עיכוב ביצוע הליכי גבייה

להלן החלטה בנושא עיכוב ביצוע הליכי גבייה: החלטה 1. הבקשה בפניי בתיק בש"א 1769/08 היא לביטול פסק דין שניתן בהעדר נימוקי ערעור, ביום 3/4/06. הבקשה הוגשה ביום 27/1/08. משניתנה החלטה ביום 21/2/08 הדוחה את הבקשה לביטולו של הפסק, הגישה המבקשת בקשה נוספת בתיק בש"א 3946/08 ביום 2/3/08 לעיכוב זמני של הליכי הגבייה. והחלטה נוספת שניתנה ביום 4/3/08, נדחתה הבקשה. יחד עם זאת, אפשר ביהמ"ש למבקשת בנושא האחרון לחזור ולהגיש בקשה, תוך מתן פירוט לגבי ערובות שיש בידי המבקשת להציע, לצורך הבטחת חוב המס. ערובות כאלה לא הוצעו. 2. המבקשת שהיא חברה המפעילה עסק למסחר ושיווק ברזל וחומרי בניין, הגישה ערעור על שומות שהוצאו לה על-ידי פקיד השומה חדרה, עוד ביום 28/11/04 בנוגע לשנות המס 2001 - 2002. הערעור עצמו הוגש באיחור רב, ותיק הערעור נפתח ביום 9/11/05. כבר בנימוקי השומה ציין המשיב, שמדובר באיחור של קרוב לשנה במועד הגשת הערעור. המערערת גם לא הגישה בקשה להארכת מועדים, ולכן עתר המשיב לדחיית הערעור על הסף. לחלופין, נטען גם לגופו של הערעור והבהיר כי השומה הוצאה בשל תוצאה עסקית בלתי סבירה. המבקשת הגישה דוחות מבלי שרואה החשבון שלה חיווה דעתו עליהם, מכיוון שלא הומצאו לו מסמכים, כך שגם רואה החשבון לא יכול היה לאמת סכומי יתרות של ספקים ולקוחות בדוחות הכספיים, והוא אף לא איתר דרכים חלופיות לאימות אותם הסכומים. בנסיבות אלה, ראה המשיב את הדוחות כבלתי אמינים. בנוסף, משביקש המשיב לערוך ביקורת בעסק המערערת, מנע זאת נציג המערערת. בהעדר ספרים ובהעדר הרשאה לבצע ביקורת, קבע המשיב כי פנקסי המבקשת אינם קבילים. בהתבסס על הנתונים הנ"ל, קבע המשיב, הכנסה חייבת לשנת המס 2001 העולה על 2.6 מיליון ₪, ולגבי שנת המס 2002 הכנסה חייבת העולה על 5 מיליון ₪, בעוד שהמבקשת עצמה הצהירה על הפסדים בכל אחת משנות המס הנ"ל. 3. נימוקי השומה הוגשו על-ידי המשיב עוד ביום 8/12/05 ואילו המבקשת לא הגישה נימוקי ערעור עד למועד מתן החלטה זו. גם לאחר שניתנה ארכה להגשת נימוקי הערעור (ראה החלטה מיום 25/1/06), בחרה המבקשת שלא להגיש את נימוקי הערעור. בהעדר נימוקי ערעור, ובהעדר בקשה להארכת מועד להגשתם, ניתן, כאמור, פסק דין המורה על מחיקת הערעור. 4. המבקשת הגישה בקשה לביטול פסק הדין רק ביום 27/1/08, ללא שצורפה לה בקשה להארכת מועד. בבקשה עצמה טענה המבקשת כי נימוקי הערעור לא הוגשו במועד בשל קשיים כלכליים וטלטלות כספיות קשות שפקדו אותה. כמו כן טען נציג המבקשת, מר ג'מאל ביאדסה, כי קיימים חובות שהצטברו לחובתם של המבקשת ומנהלה בפרק זמן קצר, וכי אימו נפלה למשכב. לגוף הערעור נטען בקצרה ומבלי שצורפו נימוקי ערעור, כי חלו שינויים בעלות המחירים ובסחורה אשר הביאו לצמצום הרווחים של המבקשת ובמקרים מסוימים אף להפסדים. אמירות אלה לא גובו במסגרת הגשת הבקשה בפירוט עובדתי נדרש או במסמכים. על גבי הבקשה הוסף בכתב יד למר ג'מאל ביאדסה נודע על פסק הדין רק לפני חודש, כאשר הבנק עדכן אותו בדצמבר 2007 על קיומו של צו העיקול. 5. המשיב התנגד לבקשה. המשיב חזר וטען כי יש לסלק את הערעור על הסף משהוגש בחלוף כמעט שנה ממועד הוצאת השומה. למבקשת ניתנה ארכה להגיש את נימוקי הערעור, ולמרות האמור לא הוגשו אלה במועד, תוך התעלמות מהחלטת בית משפט זה, בקשת הביטול עצמה הוגשה רק ביום 27/1/08. בנסיבות אלה, טען המשיב כי יש לסלק את הבקשה על הסף ולדחות את טענות המבקשת, במיוחד כאשר התצהיר שצורף כתומך לבקשה אינו מפרט עובדות הנזכרות בבקשה ואין בו פירוט מינימאלי נדרש, לצורך בירור המחלוקות. המשיב, בעקבות טענותיו של נציג המערערת, מר ג'מאל ביאדסה, הפנה לתיק נוסף התלוי ועומד בפני בימ"ש זה (עמ"ה 383/02) שם המערער הוא אביו של המייצג, בקשר לשנות מס 1994, 1996, 1997 ו- 1998 בקשר לאותו עסק. גם שם הוצאה שומה למערער בספרים שאינם קבילים והשומה הוצאה בגין תוצאה עסקית בלתי סבירה. 