ביטול הסכם הזמנת רכב

להלן פסק דין בנושא ביטול הסכם הזמנת רכב:

פסק דין

1.     בפניי תובענה להצהיר כי הסכם הזמנת רכב מסוג קאיה קרניבל, מס' רישוי 10-183-82 (להלן:"הרכב"), שנערך בין הצדדים ביום 17/06/2001, בוטל כדין ע"י המבקשים בשל הפרותיהם היסודיות של המשיבות את תנאי ההתקשרות עם המבקשים.

     אין מחלוקת שביום 17/06/2001 הזמינו המבקשים בסוכנות קאיה בנתניה רכב חדש מסוג קאיה קרניבל.

     לטענת המבקשים, בעת ההזמנה יצרה המשיבה מס' 1 מצג כי המדובר ברכב חדש לחלוטין ומנהל המשיבה מס' 1 הודיע למבקשים כי יידרשו 17 ימים על מנת לשחרר את הרכב מהמכס ולהכינו למסירה לידיהם.



     לטענת המבקשים, הרכב נמסר להם ביום 28/06/2001 במצב מלוכלך ולא תקין, תוך תקלות בהילוכי הרכב ובהאצת הרכב ולאחר שהרכב הוחזר לתיקון התברר להם שלא קיבלו רכב חדש אלא רכב שנפרק בארץ כבר ביום 30/07/2000, שהמכס בגינו שולם בתאריך 12/10/2000.

     לטענת המבקשים, בעקבות בדיקת התקלות ברכב במכון "אבחון" התברר שישנן תקלות ברכב והתברר למבקשים שהרכב שימש לצורכי פירוק חלקי חילוף לרכבים אחרים ואף הושבת מסיבה זו וכן עבר טיפול ליטוש דורשיין.

לטענת המבקשים מדובר בהפרת חובת גילוי כמשמעותן בחוק הגנת הצרכן תשמ"א-1981 (להלן:"חוק הגנת הצרכן") ובחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 (להלן:"חוק החוזים") וכן אי התאמה במובן חוק המכר תשכ"ח-1968 (להלן:"חוק המכר") המהווים הפרה יסודית של הסכם המכר ופעולה בחוסר תום לב המקנה למבקשים זכות לביטול הסכם ההתקשרות כפי שעשו במכתב ביטול מיום 17/07/2001.

לטענת המשיבות הן פעלו כדין ובדרך המקובלת תוך מסירת הרכב לשביעות רצון המבקשים, כשהרכב היה תקין וראוי לשימוש ומדובר בתקלות פעוטות שהיו ברכב, שהמשיבות אחראיות לתיקון מכוח אחריותן.

לטענת המשיבות, למבקשים אין זכות לביטול ההסכם כשהם הסבירו על הוראות קבועות וסטנדרטיות בהזמנה ומדובר ברכב חדש שאין כל מניעה שהרכב יעמוד בבונדד כ-10 חודשים ואין חובה למסור פרט זה ללקוח.


כן טוענות המשיבות שהוצאת חלקים ופירוקם מרכב חדש לאספקת חלקים חסרים ברכבים אחרים לא פוגעת ברכב בכך שנמסר למבקשים כרכב תקין, כשהמבקשים מנסים להתנער מההסכם ולבטל את העסקה ללא הצדקה וללא עילה לביטולה.

לטענת המשיבות הן לא הטעו את המבקשים ומכל מקום לא ניתן היה לבטל את העסקה.

2.     לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים, בראיות ובסיכומי הצדדים החלטתי לקבל את התובענה וזאת מן הנימוקים כדלקמן:

א.     כללי
     מדובר בהתנהגות חסרת תום לב של המשיבות העומדת בניגוד לדרישת תום הלב והדרך המקובלת, תוך הצגת מצג מטעה, אי גילוי עובדות מהותיות, ניהול מו"מ בחוסר תום לב והפרת חובות הגילוי, חוק הגנת הצרכן ואף אי התאמה לפי חוק המכר.

     תמוה כיצד המשיבות, כספקיות האמורות לשרת את הצרכנים, סבורה שאין דופי בהתנהגותן ובמקום לספק מלכתחילה למבקשים רכב חדש או להחזיר להם את כספם (דבר שהיה מביא מבחינת המשיבות גם להקטנת נזקם) מנסות להציג "קו צרכני" שונה ונורמות שונות מהנורמות הנדרשות לטעמי מספק כלפי צרכן הבא לקנות רכב חדש.


ב.     קביעת ממצאים עובדתיים
     ראשית, המשיבות ויתרו על חקירתו של מר בנימין ברק, על תצהירו-ת/2 שמתקבל לכן, כראיה לתוכנו. מדובר בכתב הרכב של עיתון ידיעות אחרונות שביצע כתבת תחקיר על נסיבות המקרה ופרסם כתב בעיתון שמהווה חלק מת/2 וכאמור, לאור ויתור המשיבות על חקירתו, עומד האמור בתצהיר כראיה לתוכנו.

     בתצהיר זה נאמר בין היתר:
"עם זאת, מופיע בדו"ח אומדנים כי הרכב עבר טיפול במוסך של היבואן ליטוש דורשיין (דבר המעיד על מצב הצבע עקב האחסנה הארוכה). פרט לכך לא בוצעו בו כל תיקונים. מבדיקה נוספת עם החברה עולה כי הרכב הושבת בעבר משום שפורקו ממנו חלקים כדי להרכיב אותם במכוניות אחרות. רק באחרונה הורכבו במכונית החלקים החסרים והיא הושמשה מחדש".

     דהיינו, מעדות זו של מר ברק לגבי בדיקה שעשה עם המשיבות, נקבע כממצא שהרכב הושבת בעבר משום שפורקו ממנו חלקים כדי להרכיבם במכוניות אחרות, שרק באחרונה הושמש הרכב מחדש לאחר שהורכבו ברכב החלקים החסרים וכן שעצם ביצוע ליטוש הדורשיין מעיד על מצב הצבע עקב האחסנה הארוכה (ליטוש שגם לפי עדי המשיבות לא נעשה בכל הרכבים ולא בכל חלקי הרכב, כשבמקרה דנן נתגלו גם פגמים בחלק האחורי של הרכב, כעולה גם מהכרטיס שצירפו המשיבות עצמן לגבי ביצוע נקודות צבע בפגוש אחורי ובמרכז ביום 25/06/2001, לפני מסירת הרכב למבקשים).
     אני פוסק כי הרכב שנמסר למבקשים לא היה רכב חדש והיה גם לא תקין, כפי שעולה גם מהעובדה שהרכב תוקן לאחר תקלה שנתגלתה בו מיד לאחר מסירתו למבקשים.

     לטעמי לא ניתן לנתק את הקשר בין היותו של הרכב מושבת, פירוק חלקים וחלפים ממנו ותיקונים שבוצעו בו לבין התקלות שנתגלו בו מיד עם מסירתו למבקשים.

     כבר עם מסירת הרכב נתגלו תקלות בהילוכי הרכב, שהתחלפו אקראית ובאופן עצמאי וכן שהרכב לא האיץ מעבר למהירות של 40 קמ"ש ותקלות אלו נתגלו גם בבדיקה במכון "אבחון" לגבי תיבת הילוכים, מערכת הבלימה בסרן הקדמי ומערכת ההיגוי, דבר שאף היווה סכנת בטיחות.

     אני מעדיף את חוו"ד המומחה מטעם המבקשים על פני חוו"ד המומחה מטעם המשיבות.
     בניגוד למומחה מטעם המבקשים, שהוא בוחן מורשה לרישוי רכב וערך בדיקות עפ"י נוהלי משרד התחבורה (ראה ת/4 ות/5), המומחה מטעם המשיבות אינו מורשה לרישוי רכב, הוא לא ביצע בעצמו את הבדיקות ולא פעל בהתאם לדרישות משרד התחבורה (כמו לגבי בדיקת בלם היד).



     התברר גם שהמשיבות לא מסרו גם למומחה מטעמן את הכרטיס המעיד על ביצוע התיקונים הקודמים ברכב ונתנו למומחה כרטיס עבודה ללא שום פירוט וללא יידוע על תיקונים ברכב (עמ' 97 לפרוטוקול).

     אני דוחה את הניסיון של המשיבות להציג את הליקויים והתקלות שנתגלו ברכב כמזעריים ופעוטים שלא קיימים למעשה, כשהם עצמם השביתו את הרכב לפני מסירתו, תיקנו את הרכב במשך 6.6 שעות עבודה לפני מסירתו, תיקנו את הרכב במשך מס' ימים לאחר התגלות התקלה ברכב מיד לאחר מסירתו, וזאת במוסך המרכזי שהוא זה שמטפל בתקלות שהמוסכים הרגילים לא מתגברים עליהם, תוך קשר בין הליקויים שנתגלו לבין החלפת החלפים והתקלות ולמרות זאת ממשיכים לטעון כאילו מדובר ברכב חדש ותקין לחלוטין (כשגם אם הרכב תוקן וכיום הוא תקין לחלוטין אין הדבר גורע מכך שהרכב היה לקוי ולא תקין בעת מסירתו למבקשים).

     בטופס הזמנת הרכב (נספח א' לתובענה) נאמר: "הזמנת מכונית חדשה". כן נאמר שהמחיר ישולם לא יאוחר מתום 7 ימים מקבלת הודעת היבואן כי הרכב מוכן לשחרור מהמכס וכן נאמר שלאחר השלמת התשלום של מחיר הרכב יעשה היבואן את מירב המאמצים לשחרור הרכב מפיקוח המכס וזאת לא יאוחר מתום 3 ימי עבודה של שלטונות המכס, ובמועד האספקה המשוער נאמר: "מסירה תוך 17 ימי עבודה מיום השחרור ממכס, לאחר תשלום מלא".

     בעקבות פניות המבקשים לאחר גילוי התקלות ברכב לא גילו המשיבות שמדובר ברכב שפורקו ממנו חלפים ושהוא הושבת והושמש מחדש והתייחסו רק לשחרורו מהמכס ושהוא לא עמד בתצוגה (נספחים ג'1 וג'2 לתובענה) וכנ"ל גם במכתבים היותר מאוחרים.

     רק לאחר תחילת דיון ההוכחות ושמיעת עדות המבקש מס' 1 בעקבות החלטתי מיום 11/12/2001, שהמשיבות יצרפו את המסמכים לגבי החלפת החלקים מהרכב הנ"ל, צורף ביום 30/12/2001 כרטיס הרכב לגבי התיקונים והחלפים שהוחלפו בו לפני מסירתו למבקשים.

     מתברר שהרכב הובא לארץ לנמל ביום 30/07/2000, כשמדובר בדגם שנת 2001, המסים על הרכב שולמו ביום 12/10/2000 והוא יצא את שערי הבונדד ביום 26/06/2001, דהיינו כשנה לאחר הגעתו לארץ וכ-7 חודשים לאחר תשלום המסים.

     מכרטיס התיקון מיום 19/03/2001-ת/7 עולה שבוצעו הפירוקים והעבודות כדלקמן: פירוק ABS, פירוק 2 ציריות, פירוק דוושת בלם יד, פירוק בולמים אחוריים, הרכבת ABS והוצאת אוויר, החלפת שמן ברקס, הרכבת דוושת בלם יד, הרכבת 2 ציריות, הרכבת 2 בולמי זעזועים אחרים, החלפת מחשב מנוע וביצוע עבודות לתיקון תקלה במנוע בהיקף של 6.6 שעות עבודה במוסך, הכוללות: בדיקת מנוע+חיישנים וקונקטורים לחיישנים, התנגדות+מתחים, בדיקת קונקטורים משניים+ראשי למחשב מנוע+בדיקת מפלי מתח בקווים ראשיים.
     כן בוצע פירוק והרכבת מחשב מנוע +מגירת תא כפפות+חורקי הגה, קונסטה מרכזית+פנל מתחת להגה+בית פיוזים ראשי ומכני וכן בוצע ביום 25/06/2001 דורשיין דופן ימין, דורשיין דופן שמאל ונקודת צבע פגוש אחורי במרכז (דבר התואם את ממצאי מומחה המבקשים לגבי פגמים בצבע).

     התברר גם שהרכב שהה במוסך המשיבה מס' 2 לצורך פירוק החלפים בין התאריכים 12/02/2001 ל-19/03/2001, כעולה ממועדי פתיחת כרטיס המוסך וסגירתו, והרכב נגרר למוסך לצורך פירוק והרכבת חלפים (ראה עמוד 30, שורות 16-12, עדותו של מר שמוטוביץ).

     יוצא מכך שמדובר בפירוק של חלקים וביצוע תיקונים שאינם תיקונים קלי ערך כפי שטוענות המשיבות, אלא מדובר בפירוק אביזרים בטיחותיים (כגון ABS, בלם יד ובולמים אחוריים), פירוק ציריות והחלפת מחשב מנוע, תוך ביצוע תיקונים, פירוק חלפים וגרירת הרכב מספר פעמים למוסך (דבר שגורם לכך גם שלא יהיה קילומטרז' לרכב), כשהרכב הושבת והושמש מחדש (כעולה מתצהירו של מר ברק).

     לטעמי, גם אם היה מדובר בתיקונים קלי ערך היה על המשיבות לגלות למבקשים את כרטיסי התיקון ואת "ההיסטוריה" של הרכב ולתת להם להחליט האם לרכוש את הרכב במצבו זה, אך במקרה דנן מדובר גם בתיקונים לא קלים.

     לא ניתן להתעלם מכך שקיים גם קשר בין התיקונים והפירוק של החלפים לבין בדיקת מכון האבחון ומומחה המבקשים, שמצא שיש אי תקינות בבלם היד (שפורק והורכב) - ראה עדות מר רביוב בעמ' 24 לפרוטוקול, שורות 12-20 לגבי הקשר בין הפירוקים לכיוון פרונט ולתוצאות שנמצאו לגבי הליקוי בבלם היד וכן אפשרות להשפעה על החלקת הרכב כתוצאה מהפירוקים והחלפת מחשב המנוע (עמ' 25 לפרוטוקול, שורות 1-7).

     ניתן לראות מכרטיס התיקון-ת/7 שהחלקים נלקחו בהקפה על חשבון מחסן חלפים בגין חוסר בהקפה והכוונה לכך שהמשיבות לקחו חלפים מהרכב על חשבון מחסן חלפים כי לא היו להם חלפים (ראה עדות מר שמולביץ בעמ' 28 לפרוטוקול, שורות 1-6).

     מתברר גם שהרכב נגרר למוסך המרכזי כי המוסך הלא מרכזי לא הצליח להתגבר על התקלה (שהמשיבות קוראות לה "תקלה פעוטה") ונזקקו שעות של עבודה לתיקונה, כשהרכב שוהה במוסך מספר ימים.

ג.     הפרת חובת תום הלב וחובת הגילוי ע"י המשיבות
     עיקרון תום הלב דורש גם חובת גילוי, כולל גילוי לגבי מצב הרכב, הזמן שאוחסן בבונדד, מועד שחרור מהמכס (הרבה לפני הרכישה), העובדה שהרכב הושבת ופורקו ממנו חלקים מקוריים להרכבה ברכבים אחרים ושהרכב תוקן לפני מסירתו עד שהושמש מחדש.

     אי גילוי עובדות אלו עולה לטעמי עד כדי הטעיה במובן סעיף 15 לחוק החוזים, המזכה את המתקשר הטועה לבטל את החוזה ומהווה הפרה של חובת ניהול משא ומתן בתום לב ודרך מקובלת שממנה נגזרת גם חובת גילוין של עובדות מהותיות במהלך המו"מ [ראה ע"א 9019/99 קינסטלינגר ואח' נ' אליה, פ"ד נה(3)542].

     במקרה דנן מדובר בהתנהגות חסרת תום לב של המשיבות שלא גילו למבקשים כל מידע לגבי השבתת הרכב, פירוק חלקים ממנו להרכבה במכוניות אחרות, התיקונים שנעשו בו, האחסון הממושך של הרכב והשמשתו מחדש רק לאחרונה לפני מסירתו למבקשים.
     אי גילוי עובדות אלו מהווה התנהגות חסרת תום לב מצד המשיבות.

     לתומי סברתי שמי שבא לקנות רכב חדש מסוכנות רכב מצפה לקבל רכב חדש לחלוטין "מהאריזה", כפי שהוא מצפה לקבל מוצר חדש לחלוטין "מהאריזה" בזמן שהוא רוכש מוצר חשמלי כמו טלוויזיה, וידאו וכו'.

     כשם שבמוצרים חשמליים ואף ברכבים ישנו מושג של מכירת מוצר מתצוגה ואז אמור להיות מידע זה מגולה לצרכן הפוטנציאלי ואף מקנה לו לרוב הנחות במחיר בקניית מוצר מתצוגה, כך ומקל וחומר יש לגלות לצרכן שהרכב "החדש" הוא רכב שאוחסן חודשים ארוכים בבונדד לאחר שחרורו מהמכס, פורקו ממנו חלקים מקוריים לרכבים אחרים עד כדי השבתתו ובוצעו ברכב תיקונים שונים עד להשמשתו לפני מסירתו.
     אי גילוי מידע זה הנו לטעמי בניגוד לדין ובניגוד לנורמת התנהגות תמת לב ומקובלת.

     גם אם יש יבואני רכב אחרים הנוהגים כך, כטענת המשיבות (ואני מקווה שלא), אין הדבר מצביע על כך שמדובר בדרך פעולה ראויה וכשרה, והנוהג בענף, גם אם קיים, לא מכשיר את התנהגות המשיבות.

     אני סבור שהאדם הסביר-הצרכן שבא לקנות רכב חדש במיטב כספו לא מעלה על הדעת שלרכב "החדש" "היסטוריה" של פירוקי חלקים, השבתה, תיקונים ואחסון ממושך בבונדד, ואם היה יודע זאת היה נרתע ואף נמנע מרכישת רכב חדש במצב כזה, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את רכישת הרכב כמו הנחה במחיר הרכב או שמדובר ברכבים בודדים בשוק והוא מאוד מעונין ברכב.

     לכל הפחות יש לאפשר לאותו צרכן סביר להגיע להחלטה שקולה וסבירה, תוך הבאה בחשבון של המידע המלא שקיבל מהספק והגעה להחלטה על בסיס אותם נתונים שיהיו ברשותו.

     דהיינו, במידה ולאחר שהמשיבות היו מגלות למבקשים את כל המידע שלא גילו לגבי הרכב והם היו עדיין מחליטים לרכוש את הרכב, אין בכך פגם ואין מקום לביטול העסקה, אך שונה המצב במקרה שהמידע לא גולה להם ונמנעה מהצרכן-המבקשים האפשרות לשקול החלטה זו על סמך הנתונים שלא הומצאו להם.
     היטיב לבטא זאת המבקש מס' 1 בעדותו בעמ' 3 לפרוטוקול מיום 11/12/2001, שורות 1-3:

"כשאני בא לקנות מוצר אני מניח שהמוצר הוא חדש ותקין. הרכב שאני קיבלתי לא היה תקין ובגלל זה התחיל כל התהליך. יתרה מזאת, ביום היחידי שנסעתי ברכב הרכב הזה סיכן את בני משפחתי".

     לשאלת ביהמ"ש בעמ' 43 לפרוטוקול האם לא נראה למר שמולביץ שצריך לתת ללקוח את המידע לגבי "ההיסטוריה" של הרכב ושהלקוח יחליט, השיב מר שמולביץ שכך זה נהוג אצל מספר יבואנים, ולשאלה אולי רצוי לנהוג באופן שיגולה המידע השיב מר שמולביץ עצמו שאולי זה כן רצוי אך זה לא נהוג (עמ' 43 לפרוטוקול, שורות 7-23).

     דהיינו, מר שמולביץ עצמו מאשר שייתכן שרצוי לגלות ללקוח את המידע ואני דוחה כאמור את טענתו לגבי נוהג בענף הרכב לא לגלות (נוהג שלא הוכח גם).

     מר שמולביץ מאשר שפירוק חלפים מרכב זה נדיר (עמוד 44 לפרוטוקול, שורות 1-3). הוא מאשר שלגבי רכב מתצוגה מודיעים ללקוח שהרכב עמד בתצוגה ומקל חומר יש להודיע לטעמי לגבי רכב שפורקו ממנו חלקים, בוצעו בו תיקונים, ליטוש צבע והוא אף נגרר, הושבת והושמש מחדש.

     אני סבור שאין זה מתפקידן של המשיבות לקבוע האם מדובר בתיקונים משמעותיים, שאז יש לגלותם ללקוח גם לפי עדות מר שמולביץ לבין פעולות תיקון פעוטות שאין להודיע לגביהם ללקוח ולטעמי יש להשאיר הכרעה זו ללקוח וליידע אותו בכל מקרה על התיקונים שנעשו ברכב לפני מסירתו ללקוח.

     קשה לקבל את הסברי המשיבות לכך שהתדפיס שנמסר למבקשים -ת/6 הוא "ההיסטוריה" של הרכב, כשבתדפיס זה לא מופיעות כל התקלות וכל הפעולות שהיו ברכב לפני מסירתו למבקשים כעולה מכרטיס התיקון.

     דהיינו, "ההיסטוריה" של הרכב מתחילה מבחינת המשיבות ביום מסירתו של הרכב ללקוח ולא לפני כן וזוהי לטעמי התנהגות לא ראויה וחסרת תום לב של המשיבות, שמציינים באישור רק שהרכב לא עמד בתצוגה תוך התעלמות ואי גילוי של "ההיסטוריה" של הרכב לפני מסירתו למבקשים ותוך היתממות ש"היסטוריה" זו מתחילה רק עם מסירת הרכב (ראה עדות מר שמולביץ בעמ' 42 לפרוטוקול, שורות 8-12).

     הגדילו לעשות המשיבות שאף למומחה מטעמם לא גילו את "ההיסטוריה" של הרכב והתיקונים שנעשו בו (ראה עדות מר לוי בעמ' 89 לפרוטוקול, שורות 1-3, עמ' 96 לפרוטוקול, שורות 19-23 ועמ' 97 לפרוטוקול, שורות 1-21).

     דהיינו, גם למומחה מטעמן של המשיבות שבדק את הרכב לא המציאו המשיבות את "ההיסטוריה של הרכב", כמו התיקונים שנעשו ברכב ולכן גם הוא הוטעה ע"י המשיבות וכתב בחוות דעתו שלא בוצעו תיקונים כלשהם ברכב, בלא שהמשיבות יתקנו זאת, כבר תמוה כשלעצמו.

     כאמור, חוסר תום הלב של המשיבות בא לידי ביטוי גם לאחר מעשה, לאחר שהמבקשים פנו אליהם עם תקלות ברכב בלא שגילו להם את עניין פירוק והחלפת החלקים מהרכב ואת השבתתו והשמשתו מחדש, כשהתנהגות הצדדים וחוסר תום ליבם משפיעה על זכות הביטול גם בהתנהגות לאחר מעשה [ראה ע"א 2825/97 אבו זייד ואח' נ' ברוך, פ"ד נג(1) 402].

     לטעמי מדובר בפרטים מהותיים שחובת הגילוי חלה עליהם, תוך אי גילוי במודע של מידע שהיה ברשות המשיבות [ראה ע"א (ת"א) 3476/98 רוסו-יונס נ' עקביה (לא פורסם)], כשרק אם הצד שכנגד ידע את העובדות הנכונות ידיעה של ממש, כי אז יש לזכות את הצד שלא הזכיר אותן עובדות במו"מ וכאן לא ידעו המבקשים את העובדות הנכונות [ראה ע"א 5143/90 עובד נ' שלוש ואח', דינים עליון כו 317].





     במקרה דנן יש למבקשים זכות לביטול ההסכם ומדובר לא בהתרשלות ואף לא בעצימת עיניים מצד המשיב, אלא בחוסר תום לב ומצב כוזב, תוך מודעות של המשיב על ההיסטוריה של הרכב ואי גילוי במודע של עובדה זו למבקש [ראה לגבי אי גילוי המידע וחוסר תום הלב ע"א 838/75 ספקטור נ' צרפתי, פ"ד לב(1) 231, בג"צ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש בע"מ ואח' נ' ביה"ד הארצי לעבודה בים, פ"ד לה(1) 828 וכן ע"א 1569/93 מאיה נ' פנפורד (ישראל) בע"מ ואח', פ"ד מח(5) 705].

     קיים קשר הדוק בין סעיפים 12 ו-15 לחוק החוזים וסעיף 12 יכול לשמש בסיס לחובת הגילוי שלפיו מתחייב גילויה של עובדה כלשהי לעניין סעיף 15 לחוק [ראה ע"א 338/25 שפיגלמן נ' צפניק ואח', פ"ד מא(4) 421], כשהפרת חובת הגילוי מצדיקה את ביטול החוזה [ראה ע"א 607/83 אהרון נ' קרסנטי, פ"ד מב(1) 397].

     במקרה דנן מדובר בחוסר תום לב הן אובייקטיבית והן סובייקטיבית [ראה לגבי עיקרון תום הלב ותוכן המושג ע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון, דינים עליון נז 313]. בעקבות הפרת חובת הגילוי לפי סעיף 15 לחוק החוזים, הברירה בידי הצד שהוטעה לבטל את החוזה [ראה ת"א (ב"ש) 337/92 בנק הפועלים בע"מ סניף אופקים נ' צור פנחס ואח', דינים מחוזי כו(5) 593].



     הפרת חובת גילוי של העובדות החשובות מהווה הפרת החובה לנהוג בתום לב [ראה ע"א 3912/90 EXIMIN SA תאגיד בלגי נ' טקסטיל והנעלה אינטל סטייל פראררי בע"מ, פ"ד מז(4) וכן ע"א 783/83 קפלן נ' נובוגרוצקי ואח', פ"ד לח(3) 477].

     במקרה דנן מתקיימים יסודות ההטעיה, כולל קשר סיבתי בין ההטעיה לטעות להתקשרות וכן היסודות האחרים הנדרשים להטעיה [ראה "הפירוש הקצר לחוקים במשפט הפרטי" בעריכת ראבילו, זמיר שלו, מהדורה שניה (1996) בעמ' 112-107].

     מקל וחומר מפסה"ד בת.א (ים) 612844/99 רייספלד נ' טלקאר חב' בע"מ (לא פורסם), כבוד השופט רומנוב, בימ"ש שלום ירושלים, (שצורף לסיכומי המבקשים) לגבי מסירת מכונות מאולם התצוגה של היבואן בלא לגלות זאת לקונים, חלה חובת גילוי לגבי רכב שעבר פירוק והרכבה של חלפים וחלקים, הושבת והושמש מחדש, היו בו תקלות שתוקנו כולל החלפת מנוע, לאחר גרירתו מס' פעמים ועמידתו במוסך מספר ימים ובוצע בו ליטוש דורשיין לאחר שעמד חודשים רבים בבונדד מאז שחרורו מהמכס [ראה גם לגבי הפרת חובת הגילוי והטעיה לגבי אי גילוי פגיעות ברכב ת"א (חי) 15340/83 פולרסקי נ' פרזיס, פ"מ מו(1) 63].

     במקרה דנן קיימת גם זיקה בין העילה שהמבקשים הסתמכו עליה בהודעת הביטול של ההסכם לבין העילה הנטענת על ידם (הליקויים ברכב) לאחר מכן, שעל קיומה לא ידעו כלל בעת ביטול החוזה ("ההיסטוריה" של הרכב).
     לטעמי גם את הליקויים הראשוניים לא ניתן לנתק מהחלפת החלקים והתקלות הקודמות לפני מסירת הרכב ולכן זוהי הפרה יסודית מתמשכת שנובעת גם מ"ההיסטוריה" של הרכב.

     גם אם היה מדובר בהפרות, הרי הפרות אלו הפכו ל"הפרות יסודיות" עקב חוסר תום הלב של המשיבות והעלמת ההיסטוריה של הרכב, וכדברי כבוד השופט בך בע"א 262/86 -
רוט ואח' נ' DECK AND CO. INC ואח', פ"ד מה(2) 353 בסעיף 19 לפסה"ד:

"כאשר מוכח שצד אחד לחוזה הפר את החוזה וכאשר מוכח גם שהפרה זו היוותה אובייקטיבית הפרה יסודית וכאשר הנפגע ביטל את החוזה תוך זמן סביר מהמועד בו נעשה מודע להפרה והסתמך בהודעת הביטול על אותה הפרה מבחינת מהותה העניינית, הרי לא ייפסל תוקפה של הודעת הביטול מהטעם בלבד שמהעובדות שהיו אותה עת בידי הנפגע יכול היה סובייקטיבית להסיק רק שבוצעה הפרה רגילה של החוזה. זאת במיוחד כאשר העובדות הנוספות, אשר בעטיין הופכת הפרה ל"יסודית" לא היו בידיעת הנפגע מפני שהועלמו ממנו ע"י הצד המפר".

     לכן, המבקשים רשאים להסתמך גם על הפרות המאוחרות ולבטל את ההסכם וזאת בכל מקרה ועפ"י שתי האפשרויות ששתיהן תופסות במקרה דנן.

     אני סבור שעל ספק רכב סביר לגלות ללקוח את כל "ההיסטוריה" של הרכב לפני מסירתו ללקוח, כולל הצגת מסמכים לגבי פעולות שבוצעו ברכב לגבי תיקונים, פירוק והרכבת חלקים מהרכב וזאת עד ליום מסירת הרכב ללקוח.

     כן יש לגלות ללקוח שהרכב עבר ליטוש דורשיין וכן יש לגלות ללקוח שהרכב שוחרר מהמכס ועומד בבונדד חודשים ארוכים, תוך ציון זאת בטופס של המשיבות באופן שתוסף רובריקה לגבי מועד שחרור הרכב מהמכס ומועדי עמידתו בבונדד (במקום לציין פרטים לא נכונים שהרכב יימסר תוך 17 ימי עבודה מיום השחרור מהמכס).

ד.     חבות המשיבות לפי חוק הגנת הצרכן
     בעסקה צרכנית באופייה יש לראות את התכלית של החקיקה הצרכנית וליתן לה פירוש המיטיב עם הצרכן תוך פרשנות לטובת הצרכן-הצד החלש בעסקה בדיון בתניות חוזה בין צדדים לא שווים [ראה ע"א 4651/95 בני סעיד חמודה נ' מועצה מקומית ערערה, פ"ד נ(5) 81 ורע"א 2512/90 סופרגז חב' ישראלית להפצת גז בע"מ נ' תופיני סער ואח', פ"ד מה(4) 415].

     אני סבור שהמשיבות הפרו את חובת הגילוי לצרכן הקבועה בסעיף 4 לחוק הגנת הצרכן, כשמדובר בפגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועה למשיבות המפחיתה באופן משמעותי מערך הנכס (כשירידת ערך מבטאת גם היבט פסיכולוגי של הציבור ולאו דווקא בדיקה פרטנית של החלקים שהוחלפו).
     בעיני הציבור רכב שנמכר כחדש, למרות שהיו בו תקלות והוחלפו בו חלקים, יכול להיות חשוד כנגוע בתקלות סמויות ולהיות מוערך פחות גם אין נזק מוחשי על אתר [ראה רע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ נ' מוריאנו, פ"ד מח(4) 70].

     במקרה דנן מתקיימת לטעמי גם הטעיה לפי סעיף 2(1)(4)(14)(15) לחוק הגנת הצרכן לגבי הטיב והמהות של הרכב וכן השימוש התועלת שניתן להפיק מהרכב והסיכונים הכרוכים בכך ובמיוחד סעיפים קטנים (14)(15) לסעיף 2:

"(14)     חוו"ד מקצועית או תוצאות של בדיקה שניתנו לגבי טיב הנכס או השירות, מהותם, תוצאות השימוש בהם והסיכונים הכרוכים בהם.
(15)     השימוש הקודם שנעשה בנכס או היותו חדש או משופץ".

במקרה דנן המשיבות לא גילו למבקשים את "ההיסטוריה" של הרכב ותוצאות הבדיקות, החלפת החלפים והתיקונים שנעשו תוך שימוש קודם ברכב שאינו חדש באופן מוחלט במובן המקובל וזאת גם לאחר שהמבקשים פנו למשיבות לגבי הליקויים שנתגלו ברכב ולטעמי מדובר כאן בהטעיה לפי חוק הגנת הצרכן המקנה למבקשים זכות של ביטול המכר כאמור בסעיף 32 לחוק הגנת הצרכן.

הטעיה היא הצהרה כוזבת שנוצרת כאשר קיים פער בין הדברים הנאמרים (או המוסתרים) לבין המציאות.
הטעיה יכולה ללבוש שתי צורות: הטעיה במעשה על דרך של מצג שווא הכולל פרטים שאינם תואמים את המציאות והטעיה במחדל, קרי אי גילוי פרטים מקום שיש חובה לגלותם [ראה רע"א 2837/98 ארד נ' בזק החב' הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נד(1) 600 (להלן:"פס"ד ארד")]. להבדיל מהטעיה בדיני חוזים הדורשת כי הצד הטוען להטעיה אכן טעה ובשל טעות זו התקשר בחוזה. האיסור מכוח חוק הגנת הצרכן רחב יותר וחל על כל "דבר העלול להטעות צרכן" גם אם הלה לא הוטעה בפועל [ראה פס"ד ארד, סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן וע"א 1304/91 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' ליפרט, פ"ד מז(3) 309, 316].

חוק הגנת הצרכן מתערב כאמור ביחסים בין צדדים לא שווים ומטיל חובת הוגנות מוגברת על הצד החזק-הספק, כלפי הצד החלש-הצרכן, תוך איזון חוסר השוויון ע"י הטלת חובת גילוי על ספקים כדי שהצרכנים לא יוטעו תוך שיקול עיקרון תום הלב [ראה רע"א 8733/96 לנגברט נ' מ"י-מינהל מקרקעי ישראל, תקדין עליון 99(4) 61 וע"א 1977/99 ברזני נ' בזק החב' הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נה(4) 584], כשהטעיה לפי חוק הגנת הצרכן לא דורשת אף הטעיה בפועל של הצרכן והאיסור חל גם אם הצרכן לא ידע על המצג ולא הסתמך עליו.





ה.     חבות המשיבות לפי חוק המכר
     לטעמי מדובר באי התאמה בנקוב בסעיף 11(2)-(5) לחוק המכר, שכן מדובר בנכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לרכב חדש ומבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדוגמה שהוצגה לקונה כרכב חדש או נכס שלא מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים. אי התאמה זו הועלמה ע"י המשיבות שידעו עליה בעת מכירת הרכב ולא גילו עובדות אלו למבקשים והמבקשים רשאים להסתמך על אי התאמה זו (ראה סעיף 16 לחוק המכר).

     לפי סעיף 16 לחוק המכר יש לבצע את החיובים בדרך מקובלת ובתום לב ובמקרה דנן הדרך המקובלת ותום הלב הנם במסירת רכב חדש למבקשים או לפחות בגילוי מרבי של הנתונים והפעולות שנעשו ברכב כדי שהמבקשים יוכלו לשקול את החלטתם לגבי רכישת הרכב.

     הצגת הרכב במצבו כרכב חדש מהווה מצג שווא והצגת נתונים בחוסר תום לב והמבקשים יכולים להסתמך על אי התאמה זו [ראה ע"א 168/89 עמאר נ' עבאס, תקדין עליון 92(2) 426 וע"א 686/99 אייזמן נ' קדמת עדן בע"מ ואח', תקדין עליון 2001(3) 92].




     בעיקרון, אי ההתאמה לא מותנית ביסוד של אשמה כלשהי ואין חשיבות לשאלה אם המוכרים נהגו בתום לב או בהעדר רשלנות, למרות שבמקרה דנן מדובר לטעמי בהתנהגות חסרת תום לב מצד המשיבות [ראה רע"א 7642/97 שטרית נ' נוסבאום, פ"ד נג(3) 516].

סעיף 16 לחוק המכר לא דורש ידיעה ממשית ואף לא ידיעה קונסטרוקטיבית שאינה אלא תחליף לידיעה ממשית. כל מה שנדרש הוא שאי ההתאמה נובעת מעובדות שעל המוכר היה לדעת עליהן - יסוד של התרשלות ועובדות שאדם סביר היה יודע באותן הנסיבות (ראה פס"ד נוסבאום הנ"ל) ובענייננו בוודאי שמתקיים יסוד זה ואף מעבר לכך.

סעיף 16 לחוק המכר בא לבטל את העיקרון של "ייזהר הקונה" כאשר מדובר בקונה שאפשרויותיו להיזהר ולקבל מידע נחותות ומחייבות הגנה במקרה דנן שהמידע מצוי בידי מוכר הרכב [ראה ד"נ 22/80 בית יולס נ' רביד, פ"ד מג(1) 441, 469].

סעיף 16 הוא סעיף קוגנטי שאין להתנות עליו, כשבמקרה דנן התקיימו כל התנאים הנדרשים בסעיף 16 [ראה ע"א 583/93 מד"י נ' טחנת קמח שלום בע"מ, פ"ד נ(4) 532].

ו.     משמעות נ/1
     מדובר בהנחיה פנימית ממשרד התחבורה שאינה גורעת מחובות תום הלב והגינות ומחובת המשיבות לנהוג כך על פי הדין ועפ"י חובותיה לפי חוק החוזים, חוק המכר וחוק הגנת הצרכן.
     במקרה דנן לא מדובר בגילוי נזק משמעותי לרכב אלא בגילוי של מידע לגבי פירוק והחלפת חלקים, תיקונים, אחסון בבונדד והשבתת הרכב וגילוי זה הנו בנוסף ומעבר לחובת הגילוי הספציפית הנקובה בנ/1.
3.     התוצאה הינה שאני מקבל את התובענה ומצהיר כי הסכם הזמנת רכב מסוג קאיה קרניבל, מ.ר 10-183-82 (להלן:"הרכב") שנערך בין הצדדים ביום 17/6/01", בוטל כדין ע"י המבקשים בשל הפרותיהם היסודיות של המשיבות את תנאי ההתקשרות עם המבקשת.
     למעלה מן הצורך (בהתחשב בכך שלפי הפסיקה אין צורך בהיתר לפיצול סעדים במקרה של פס"ד הצהרתי), ניתן למבקשים היתר לפיצול סעדים (בהתאם לבקשתם בבש"א 134191/01).
     אני מחייב את המשיבות ביחד ולחוד לשלם למבקשים ביחד ולחוד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.
     בעקבות ביטול ההסכם כדין ע"י המבקשים ישיבו המשיבות למבקשים לאלתר את הסכומים ששילמו המבקשים למשיבה, דהיינו סך של 158,350 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום ועד לתשלום המלא בפועל, כשכנגד וכתנאי לביצוע התשלום הנ"ל יעבירו המבקשים למשיבות את רשיון הרכב ויחתמו למשיבות על ייפוי כוח להעברת בעלות ברכב בנוסח המקובל במשרד הרישוי.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול הסכם הבנות

  2. ביטול הסכם מזונות

  3. ביטול הסכמה דיונית

  4. ביטול חוזה עקב טעות

  5. ביטול הסכם קו חלוקה

  6. ביטול הסכם הזמנת רכב

  7. ביטול חוזה לאספקת מוצר

  8. ביטול הסכם עם בית אבות

  9. ביטול הסכם למכירת מגרש

  10. ביטול חוזה תוך זמן סביר

  11. תביעה שכנגד לביטול הסכם

  12. ביטול חוזה עם מקדם אתרים

  13. הודעה מראש על ביטול חוזה

  14. התנגדות לביטול חוזה בניה

  15. ביטול הסכם מתנה בהתנהגות

  16. ביטול חוזה עם קבלן לא רשום

  17. הצעת חוק ביטול הסכמי אוסלו

  18. ביטול הסכם הלוואה לרכישת מגרש

  19. ביטול חוזה מכר בגין טעות במחיר

  20. בקשת חסוי לביטול הסכם עם ההורים

  21. פיצויים מהמינהל עקב ביטול חוזה

  22. ביטול הסכמים עם הרשות הפלשתינאית

  23. ביטול הסכם למכירת דירה - פסק דין

  24. ביטול חוזה רכישת דירה בליווי בנקאי

  25. איחורים באיסוף הילד מהגן (קנסות וביטול הסכם)

  26. ביטול חוזה קניית דירה בגלל העדר היתרי בניה

  27. האם סוגיית הערבים יכולה להוות בסיס לביטול חוזה ?

  28. הפקדת כסף בנאמנות אצל עו"ד עד שיתברר עניין ביטול הסכם

  29. פסק דין הצהרתי לפיו הודעת ביטול הסכם להפצת מוצרים מהווה הפרה של ההסכם

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון