על התכלית החקיקתית של הוראת הסודיות העומדת ביסודי סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף פסק בית המשפט כי תכליתו העיקרית של החסיון בדיני המס היא הגנה על הנישום ועל זכותו לפרטיות. חובת הסודיות נועדה לשפר ולייעל את הליכי השומה והגבייה. כך מונח שהבטחת הסודיות תקדם שיתוף פעולה כן ומלא של הנישום עם רשויות המס בהעדר הסודיות, הוא עלול להירתע ממסירת נתונים, שחשיפתם עלולה לפגוע בו. בנוסף יש בסודיות כדי לקדם שומת אמת, בדרך של הבטחת חשאיות מקורות המידע ואמצעי החקירה של רשויות המס. תכלית אחרונה זו עשוייה להצדיק בנסיבות מסוימות סודיות גם כלפי הנישום עצמו. להלן החלטה בנושא סודיות רשות המס: החלטה זו בקשת המבקשים 1, 3 להוצאת מוצגים, קלטת חקירה ותמלולה (בש"א 156964/06 + 160620/06) ובקשת המבקש 2 להורות על הוצאת נספח 2 לתצהירו של המשיב , ומחיקת סעיפים 92 , 89 , 87 מתצהירו של המשיב. עניינה של התובענה דנן בתביעת לשון הרע שהגיש המשיב שהוא עובד אגף המכס והמע"מ כנגד המבקשים. המשיב - התובע שימש בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה כממונה פרוייקטים באגף המודיעין במחלקת החקירות של המכס . במסגרת תפקידו זה הזמין המשיב את המבקש 2 מר יגאל בן משה לחקירה . בסעיף 48 לכתב התביעה טוען המשיב כי מר בן משה , המבקש 2 זומן לחקירה בהתאם לאישור שקיבל מהממונה עליו , ראש תחום מודיעין במחלקת החקירות של המכס בתל-אביב . חקירתו של המבקש 2 על ידי המשיב הוקלטה על ידי המשיב. השאלה העומדת בפני ביהמ"ש האם בנסיבות בהן נוצרה "הראייה" - הקלטת ותמלולה יתיר ביהמ"ש את הצגתה כראייה מטעם המשיב. אין חולק כי המדובר בתמליל שיחה בין המשיב לבין המבקש 2 מיום 04.01.04. אין חולק כי בזימון לחקירה אין ציון של העניין בו תערך החקירה , וגם המשיב אינו מציין את העיתוי לזימון המשיב 3 לחקירה או העבירה בה נחשד המשיב 3 לכאורה . כך גם אין חולק כי המשיב תיחקר את המבקש 2 בכל עניין שחפץ , ועימת אותו מול מידע המצוי בידו מתוך תיקי מכס שונים , תוך שהוא מעיין במחשבי הרשות החוקרת. לא נמצא בתמליל הודעה המבהירה למבקש 2 את העבירה בה הוא נחשד ; לא צורף לתיק מוצגי המשיב מזכר בחתימת המבקש 2 כנחקר , או תיעוד אחר לקיומה של החקירה. הנה כי כן - נחה דעתי כי במסגרת תפקידו זימן המשיב את המבקש 2 לחקירה. הואיל והקלטת היגעה לידיו של המשיב במהלך עבודתו באגף המכס , הרי על פי הדין המשיב מנוע מלעשות בה שימוש לצרכיו הפרטיים , נוכח הוראת חסיון הקיימת בסעיף 142 לחוק מס ערך מוסף תשל"ו - 1975 תחת הכותרת "סודיות" לאמור : "142. סודיות (א) לא יגלה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע חוק זה, אלא אם - (1) שר האוצר התיר לגלותה; (2) נדרש לגלותה בהליך משפטי על פי חוק זה או חוק מסים כמשמעותו בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), תשכ"ז-196719. (3) המידע נדרש למוסד לביטוח הלאומי לצורך מילוי תפקידו כאמור בסעיף 384א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. (א1) לענין סעיף קטן (א)(1) רשאי שר האוצר לתת גם היתר לגילוי מידע לסוגיו, ובלבד שהיתר כאמור יינתן לבעלי תפקידים שצוינו בו לצורך מילוי תפקידם כדין, ומנימוקים שיירשמו. (ב) הגיעה לאדם ידיעה על פי סעיף קטן (א), יראוהו כמי שקיבל אותה אגב ביצוע חוק זה. (ג) גילה אדם שלא כדין ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצועו של חוק זה, דינו - מאסר שנה או קנס 20,000 לירות". סעיף 231 א' לפקודת המכס החיל את הוראת סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף על פקודת המכס. על התכלית החקיקתית של הוראת הסודיות העומדת ביסודי סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף עמד כב' הנשיא אהרון ברק ב-רע"א 291/99 ד.נ.ד. אספקת אבן ירושלים נ . מנהל מס ערך מוסף ,פד"י נ"ח (4) 221: "תכליתו העיקרית של החסיון בדיני המס היא הגנה על הנישום ועל זכותו לפרטיות ... חובת הסודיות כליות נוספות פנים מסיות - שנועדו לשפר ולייעל את הליכי השומה והגבייה". "כך מונח שהבטחת הסודיות תקדם שיתוף פעולה כן ומלא של הנישום עם רשויות המס בהעדר הסודיות , הוא עלול להירתע ממסירת נתונים , שחשיפתם עלולה לפגוע בו. בנוסף יש בסודיות כדי לקדם שומת אמת , בדרך של הבטחת חשאיות מקורות המידע ואמצעי החקירה של רשויות המס. תכלית אחרונה זו עשוייה להצדיק בנסיבות מסוימות סודיות גם כלפי הנישום עצמו". בענייננו - קלטת החקירה אשר הגיעה למשיב 1 , התובע במסגרת עבודתו באגף המכס והמע"מ , חוסה תחת הסודיות המוחלטת הקבועה בחוק. המשיב מבקש לעשות (בגדר תובענה אישית שלו בגין לשון הרע) שימוש בקלטת אשר הגיעה אליו במסגר ת עבודתו באגף המודיעין של אגף המכס - כאילו לא חלה עליו חובת סודיות על פי דין ובניגוד לתכלית העומדת ביסוד הוראת הסודיות. המשיב לא הציג בפני ביהמ"ש מקור סמכותו בדין להסיר את החסיון שחל על קלטת החקירה. המשיב לא הציג בפני ביהמ"ש היתר מאת שר האוצר כדרישת סעיף 142 (א) לחוק מס ערך מוסף. כאמור - אין מחלוקת שגילויה של קלטת החקירה לא נועדה לצורך הליך משפטי המתנהל על פי חוק מס ערך מוסף או פקודת המכס , והמשיב אף לא הציג כל ראייה כי מתקיימים בעניינו יתר התנאים הקבועים בסעיף 142 המתירים גילוי. למסקנה זו הגעתי אף על יסוד האמור על ידי כב' המשנה לנשיא השופטת מריים בן פורת ב-בבר"ע 68/88 זילברמן נ. בנק אמריקאי ישראלי פד"י מ"ב (2) 383 שם נקבע: "בהעדר היתר מתאים מאת שר האוצר ומאחר וההליך המשפטי שבפני הערכאה קמא איננו כמובן הליך משפטי על פי חוקי המס אלא הליך אזרחי רגיל , מובן שאין מר קורונה רשאי לגלות כל אותן ידיעות ומסמכים שהגיעו אליו בתוקף תפקידו...". ובהמשך: "על פי לשונו של סעיף קטן א' לסעיף 142 לחוק מס ערך מוסף ניכר כי אותו איסור מוחלט... הינו גורף ורחב היקף ומונע על כן גילוייה של כל ידיעה שהגיעה לאדם אגב ביצוע חוס מס ערך מוסף בלתי אם נתקיימו אותם שני החריגים המפורטים בו". עוד קבע ביהמ"ש לאמור: "לו חפץ היה המחוקק לומר כי משנתגלתה ידיעה בהתאם לחריגים אלו , הוסר ממנה מעטה הסודיות , היה עליו לקבוע זאת במפורש , ולא להותיר את סעיף קטן (א) הנ"ל בלשונו החדה , החותכת והמונעת פירוש אשר כזה. לא זו בלבד שהמחוקק נמנע מלעשות כן , אלא שאף טרח לסגור כל אפיק אפשרי לפירוש, ובא וקבע בסעיף קטן (ב) כי גם אם הגיעה לאדם ידיעה על פי אותם חריגים המנויים בסעיף קטן (א) היינו באם התיר השר לגלותה או באם נשמעה במשפט שעל פי חוקי המיסים הרי על אף ידיעה כזו ישוב ויחול מעטה הסודיות . בכך גילה המחוקק רצונו כי על ידיעות שהגיעו לאדם אגב ביצוע חוק מס ערך מוסף יחול מסך סודיות מוחלט , אותו ניתן להסיר לצרכים חד פעמיים ומוגדרים - כך אם נתקיימו אותם חריגים מיוחדים הקבועים בסעיף קטן (א) של סעיף 142. הם - ואין בילתם". בהיותה של קלטת החקירה סודית על פי הדין ממילא אין היא קבילה כראייה . מסעיף הסודיות , סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף נגזרת אי