תקנה 4 לתקנות מס שבח מקרקעין קובעת: "עם הגשת כתב הערר ישלם העורר בועדה אגרה בסכום הנקוב בפסקה (5) בתוספת הראשונה לתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987, ולעניין זה יראו כשווי התובענה את סכום המס השנוי במחלוקת". העובדה כי ניתן לאחד מספר עררים, כפי שניתן להגיש תביעות של תובעים שונים באותה תובענה, אין בינה לבין חיובי האגרה דבר. בתובענה, משולמת האגרה בהתאם לסכומה ובהתאם לסעדים הנתבעים ואילו בערר מאוחד או משותף, בהתאם למספר ההחלטות עליהן מבקשים לערור. להלן החלטה בנושא ערר מס שבח - אגרה: החלטה 1. העוררת/המשיבה (להלן: "המשיבה" או "העוררת") הגישה ביום 6.12.05 כתב ערר מתוקן על החלטות המבקש בהשגות על שומות מס שבח, מס מכירה ומס רכישה בעניינם של מספר רב של משתכנים (לפי רשימת שומות שצורפה לכתב הערר המתוקן). המחלוקת הניצבת בפניי הנה בשאלה: האם העוררת חייבת בתשלום אגרת בימ"ש בגין כל אחת מהשומות נשוא הערר - כטענת המבקש; או שדי באגרת בימ"ש אחת - כטענת המשיבה/העוררת. עובדות רקע וגדר המחלוקת 2. העוררת הנה חברה קבלנית. לטענת המבקש, מנהל מס שבח מקרקעין חיפה (להלן: "המבקש" או "המנהל"), העוררת רכשה זכויות במקרקעין לבניית עשרות דירות מגורים מ"חוסן" כפר שיתופי תנועת בית"ר (להלן: "האגודה"). לפיכך הוציא לה המנהל שומת מס רכישה. לאחר מכן, לטענת המנהל, העוררת מכרה דירות מגורים למשתכנים שונים, במועדים שונים. לגבי כל אחת מעסקאות המכר הוציא המנהל לצדדים לעסקאות המכר, שומות נפרדות שקיבלו כל אחת מהן מספר שונה: לעוררת שומות מס שבח בגין מכירת דירות מגורים ולמשתכנים שומות רכישה בגין רכישת דירות מגורים. 3. העוררת טוענת כי לא היה מקום להוציא לה שומת מס רכישה בגין הרכישה של המקרקעין, שכן לטעמה לא רכשה זכויות במקרקעין מהאגודה. בהתאמה, לא היה מקום להוציא לה את שומות מס השבח, שכן סיפקה למשתכנים שירותי בנייה בלבד ולא מכרה להם דירות. 4. על השומות שהוציא המנהל לגבי מספר עסקאות מכר, עליהן הוגש הערר בנוסחו המקורי, הגישה המשיבה השגה. ההשגה נדונה במועד אחד והמנהל נתן החלטה בהשגה לגבי כל אחת ואחת מעסקאות המכר שנזכרו בכתב ההשגה. 5. ביום 10/9/03 הגישה המשיבה ערר על החלטות/שומות המנהל בהשגה, הן לגבי שומת מס הרכישה והן לגבי 29 שומות מס השבח, לגבי 29 עסקאות מכר (כפי שקבע המנהל) (להלן: "הערר המקורי"). עם הגשת הערר המקורי, שולמה אגרה אחת בלבד בסך 747 ₪. 6. לאחר שב"כ המנהל טען כי על המשיבה לשלם אגרת בית משפט בגין כל אחת מ-29 עסקאות המכר ולגבי שומת מס הרכישה, הועברה שאלה זו להחלטת הרשם דאז, כב' השופט סוקול. ביום 11/5/04 הסכים המבקש "לפנים משורת הדין ובשים לב לנסיבות המיוחדות של המקרה...", לוותר על טענותיו בעניין תשלומי אגרה. ההסדר הדיוני קיבל תוקף של החלטה. 7. ביום 6/12/05 הגישה המשיבה כתב ערר מתוקן ובו הגישה ערר לגבי עשרות שומות מס שבח נוספות, לגבי עסקאות מכר נטענות נוספות, שנעשו בינתיים (התיקון נעשה ללא נטילת רשות או הסכמה). המשיבה הגישה השגות על השומות שהוצאו בגין כל אחת ואחת מהעיסקאות הנוספות ובכל אחת מהן ניתנה החלטה נפרדת. 8. בדיון מיום 22/12/05 בפני ועדת הערר, טען המבקש כי על המשיבה לשלם אגרה נפרדת בגין כל שומה ושומה שהוספה ולא נכללה בערר המקורי, לגביו בלבד הייתה הסכמה דיונית. לפיכך, הועברה המחלוקת הנ"ל להחלטתי. טענות המבקש 9. בשעת ההסדר הדיוני, טרם הוכרעה סוגיית האגרה בפסיקה. ההסכמה הייתה לפנים משורת הדין ורק לעניין 29 עסקאות המכר, מושא הערר המקורי. בינתיים ניתנו החלטות רשמי בית משפט זה בעניינים דומים (החלטת כב' השופט סוקול מיום 11/7/04 במסגרת ו"ע 4120/03 בש"א 5834/04 בעניין אביב יעל ואח'; החלטת כב' השופטת וילנר ב-ו"ע 4047/03 בש"א 18866/04 בעניין שטרנברג), התומכות בעמדת המבקש בבקשה דנן. 10. הערר הנו על החלטה בהשגה. החלטה בהשגה לעולם ניתנת לגבי שומה מסוימת. כיוון שהערר מתייחס למספר שומות, הרי שהוא מתייחס למספר החלטות. לפיכך בהתאם לתקנה 4 לתקנות מס שבח מקרקעין (סדרי הדין בפני ועדות ערר), התשכ"ה-1965 (להלן: "תקנות מס שבח"), על המשיבה לשלם אגרת בית משפט בגין כל החלטה והחלטה שהוספה בערר המתוקן. טענות העוררת 11. במסגרת הערר עולה שאלה משפטית אחת ויחידה - האם היא רכשה זכויות במקרקעין מהאגודה והאם מכרה זכויות במקרקעין למשתכנים. לטענתה, "נוכח ההכרעה בטענה זו אם ייקבע כי נערכה עסקה במקרקעין, אזי יש לקבוע את שוויה". לטעמה כאמור, לא רכשה ולא מכרה זכויות במקרקעין אלא נתנה שירותי בנייה בלבד. העוררת טוענת כי "לא נערכה כל עסקה במקרקעין ולכן דין כל שומות מס השבח, מס הרכישה ומס המכירה שהנפיק המשיב- להתבטל". 12. לאחר שהוגש הערר המקורי, ניהלו הצדדים מו"מ שלא נשא פרי. העוררת פנתה למנהל וביקשה רשימת שומות מתוקנת על מנת לתקן את כתב הערר. לאחר שקיבלה רשימת השומות, הוגש כתב הערר המתוקן. בעקבות זאת הוגש כתב ערר מתוקן הכולל שומת מס רכישה, 51 שומות מס שבח, 13 שומות מס מכירה, 5 שומות המתייחסות למשתכנים שכלל לא התקשרו עם העוררת בחוזה למתן שירותי בניה ו- 7 שומות לגביהן הוגשה השגה עוד ביום 21.10.04 ולא ניתנה לגביהן כל הודעה. 13. תקנות סדר הדין האזרחי, באשר לצירוף נתבעים, ובאשר לאיחוד עילות תובענה חלות גם על הדיון בערר מס שבח. מקום בו מתעוררת שאלה משותפת משפטית או עובדתית, גם אם מדובר בסדרה של עסקאות, אין צורך להגיש תביעה נפרדת בגין כל עסקה וניתן להגיש תביעה מאוחדת. המחוקק שהותיר את התקנות באשר לאיחוד נתבעים ואיחוד עילות תובענה, "הביע את דעתו המפורשת כי גם לועדה ניתן להגיש ערר מאוחד על סדרת עסקאות המעוררות שאלה משותפת וכי ניתן לאחד במסגרת ערר אחד מספר עילות". הערר הוגש ע"י העוררת בלבד, בעילה אחת זהה, בין 2 צדדים זהים, במספר רב של שומות. שכן הערר הוגש אך רק ע"י העוררת ומתייחס אך ורק לחיובה במס הרכישה בגין "הרכישה הראשונית הנטענת של המקרקעין ... וחיובי מס שבח והמכירה שהוצאו לה לאחר מכן בגין כל "מכירה" נטענת מתוך אותן המקרקעין. מתן מענה לסוגיה העקרונית, האם העוררת רכשה קרקע יתן מענה לכל השומות הקיימות ולאלו הצפויות להגיע. 14. כיוון שהדיון בפני הועדה יהיה אחד ויחיד; ניתן לצרף עוררים שונים באותו ערר, בכל העררים תוקפת העוררת את הטענה כי נעשתה עיסקת מכר מקרקעין, מסקנה לגבי מקרה אחד תחייב בכל המקרים - אין מקום לחייב בתשלומי אגרה פר כל מכירה נטענת, אלא בגין הערר הכולל, כפי ששולמה. בפרט שמדובר בעוררת אחת לגביה ניתנה החלטה אחת במסגרת עסקת היסוד, שחזרה בכל השומות בהן חויבה העוררת. 15. העוררת טוענת כי ממילא גם אם יקבע כי יש לשלם אגרה נפרדת על כל שומה ושומה, הרי שעדיין ניתן יהיה לדון בערר אחד שנוגע לשומה אחת וברי כי ההחלטה בשומה אחת תחייב את כל השומות הנוספות. 16. לחלופין מבקשת העוררת שהועדה תדון תחילה בעסקת היסוד, שכן כל החלטה בה תכריע את גורל השומות כולן. דיון 17. ראשית אציין כי ההסכם הדיוני לגבי תשלום אגרה אחת, חל רק על השומות בערר המקורי. לפיכך ודאי שהמבקש רשאי לדרוש תשלום אגרה בגין כל אחד מהעררים על החלטות המנהל, שהוספו בערר המתוקן. 18. תקנה 4 לתקנות מס שבח מקרקעין קובעת: "עם הגשת כתב הערר ישלם העורר בועדה אגרה בסכום הנקוב בפסקה (5) בתוספת הראשונה לתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987, ולעניין זה יראו כשווי התובענה את סכום המס השנוי במחלוקת". האגרה הקבועה בפסקה 5 הנה סכום קבוע, 747 ₪. 19. העובדה כי ניתן לאחד מספר עררים, כפי שניתן להגיש תביעות של תובעים שונים באותה תובענה, אין בינה לבין חיובי האגרה דבר. בתובענה, משולמת האגרה בהתאם לסכומה ובהתאם לסעדים הנתבעים ואילו בערר מאוחד או משותף, בהתאם למספר ההחלטות עליהן מבקשים לערור. 20. שכן, שומות מס הן שומות אישיות לכל נישום בפני עצמו ולכל עיסקה בנפרד. אילו אכן די היה בהחלטה בערר על שומה אחת, או בהחלטה על השומות בערר המקורי, מדוע מבקשת העוררת לתקן את כתב הערר ולצרף עררים על שומות נוספות?! כפי הנראה, גם העוררת מודעת לכך כי אי הגשת השגה או ערר ע"י נישום לגבי כל שומה ושומה ספציפית שהוצאה לו ע"י גורם מוסמך של רשויות המס, במועדים הקבועים לכך בדין, מביאה לכך שנוצר לגבי אותה שומה, מעשה בית דין בין הנישום לרשויות המס. ראו: ע"א 367/85 מדינת ישראל נ' יהונתן קיטאי, שם נקבע: "מי שלא פעל במועד או מיד שנדחו השגתו או עררו - הפכו אלו ל"מעשה בית דין" ואין מקום לעורר הענין מחדש במסגרת תביעה להשבה". 21. בענייננו, על אף שהעוררת אחת, הרי שכל שומה ושומה שהוצאה ע"י המנהל הנה לגבי עסקה נפרדת, עם קונה שונה. אין מדובר "בשני צדדים זהים" כפי שטוענת העוררת. כל עיסקה קיבלה מספר שומה נפרד ואחר. לגבי כל אחת מהן הוגשה השגה וניתנה החלטה נפרדת לגבי כל עיסקה ועיסקה עם קונה מסויים. אין נפקא מינה שהעוררת טוענת טענות דומות או זהות לגבי כל אחת מהשומות, או האופן בו ידונו העררים (במאוחד או בנפרד). הנתון הרלבנטי לעניין תשלום האגרה, הוא מספר השומות/החלטות עליהן מבקש העורר לערור. זהו גם מספר העררים שהוגשו, ובגינן יש לשלם אגרה. איני רואה מקום להבחין בין החלטות חבריי בפס"ד אביב (ו"ע 4120/03 בש"א 5834/04) ובעניין שטרנברג (ו"ע 4047/03 בש"א 18866/04) לבין המקרה דנן. גם שם וגם בפניי, הערר הינו בגין מספר שומות נפרדות, לפיכך יש לשלם בגין כל אחת מהן אגרה נפרדת. 22. אין מקום לטענה כאילו העובדה שהמדינה עומדת על זכותה לגבות את האגרה בהתאם לדין, יש בה טעם לפגם או רצון להכשיל הליך ערר מטעם העוררת. ודאי לא דרישת אגרה בסך 747 ₪ לגבי כל שומה (אגרה הנמוכה אף מאגרת המינימום בבית המשפט המחוזי); בפרט שמדובר בחברה קבלנית ובעסקאות רבות היקף לכאורה. 23. לפיכך דין הבקשה להתקבל. העוררת תשלם בתוך 20 יום מהיום אגרה בגין כל אחת ואחת מהשומות/עררים שנוספו בערר המתוקן שאם לא כן הערר המתוקן ימחק והדיון יתנהל רק לגבי הערר המקורי. העוררת/המשיבה תשלם למבקש הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ + מע"מ. הסכום ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. מיסיםאגרהמס שבחערר