להלן פסק דין בנושא ביטול עסקת פרסום באינטרנט: פסק דין תביעה לביטול עיסקה והשבת התמורה ששילם התובע בגין עיסקת פירסום באינטרנט הוא נושא התביעה. התובע שהוא מדריך כושר הִזְמִין ביום 29.4.08 מהנתבעת פרסום באינטרנט שכלל הקמת מיני אתר והקמת מודעה ופרסומה בדפי גוגל ובאינטרנט, באופן שמי ש'מקליק' באינטרנט בהתאם למילות החיפוש שצוינו בטופס ההזמנה יראה גם את הפרסום של התובע לאחר שיוקם האתר שלו. לטענת התובע בקש לבטל את העיסקה בסמוך למועד חתימתו על ההזמנה לביצוע העיסקה; לדבריו הודיע לנתבעת 1 על ביטול העיסקה כבר ביום 11.5.08 וכן הורה לנתבעת 2 - חברת כרטיסי האשראי, כי לא תכבד את החיובים עליהם חתם, בשל ביטול העיסקה. למרות הודעותיו לנתבעות 1 ו-2 כי העסקה בטלה, חויב חשבונו בהתאם לתשלומים שנקבעו בעת עריכת העיסקה. לדבריו "הודעתי ובקשתי לבטל את החיובים גם מן החברה וגם מויזה ולמרות הבטחות האחראים לא נעשה דבר והמשכתי לקבל את החיובים למרות שהם לא נתנו שום תמורה לא עשו כלום שום עבודה ושום השקעה" (כתב התביעה). לטענת התובע נעשו החיובים לטובת חברה עמה לא קשר כל עיסקה, היא הנתבעת 3. בדיון בבית המשפט הבהירה הנתבעת 1 כי הנתבעת 3 אינה אישיות משפטית וכי השם 'החזרי מס פרסום' הוא שם מסחרי השייך לנתבעת 1 וכי החיובים שנעשו תחת השם האחר הם חיובים לחשבונה והיא אחראית להם, על כן כל החלטה אופרטיבית שתנתן נגד הנתבעת 3 כאילו ניתנה נגד הנתבעת 1. הגם שמכתב התביעה עולה כי "עד היום הם לא ענו ולא חזרו אלי כלל", והגם שסכום התביעה הנקוב בכתב התביעה הוא 9,702 ₪, הודה התובע בבית המשפט כי "הסכום שגבו ממני אינו הסכום שמופיע בכתב התביעה אלא 2,910 ₪" (עמ' 1 ש' 4). גם עיון בדפי החשבון שצורפו ועיון בדף ביטול העיסקה מעיד כי החיובים בחשבון התובע הופסקו וכי חויב כדי 30% מגובה העיסקה, כאמור בתנאי ההתקשרות. התובע הסביר כי מיד לכשנודע לו שחבריו חזרו בהם מהסכמתם לפרסם במשותף את האתר ולחלק את עלות הפרסום, ראה להודיע לנתבעות על ביטול העיסקה וההודעה ניתנה "תוך 10 ימים, 12 יום משהו כזה. הודעתי בטלפון, בפקס, הודעתי לחב' האשראי בטלפון ובפקס..." (עמ' 1 ש' 11-12). מנגד טוענת הנתבעת 1 כי ביטול העיסקה אכן נעשה לבקשת התובע, אלא שההודעה על הביטול נעשתה לאחר שהנתבעת כבר החלה בעבודה כאמור בהזמנת התובע, ולראיה הציגה נציגתה מסמכים נ/1-נ/4 מהם ניתן ללמוד כי העבודה נשוא העיסקה אכן החלה; כך ניתן לראות בנ/1 וב-נ/3 - העברת החומר לעבודה, להעלאה ולפרסום, בנ/2- האתר שכבר הועלה ואף ניתן לראות בו את מספר הצפיות, בנ/4 - עותק מדף גוגל בו ניתן לראות כותרת של הפירסום (אם כי לא מצאתי איזכור שם התובע בכותרת הנזכרת בדף גוגל). עוד טענה הנתבעת כי בטופס ההזמנה, עליה חתם התובע, מופיעים התנאים לקיום העיסקה ולאפשרויות ביטולה, ומופיע כי 'דמי ביטול העיסקה יהיו 30%'; עוד ציינה הנתבעת כי בשיחה שניהלה נציגת הנתבעת עם התובע הובהר לו כי עלות ביטול העיסקה תחייב אותו בדמי ביטול בשיעור 30% כפי שמצוין בתנאי העיסקה; יאמר כי בבית המשפט ציין התובע בתשובה לשאלת הנתבעת 1 כי "היא דיברה איתי, בדיעבד. אמרתי להם שיחזירו את ה-70% ועל ה-30% הנותרים נדבר בבית המשפט" (עמ' 2 ש' 15-16). אמנם התובע ציין כי עובר לשיחה זו לא ידע על התנאי שביטול העיסקה יחייב אותו בתשלום 30% מסכום העיסקה, אך מנגד הדגישה הנתבעת 1 כי אחד מתנאי העיסקה עליה חתם בעת ההזמנה מצוין במפורש כי "ביטול העיסקה בחודש הראשון תגבה דמי ביטול עיסקה 30% מסך העיסקה", ועל כן משהועבר החומר לשם בניית מיני סייט, ובהמשך לעבודת עיצוב מודעת הפרסום לצורך קידום וחשיפה במנועי חיפוש והקמת המיני סייט, זכאית הנתבעת לתשלום עבור עבודתה ובודאי היא זכאית לגבות את הסכום שגבתה בהתאם לתנאי ההתקשרות, למרות העבודה שבוצעה היא הסכימה לבטל העיסקה מאחר שהביטול התבקש בתקופת החודש הראשון לעיסקה בכפוף לחיוב בשיעור 30% כאמור בתנאי ההתקשרות. לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בטופס ההזמנה, הכולל את התנאים לביטול עיסקה, ובין השאר את התנאי כי הנתבעת רשאית לגבות סך של 30% בגין ביטול העיסקה, נתתי דעתי לכך שהנתבעת התחילה בעבודה, הגם שלא ברור מה היקפה וגם לא נשלח לתובע כל עותק לאישור הפירסום כך שהטענה כי האתר עלה לפירסום לא התבררה די הצורך, כן הבאתי בשיקולי את העובדה שהנתבעת לא הדגישה בפני התובע את תנאי הביטול והם היו מודפסים על ההזמנה בלי שהנתבעת הפנתה תשומת לב התובע לקיום תנאי הביטול והתשלום הכרוך בביטול, ומאחר שהעיסקה בוטלה בסופו של יום והחיוב היה בשיעור של 30% ולא כפי שטען תחילה התובע, ומאחר שהנתבעת 1 לא גבתה מהתובע אלא 30% כאמור בתנאי ההזמנה, אני רואה לאמוד את העבודה שהושקעה ואת העובדה כי ההודעה על הביטול היתה לאחר תחילת העבודה, וכן אני ערה לחוק הגנת הצרכן המאפשר ל'עוסק' במקרה זה לנתבעת לנכות מסכום ההחזר הכספי בעת הביטול 'דמי ביטול, בשיעור שיקבע' - ומשנקבע בעניננו שיעור של 30% ואני סבורה כי הסכום שרירותי וגבוה מדי אני רואה לאמוד את סכום ההחזר על מחצית מהסכום שגבתה הנתבעת 1. על כן אני מחייבת את הנתבעות 1 ו-3 ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 1,455 ₪ מחצית מהסכום שנגבתה מהתובע. אני דוחה את התביעה נגד הנתבעת 2 ובנסיבות לא מצאתי לפסוק הוצאות. אם הסכום לא ישולם תוך 30 יום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל. מחשבים ואינטרנטפרסום באינטרנטפרסוםביטול עסקה (הגנת הצרכן)