ערעור על חומרת העונש בעבירות מס

להלן פסק דין בנושא ערעור על חומרת העונש בעבירות מס: פסק דין נגד המערערת ונגד מי שהיה בעלה בתקופה הרלוונטית, וכן חברה שבניהולה, הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (ת"פ 4158/05) שבו יוחסו לה עבירות שונות על פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961. בבית משפט קמא הודתה המערערת בעבירות שיוחסו לה, לאחר שהוגש כתב אישום מתוקן המערערת הורשעה עפ"י הודאתה. בית משפט קמא, כב' השופטת ד' שיריזלי, הטילה על המערערת את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי; קנס בסך 8,000 ש"ח או שני חודשי מאסר נגדו. על הענישה הוגש הערעור בפנינו. שני ראשים לערעור: הראש האחד, עניינו, הענישה בפני עצמה כמבטאת את העבירות בהן הורשעה המערערת, ועוד יותר מכך, את נסיבותיה האישיות שלדעת הסניגור הן חריגות ומצדיקות התחשבות מיוחדת בה. הראש השני, עניינו ההשוואה בין עונשה של המערערת שבפנינו, לבין עונשו של מי שהיה אז בעלה. היום כך אנו מבינים, השניים אינם חיים יחד. לטענת הסניגור, לא יתכן כי הפער ברמת הענישה בין שני השותפים לכתב האישום תהיה מהותית ומאסיבית כל כך, כפי שנקבע בגזר הדין הנוכחי. עוד טוען הסניגור, כי השוואת העבירות בהן הורשעו השניים איננה מצדיקה פער שכזה. המדינה טוענת, כי הענישה בתיק הנוכחי הוטלה במסגרת הסדר טיעון. מכח הסדר הטיעון, אישום אחד נגד בעלה דאז, נמחק (הכוונה לאישום מס' 2); באשר לנאשם זה נותר האישום הראשון, ובו מספר עבירות מצומצם יותר מאלה שיוחסו למערערת בשני האישומים בהם הורשעה היא. עובדה זו נלקחה בחשבון בהסדר הטיעון שנערך עם שני הנאשמים (המערערת ובעלה) - שמלכתחילה הסכים להסתפק באשר לנאשם 2 בעונש של מאסר על תנאי, ואילו לגבי המערערת, עמדה התביעה על הטלת מאסר בפועל. בית משפט קמא לא סטה מהסדר הטיעון, גם לא באשר למערערת. הלכה היא שערכאת הערעור לא תתערב בנקל בעונש המצוי בטווח הענישה המוסכם (ע"פ 9514/03 כולאב נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (30.10.06); ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ. ורשילובסקי (לא פורסם) (3.7.06); ע"פ 3289/05 באסל מחאגנה נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (10.10.05)). בנוסף, מצביעה המדינה על היקפן של העבירות שבהן מדובר, אופיין, התחכום שבהן, שעל כן, היא עותרת כי ערכאת הערעור תותיר בעינה את הענישה שנקצבה בבית משפט קמא. שקלנו את טיעוני הצדדים, ונראה לנו, כי יש מקום להתערבות מסויימת כפי שיובהר בסיפא להחלטתנו. אין מקום עם זאת, להמנעות כוללת מעונש מאסר שירוצה מאחורי סורג ובריח והכל כפי שיובהר להלן. נתחיל מאופיין של העבירות שמדובר בהן: כאמור, למערערת בפנינו יוחסו שני אישומים מבין שלושת האישומים שבכתב האישום שבפנינו. סך הכל, מדובר בתשע עבירות על סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה; 3 עבירות על סעיף 220(1) ועוד 7 עבירות על סעיף 220(4). חומרה מיוחדת אנו רואים באמור בסעיף 4א באישום השני ובסעיף 5א, בהם נטען, כי המערערת קיימה שתי מערכות של ספרי חשבונות לגבי שתי החברות אותן ניהלה בתקופה הרלוונטית. המערכת האחת שיקפה את מלוא הסכום שהתקבל מהלקוח. המערכת השניה שעליה דיווחה המערערת, מסרה נתונים כוזבים. סך הכל, לאורך כל התקופות שמדובר בהן, הועלמו בצורה כזו הכנסות חייבות בדיווח של כמיליון מאתיים אלף שקל מהסכום שעליו היה צריך לדווח. קיום שתי מערכות של חשבונות מצריך השקעה, מחשבה, תחכום, תכנון; זאת איננה עבירה שמתבצעת מתוך רשלנות או מתוך הזנחה, אלא כאמור, במזיד ותוך רצון מכוון להונות את שלטונות המס. המערערת שבפנינו נהגה בדרך זו, באישום השני, לאורך כחמש שנים, באישום השלישי לאורך של כארבע שנים. צרוף הנתונים, קרי התחכום והתכנון שעברה את העבירה, היקף הסכומים והתקופה הארוכה שעברה, מצדיקים בכך שצדק בית משפט קמא שסבר כי לא יתכן להמנע ממאסר בפועל בתיק זה. אנו רואים בחומרה גם את העבירות הנוספות שמדובר בהן, כאמור לעיל. לנאשם 2 לא יוחסו האישומים שעניינם כאמור, ניהול מערכת חשבונאית כפולה, וטעם זה בלבד מצדיק את הפער בענישה. לגבי נאשם זה, מדובר גם בפחות עבירות, באופן ניכר מאלו של המערערת. נוסיף עוד, כי המחדלים לא הוסרו עד היום. הדוחות השנתיים לא הוגשו עד היום והחובות למס הכנסה לא שולמו. באשר לנסיבותיה האישיות של המערערת: בנושא זה התרשמנו כי אכן מדובר במערכת אישית ומשפחתית קשה של המערערת ושל ילדיה. שניים מהילדים אכן בגירים, אולם הם סובלים מבעיות שונות. הילד הצעיר, כבן 16, עבר תאונת דרכים והמערערת היא שמטפלת בו ודואגת לרווחתו. בית משפט קמא היה ער לנסיבות האישיות ואלה פורטו והוזכרו על ידו. לא נוכל לומר, כי בית משפט קמא החמיר עם המערערת גם בהתחשב בנסיבות אלה. יחד עם זאת, בהתחשב בכך שהבעיות האישיות והמשפחתיות לא באו לכלל תיקונן גם היום, תקופה של ממש לאחר גזר הדין של בית משפט קמא, מתוך שאנו מתחשבים התחשבות נוספת בבעיות אלה, החלטנו לקצר במידת מה את תקופת המאסר, ולהעמידה על 7 חודשים, במקום 9 חודשים. יתר חלקי גזר הדין יישארו בעינם. עבירות מסערעורמיסים