיע טכנאי לחבר אותו. לכן, הוא "ישב וחיכה" שהטכנאי יגיע, ולכן כאשר הוא קבל את מכתב בזק, הוא הבין שבזק מודיעה לו שטכנאי מטעמה אמור להגיע לביתו.

22.      האמור לעיל שומט את הקרקע מתחת לתביעה הייצוגית מכמה טעמים.
     ראשית, כפי שהובהר, המבקש לא הוטעה עקב הסתמכות על המכתב. לא הוכח הקשר הסיבתי הנדרש בין הטעות הנטענת לבין האמור במכתב, ובלא קשר סיבתי כזה - אין למבקש עילת תביעה אישית.
     כאמור, תנאי ראשוני לאישור תביעה כתביעה ייצוגית הוא כי לתובע תהיה עילת תביעה אישית כנגד הנתבע (ר' ע"א 1977/97 יוסף ברזני נ' בזק החברה הישראלית, פ"ד נה(4), 584).

     יתרה מזאת - מדבריו של המבקש שהובאו לעיל עולה, כי כדי לבחון את ההבנה של כל אחד ואחד מהתובעים הפוטנציאלים בקבוצה ביחס להליך ההתחברות, צריך יהיה לבדוק מה נאמר לכל אחד מהם על ידי נטוויז'ן בשיחה עמה. זאת משום שהמצג הראשון והעיקרי לגבי תהליך ההתחברות במקרה דנן, לא היה במכתב, כי אם בשיחה הקודמת לו עם נטוויז'ן. המצג בשיחה עם נטוויז'ן הוא שביסס את ההבנה של הלקוחות לגבי הליך ההתחברות, כאשר המכתב יכול היה לכל היותר לחזק הבנה זו -כפי שקרה למבקש דנן.

     זאת ועוד - אני סבורה כי דבריו של המבקש מעידים על כך כי ניסוחו של המכתב בהקשר זה, אינו עולה כדי הטעיה. מדובר לכל היותר בניסוח שאינו ברור דיו, ושניתן לפרש אותו במספר אופנים. המבקש פירש אותו באופן אחד, לאור המידע המוקדם שהיה לו. פרשנות אחרת שאינה יוצרת את הפער בין הדברים הנאמרים לבין המציאות - אף היא אפשרית.
     בפסק הדין עובדיה נ. סלקום שאוזכר לעיל, קבעה כב' השופטת חיות:

     "יחד עם זאת, ספק בעיני האם די בניסוח לקוי המשתמע לכמה פנים על מנת לבסס עוולה של הטעיה המבוססת על ס' 2(א) לחוק הגנת הצרכן".

הנושא השני - סיום הגלישה בתעריף המוזל
23.      כאמור, תביעת המבקש מתייחסת גם לעובדה שבזק חדלה לחייב אותו על גלישה באינטרנט בתעריף המוזל "שש פלוס" סמוך לאחר משלוח המכתב, ועוד בטרם הוא חובר לאינטרנט המהיר.

     במכתב, בזק מסרה מידע בנושא זה - בזק הודיעה למבקש שהיא תבטל את מסלול הגישה המוזל - אלא אם כן המבקש יפנה למוקד בזק כדי להזמינו שוב.

     ההטעייה הנטענת בהקשר זה נובעת מאותה טעות עצמה שאליה התייחסתי לעיל - המבקש היה סבור כי מסלול הגישה המוזל יבוטל רק לאחר שטכנאי בזק יבקר בביתו. לו היה מבין כי תהליך ההתחברות הסתיים - הוא היה מבין גם שמסלול הגישה המוזל יבוטל מיידית, אלא אם כן הוא יודיע אחרת. לכן, ומאחר שאני סבורה כי הטעות לגבי הביקור העתידי של הטכנאי נובעת מהדברים שנאמרו למבקש על ידי נציג נטויז'ן, אינני סבורה כי למבקש עומדת עילת תביעה גם בנושא זה.

