להלן פסק דין בנושא ערעור על גזר דין בעבירות מס: פסק דין נגד המערערים, חברה פרטית מוגבלת במניות שעיסוקה בעבודות עפר ומנהלה הפעיל, הוגש לבית משפט השלום בתל-אביב כתב אישום ובו ארבעה אישומים. על פי האישום הראשון, המערער מס' 1 שהוא המנהל, הקים את החברה והוציא על שמה 83 חשבוניות פיקטיביות שהופצו בין חברות שונות. סך הכל מדובר בסכום של 5,646.135 ₪, הנכללים בחשבוניות, כאשר סכום המס שנגרע מקופת המדינה מגיע ל- 959,667 ₪. באישום השני נטען, כי המערערים ניכו מס תשומות מבלי שהיה להם לגביו מסמכים, כאמור בסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו - 1975 (להלן: החוק). בכך הכינו המערערים פנקסי חשבונות כוזבים ורשומות אחרות כוזבות במטרה להתחמק מתשלום מס. האישום השלישי עניינו דיווחים תקופתיים כוזבים כאשר הכזב מתבטא בכך שסכום המס לתשלום שנרשם היה נמוך מהסכום הנובע מסכומי העיסקאות שהיו למערערים בפועל. המערערים דיווחו על 8,701.337 ₪ כאשר בפועל סכום העיסקאות שהיה עליהם לדווח היה 18,442.412 ₪. סכום המס הנובע מהעיסקאות שהועלמו הינו 1,689.422 ₪. האישום הרביעי עניינו ניהול פנקסי חשבונות ו/או רשומות אחרות בסטיה מהותית מהוראות החוק. המערערים הורשעו בבית משפט קמא על סמך הודייתם בשורה של עבירות על החוק המתחייבות מהמעשים שפורטו לעיל. בגזר דין ארוך, מפורט ומנומק הטיל בית משפט קמא, כב' השופטת ד' שיריזלי, על המערערים את העונשים הבאים: על החברה שאיננה פעילה יותר, קנס סימלי בסך 1,000 ₪; על המערער, 42 חודשי מאסר בפועל; מאסר על תנאי לתקופות שונות (בהתאם לעבירות בהן הורשע); וכן קנס כספי בסך 30,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו. הערעור שבפנינו, הגם שהוגש בשם שני המערערים, הוא ערעורו של נאשם 2, שאול סגל, על אורכה של תקופת המאסר שהושתה עליו וכן על גובה הקנס. לענין הקנס טוען המערער, כי הוא לא יוכל לעמוד בו, שעל כן, ייאלץ לרצות את תקופת המאסר שנקצבה תמורתו, ובמילים אחרות, תקופת המאסר הכוללת שיהא עליו לשאת תעמוד על 46 חודשים. שני ראשים להודעת הערעור: האחד - בית משפט קמא סטה מנורמת הענישה המקובלת בעבירות מסוג זה והחמיר עם המערער יתר על המידה. לענין זה הגיש לנו הסניגור אסופת פסיקה המתעדת ענישה שהוטלה במקרים דומים, ואף חמורים יותר, לשיטתו, וממנה עולה כי העונש שהוטל על המערער חריג בחומרתו. הראש השני - עניינו מצבו הכללי של המערער כשהדגש הוא על מצב בריאותו. גם לענין זה הוגשה אסופת מסמכים, לרבות מסמכים עדכניים (האחרון שבהם מינואר 2008). ממסמכים אלה עולה, כי המערער, שהוא כבן 73, סובל ממחלות רבות, הן גופניות והן נפשיות. מצבו יהפוך את ריצוי המאסר עבורו לקשה במיוחד עד בלתי אפשרי. משום כך, עותר הסניגור לקיצור תקופת המאסר בצורה משמעותית שתאפשר למערער לראות אור בקצה המנהרה. התביעה מצדה מצביעה על כל אותם נימוקים שצויינו גם בגזר הדין של בית משפט קמא, לרבות התייחסותו של בית משפט קמא למצבו הבריאותי של המערער. המערער הוא עבריין שיטתי. העבירות שבוצעו בתיק הנוכחי - בוצעו בשנים 2004-2005, חרף העובדה שבשנת 2004 חלה כבר ההדרדרות במצבו הבריאותי והמערער עבר שני ארועים מוחיים. גם לאחר אותם ארועים, המשיך להפיץ חשבוניות פיקטיביות. בית משפט קמא התחשב במצבו הבריאותי ונתן לכך ביטוי מלא ואין מקום להתחשבות נוספת. המערער, במשך שנים רבות, גנב סכומי כסף גדולים מקופת המדינה. המחדל לא הוסר ולא יתכן שמצבו הבריאותי יאפשר לו להמשיך לבצע עבירות מבלי לתת את הדין על כך. שמענו את טיעוני הצדדים ולהלן החלטתנו: גזר הדין של בית משפט קמא הוא מאוזן, ראוי ואין בו חריגה לחומרא כפי שטען הסניגור. לאורך תקופה ארוכה ביצע המערער את החמורות שבעבירות בתחום המיסוי. הפצת חשבוניות פיקטיביות היא עבירה קלה לביצוע, קשה לגילוי, והנזק שלצידה אינו טעון הבהרה. הזדמן לנו לומר בעבר, כי בגדר עבירות המס עבירה זו היא בבחינת "אבי אבות הטומאה" ואין לנו אלא לחזור על הדברים. מהמקום בו אנו יושבים, נראה כאילו מדובר ב"ספורט לאומי" שבו "כל המרבה הרי זה משובח" שהרי, לכאורה, איש מלבד קופת המדינה אינו ניזוק. אנו רואים להבהיר, כי פרט לנזק הישיר שעניינו עצם גריעת סכומי המס מאוצר מדינת ישראל, יש גם נזקים עקיפים שחשיבותם לא פחותה. החשבוניות הפיקטיביות פוגעות בכל ציבור משלמי המס הישרים, ובכך יוצרות דמורליזציה בקרב הציבור כולו. בית משפט קמא ציין, כי החומרה במקרה זה מתבטאת בהיקפם הכספי של מעשי המרמה, בערמומיותם ובתוצאותם ואין לנו אלא להצטרף לדברים. בנוסף ציטט בית משפט קמא פסיקה רלוונטית, המצביעה על כך, כי לצד פסקי דין שצוטטו על ידי הסניגור, קיימת גם פסיקה נוספת המצביעה על מדיניות ענישה מחמירה, העולה אף על הענישה שהוטלה בתיק הנוכחי. לפיכך, ככל שהדברים נוגעים לראש זה בהודעת הערעור לא מצאנו ממש בטיעוני הסניגור. אם בכל זאת אנו רואים לנכון להתערב, במידת מה, בענישה - הרי זה בשל הראש השני, קרי, מצבו הבריאותי של המערער. כפי שצויין לעיל, גם בית משפט קמא התייחס לנושא זה, ובהרחבה (ראה לענין זה פיסקה 12, 18, 19 לגזר הדין). יחד עם זאת שוכנענו, כי מצבו של המערער החמיר, כשהדגש הוא על מצבו הנפשי. התעודה העדכנית שהוגשה לנו מינואר 2008 מדברת על כך שהמערער החל סובל, בין היתר, מדמנציה והוא מצוי בירידה קוגנטיבית מתקדמת, על רקע שינויים וסקולריים במוח. המערער גם סובל מחוסר שיווי משקל, נפילות חוזרות והוא זקוק להשגחה ועזרה. לדיון בפנינו הובא המערער כשהוא יושב בכיסא גלגלים, נתון זה לא היה בפני בית משפט קמא. ריצוי עונש מאסר כאשר האסיר, בשל הדמנציה שממנה הוא סובל, איננו מודע למקום הימצאו ולמשמעות המאסר הוא קשה ואכזרי במיוחד. מאכזריות - אנו רוצים להמנע . הדמנציה הוא תהליך הדרגתי כאשר הדעת נותנת כי סוף התקופה יהיה קשה יותר מאשר תחילתה. רק בשל נימוק זה אנו רואים לנכון לקצר את תקופת המאסר באופן שתועמד על 30 חודשים במקום 42 חודשים. לא ראינו לנכון להתערב בקנס, שהוא נמוך (בהתייחס לסכומים שמדובר בהם בתיק זה) ומבטא התחשבות מירבית במערער ובמצבו. יתר חלקי גזר הדין ישארו בעינם.מיסיםרפואהעבירות מס