קיזוז מס תשומות בחשבונית

להלן פסק דין בנושא קיזוז מס תשומות בחשבונית:


פסק-דין משלים

1.     הערעור שבפניי התייחס להודעת המשיב בדבר החלטה בהשגה מיום 10/12/03. ההשגה, אותה הגישה המערערת, התייחסה לשומת תשומות לשנות המס 98' - 2002, שעניינה קיזוז מס תשומות הכלול בחשבוניות שהוצאו, לטענת המשיב, שלא כדין על ידי אלי בונופיל (להלן: "בונופיל") וענת ורון.
בנספח הנימוקים להודעה בדבר החלטה בהשגה, אשר נשלח למערערת ביום 10/12/03, התייחס המשיב לטענת המערערת בהשגה, על פיה החשבוניות נשוא השומה שנתקבלו מנותני השרותים אשר צוינו בשומה (בונופיל וענת ורון - ד.ק.), היו תמורת אספקת כוח אדם לעסקה של המערערת.
בנימוקי ההחלטה נאמר כי ממכלול העדויות אשר בידי המשיב, כולל עדותם של בונופיל וגב' ענת ורון, עולה כי השרות אשר בגינו הוצאו החשבוניות - לא ניתן. המשיב הפנה לעדותו של בונופיל בה נאמר כי כל החשבוניות שניתנו לעסקים הינם כיסוי חשבונאי לשכר עבודה של פועלים זרים ללא רישיון עבודה.
עוד נאמר כי בחקירתה ציינה ענת ורון את שמה של המערערת כחברה שלה ניתנו חשבוניות ללא אספקת פועלים בפועל.

במסגרת הערעור חזרה וטענה המערערת כי השרות נשוא החשבוניות סופק לה בפועל, וכי החשבוניות שהוצאו על ידי הספקים הן בגין שרות של אספקת עובדים שניתן על ידם.

2.     בתחילת הדיון, בשנת 2004, הסתבר כי כנגד בונופיל הוגשו כתבי אישום, והדיון נדחה מספר פעמים על מנת לאפשר למערערת לקבל את חומר החקירה הרלבנטי ואת כתבי האישום.
לאחר שחומר החקירה הועבר למערערת, חומר אשר כלל, לדברי המשיב, את כל החומר עליו התבסס המשיב לשם הוצאת השומה, הסתבר למערערת, לדבריה, כי החומר כולל הודעות של מר כספי, מנהל המערערת, והודעות של בונופיל וענת ורון אשר נלקחו כפי הנראה מתיק החקירה שנוהל בעניינו של בונופיל, מוציא החשבוניות. בעקבות חקירה שנערכה בעניינו של בונופיל, הוגשו נגדו שלושה כתבי אישום בעבירות על חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה. בכתבי האישום השונים אשר אוחדו בשלבים של ניהול התיק, הואשם בונופיל, בין היתר, כי עסק בתקופות שונות, באמצעות חברות אספקת כוח אדם, ובכך שלא כלל בדו"חות למע"מ את כל העסקות שהיו לו באותן תקופות דיווח, למרות שהוציא חשבוניות מס שפורטו בכתב האישום. כמו כן הואשם בונופיל בהשמטת הכנסות. בכתבי האישום פורטו בין היתר חשבוניות מס שהוצאו על ידי בונופיל לעוסקים שונים, וביניהן חשבוניות אשר הוצאו למערערת, אותן חשבוניות אליהן התייחס המשיב בשומת התשומות ובהחלטה נשוא השגת הערעור. בונופיל כפר בעובדות כתבי האישום ונוהלו הוכחות בכתב האישום המאוחד. לאחר סיום פרשת התביעה, ולאחר שהחלה פרשת ההגנה, חזר בו בונופיל מכפירתו, הודה בעובדות כתבי האישום והורשע על פי הודאתו בכל העבירות נשוא כתבי האישום.

לאור זאת הגישה המערערת בקשה במסגרת בש"א 24773/04. בבקשה נטען כי נושא מהותי שבו הורשע בונופיל, הוא העובדה שבונופיל לא דיווח על כל העסקאות נשוא החשבוניות אשר פורטו בנספחים לכתבי האישום. משלא דיווח על עסקאות אלה גם לשלטונות מס הכנסה הורשע בכך שהשמיט הכנסות אלה.
כלומר, לא רק אי דיווח יוחס לבונופיל בגינו הורשע בעבירות מע"מ, אלא שהוא הורשע במספר רב של עבירות אשר עניינן השמטה, אי דיווח ושימוש במרמה במטרה להתחמק ממס.
נטען כי מכאן עולה שהחשבוניות, לרבות החשבוניות שהוצאו למערערת על ידי בונופיל, משקפות עסקאות אמת. קביעה כי אותן חשבוניות משקפות עסקאות שהיה על בונופיל לדווח עליהן, הפכה חלוטה משנערך הסדר טיעון, בונופיל הודה והצדדים לא ערערו על הכרעת הדין.
המערערת טענה כי יש לקבל את הערעור על הסף מטענת השתק, שכן הקביעה לגבי עצם קיומן של העסקאות מול המערערת, הנובעת מהכרעת הדין בהליך הפלילי, מהווה השתק פלוגתא. לכן מנוע המשיב מלטעון היפוכם של דברים, ואין להתיר כל טענה מטעם המשיב המנונגדת לחלוטין לטענת המשיב בעניין בונופיל. כלומר, המשיב מנוע מלטעון כלפי המערערת כי השרות שבגינו הוציא בונופיל את חשבוניות המס למערערת לא ניתן.

המשיב הגיש את תגובתו לבקשה לקבלת הערעור על הסף וניתנה למערערת האפשרות להגיש תשובה לתגובת המשיב.

במסגרת תגובת המשיב ציין המשיב כי ביום 8/12/03 נתן בונופיל הודעה לפיה ללקוחות מסוימים, ביניהם המערערת, נתנה ענת ורון חשבוניות פיקטיביות, זאת לאור ידיעה ברורה שלו שכן לאותם לקוחות הוא עצמו סיפק חשבוניות מס פיקטיביות.
יש לציין כי הודעה זו היתה בפני המשיב חודשים רבים בטרם הורשע בונופיל, אולם כתבי האישום לא שונו בעקבותיה. בונופיל הודה, כאמור, בעובדות אשר יוחסו לו בכתבי האישום כאמור לעיל.

בהחלטה מיום 19/7/2005 פירטתי את כל טיעוני הצדדים בעניין בקשת המערערת לקבל את הערעור על הסף, ואין צורך לחזור עליהם במסגרת הדיון הנוכחי.

לא קיבלתי את טענת המערערת על פיה יש לקבל את הערעור על הסף מחמת השתק פלוגתא או השתק טיעון. ציינתי כי גם המערערת אישרה במסגרת טיעוניה כי היא מודעת להלכה על פיה אין הכרעת דין במשפט פלילי מהווה השתק פלוגתא במשפט אזרחי בשל הבדל בדיני הראיות הנוהגים, גם אם נתמלאו לכאורה התנאים לקיומו של השתק פלוגתא.
קיבלתי את טענתה של המערערת, בניגוד לטענת המשיב, כי במקרה הנוכחי מתמלאים על פניהם היסודות שנקבעו בפסק דין קלוז'נר בעניין השתק פלוגתא. עם זאת קבעתי כי לא ניתן לראות בהלכה על פיה לא יהווה פסק דין פלילי השתק פלוגתא בהליך אזרחי - כקביעה פורמליסטית.
לא קיבלתי את טענת המערערת באשר להשתק טיעון, שכן לא ניתן לראות במקרה הנוכחי במשיב כמי שזכה בטובת הנאה כלשהי בגין העובדה שבונופיל הורשע על פי הודאתו, בהתאם לדרישה שנקבעה ברע"א 6753/96 מח 1 בע"מ נ' י' פרידמן בע"מ, פד"י נ(5) 418.
קיבלתי את הטענה החלופית של המערערת, על פיה מהווה פסק הדין הפלילי בעניין בונופיל ראיה לכאורה במסגרת הערעור, לפי סעיף 42 א' לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971. לכן, ניתן להגיש הן את כתב האישום והן את פסק הדין המרשיע כנגד בונופיל כראיה במסגרת הליך הערעור.
ציינתי כי הגשת פסק הדין כראיה לתוכנו, אינו מהווה, כאמור, מעשה בית דין אשר כובל את בית המשפט לפסק הדין אשר ניתן על ידי קודמו, ואיננו שולל הבאת ראיות לסתור בתנאים הקבועים בסעיף 42 ג' לפקודת הראיות. כמו כן ציינתי את העובדה כי המשיב איננו נמנה על מי שחייב לבקש רשות להביא ראיות לסתור על פי אותו סעיף.

3.     הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. המשיב פתח בהגשת התצהירים. מטעמו הוגש תצהירו של מר אליהו רוט, מנהל תחום ביקורת חשבונות במע"מ גוש דן. מר רוט נתן את ההחלטה בהשגה. מר רוט חזר ואמר כי היו בפניו, בעת ההחלטה בהשגה, הודעות של מר כספי והודעה של בונופיל, ממנה עלה כי החשבוניות אשר ניתנו למערערת היוו כיסוי חשבונאי לשכר עבודה של עובד זר ללא רישיון. כמו כן היתה בפניו הודעה אשר נמסרה על ידי ענת ורון, אשר ערכה כאמור רשימה של עוסקים שלהם לא סופקו עובדים, אם כי הוצאו להם חשבוניות.
מר רוט העיד בתצהיר, כי הגיע למסקנה שהמערערת לא היתה רשאית לנכות את מס התשומות, שכן בפועל לא התקיימו עסקאות של אספקת עובדים. החשבוניות לא שיקפו עסקה אמיתית, שכן המערערת היא זו אשר היתה המעסיקה של העובדים והיא שילמה את משכורותיהם.
מר רוט הפנה להודעתו של בונופיל מיום 8/12/03, אשר לא היתה בפניו בעת ההחלטה בהשגה.
המשיב ביקש להורות על זימונו של העד, בונופיל, לדיון.
מטעם המערערת הוגש תצהירו של מר כספי, מנהל המערערת, בו חזר מר כספי ואמר כי החשבוניות הוצאו בגין שרות שניתן בפועל - העסקת עובדים.
בתצהירו חזר וטען מר כספי בשם המערערת, כי התנהלות רשויות מע"מ היתה בלתי עקבית, כאשר נדמה "שיד אחת אינה יודעת מה היד השנייה עושה". מר כספי ציין כי הוא הוזמן על ידי הפרקליטות לתת עדות במסגרת ההליכים הפליליים כנגד בונופיל, על מנת שיעיד כי המערערת אכן ביצעה עסקאות מול בונופיל, וכך אכן העיד במהלך הדיון.

התיק נקבע לדיון הוכחות ליום 26/6/2006.

4.     ביום 21/6/06 הגישו הצדדים הודעה על הסכמה וביקשה לקיים דיון בעניין הוצאות משפט. הסכמת הצדדים נוסחה כלהלן:
"מבלי שאף צד מודה בנכונות טענות הצד שכנגד כפי שפורטו בכתבי הטענות ובתצהירים, מבטל המשיב שומת התשומות נשוא ערעור זה במלואה. כתוצאה מכך מוחקת המערערת את הערעור על כל טענותיו".
הצדדים ביקשו לתת להסכם תוקף של פסק דין וביקשו לטעון לעניין ההוצאות.
ניתן על ידי תוקף של פס"ד להסכמת הצדדים.

ביום אשר נקבע לטיעון, טען ב"כ המערערת כי הוא חושב שמדובר בהחלטה נבונה ואמיצה של הפרקליטות, אולם אין הוא סבור שיש לגרום לחיסרון כיס של המערערת.
ב"כ המערערת הפנה לפסיקה של כב' הרשם מרזל באשר לחיוב בהוצאות ריאליות.
לכן, עם כל הכבוד למדינה, שהסכימה להפסיק את ההליך ולבטל את השומות בטרם ניתן פסק דין, יש לדבריו לפסוק הוצאות בהתאם להוצאות שהוצאו, ומדובר בסכום של למעלה מ-100,000 ₪.

במקרה הנוכחי, משמעות פסיקת ההוצאות עבור החברה היא רבה, שכן אין מדובר בחברה שהיא כלי ריק והיא ממשיכה בפעילותה. אילו היה ניתן פסק דין לטובת המשיב, היתה המערערת מפסידה למעלה ממיליון ₪. עד למתן פסק הדין לא היתה המערערת מסוגלת לכלכל את צעדיה, שכן רבצה עננה על ראשה אשר מנעה ממנה להתפתח כלכלית.

ב"כ המשיב טען כי הנוהג הוא שכאשר המערער מושך את ערעורו לפני שמיעת הוכחות, אין המדינה, המשיבה, עומדת על פסיקת הוצאות. יש לדעתה להשאיר את הנוהג הזה על כנו גם כאשר הסיטואציה הפוכה ולא לקבוע נוהג אשר יקשה בעתיד על שיקול דעת נוסף של אחד הצדדים אם לנהל את ההליך או לא, כל עוד זה נעשה לפני תחילת שמיעת ההוכחות.
ב"כ המשיב ציינה כי גם כאשר המערער מושך את ערעורו במהלך שמיעת ההוכחות, לא עומדת המדינה על הוצאות. במקרה הנוכחי אין קביעה לגופו של עניין כי המשיב מקבל את טענות המערערת והצדדים אף כתבו את הדברים במפורש בהסכמה.
על פי תצהיר המשיב, ניתן לראות כי ההחלטה בהשגה לא היתה החלטה משוללת בסיס. אין לדבריה כל ביטחון כי בירור לגופו של עניין היה מביא לתוצאה שהמערערת מקווה לה. היתה סיטואציה בעייתית כאשר התנהל הליך פלילי כשהמשיב בעצמו לא היה צד לו.
המשיב עשה שיקול דעת נוסף, לאחר שהוגש לו תצהיר מטעם המערערת, יחד עם הפרוטוקולים של המשפט הפלילי. המשיב החליט להסתכל על התמונה הכוללת ולהימנע מלהתמודד עם הטענה כי במקביל התנהל הליך פלילי.
באשר להליך הפלילי, נאמר על ידי ב"כ המשיב, כי הודאתו המאוחרת של בונופיל באשר לקיומן של עסקאות פיקטיביות, הגיעה בשלב שכבר החלו מגעים לעסקת טיעון. לא היה טעם לשנות את כתב האישום שבו הודה בסופו של דבר בונופיל, הורשע ודינו נגזר ל-6 שנות מאסר.
אם נתרכז, לדבריה, בהליך האזרחי, הרי שעל פי החומר שעמד בפני המשיב, השומה לא היתה בלתי סבירה וכך גם ההחלטה בהשגה.
לגופו של עניין נטען כי אין מקום בכל מקרה לפסוק הוצאות בסכום של 100,000 ₪ וזאת גם אילו היתה המערערת זוכה בערעור.

5.     פירטתי לעיל את כל השתלשלות העניינים בתיק על מנת להבהיר את החלטתי בעניין ההוצאות.
אין ספק כי הזרועות השונות של המדינה אמורות להיות מתואמות ביניהן. לכן, ישנו אכן קושי בהתנהלות שבה מוגש כתב אישום כנגד בונופיל בו נטען כי בונופיל לא דיווח על הכנסות ולא שילם את המס הנדרש בגינן, ובמסגרת הליך זה אף מוזמן לעדות מנהל המערערת כדי שיאשר את טענת המדינה על פיה בוצעו אכן עסקאות בפועל - ומנגד מוצאת שומת עסקאות למערערת בה נאמר כי אותן חשבוניות הוצאו שלא כדין, שכן לא ניתן בגינן שרות.
עם זאת, כבר הבהרתי לעיל, תוך הפנייה להחלטה אשר ניתנה בבקשת המערערת לקבל את הערעור על הסף, כי פסק הדין בעניינו של בונופיל יכול לשמש ראיה בלבד ואין בו כדי להוות מעשה בית דין או השתק פלוגתא.
המשיב רשאי היה, ואף עשה כך בפועל, להזמין את בונופיל לעדות ולעמת אותו ואת המערערת עם אותה הודעה מאוחרת שלו על פיה מדובר בחשבוניות פיקטיביות.
כמו כן, אמינה עליי טענת המשיב על פיה סברה הפרקליטות אשר טיפלה בתיק הפלילי, כי אין מקום לתקן את כתב האישום לאחר קבלת אותה הודעה על ידי בונופיל, בשלב שכבר היו הצדדים במגעים לעסקת טיעון שבה הודה בונופיל בעובדות המקוריות אשר נכללו בכתבי האישום.
אינני סבורה שזה המקום להביע דעה כלשהי באשר להחלטה זו, אולם בוודאי שלא היה בה כדי למנוע מהמשיב להביא כל עדות רלבנטית במסגרת ההליך האזרחי.
יתרה מזאת, מתוך עיון בחומר אשר היה בפני המשיב כפי שפורט בתצהירו של מר רוט, לא ניתן לומר כי החלטת המשיב בהשגה היתה בלתי סבירה על פניה, והודעתו המאוחרת של בונופיל, תומכת למעשה במסקנתו של המשיב.
לאור כל האמור לעיל, אינני רואה במקרה הנוכחי מקום לטענות המערערת בדבר פסיקת הוצאות. לא ניתן להעריך באופן חד משמעי את תוצאות הערעור, והצדדים אף הגישו את הסכמתם בניסוח ברור על פיו אין אף צד מודה בנכונות טענות הצד שכנגד, כפי שפורטו הן בכתבי הטענות והן בתצהירים.
מקובלת עליי גם טענת ב"כ המשיב, כי יש בעקרון לשמור על הנוהג הקיים שלא לחייב צד כלשהו בהוצאות כאשר הצדדים מגיעים להסדר, במיוחד לפני שלב שמיעת הראיות.
הפנייתו של ב"כ המערערת לפסיקתו של כב' הרשם מרזל באשר לצורך בפסיקת הוצאות ריאליות, נכונה כמובן לגופה. אולם, אין לה רלבנטיות במקרה שבפניי כאשר למעשה לא התקיים ההליך בין הצדדים.
באשר לאותן הוצאות בסך 7,500 ₪ אשר נפסקו על ידי בהתאם לתוצאות - הרי משבוטלה השומה על פי הסכמת הצדדים, על המשיב לשאת בתשלום סכום זה.

מעבר לסכום זה, אין מקום לתת צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חשבוניות זרות

  2. זיוף חשבוניות

  3. זיוף חשבוניות מס

  4. חשבוניות בלי פירוט

  5. הפרטים בחשבונית מס

  6. חשבוניות פיקטיביות

  7. אישור חשבונית זיכוי

  8. שינויים בחשבונית מס

  9. מהי חשבונית פיקטיבית

  10. חשבוניות מס שלא כדין

  11. תביעה לקבלת חשבונית מס

  12. רישום חשבוניות כוזבות

  13. הוצאת חשבונית שלא כדין

  14. חתימת קשקוש על חשבונית

  15. תביעה לתשלום חשבוניות מס

  16. קיזוז מס תשומות בחשבונית

  17. ניכוי מע''מ חשבונית כדין

  18. ערעור על חשבונית פיקטיבית

  19. חשבונית על עבודה שלא בוצעה

  20. חברת קש חשבוניות פיקטיביות

  21. זכויות יוצרים על טופס חשבונית

  22. הוצאת חשבונית לפני פתיחת עסק

  23. פיצוי כספי על אי קבלת חשבונית

  24. טענת הפקת חשבונית בטעות וברשלנות

  25. חשבוניות פיקטיביות - עונש מאסר

  26. קיזוז מע''מ בגין חשבוניות עמלה

  27. עונש על הוצאת חשבוניות פיקטיביות

  28. האם המדינה צריכה להוציא חשבונית מס

  29. חיוב בכפל מס בגין חשבונית פיקטיבית

  30. כפל מע''מ בגין הוצאת חשבוניות שלא כדין

  31. אי המצאת חשבוניות מס מנעה אפשרות להפחתת פחת בגין הוצאות הבניה

  32. הוראות מס ערך מוסף (פטור מחובת הובלת טובין בייצור עם חשבונית או תעודת משלוח) (הוראת שעה), התשס"ז-2007

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון