אי תשלום על מוצרים

להלן פסק דין בנושא אי תשלום על מוצרים: פסק דין בפניי תביעה כספית בסך 10,189 ₪, להם עותרת התובעת מהנתבע בגין מוצרים שרכש ממנה ולא שילם תמורתם. טענות התובעת הנתבע רכש מהתובעת מוצרי תאורה בסך של 11,483 ₪. התובעת הנפיקה חשבונית מס בגין רכישה זו. הנתבע זוכה בסך של 1,785 ₪. בין הצדדים הוסכם, כי חלק מהתשלום תמורת המוצרים אשר רכש הנתבע, ישולם בקיזוז עמלות אשר יגיעו לו, עבור פרויקטים שהנתבע יעביר לתובעת ועמלותיו ייגזרו מרווחי התובעת בגין רכישות מוצריה באותם פרויקטים, אם וכאשר יהיו רווחים כאלה. הנתבע הפנה לתובעת שלושה פרויקטים. בגין שניים מהם היא לא קיבלה את תמורת הסחורה שסיפקה ובגין פרויקט "בית ראובן", זכאי הנתבע לעמלה בסך 2,506 ₪, אותה התובעת מוכנה לקזז מחובו, לאחר שהנתבע ימציא לה חשבונית מס כדין. חובו של הנתבע בקיזוז סך 2,506 ₪, אשר יקוזזו לאחר הנפקת חשבונית כאמור, עומד על סך של 10,189 ₪. טענות הנתבע הנתבע, בכתב הגנתו, מכחיש באופן כוללני את כל המפורט בכתב התביעה, אם כי הוא מודה ברכישות השונות אשר בוצעו מן התובעת. הנתבע מוסיף כי סכום הזיכוי המגיע לו, גבוה מזה המצוין בכתב התביעה וכן כי הפנה לתובעת 4 פרויקטים, אשר תוכננו על ידו וכל העמלות בשיעור 10% בגין אותם פרויקטים אמורים להתקזז מחובו לתובעת. לגרסתו, התובעת לא קיזזה את עמלותיו מסכום רכישותיו ולטענתו על התובעת לקזז מחובו סכום עמלות גבוה יותר. דיון הצדדים חלוקים בשאלה, מהו הסכום שיש לקזז מחוב הנתבע לתובעת בשל עמלותיו. אין חולק, כי הנתבע רכש את כל המוצרים הנטענים על ידי התובעת בתביעה שבפניי. אין חולק, כי סוכם בין הצדדים שהנתבע יקבל מהתובעת עמלה בשיעור 10% מהפרויקטים שיעביר לתובעת. לגרסת התובעת, מדובר ב 10% מהרווחים, במידה שיהיו לה, בגין פרויקטים אלה. לגרסת הנתבע מדובר ב 10% מכלל הפרויקט, ללא קשר לשאלה אם התובעת גבתה את הכסף מהלקוח או לא. 1. מר אלי מוגרבי, מנהל התובעת, הצהיר בפניי שכדי שהתובעת תקזז את עמלות הנתבע מחובו לתובעת, עליו להנפיק לה חשבונית מס ערוכה כדין בגין הסכום העמלה המגיע לו. מר מוגרבי אישר בפני שהנתבע זכאי, לאחר שינפיק עבור התובעת חשבונית מס, לעמלה בסך 2,506 ₪ בגין פרויקט "בית ראובן". לגרסתו עד היום לא קיבלה התובעת חשבונית כזו. 2. לגרסת מר מוגרבי, הנתבע הפנה לתובעת שני לקוחות נוספים. האחד "יוסי את משה שירותי חשמל בע"מ", אשר הקים את "פרויקט גני סילבר". לקוח זה לא שילם את מירב חובו לתובעת. הלקוח השני, בשם "אפקון התקנות ושירותים בע"מ", אשר הקים פרויקט "פויכטנגר". לקוח זה לא שילם את חובו ולא היו לתובעת רווחים מלקוחות אלה. 3. לאור העדר רווחים בפרויקטים אלה, לא הועברה לזכותו של הנתבע כל עמלה. הנתבע במכתבו מיום 25/11/03 הודה בקיום חובו, אך ביקש לקזז את עמלותיו. התובעת השיבה לנתבע, למחרת היום, כי היא מוכנה לתת הנחה נוספת בשיעור 10% מחובו. 4. לטענת מר מוגרבי לקוח בשם "פודארט" ולקוח בשם "חמת גדר", אשר לטענת הנתבע הופנו באמצעותו לתובעת, הגיעו אל התובעת שלא באמצעות הנתבע. לגרסתו, הגברת תמר פלדמן, אדריכלית, היא אשר הפנתה את "פודארט" לתובעת וויתרה על עמלתה כדי שתינתן ל"פודארט" הנחה בגובה העמלה המגיעה לה. הלקוח "חמת גדר", פנה ישירות לתובעת ולא באמצעות הנתבע. בחקירתו הנגדית הסביר מר מוגרבי, כי מי שמטפל מטעם התובעת מול לקוחותיה הוא בנו, וכי התובעת הגישה תביעה בגין התשלומים המגיעים לה מפרויקטים "פויכטוונגר" ו"גני סילבר". 5. מר מוגרבי השיב בחקירתו, כי הזיכוי שניתן לנתבע, כפי שמופיע בנספח ב' לתצהירו, נעשה בעקבות בדיקות הפרויקטים השונים, ע"י התובעת מול תעודות המשלוח החשבוניות והתשלומים שקיבלה התובעת וכי ייתכן שמדובר בטעות לנכתב בסעיף ו' לנספח זה. לשאלת ב"כ הנתבע, הסביר מר מוגרבי, כי אילו הלקוחות "פודארט" ו"חמת גדר" היו מופנים לתובעת באמצעות הנתבע, שמו של הנתבע היה מופיע בטופס ההזמנה שלהם, כפי שנוהגת התובעת, לעשות זאת בכל מקרה, כאשר לקוח מופנה אליה על ידי אדריכל או מעצב. 6. הנתבע אישר בחקירתו כי לא המציא כל אסמכתא לכך שהלקוחות "פודארט" ו"חמת גדר" היו לקוחותיו ואף לא הביא מי מטעמם להעיד בפניי שהנתבע ביצע עבורן עבודות והפנה אותן לתובעת. הנתבע אישר שלא שלח לתובעת, בתקופה הרלוונטית, הודעת קיזוז. הנתבע בתצהירו טוען שכמעצב ומתכנן תאורה הוא עובד עם חנויות ועסקים המשווקים גופי תאורה והיה קשור עם התובעת בהפניית לקוחות אליה. עבור פעולתו זו הוא היה זכאי לעמלה בשווי 10% בצירוף מע"מ מכלל העסקה. זהו הסדר הנהוג בתחום עיסוקו. לטענתו, לעניין עמלתו, אין כל משמעות לגבייה בפועל של החוב המגיע לתובעת מלקוחות אלה, כיוון שעמלתו משולמת מיד לאחר כריתת ההסכם. 7. לגרסת הנתבע, מעבר לעמלה לה הוא זכאי בגין פרויקט "בית ראובן" הוא זכאי בפרויקט "גני סילבר" לעמלה בסך 1,182 ₪ ובגין פרויקט "פויכטנגר" הוא זכאי לעמלה בסך 2,730 ₪, בגין פרויקט פודארט הוא זכאי לעמלה בסך 5,000 ₪, ובגין פרויקט "חמת גדר" מגיעה לו עמלה אשר סכומה לא מצוין בכתב ההגנה. לגרסתו, בסך הכל מגיעות לו עמלות בסך כ- 20,000 ₪. בתצהירו, הוסיף הנתבע טענה שלא הועלתה כלל בכתב ההגנה ומהווה הרחבת חזית, לפיה, הוא רכש מן התובעת שישה גופי תאורה בשווי 9,434 ₪ מתוכם קיבל רק חמישה והובטחה לו הנחה בשיעור של 48%, כך שבגין מוצרים אלו היה עליו לשלם רק 4,800 ₪ בתוספת מע"מ. 9. הנתבע אישר בכתב הגנתו כי הסחורה נשוא תביעה זו, נמסרה לו על ידי התובעת. טענת ההגנה של הנתבע, טענת קיזוז היא ועל הנתבע מוטל עול ההוכחה ועול השכנוע כדי להוכיח את טענת הקיזוז שלו. דהיינו, עליו להוכיח שהתובעת חייבת לו כספים בגין עמלתו. הנתבע לא הציג בפני כל מכתב דרישה מהתובעת לטענת הקיזוז שלו. היה על הנתבע להעיד מטעמו את מי מטעם הלקוחות בפרויקט "חמת גדר" ופרויקט "פודארט", כדי שיאירו את עינינו בשאלה האם הנתבע הפנה לקוחות אלה לתובעת ובתשובתו לשאלת ב"כ התובעת ענה "אין מחלוקת שתכננתי עבורם" (עמ' 6 שורה 24 לפרוטוקול ). וכבר נקבע, כי "אי הבאת עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו מחשיפתו לחקירה שכנגד" וכן "... אבכן, ככלל, אי העדת עד רלוונטי "יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו..." (ראה: ע"א 641/87) קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ פד"י (1) 239 בע"מ 245. ת.א. (ראשון לציון) 4712/01 ב.ג. את א. נ' צ'רבוס ניהול, תק-של 2002 (2) 650, עמ' 655. ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח'. פד"י מה (4), 651, 654) ודי לי בדברים אלו. 10. הנתבע אף לא המציא כל מסמך שהוא, הסכם, חשבונית, קבלה, התכתבות כלשהי, כדי שיצביע על כך שפרויקטים אלה היו לקוחותיו ובתשובתו ענה "אני עובד בחינם ..." (עמ' 6 שורה 16). המסמך היחידי המצורף לעניין פרויקט "חמת גדר" הוא טופס השתתפות במכרז ובראשיתו נכתב "את הצעת המחיר יש לערוך...", ברם ממסמך זה איני יכולה להסיק, כי אכן מדובר בלקוח של הנתבע. החזקה הראייתית בדבר הימנעות הנתבע מהבאת ראיה רלוונטית, הקובעת, כי אם בעל דין נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שבהישג ידו, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היא היתה פועלת נגדו, ויש בהימנעותו כדי לאשש את גרסת הצד שכנגד. "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו" (ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מד(4) 595). 11. ב"כ הנתבע חקרה את עד התובעת לעניין הזיכויים המופיעים בנספח ב' לתצהיר התובעת. מסמך זיכוי זה מצביע על העובדה, כי הצדדים בדקו את ההתחשבנויות ביניהם, את תעודות המשלוח וחשבוניות החיוב, וכתוצאה מבדיקות אלה ,גם אם נמצאו כתוצאה מכך טעויות, הנפיקה התובעת לנתבע, חשבוניות זיכוי. 12. ככלל נחה דעתי מגרסת התביעה. כפי שפורט בפסק דיני זה, הנתבע לא הוכיח ולו בבדל של ראיה את טענת הקיזוז הנטענת על ידו, לא רק זאת אלא שהתובעת על מנת לקבל את חובה, הוציאה לנתבע זיכוי נוסף בסך 970 ₪. הנתבע לא הוכיח, כי ביצע את הפרויקטים "חמת גדר" ו"פודארט" ומשכך, לא הוכיח כי מגיעה לו עמלה מהתובעת, בגין "התיווך" בפרויקטים אלה. לאור המקובץ בפסק דיני זה, אני מקבלת את התביעה במלואה. הנתבע ישלם לתובעת סך של 10,189 ₪ בצירוף ריבית והצמדה כדין מיום 26.8.04 ועד לתשלום בפועל. כן, ישלם לתובעת הוצאות ובנוסף, שכר טרחה בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ.מוצר