הקבילות. אני דוחה איפא את טענת התובע כי הוצאת הקלטת מתיק ביהמ"ש פוגעת בזכות הגישה לערכאות ובחקר גילוי האמת שכן - הוראת סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף אינו מותיר את התובע בפני שנקת שבירה שכן - פתוחה בפניו הדרך לפנות לשר האוצר בבקשה לקבלת היתר לחשיפת קלטת החקירה. אשר על כן - התובע מנוע מלעשות שימוש בקלטת החקירה ובתמלול שלה אשר שימוש בקלטת החקירה ובתמלול שלה אשר הגיעה אליו במסגרת עבודתו באגף המכס והמע"מ , לצרכי תביעתו דנן נוכח חובת הסודיות שהטיל המחוקק על כך ובהעדר היתר מאת שר האוצר להסרת החסיון המוחלט החל עליה. מוצגים מ"ה (2) ,מ"ו , מ"ח (11) , נ"ג (1) , נ"ג (2) , נ"ד מוצגים אלה הם מסמכים שנערכו במחלקת החקירות באגף המכס והם נוגעים לתיקי החקירה , חומר מודיעיני ושיטות עבודה של אגף המכס , ובהם נדון עניינים של צדדים שלישיים שאינם צד להליך זה ויש בכך פגיעה בפרטיותם . אין חולק כי המוצגים הללו הגיעו לרשות המשיב במסגרת עבודתו באגף המכס והמע"מ ולפיכך - אף הם חוסים תחת הסודיות המוחלטת הקבועה בהוראות סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף אשר מכח סעיף 231 לפקודת המכס , חלה אף על הפקודה. המשיב לא הציג בפני ביהמ"ש היתר מאת שר האוצר כדרישת סעיף 142 (א) לחוק מס ערך מוסף. כמו כן אין מחלוקת שגילויים של המוצגים הללו לא נועד לצורך הליך משפטי על פי חוקי המס , ואף לא מתקיימים בעניינו יתר התנאים הקבועים בסעיף 142 המתירים גילוי המסמכים. בדיון שהתקיים בפני ביהמ"ש טען ב"כ המשיב , עו"ד מנחם רובינשטיין , כי המבקש 2 הוזמן לחקירה על פי הנחיית המשטרה , וכי המשטרה ביקשה מהמשיב להקליט את החקירה , ולפיכך - אין תחולה להוראת סעיף 142 (א) לחוק מע"מ. ככל שחקירת המבקש 2 הוזמנה על ידי משטרת ישראל , אזי מעבר לכך שהמדובר בחומר חסוי על פי סעיף 142 (א) לחוק מס ערך מוסף , הרי שהקלטת חסוייה אף בשל היותה חלק מתיק חקירה במשטרת ישראל , ואין בפני התובע כל טענה כי קיבל היתר ממשטרת ישראל לחשוף ראיות מתוך אותה חקירה , במסגרתה התבקש לזמן את המשיב 3 לחקירה. סעיף 142 לחוק מע"מ כאמור נוקט בלשון חש משמעית שאיננה מותירה מקום לשיקול דעת . על כן - אני מורה על הוצאת כל המוצגים שבכותרת מתיק המוצגים של התובע. מחיקת סעיפים 89 , 92 , 87 מתצהירו של המשיב בסעיפים אלה לתצהירו של המשיב , התובע מעלה המשיב עובדות אשר הגיעו לידיעתו כחוקר באגף המכס , תוך שהוא מפנה ומסתמך על שיחות חוקרים אחרים ו/או חקירות של אחרים ,שאינם בעלי דין בתובענה זו. בסעיפים האמורים משלים המשיב עובדות החסרות בחומר ראיות שהציג ואשר יש בו מחיקות שונות וזאת מכח ידיעה ומידע המצויים בידו בהיותו חוקר באגף המכס. בסעיף 87 לתצהיר - מציין המשיב שיחה ואישור של חוקר בשם דנינו על עברו של המבקש 2. בסעיף 89 מצטט המשיב קטעים מחקירתו של ציון לביא תוך שהמשיב מציין "השם המחוק הוא יגאל בן משה". בסעיף זה מציין המשיב שיחה של חוקר בשם גיא עמיר . בסעיף 92 לתצהירו מציין המשיב קיומה של שיחה בצירוף מזכר של תרשומת בכתב ידו. כל אלה אף הם ידיעות שהגיע לידי המשיב שבפניו דרכי גישה למרשמים , אפשרות שיחה עם חוקרים אחרים שהן ידיעות סודיות על פי סעיף 142 (א) לחוק מס ערך מוסף שממנו נגזרת הוראת סודיות שחשיפתן לא הותרה בידי שר האוצר. העולה מן הקובץ הוא - כי אני מקבלת את 3 הבקשות. אני מחייבת את המשיב בהוצאות המבקש 2 בסך של 1,500 ₪ + מע"מ ובהוצאות המבקשים 1 +3 בסך של 1,500 ₪ + מע"מ.סודיותמיסים