6. בהחלטה שניתנה ביום 21/2/08 הובהר שאין מקום בנסיבות העניין לבטל את פסק הדין שניתן. וכמו כן, יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע הליכי הגבייה. יחד עם זאת, אפשר , כאמור, בית המשפט למבקשת באמצעות מנהלה, לבחון אפשרות של הסדר. בדיון שהתקיים בבימ"ש זה, עמדה המבקשת על ההכבדה היתרה שיש בהטלת העיקולים על נכסיה ועל הקשיים הנלווים בשל הקפאת חשבונה. 7. דין הבקשות להידחות. ראשית, אין בפניי כל גרסה המצדיקה איחור בהגשת הערעור למעלה משנה לאחר שהוצאו השומות. כמו כן, לא הובהר מדוע לא הוגשו נימוקי הערעור במועד, על אף הארכה שניתנה. די למעשה בנימוקים דיוניים אלה, כדי לדחות את הערעור על הסף. זאת ועוד, עיכוב הליכי גבייה במקום שעומדת הזכות למשיב לנקוט בהם, אינו יכול להתבצע אלא אם אכן תצבע המבקשת שלא יהיה בעיכוב האמור כדי לסכל את אפשרויות הגבייה, של חוב המס, שהוא למעשה בענייננו, חוב פסוק. המבקשת כאמור, לא רק שלא הצביעה על כול נכס שניתן לשעבדו, אלא אף טענה לקשיים כלכליים. שנית, בהתייחס לשומה שהוצאה ועל אף שהוגשו נימוקי שומה על-ידי המשיב, אין פירוט עובדתי בבקשה שהוגשה על-ידי המבקשת, שיש בו כדי לערער את קביעותיו של המשיב, במיוחד כאשר מדובר בהוצאת שומה בספרים פסולים, וכשהנטל הוא על המבקשת. בנסיבות אלה, דין הבקשה לבטל את פסה"ד, להידחות וכמו כן אין מקום לבטל את פסה"ד בהעדר נימוקי ערעור ובהעדר פירוט נדרש בתצהיר התומך בבקשה, כמתייחס גם לערעור עצמו. בנסיבות אלה, אין גם כל הצדקה להורות על עיכוב ביצוע הליכי הגבייה. 8. אעיר עוד, שעל פי הוראתי, הובא בפניי תיק עמ"ה 383/02. מבדיקתו עולה, כי גם שם לא הוגשו נימוקי ערעור במועד, וזאת על אף הארכות שניתנו שם. פסה"ד ניתן שם בהעדר נימוקי ערעור ביום 28/1/04. בקשה לביטול פסה"ד הוגשה ביום 9/12/04 מבלי שזו לוותה בבקשה להאריך את המועד, כאשר הנימוק שם היה: "קשיים באיתור חומר רלוונטי לערעור". באותו תיק, בוטל בסופו של דבר פסה"ד שניתן לפנים משורת הדין, ואולם זאת רק לאחר הפקדה משמעותית של סכום שהושלם ל- 300,000 ₪. אין לאפשר ולו בדרך עקיפין, התנהלות כזו אצל הנישומים בקשר לעסק זה, שיש בה כדי להגיש את הערעורים מלכתחילה באיחור רב, להתעלם מהחלטות ביהמ"ש בנוגע למועדים בהם יש להגיש את נימוקי הערעור. להגיש בקשות לביטול פסה"ד רק לאחר שננקטים הליכי גבייה, וכול זאת, מבלי להצביע על נכסים שניתן לשעבדם להבטחת החוב או המצאת ערבות אחרות לכיסוי מלוא חוב המס, לרבות הפקדה במזומנים. 9. למעשה, הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין רק לאחר שהחלו הליכי הגבייה, ומטרתה העיקרית של הבקשה, כפי שציין המשיב בתגובתו, להביא לביטולו של פסק הדין. משביהמ"ש לא נעתר לבקשת הביטול, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע הליכי הגבייה, מבלי להביא כל נימוק ענייני המצדיק מתן עיכוב, ומבלי שפורטו נכסים שניתן לשעבדם לצורך הבטחת החוב. המסקנה היא, שהבקשות הוגשו במטרה עיקרית אחת - למנוע נקיטת הליכי גבייה ולהאריך את המועד בבירור המחלוקת לגופה, כאשר מדובר בשומה שהוצאה עוד בשנת 2004. 10. אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה לביטול פס"ד בתיק בש"א 1769/08 וכן על דחיית הבקשה לעיכוב זמני של הליכי הגבייה בבש"א 3946/08. פסק הדין שניתן ביום 3/4/06 יעמוד על כנו. אין צו להוצאות נוספות בגין בקשה זו. 11. לפנים משורת הדין, ומאחר שמדובר בהכנסה חייבת בהיקף משמעותי בכל אחת משנות המס, ניתן יהיה לחזור ולשקול עיכוב ביצוע הליכי הגבייה, אם תוך 30 ימים מהיום יופקד סכום של 500,000 ₪ אצל המשיב. תבוצע ההפקדה כאמור ובמועד, ולעניין זה תימנה הפגרה במניין הימים, תהא רשאית המבקשת לחזור ולבקש לעכב את הליכי הגבייה ולהאריך לה את המועד להגשת נימוקי הערעור כדי לבחון את סיכויי הערעור עצמו. בהעדר הפקדה כמפורט לעיל, התוצאה היא כמפורט בסעיף 10 של החלטה זו. מובהר בזאת, שאין עיכוב בהליכי הגבייה, והמשיב רשאי להמשיך ולנקוט בהליכים אלה.עיכוב ביצועהליכי גביה