24.      יוער כי המבקש טוען בסיכומים מטעמו, כי הליך ברירת המחדל שקבעה בזק, שכולל ניתוקו האוטומטי משירות של תעריף גלישה מוזל, אלא אם כן הצרכן מבקש שלא לנתקו, טומן בחובו "מנגנון מובנה להתעשרות בלתי צודקת וסמויה מעיני הדיוטות, על גבם של המנויים התמימים".

     ואולם, אף לו היה מקום לקבל את השקפתו של המבקש בהקשר זה, אין בך כדי להצדיק את אישור תביעתו כתביעה ייצוגית.

     כאמור, המבקש היה קשור, החל מחודש דצמבר 2001 בהסכם עם בזק - לגלישה בתעריף מוזל של מסלול "שש פלוס".
     הטענה לפיה בזק הפסיקה לחייב את התובעים בתעריף המוזל (מסלול "שש פלוס") - היא טענה במישור החוזי בין המבקשים לבין בזק. זו עשויה להיות טענה של הפרת ההסכם.

     עילה של הפרת הסכם, כמו גם עילה של עשיית עושר ולא במשפט, אינן עילות תביעה שניתן לאשר בגינן תביעה ייצוגית. לכן, עצם השימוש של בזק במנגנון של ברירת המחדל - אין בו כדי להצדיק אישור התביעה כתביעה ייצוגית.

הנושא השלישי - מועד תחילת החיוב בגין שירות WOW
25.      במכתב אין כל מידע לגבי מועד תחילת החיוב עבור שירות WOW. לכן, ההטעייה בהקשר זה היא הטעייה על דרך מחדל. בזק לא מסרה ללקוח כי היא תתחיל לגבות ממנו תשלום עבור שירות WOW באופן מיידי, הגם שהוא עדיין אינו יכול להנות מהשירות.

     אני סבורה כי בזק היתה צריכה למסור מידע זה ללקוחות וכי אי מסירת המידע הזה על ידי בזק, מהווה הטעייה.
     הטעייה זו אינה קשורה לשאלה מתי יגיע טכנאי להשלים את החיבור ל-WOW, והאם מדובר בטכנאי של בזק או של נטוויז'ן. מדובר בהטעייה לגבי תחילת חיובם של המבקשים בתשלום עבור השירות שהזמינו, וזאת - בטרם השירות סופק להם במלואו, ובטרם הם היו יכולים להנות ממנו.

האם התקיימו יתר תנאי החוק לענין הטעייה?

26.      לאחר שנקבע כי בזק הטעתה את המבקשים בכך שלא יידעה אותם במכתב כי היא מתחילה לחייב אותם בגין שירות האינטרנט המהיר, למרות שברור היה כי הם לא יכולים עדיין להנות משירות זה, יש לבחון האם התקיימו יתר תנאי עילת ההטעייה.
     על המבקשים להוכיח כי נגרם להם נזק, כי קיים קשר סיבתי בין הנזק לבין ההטעייה, וכי ההטעייה היתה "בענין מהותי בעסקה".

27.      אני סבורה כי למבקשים נגרם נזק - הם חוייבו לשלם עבור שירות שלא ניתן להם, במועד בו לא היו יכולים עדין להנות ממנו. קל לכמת את הנזק - מדובר בחיוב עבור התקופה בה המבקשים לא יכלו עדיין להנות מהשירות של האינטרנט המהיר.

מדובר בענין מהותי בעסקה - השאלה ממתי יתחיל החיוב הכספי בגין שירות שניתן, והאם החיוב יהיה קודם למועד בו ניתן יהיה להנות מהשירות, היא ודאי שאלה מהותית בעסקה.

28.      באשר לקשר הסיבתי, טוענת בזק כי לא הוכח קיומו של קשר כזה. לטענתה, הנזק נגרם למבקשים כתוצאה ממחסור במודמים אצל חברת נטוויז'ן, מחסור שכתוצאה ממנו התעכב חיבורם של המבקשים לרשת. לטענתה, אין קשר בין מחדלה של בזק ליידע את המבקשים על מועד תחילת החיוב, לבין העיכוב ביכולתם של המבקשים להנות מהשירות.

29.      אינני מקבלת את הטענה.
על מנת לבחון האם קיים קשר סיבתי בין ההטעייה לנזק שנגרם, יש לבחון האם הנזק היה יכול להמנע אלמלא ההטעייה.

המבקשים טוענים כי לו היו יודעים כי בזק התחילה לחייב אותם, הם היו פונים מוקדם יותר לנטוויז'ן ומבקשים שיסופק להם מודם בהקדם (ר' למשל ס' 27.5 לסיכומי המבקשים).

בנוסף, במסגרת חקירתו הנגדית, נשאל המבקש מה היה עושה לו היה יודע שרק אחרי התקנת המודם על ידי נטוויז'ן הוא יכול להתחיל לגלוש, וכי זה כרוך בהרמת מתג על די בזק, והשיב כי היה "מבקש שירימו לי את המתג ביום שיש לי את המודם". (עמ' 31 לפרוטוקול, שורות 20-23).

30.      אני סבורה כי לו היו העובדות ידועות במלואן למבקשים, הנזק היה יכול להמנע. אני סבורה כי המבקש יכול היה לפנות לבזק, ולוודא כי הוא לא יחוייב עבור השירות שניתן לו - עד תחילת מתן השירות בפועל.
     הראייה לכך כי ניתן היה לעשות זאת היא כי על פי עדותו של נציג בזק - לקוחות שבחרו לבצע את הזמנת המודם והתקנתו באמצעות בזק, חוייבו עבור השירות רק לאחר החיבור הסופי שלהם לאינטרנט המהיר - היינו לאחר שמותקן המודם אצלם בבית.

     כך מעיד בהקשר זה העד מר אטיאס מטעם בזק:
     "ת. ...ברגע שיש טכנאי של בזק שמעורב בתהליך ההתקנה, החיוב מתבצע אחרי שהטכנאי מסיים את עבודתו.
     ש. אחרי שהוא חיבר את המודם?
     ת. כן.." (עמ' 62 לפרוטוקול, שורות 6-3)

     מכאן, שניתן לחייב עבור שירות WOW מהמועד בו שירות זה ניתן בפועל, כפי שנעשה כאשר השירות במלואו מסופק על ידי בזק.
     לענין זה אינני מקבלת את טענת בזק לפיה אין לה דרך לדעת מתי מחובר המנוי ומתי הוא מתחיל לעשות שימוש בשירות WOW. אין ספק כי בזק ונטוויז'ן היו יכולות להעביר מידע זה ביניהן ללא קושי.

חוק הגנת הצרכן - האם חל רק על השלב הטרום חוזי?

31.      בזק טענה כי חוק הגנת הצרכן מתיר הגשת תביעה ייצוגית רק בקשר עם עילות שעניינן בשלב הטרום חוזי. לכן, ומאחר שהמכתב נשלח למבקשים לאחר ההתקשרות בהסכם להספקת שירות האינטרנט המהיר (הסכם שהם התקשרו בו עם נטוויז'ן) - לא עומדת למבקשים, על פי הטענה, עילה מכוח חוק הגנת הצרכן.

32.      אני סבורה כי המידע במכתב בזק למבקשים הוא מידע טרום חוזי.
     כפי שצויין לעיל, השאלה מתי בדיוק נקשר ההסכם בין בזק לבין המבקשים אינה נקייה מספקות. לא היה בין בזק למבקשים מו"מ, ולא היה (אלא בשלב מאוחר יותר) קשר ביניהם - שבו ניתן לקבוע כי החוזה נכרת.

33.      אולם, מאחר שההסכם בין בזק לבין המבקשים הוא הסכם להספקת חיבור לרשת תמורת תשלום, נכון יהיה לקבוע כי החוזה נכרת במועד בו ניתן השירות ונגבה התשלום עבורו.
     השירות ניתן - לגרסת בזק - במקביל למשלוח המכתב, והתשלום עבורו נגבה - לגרסת בזק - מספר ימים לאחר מכן (ר' עדותו של העד מר אטיאס, עמ' 64 שורות 2-1 לפרוטוקול).
     לכן, המכתב מהווה מידע טרום חוזי מבזק למבקשים ביחס לקשר החוזי ביניהם.
     תוצאה זו היא סבירה גם לאור העובדה כי המכתב הוא ההזדמנות הראשונה בה בזק מסרה מידע ללקוחות לגבי הקשר ביניהם.

34.      עם זאת, לדעתי, התוצאה המשפטית איננה צריכה להשתנות, גם אם ההתקשרות החוזית בין הצדדים קדמה למכתב.

     ראשית, עיון מדוקדק בפסקי הדין של בית המשפט העליון בהקשר זה, מעלה כי אין הלכה פסוקה ברורה, שקבעה כי לא ניתן להגיש תביעה ייצוגית בעילות שעניינן אינו בשלב הטרום חוזי.
     כך, כב' השופט רובינשטיין קבע לאחרונה כי בית המשפט העליון טרם הכריע בשאלה האם עילת ההטעיה בחוק הגנת הצרכן מתייחסת להבטחות בשלב הטרום חוזי בלבד, או גם להתחייבויות כוזבות של עוסקים המעוגנות בחוזה (ר' ע"א 3955/04 לעיל, בעמ' 64).

     בפסק דין מוקדם יותר (בענין שלום ארד שאוזכר לעיל), הותירה כב' השופטת שטרסברג - כהן את השאלה האם תחולת חוק הגנת הצרכן מוגבלת אך לשלב הטרום חוזי, ב"צריך עיון" (ר' עמ' 609-608 לפסה"ד).

     אף דבריו של כב' השופט ריבלין בפסק דין ע"א 3613/97, דליה אזוב נ. עיריית ירושלים, תק-על 2002 (1) 102, 109, אינם בבחינת נקיטת עמדה מפורשת בסוגיה.

35.      עם זאת, ניכר שהמגמה השלטת בפסקי הדין של בית המשפט המחוזי הינה כי ההטעיה נשוא ס' 2 לחוק הגנת הצרכן, חלה רק על השלב הטרום חוזי (ר' למשל בש"א (חיפה) 15033/04 לירן בריותי ואח' נ. פרופורציה פי אם סי בע"מ, תק-מח 2005(2) 616; ת"א (ירושלים) מלמד אפיק נ. סלקום ישראל בע"מ, תק-מח (98(2) 2137; בש"א (ת"א) 1753/00 שמעון שאבי נ. פלאפון תקשורת, תק-מח 2002(3) 2019; המ' (חיפה) רחל מאירסון נ. חברת החשמל לישראל (תק-מח 2000(3) 3276).

     דעה זו עולה גם ממאמרו של המלומד פרופ' בר ניב ("גבולה של התובענה הצרכנית הייצוגית" עיוני משפט י"ט (תשנ"ד) 251. פרופ' בר ניב מציין שם כי:
"ההתמקדות במסירת המידע בשלב הטרום חוזי תוחמת את גבולות החוק בצורה ברורה למדי. לפיכך, עילות שאינן באות בגדר שלב עסקה זה, לא יכללו בחוק, ממילא לא יהיה ניתן להגיש בגינן תובענות ייצוגיות" (שם, עמ' 261).

     מגמה זו נסמכת בעיקרה על הוראותיו של חוק הגנת הצרכן, שעוסקות ברובן המכריע בשלבים הטרום חוזיים, עוד קודם להשתכללות החוזה. כך אף משתמע מהאמור במבוא להצעת חוק הגנת הצרכן תש"ם - 1980, ה"ח 302 (ר' לענין זה מאמרו של ס. דויטש, "תובענות ייצוגיות צרכניות - קשיים והצעות לפתרון" מחקרי משפט כ' 299 בעמ' 348-349).

36.      יחד עם זאת, גם הדיעה המנוגדת מצאה את ביטויה בפסיקתו של בית המשפט המחוזי. כך, לדוגמה, ר' בש"א (ירושלים) 5538/01 זמרוני נ. החברה למפעלי כלכלה ותרבות, פ"מ תשס"א (2) 66, ות.א. (ת"א) 1465/03 לוק נ. בנק המזרחי המאוחד, תק-מח 2005(2) 562).

37.      לדעתי, לשונו של ס' 2 לחוק הגנת הצרכן, אינה מחייבת את המסקנה לפיה ההטעיה אליה מתייחס הסעיף הינה רק הטעיה טרום חוזית. הסעיף על פי לשונו מתייחס לכל מצג של עוסק שעלול להטעות את הצרכן - בלא קשר לשאלה האם מדובר במצג לפני כריתת החוזה או לאחר מכן.

     אכן, "בדרך כלל עוסק חוק הגנת הצרכן על פי תוכנו בנושאים הקשורים בתהליך קבלת ההחלטות של הצרכן טרם התגבשה העסקה בינו לבין העוסק" (ר' ת.א. (ת"א) 1417/02 כהן נ. פרטנר, פסק דינה של כב' השופטת צ. ברון). לכן, בדרך כלל, השלב הטרום חוזי הוא השלב הרלוונטי בו הצרכן מקבל מהעוסק מידע שיש בו כדי להשליך על החלטותיו העתידיות בקשר עם העסקה.

38.      אולם, השאלה החשובה שיש לשאול אותה לטעמי, אינה האם המידע ניתן ללקוח בשלב הטרום חוזי או החוזי, אלא האם מדובר במידע שיכול להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות של הצרכן. ייתכנו מצבים, בוודאי כאשר מדובר בחוזה "יחס", שנמשך על פני זמן רב, בהם ללקוח יש אפשרות להחליט החלטות שישליכו על זכויותיו החוזיות במהלך תקופת החוזה. אחת הדוגמאות למצב כזה היא כאשר קיימת במהלך החוזה "ברירת מחדל", היינו מצב בו במהלך החוזה, הספק פועל באופן מסויים, אלא אם כן הלקוח מודיע לו אחרת.

     במקרה כזה, ובמקרים אחרים, יכול שמידע שעשוי להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות של הצרכן ועל זכויותיו, יינתן ע"י העוסק גם בשלב שלאחר כריתת החוזה.
     אינני רואה טעם, בנסיבות כאלה, בשלילת זכות התביעה מכוח ס' 2 לחוק הגנת הצרכן, רק משום שהחוזה כבר נחתם. אני סבורה כי לאור תכליתו של חוק הגנת הצרכן, שנועד להגן על צרכנים, ולאפשר להם לקבל החלטות על סמך מידע אמין ונכון, יש לפרש את ס' 2 בו כמונע גם הטעיות כאלה.

39.      בענייננו, אני סבורה כי בין אם המכתב נשלח לפני תחילת הקשר החוזי בין בזק לבין המבקשים ובין אם הוא נשלח לאחר מכן, התוצאה המשפטית ביחס לטענת ההטעייה אינה צריכה להשתנות. המכתב מהווה את הקשר הראשון בין בזק לבין לקוחותיה - המבקשים - בהקשר של שירות ה-WOW. במכתב נמסר מידע על ידי בזק ללקוחות - מידע שיש בו כדי להשליך על זכויותיהם וחובותיהם של הלקוחות. במכתב לא נמסר מידע מהותי לגבי מועד תחילת החיוב. לו היה המידע נמסר - הלקוחות היו יכולים לשנות את מצבם, על ידי כך שידרשו שלא יחוייבו בתשלום בטרם השירות יסופק להם.

     אני סבורה אם כן כי המצב המשפטי אינו צריך להשתנות בהתאם לשאלה שהתשובה עליה אינה ברורה כלל במקרה דנן - מתי החל הקשר החוזי בין בזק לבין המבקשים, והאם המכתב קדם לתחילתו של קשר זה, או שהגיע לאחריו. כל עוד מדובר בהטעייה בענין העלול להטעות את הצרכן בענין מהותי, כאשר ההטעייה משנה את דרך הפעולה האפשרית של הצרכן בקשר עם זכויותיו, יש לצרכן עילת תביעה מכוח חוק הגנת הצרכן.

40.      בשולי הדברים אעיר כי אף אם המכתב נשלח למבקשים לאחר שנכרת ההסכם ביניהם לבין בזק, ואף בהנחה כי עילת ההטעיה חלה רק על השלב הטרום חוזי, ניתן עדיין לקבוע כי בזק הטעתה את המבקשים בשלב הטרום חוזי. ההטעיה היא בדרך של מחדל, ונובעת מהעובדה שבזק לא גילתה למבקשים בטרם הם התקשרו איתה בחוזה, כי היא מתכוונת להתחיל לחייב אותם עבור השירות שניתן להם - של חיבורם לאינטרנט המהיר, עוד בטרם הם יוכלו להנות משירות זה. כפי שצוין לעיל, הטעייה זו גרמה למבקשים נזק - בסכום החיוב עד לתחילת קבלת השירות. הנזק יכול היה להימנע אלמלא ההטעיה - שכן בזק היתה יכולה לפעול כפי שפעלה עם אותם לקוחות שהיא סיפקה להם את המודמים, ולהתחיל לחייב אותם רק לאחר החיבור בפועל (או "להרים את השלטר" רק בסמוך לפני חיבור המודם).

עילת "ניצול מצוקת הלקוח"

41.      המבקשים טענו כטענה חלופית כי עומדת להם כנגד בזק גם עילה מכוח ס' 3(ב) לחוק הגנת הצרכן.
     הסעיף קובע:
     "לא יעשה עוסק דבר -במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה, או בכל דרך אחרת, שיש בו ניצול מצוקתו של הצרכן, בורותו או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקים בתנאים בלתי מקובלים או בלתי סבירים, או לשם קבלת תמורה העולה על התמורה המקובלת".

     המבקשים טוענים כי בזק ניצלה את בורותם בהליכים המדויקים הקשורים בהפעלת שירות WOW, וגבתה תמורה העולה על התמורה המקובלת אותה היתה צריכה בזק לגבות אילו התנאים היו ברורים.

42.      אני סבורה כי אין לקבל את עילת המצוקה.
     אכן, על פי ההלכה הפסוקה, ניתן לפרש את עילת ה"מצוקה הצרכנית" בצורה רחבה יותר מאשר את עילת המצוקה על פי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (ראה לעניין זה ע"א 3955/04 לעיל, עמ' 66; וכן ראה ס. דויטש, "דיני חוזים צרכניים מול דיני החוזים המסחריים", עיוני משפט כ"ג (תש"ס), 135).

     ה"מצוקה הצרכנית" יכולה לכלול גם מקרה בו ללקוח אין יכולת בחירה מושכלת, לאור אי התמצאותו בפרטים הטכניים.

     אולם, אני סבורה כי בענייננו, המבקש לא היה במצב של "מצוקה". גם לגרסתו, לו היה נמסר לו המידע המלא והנכון, הוא היה מבין את מצבו, ופועל כדי להקטין את נזקיו. מכאן, שהנזק הנטען אינו נובע ממצוקה, אלא מהעדר מידע - כתוצאה מההטעייה הנטענת.

     אני סבורה כי אין ליצור חפיפה מוחלטת בין העילות של הטעייה למצוקה, ויש לייחד כל אחת מהן למקרים המתאימים לה. כעולה מטענות המבקש, המקרה דנן הוא מקרה בו טענות המבקש מבוססות על עילת ההטעייה ולא על עילת המצוקה.

האם התביעה הייצוגית היא הדרך היעילה להכריע במחלוקת?

43.      בזק טוענת כי אף אם למבקשים קיימת עילת תביעה אישית, התביעה הייצוגית אינה הדרך היעילה להכריע במחלוקת.
     הטעמים לכך הם משום שעילת ההטעייה שונה לגבי כל אחד מחברי הקבוצה, משום שגודל הקבוצה אינו מצדיק הכרה בתביעה כייצוגית, ובשל העדר תום לבו של המבקש.

44.      אני סבורה כי אין לקבל את הטענות.
     כפי שהובהר לעיל, העילה שבגינה ניתן לאשר את התביעה כתביעה ייצוגית, מתייחסת להטעייה במחדל במכתב בזק. בהקשר זה, קיימות שאלות עובדתיות ומשפטיות דומות לגבי כל חברי הקבוצה, שחוייבו עבור השירות לפני שיכלו להנות ממנו בפועל, בלא שבזק הודיעה להם על כך. אין מדובר בשאלות הקשורות למידע שנמסר לחברי הקבוצה על ידי חברת נטוויז'ן, ולכן העובדות הספציפיות של המידע שנטוויז'ן מסרה לכל אחד מחברי הקבוצה - אינן שוללות את האפשרות לדון בתביעה כתביעה ייצוגית.

45.      באשר לגודל הקבוצה - הקבוצה תכלול את כל מי שהזמין בתקופה הרלוונטית (החל מיום 29.5.02 ועד הגשת התביעה) חיבור לאינטרנט מהיר WOW, באמצעות ספק אינטרנט שהיה חתום על הסכם שיווק עם בזק, ואשר חוייב לשלם עבור השירות עוד בטרם קיבל אותו בפועל.

     לאור עילת התביעה כפי שפורטה, אינני מקבלת את טענת בזק לפיה הקבוצה כוללת רק את אותם מנויים שגלשו לפני התחברותם לשירות WOW במסלול "שש פלוס".
     הנזק של כל חבר קבוצה יתבטא בסכום בו חוייב על ידי בזק עבור השירות, עד למועד בו הוא קיבל את השירות בפועל.

     יוער כי המידע לגבי גודל הקבוצה יינתן על ידי בזק. אם יסתבר כי מדובר בסכומי נזק המצויים בתחום סמכותו העניינית של בית משפט השלום, תבחן שאלת סמכותו העניינית של בית משפט זה.

46.      אינני סבורה כי בזק הוכיחה כי המבקשים נעדרי תום לב, ואינם יכולים - מטעם זה - לייצג את הקבוצה.

     בזק טענה טענות לענין תום לבו של המבקש, אשר נחפז לפנות לבזק במכתב מעורך דינו, עוד בטרם קבל את החשבון החודשי שלו, והזדרז בהגשת התביעה.
     יתכן כי מוטב היה לו המבקש היה ממתין לפחות לקבלת החשבון החודשי שלו, על מנת שיוכל לבחון את הנזקים שקרו לו - לגרסתו שלו. אף על פי כן, אינני סבורה כי התנהגותו של המבקש די בה כדי לקבוע כי המבקש אינו ראוי לייצג את הקבוצה.

     לכן, ולאור כל האמור לעיל, הבקשה לאישור התביעה כתביעה יצוגית מתקבלת באופן חלקי, בעילות כפי שפורטו לעיל.

     בזק תעביר למבקשים את המידע הנדרש לגבי גודל הקבוצה ונזקיהם תוך 30 יום מהיום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמול לתובע המייצג

  2. חוק תובענות ייצוגיות

  3. מינוי בודק בתביעה ייצוגית

  4. אי מינוי בודק בתביעה ייצוגית

  5. עורך דין תביעות ייצוגיות

  6. סעד הערכה בתביעה ייצוגית

  7. תביעה ייצוגית בדיני עבודה

  8. ביטול אישור תביעה ייצוגית

  9. בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  10. בקשה לאישור תובענה ייצוגית

  11. אגרת שלטים - תביעה ייצוגית

  12. אגרת גרירה - תביעה ייצוגית

  13. היטל שמירה - תביעה ייצוגית

  14. תביעה ייצוגית נגד שלמה סיקסט

  15. תביעה ייצוגית נגד משרד האוצר

  16. מתי אפשר להגיש תביעה ייצוגית

  17. תביעה ייצוגית נגד חברה קדישא

  18. תביעה ייצוגית על שיחות מחו''ל

  19. תביעה ייצוגית נגד חברות ביטוח

  20. תביעה ייצוגיות חוק חניה לנכים

  21. מחיקת תביעה ייצוגית לפני אישור

  22. פסילת הודעת חדילה בתביעה ייצוגית

  23. תביעה ייצוגית נגד אתרי קופונים

  24. תביעה ייצוגית פירוט מחיר שיחות

  25. האינטרס הציבורי בתביעה ייצוגית

  26. תביעה קבוצתית - תובענה ייצוגית

  27. עילת תביעה אישית תביעה ייצוגיות

  28. הכרה בחלק מתביעה כתביעה ייצוגית

  29. תביעה ייצוגית - יתרונות וחסרונות

  30. עמלת רישום פעולה - תביעה ייצוגית

  31. בקשה לאישור תובענה מנהלית כייצוגית

  32. תביעה ייצוגית בגין נזק לבעלי מניות

  33. כרטיסי גירוד חישגד - תביעה ייצוגית

  34. תביעה מנהלית ייצוגית להחזר אגרת שילוט

  35. תביעה ייצוגית בנושא פרשנות סעיף בחוק

  36. תביעה ייצוגית בנושא גביית ארנונה ביתר

  37. תשובה לתגובה לבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  38. אישור תביעה ייצוגית בנושא תוכנית "האח הגדול"

  39. בקשה להכיר בתביעה ברכיב הפנסיה, כתביעה ייצוגית

  40. תביעה ייצוגית בנושא שיטת ההצמדה בתשלומי ארנונה

  41. תביעה ייצוגית: תנאי השימוש והפקיעה של תווי קניה

  42. האם חייבים לשלוח מכתב התראה לפני תביעה ייצוגית

  43. תביעה ייצוגית נגד מאפיה שציינה "כשר" על אריזת הלחם

  44. צירוף נתבע נוסף במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  45. תביעה ייצוגית: גביית יתר של דמי אשראי בפוליסות ביטוח

  46. על המבקש לאשר תביעה ייצוגית לפרט את טיעוניו ולהציג אסמכתאות

  47. תביעה ייצוגית: הנחות מועדון You ביחס לתדלוק בסולר בתחנות דור-אלון

  48. תביעה ייצוגית בגין זיהום מים חמור כתוצאה מהזרמת סולר למערכת המים

  49. תביעה ייצוגית בגין אי העמדת שירות קו חינם טלפוני (1-800) לטיפול בתקלות

  50. תביעה ייצוגית כי במברשת שיניים לא ניתן להחליף את הסוללה המסופקת עם המוצר

  51. תביעה ייצוגית: מחיר סולר ללקוחות פזומט בתחנות פז שאינן כלולות בהסדר פזומט

  52. תקנות תובענות ייצוגיות - סדרי עבודתה של הנהלת הקרן למימון תובענות ייצוגיות

  53. הטעיית הציבור בפרסום תוספי המזון האמורים כמוצרים לטיפול ומניעה של מחלות החורף

  54. תביעה ייצוגית על גבינת "סקי" מתוצרת שטראוס שמכיל שני גביעי גבינה לבנה 5% שומן

  55. תביעה ייצוגית: חישוב הזכאות לפנסיית נכות, מפלה נשים לעומת גברים בעלי נתונים דומים

  56. תקנות תובענות ייצוגיות (סיוע במימון בקשות לאישור ותובענות ייצוגיות), התש''ע-2010

  57. תביעה ייצוגית: גביית יתר של ארנונה, בגין מעברים ושטחים משותפים בנכסים שאינם למגורים "במרכז מסחרי"

  58. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון