פטור ממכס - ערעור

להלן פסק דין בנושא פטור ממכס - ערעור:

פסק דין

השופט שמואל ברוך:

ערעור על פסק דינו של בית-משפט השלום ברחובות (כב' השופטת, כתוארה אז, אסתר שטמר), במסגרתו קיבלה את תביעת המשיבה, להשבת סכומי מס ששולמו על ידה תחת מחאה, וקבעה כי סיווג פריט מסויים אותו ייבאה המשיבה לישראל, יעשה תחת כותרת מסויימת, שמשמעותה פטור מתשלום מכס, בה בשעה שהמדינה סבורה שהסיווג צריך להעשות תחת כותרת אחרת, שמשמעותה תשלום מכס בסכום מסויים.
המדינה אינה משלימה עם קביעתו של בית משפט קמא, היא סבורה כי מדובר בקביעה שגוייה ומשכך היא עותרת לביטול פסק הדין האמור.
העובדות, כפי שנקבעו על ידי בית משפט קמא הינן כדלהלן:
המשיבה מייבאת לישראל מכשירים חקלאיים שונים, בין היתר מוצרים של חברה בשם Tanaka, הבנויים לאחיזה ידנית הכוללים מנוע, כשבקצה המכשיר ראש כיסוח לדשא ולשאר גידולים חקלאיים.
לשיטת המשיבה, מדובר במכסחת דשא קלה, המשמשת להשלמת העבודה של מכסחת הדשא הרגילה, במקומות בהם אין האחרונה מצליחה להגיע.
המשיבה מייבאת את המכשירים האמורים לישראל מזה עשרים שנה ויותר, לאורך כל השנים סווגו המכשירים האמורים תחת פריט המכס שמספרו 84.33, שכותרתו "מכונות איסוף ודייש לרבות מכבשי קש וקציר; מכסחות דשא או שחק; מכונות לניקוי, למיון או לסיווג של ביצים, של פירות ושל תוצרת חקלאית אחרת, חוץ ממכונות שבפרט 84.37".
בחודש אפריל 1998, יובאו מכונות שכאלה על ידי המשיבה ובחודש אוגוסט הודיעה המערערת למשיבה כי אלה יסווגו תחת פריט המכס 84.67 שכותרתו "כלים לעבודת יד, פניאומטיים, הידראוליים או עם מנוע לא חשמלי הנתון בגופם".
מוצרים המסווגים תחת פרט מכס 84.33 פטורים ממכס ומוצרים המסווגים תחת פרט מכס 84.67 חייבים במכס בשיעור של 8%.
המשיבה שילמה את סכום המכס תחת מחאה וכאמור הגישה את התובענה להשבת הסכום ששולם על ידה.
בית משפט קמא קבע, כי אין מדובר במכסחת דשא "מקובלת" (פסקה 8 לפסק הדין), אלא מדובר ב"כלי עזר לכסוח דשא, אשר ניתן להשתמש בו גם לכסוח, אם כי ברור שהעבודה תעשה באורח איטי יותר, על משטחים קטנים יותר".
בית המשפט הוסיף וקבע עובדתית, בהסתמך על הראיות שהובאו לפניו, שאף שהתיאור של המכשיר הוא, בין היתר, "Brushcutter", דהיינו מכשיר המתאים לגיזום שיחים, הרי שבפועל אין זו מטרתו העיקרית וגם אם היתה זו מטרה אפשרית, הרי שהסיווג צריך להעשות על פי השימוש העיקרי, שהוא אכן כיסוח דשא.
בית המשפט מצא תימוכין לקביעתו זו, בין היתר בהתבטאויות של אנשי המערערת עצמם, בין אם בכתובים (ת/4ד) ובין אם בדרך בה סיווגה המערערת עצמה את המכשיר במשך שני עשורים לערך.
בערעור ובהמשך בסיכומים הכתובים, הרחיבה המערערת (הרבה מעבר לנדרש לטעמי) בשאלת השימוש שנעשה במכשיר.
נראה כי במסגרת הערעור, מבקשת המערערת לתקן את שכשלה בהוכחתו במסגרת ההליך העיקרי.
הלכה פסוקה היא, ואין צורך להרחיב ביחס אליה, שאין ערכאת הערעור מתערבת בממצאים עובדתיים כפי שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן, כמו למשל שעה שמדובר בקביעות שבהגיון. ראה למשל לעניין זה, ע"א 4126/05 סולימאן דרויש חג'אזי נ' עמותת ועד עדת הספרדים, תק-על 2006(2), 4042, 4049, שם נאמר: "ככלל, לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית כאשר אלה מושתתים על עדויות, שנשמעו בערכאה הראשונה" וכן ע"א 2989/95 מרים קורנץ נ' מרכז רפואי ספיר - בית חולים, פ"ד נא(4), 687 , מפי כב' השופטת שטרסברג כהן. ראה גם א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 619 (מהדורה שמינית, 2005).
במקרה הנוכחי אין אלה פני הדברים, אלא מדובר בקביעה עובדתית הנסמכת על ניתוח הראיות, ולא מצאתי על שום מה ולמה יש להתערב באותה קביעה עובדתית.
מעבר לכך, בית משפט קמא יצא מנקודת הנחה שאכן מדובר במכשיר שבהחלט יש לו את היכולת לבצע חיתוך של שיחים וחרף זאת הגיע למסקנה כפי שהגיע, אך קביעתו הבסיסית, לפיה חרף שם התואר שניתן למכשיר, הרי שבפועל שימושו האחד והיחידי הוא כיסוח דשא (גם אם כיסוח של פיאות או שוליים של מדשאות ולא של משטחים נרחבים יותר, כפי הכיסוח שמבוצע על ידי מכסחות הדשא הרגילות).
לפיכך, מן הפן העובדתי, וחרף המלל הרב שהוקדש לנושא זה בסיכומי המערערת (ולטעמי, כל הויכוח וההתעסקות עם זנבות שועל, מברשות, תגרות קלות וכיוצא באלה נושאים, היה מיותר ומעבר לנדרש), לא מצאתי שנפלה כל טעות בקביעתו העובדתית של בית משפט קמא, כי אכן מדובר במכשיר שמטרתו היא כיסוח דשא, גם אם כאמור משטחים מצומצמים יותר מאלה שכיסוחם מבוצע על ידי מכסחות הדשא הרגילות.
הויכוח העיקרי בין הצדדים הוא כאמור, בשאלה האם יש לסווג את המכשיר במחלוקת תחת הכותרת של "כלים לעבודת יד", כפי פריט 84.67 לצו תעריף המכס, או שמא תחת הכותרת "מכסחות דשא", כחלק מפריט 84.33 לצו האמור.
לשם הכרעה בשאלה זו, נפנה בית משפט קמא להוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין), תשל"ז-1975 (להלן: "הוראות תעריף המכס") ובהתאם לאמור בסעיף 1(3)(א) להוראות תעריף המכס, שמנחה את מבצעי הסיווג לבצעו באופן ש"הפרט הנותן לטובין את התיאור המפורט ביותר עדיף על הפרטים הנותנים תיאור כללי יותר, ובלבד שפרט שנמצא מחוץ למסגרת פרקים 1 עד 99 עדיף על פרט הנמצא בפרקים האמורים", מכאן הגיע בית המשפט למסקנה, כי הפרט המתאר בצורה הטובה ביותר את המכשיר הינו פרט 84.33, כפי שיטת המשיבה.
המערערת הפנתה להערות ההסבר, שהתקבלו באמנת בריסל, שלשיטתה יש בהן כדי להוות כלי פרשני מחייב.
בית משפט קמא קבע, שלא הוכח לו מעמדן החוקי של הערות ההסבר והאם התבקשה הבאתן בפני המועצה הבינלאומית לשיתוף פעולה בענייני מכס, אם לאו, ואם התבקשה הבאתן, האם אושרו ההערות על ידה.
בית המשפט גם ציין בפסק דינו כי הצדדים התבקשו להגדיר נושא זה, אך הוא לא הוברר די הצורך ופסיקת בתי המשפט בדבר מעמדן של הערות ההסבר לא הועילה לפתרון השאלה (עמ' 37 לפסק הדין).
כך או כך, אני סבור שקביעתו של בית משפט קמא, לפיה מדובר בפריט הצריך לבוא בגדר פריט 84.33, היא קביעה נכונה.
הכללים לסיווג פריטים, הותוו בפסיקת בית המשפט העליון ביותר מהזדמנות אחת.
כך למשל נקבע בע"א 2102/93 מדינת ישראל נ' מאירון מפעלי תעשיות הגליל (ממ"ת) בע"מ, פ"ד נא(5) 160, וכך גם מן העת האחרונה ביותר בע"א 499/05 מנהל מס קניה ומע"מ תל-אביב נ' חברת יעקובי ברזל לבטון בע"מ (טרם פורסם), כי "יש לאפיין את המוצר, כשלב ראשון בניתוח. בשלב השני, יש לפרש את סעיפי הצו הרלבנטיים. בשלב השלישי יש למצוא את ההתאמה המירבית שבין המוצר לבין פריט הצו" (ע"א 499/05 הנ"ל, בעמ' 3).
אם מיישמים את המבחנים, כפי שהובאו לעיל, על נסיבות המקרה הנוכחי ועל קביעותיו של בית משפט קמא, הרי שהתוצאה היא ברורה כאמור.
בית המשפט קבע קביעה עובדתית, כי המדובר במכשיר המיועד לכיסוח דשא ולא לכל שימוש אחר.
העובדה שבפועל, מן הפן הטכני, מדובר במכשיר שכיסוח הדשא באמצעותו מבוצע באופן ידני, בנבדל ממכסחות הדשא ה"רגילות", אינה מעלה ואינה מורידה לטעמי.
השימוש העיקרי, אם לא היחיד, של המכשיר האמור הוא כיסוח דשא, וגם אם אין מדובר בשטחים נרחבים, עדיין זאת פעולתו ואין בלתה (וזהו ממצא עובדתי של בית משפט קמא, שלא מצאתי כל סיבה להתערב בו).
ראוי להעיר, כי על פי המסמך שהוגש לבית משפט קמא וסומן נ/3 (בניגוד לנטען בסיכומי המשיבה, לא צורף לתיק המוצגים נ/4), הרי שגם משרד החקלאות שהעניק למשיבה רשיון יבוא למוצר שבמחלוקת, סיווג את המוצר כמכסחת דשא.
משאלה פני הדברים, הרי שאני סבור שאין צורך ואין טעם להכנס לכל הויכוח הארוך והמיותר בשאלת תוקפם המחייב של הכלים הפרשניים הנלמדים מאמנת בריסל והערות ההסבר.
אמת, אמנת בריסל יכולה להוות כלי פרשני, אלא שהיא תקבל משמעות שעה שהדברים אינם ברורים למקרא הצו.
במקרה הנוכחי אינני סבור שאנו מגיעים לשלב זה כלל, באשר השימוש הפונקציונאלי של המכשיר שבמחלוקת הוא כיסוח דשא, ומשכך כל הויכוח בין הצדדים מיותר.
לפיכך, לו דעתי היתה נשמעת, היה הערעור נדחה, תוך חיוב המערערת לשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪, בצירוף מע"מ כחוק, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית, מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.               

                                   




השופט אילן ש' שילה:

אני מסכים שדין הערעור להידחות.

                                        

                                          אילן ש' שילה, שופט


השופט עוזי פוגלמן:

אף אני מצאתי כי בהתאם לתשתית הראייתית הקונקרטית שהונחה לפני בית משפט קמא, אין יסוד להתערב בסיווג שנקבע על ידו.

                                        

                                    עוזי פוגלמן, שופט


הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט שמואל ברוך.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. החזר מכס

  2. סיווג מכס

  3. פקודת גבול המכס

  4. ביטול חיוב במכס

  5. בדיקת סחורה במכס

  6. החזרת תפוס במכס

  7. רשלנות סיווג במכס

  8. שחרור סחורה מהמכס

  9. שחרור טובין מהמכס

  10. פטור ממכס - ערעור

  11. הצהרות כוזבות במכס

  12. חוב סוכן עמילות מכס

  13. סעיף 154 לפקודת המכס

  14. סעיף 200 לפקודת המכס

  15. עורך דין לענייני מכס

  16. תשלומי מכס בגין טובין

  17. פטור מבחינות סוכן מכס

  18. חוב שירותי עמילות מכס

  19. דרישה להחזר תשלום מכס

  20. צו המכס (מקומות-כניסה)

  21. פקודת המכס (נוסח חדש)

  22. עיכוב במכס קניין רוחני

  23. תקנות המכס, תשכ''ו-1965

  24. עיכוב בקבלת רכב חדש במכס

  25. חוק סוכני המכס, תשכ"ה1964

  26. תפיסת טלפונים סלולריים במכס

  27. תקנות סוכני המכס, תשכ''ה-1965

  28. צו המכס (הסדרת אקספורטדבש), 1937

  29. פקודת תעריף המכס והפיטורין, 1937

  30. הודעה בדבר נושאי בחינות לסוכן מכס

  31. צו המכס (קביעת מחסן מכס), התשנ"א-1991

  32. תקנות המכס (הערכת טובין), תשל''א-1970

  33. צו המכס (קביעת מחסן מכס), התשנ"ד-1994

  34. סדרי דין תובענה לפי סעיף 192 לפקודת המכס

  35. חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), תש"ט-1949

  36. כללים בדבר התמחות (סוכני-מכס), תשכ"ז-1966

  37. תקנות המכס (סדרי הדין בערעור), תשל''ב-1972

  38. צו סוכני המכס (קביעת פעולות-מכס), תשכ"ה-1965

  39. צו המכס (קביעת מחסן-מכס) (ירושלים), תשט"ו-1955

  40. צו המכס (קביעת מחסן מכס) (הוראת שעה), התש"ס-2000

  41. צו המכס (הטפסים הדרושים לביצוע הפקודה), תשכ"ט-1968

  42. הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין), תשל"ו-1975

  43. כללי המכס (חישוב מחיר הנקוב במטבע חוץ), התשמ"ט-1989

  44. תקנות סוכני המכס (סדרי הדין בפני ועדת ערר), תשכ''ה-1965

  45. חוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), תשי"ז-1957

  46. תקנות מסי מכס ובלו (שינוי תעריף) (מס על המלאי), תשי''ג-1953

  47. צו המכס (תחנות תעופה אזרחיות ומקומות לבדיקת טובין), תשכ"ח-1968

  48. תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), התשס''ז-2006

  49. תקנות המכס (פטור למכונית שהועברה על ידי ראש נציגות ונציג מדינת חוץ), התשנ''א-1991

  50. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון