אי תשלום על עבודת תיקון

להלן פסק דין בנושא אי תשלום על עבודת תיקון: פסק דין 1. התובעת, חברה העוסקת באספקת ציוד הנדסי ומכני, הגישה נגד הנתבעת כתב תביעה בסדר דין מקוצר ע"ס 20,418 ₪. לטענת התובעת היא תיקנה עבור הנתבע פטיש הידראולי ומכרה עבורו מחפר, והנתבע לא שילם התמורה עבור עבודתה, תוך הפרת התחייבותו לעשות כן. 2. הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן וטען כי התובעת לא ביצעה עבורו כל עבודה שהיא המזכה אותה בתשלום. תיקון ראשוני של הפטיש ההידראולי נעשה על ידי חברה בשם ע.ק. שריג בע"מ - לה גם שילם את התמורה עבור העבודה. כשבוע לאחר התיקון ארעה בפטיש תקלה נוספת והוא הזמין את מנהל החברה, מר עמיחי קרביץ, שהוא גם מנהל התובעת, שהביא חלק חדש - מכסה לנשם, הבעיה בפטיש תוקנה ולא נדרש תשלום עבור העבודה. באשר למחפר טען הנתבע כי הוא מכר אותו במישרין לאנשים מחברון, ללא תיווך התובעת או צד ג' כלשהו. 3. בהסכמת התובעת ניתנה לנתבע רשות להתגונן בפני התובענה (החלטה מיום 23.10.00 בבש"א 10727/00). 4. מנהל התובעת, מר עמיחי קרביץ, הצהיר (ת/ 1) כי הפטיש ההידראולי תוקן על ידי התובעת וכעבור זמן, בחודש יולי 1998, הוא זומן בדחיפות לתקן את הפטיש. הוא הגיע למקום והתברר כי הנתבע איבד שסתום נשם, הדרוש לפעילות התקינה של הפטיש. מאחר ומדובר באובדן חלק , הוא הבהיר לנתבע כי מחיר התיקון אינו במסגרת האחריות על התיקון הקודם וכי יהיה עליו לשלם עבור כך - דבר לו נתן הנתבע הסכמתו. בהמשך מפרט מר קרביץ את העבודות שנדרשו לשם תיקון הפטיש. באשר למכירת המחפר הצהיר מר קרביץ כי הנתבע פנה אליו וביקש לאתר עבורו רוכש למחפר. הוא פרסם בין קונים פוטנציאליים ובסופו של יום, בעזרת מר עבדאלה דראבס, מצא קונה למחפר, מר יוסף אלקולדר מהישוב בני נעים ליד חברון. הקונה הגיע לשפרעם עם אדם נוסף ומר דראבס בדק עבורו את המחפר, שנמכר בסכום של 40,000 דולר. עוד לפני המו"מ עם הקונה סוכם עם הנתבע כי ישלם לו 5% מערך מכירת המחפר - עמלת תיווך. בתאריך 31.10.98 הוא הנפיק לנתבע חשבון מס' 050 ע"ס 12,718 ₪ ומשהחשבון לא שולם, נשלחו לנתבע מכתבי התראה . באשר לזהות הצדדים המתקשרים הצהיר מר קרביץ כי כל העיסקאות בוצעו עם התובעת, החשבון עבור התיקון הראשון (ששולם על ידי הנתבע) הוצא על ידי התובעת והעובדה שבמכתב עורך הדין נזכרה חברה אחרת , מקורה בטעות. 5. מר עבדאללה דארבס הצהיר כי שימש מכונאי עבור קונה המחפר. מנהל התובעת זימן אותו ואת הקונה, מר אלקולדור לראות את המחפר, נטל חלק פעיל במו"מ המכירה ובסופו של דבר, לאחר משא ומתן ממושך עם הנתבע, נמכר לקונה המחפר תמורת 40,000 דולר במזומן. הוא היה נוכח גם במעמד הסיכום בין מר קרביץ והנתבע ובנו באשר לדמי תיווך בגובה של 5% ממחיר המחפר. בחקירתו הנגדית השיב מר דארבס כי הוא אמור לקבל 2.5% מדמי תיווך העיסקה - במידה ואלה יתקבלו על ידי התובעת. 6. הנתבע, שהגיש תצהיר עדות ראשית כנספח לבקשת הרשות להתגונן (נ/ 5) הגיש תצהיר נוסף בתגובה לתצהירו של מר דארבס (נ/ 4) וחזר וטען כי המחפר נמכר ללא מתווכים.הוא מודה כי מר דארבס בדק את המחפר עבור הקונה. 7. מר חאפז אברהים מחמוד העיד כי רכש את המחפר מאת הנתבע ואף הציג הסכם מכר - נ/6, נ/6א. הוא כלל אינו מכיר את מנהל התובעת ומעולם לא נפגש עימו. הוא אישר כי הגיע לשפרעם עם מר דארבס, ברכבו של האחרון. גם שותפו של מר חאפז, מר יוסף עבדאללה חמידאן העיד כי הגיע לשפרעם במישרין עם שותפו חאפז, ראו את המחפר ופעם נוספת הגיעו למקום עם דארבס לשם בדיקתו. בשתי הפגישות, בהם סוכם על העיסקה, מנהל התובעת לא היה נוכח . 8. דין טענת הנתבע בדבר העדר יריבות עם התובעת להידחות. הנתבע מודה כי הוא זימן לעבודה לתיקון הפטיש את מר עמיחי קרביץ. האחרון הצהיר כי הוא מנהל הן בתובעת והן בחברת ע.ק. שריג בע"מ, שהפסיקה פעילותה בשנת 1997 ופעילותה הועברה לתובעת. בנסיבות אלה ברור כי העבודה בוצעה על ידי התובעת ואני מקבלת גרסת התובעת כי משלוח דרישה בשם החברה האחרת - מקורו בטעות. 9. גם טענת הנתבע כי אינו חייב לשלם עבור תיקון הפטיש נדחית על ידי. הנתבע מודה כי הפטיש הושבת כיוון שיצא עשן והוא הזמין את מנהל התובעת בדחיפות לבוא לאתר העבודה , לבדוק את הפטיש ולתקנו. העובדה שלאחר שמנהל התובעת בדק את הפטיש , מצא את התקלה וסיפק חלק חדש שאבד - אין בה כדי לגרוע ממהות העבודה שבוצעה ודברי הנתבע בחקירתו "הוא לא עשה כלום. סך הכל בא והסתכל על זה" נדחים על ידי - שהרי אילמלא בא מנהל התובעת , הסתכל , הציע את התיקון וסיפק את החלק החסר, הפטיש לא היה כשיר לעבודה ואין זאת כי הנתבע עצמו לא יכול היה לבצע את התיקון - ויהיה קל ככל שיהיה - אחרת לא היה מזמין לשם כך בעל מקצוע. 10. אשר על כן אני קובעת כי על הנתבע לשלם לתובעת את מחיר תיקון הפטיש בסך 1,200 ₪ + 270 ₪ - סה"כ 1,470 ₪ (כאמור בסעיף 9 לת/ 1). 11. באשר למחפרון לא הורם עול ההוכחה על ידי התובעת. מר קרביץ העיד כי המחפרון נמכר למר יוסף אלקולדור , כאשר בפועל שם הקונה אחר. אותו קונה גם לא הובא לעדות על ידי התובעת. מר קרביץ העיד גם כי היה שותף לכל הליך המכר, אך הן הקונים והן הנתבע הכחישו את נוכחותו בהליך זה. מר קרביץ גם אינו חתום על הסכם המכר - כאשר על פי העדויות כל מי שנכח באותו מעמד חתם על המסמך. גם עדותו של מר דארבס אינה יכולה לתמוך בגרסתו של מר קרביץ, כאשר הוא צד מעוניין (לדבריו יהיה זכאי למחצית דמי התיווך - במידה ויתקבלו) והוא גם אישר כי היה מוכן לקבל מהנתבע 1,000 דולר כגמר חשבון. אציין כי אכן תמוהה בעיני העובדה שהנתבע כלל לא הזכיר את קיומו של ההסכם עם הקונים, והדבר עלה רק מעדותם (כאשר הקונים עצמם לא הגישו תצהירי עדות ראשית) - ואולם, עול ההוכחה מוטל על התובעת ולא הורם בנקודה זו. 12. גם הפרש החוב הנתבע, בסך 1,000 ₪ מהעבר, לא הוכח על ידי התובעת. 13. באשר לחיוב התובעת בהוצאות מיום 8.9.04 - בנסיבות כפי שפורטו בסיכומי התובעת, אני נעתרת לבקשתה ומורה על ביטולן. 14. התוצאה - אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 1,470 ₪ ומע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.10.98 ועד מועד התשלום בפועל וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ ומע"מ. הסכומים האמורים ישולמו לתובעת, באמצעות בא כוחה, תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל. עבודות תיקון