חיסיון הסכם שומה

להלן החלטה בנושא חיסיון הסכם שומה: החלטה 1. המבקשת, ישראייר תעופה ותיירות בע"מ (להלן: "המבקשת") עתרה לחייב את המשיב לאפשר לה לעיין בכל הסכמי השומה אשר נערכו עם נישומים אחרים, ביחס לקבלת הטבות למעסיק על פי סעיף 12 לחוק איזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממיסים) התשמ"ה- 1985, לרבות המסמכים התיעוד והתרשומות המצויים בתיקים אלו, ככל שהם עוסקים בנישומים אשר עסקם מתנהל הן בעיר אילת והן מחוץ לעיר אילת. 2. בענייננו זה טוענת המבקשת כי המשיב, בצווים שהוציא לה, מפלה אותה ביחס לנישומים אחרים ולכן ביקשה את חשיפת המסמכים והשומות אשר הוצאו לכל אותם נישומים העונים על נסיבות עובדתיות כשלה. 3. המשיב התנגד לבקשה וטען כי טענת האפליה כלל לא נטענה על ידי המבקשת וכי לראשונה עולה היא כעת. כן טען לחיסיון החל מכוח דיני המס על כל מסמך או דו"ח הנוגע להכנסתו של אדם פרטי. עוד טען כי המחלוקת בתיק זה נסמכת בעיקרה על הנסיבות העובדתיות המיוחדות של המבקשת אשר לדעת המשיב אינם עולים כדי הגדרת עסק המתנהל בעיר אילת ועל כן לא יהא בחשיפתם של שומות של נישומים אחרים המנהלים עסק באילת כדי להועיל למבקשת. לבסוף טען כי בקשת המבקשת לחשוף שומות ומסמכים ביחס לנישומים אחרים תחייב עיון בכלל תיקי הניכויים של פקיד אילת כשמדובר ב- 7,000 תיקים, המהווה נטל בלתי סביר על המשיב. 4. אין עוד חולק היום בדבר זכותו של נישום לקבל לידיו מסמכים וחומר חקירה הרלבנטי לשומה אשר הוצאה לאותו נישום. (ראה רע"א 291/99 ד.נ.ד. נ' מע"מ, פ"ד נח(4) 221 ). גם אין חולק דבר החיסיון החל על כל מסמך דו"ח או מידע הנוגע להכנסתו של אדם מכוח הוראות סעיפים 231 (א) ו 232 לפקודת מס הכנסה [ נוסח חדש] . מטרת החיסיון הינה להקנות הגנה מקיפה וכוללת למידע הנמסר על ידי נישום או המגיע לרשויות המס בדרך אחרת - מכוח הרעיון של הגנה על "צנעת המידע" המתקבל והכול כדי לקדם שומת אמת בדרך של הבטחת חשאיותם של מקורות המידע ואמצעי החקירה של רשויות המס. (ראה לעניין זה בג"צ 207/70 יהלומי נ' שר האוצר, פ"ד כה(1) 126 וכן רע"א 68/88 זילברמן נ' בנק אמריקאי ישראלי, פ"ד מב(2) 383 ) יחד עם זאת, בנסיבות בהן יגבר האינטרס של חשיפת מדיניות המשיב כפי שבאה בתיקים של נישומים אחרים ניתן להתגבר על בעיית החיסיון בדרך של חשיפת דבר מדיניות המשיב ללא חשיפת שמו של הנישום. 4. לגופו של עניין, לא מצאתי לנכון לדחות את הבקשה אך מן הטעם כי טענת האפליה לא הועלתה בהודעת הערעור. המבקשת טענה לה ברורות בישיבה הראשונה אשר התקיימה בפני. אלא שכאשר טוען נישום להפליה ומבקש חשיפת מידע הנוגע למדיניות בה נקט המשיב ביחס לנישומים כדוגמתו, חייב הנישום להניח תשתית ראיתית, ולו לכאורה, לדבר הפלייתו לעומת נישומים אחרים וכן לשכנע את בית המשפט במידת הרלבנטיות הלכאורית של המידע המבוקש על השומה נשוא הערעור וכיצד יסייע הדבר לבטלה. גם אם הוכיח זאת, כל שניתן יהיה לחייב את המשיב הוא בגילוי העקרונות אשר היוו בסיס לאותם הסכמים עם הנישומים אחרים ולא את גילוי ההסכמים עצמם והטעם כמובן הוא אותו חיסיון החל. (ראה לעניין זה בש"א 5926/04 עמ"ה 1166/03 עמרם אבנר נ' פקיד שומה נתניה, מיסים יח/5 ה-27 173 ועמ"ה (ת"א) 1139/03 זיסר נ' פקיד שומה, מיסים כא/4 ה- 127). במקרה דנן, לא הניחה המבקשת, ולו תשתית ראייתית לכאורה לדבר טענת אפליה הננקטת כלפיה, ביחס לנישומים אחרים המנהלים עסקים זהים או דומים לעסקה ואף לא הוכיחה כי חשיפת המידע המבוקש תביא לביטול השומה. שונות הנסיבות כאן מן המקרה אשר התברר בפרשת עמרם אבנר שם נטען לאפליה לנוכח החלטת רשות המיסים לחזור בה מעמדה אותה נקטה כלפי אותו נישום שם, ביחס לאחרים. אילו הייתה באה בפני במקרה דנן תשתית ראיתית לכאורה לגבי נישום המנהל עסק בדומה לעסקה של המבקשת ובהעדר מחלוקת עובדתית באשר לאופן ניהול העסק, לגביו נקט המשיב במדיניות אחרת - באופן בו ניתן לקבוע דבר קיומה של ראשית ראייה לטענת אפליה, הייתי נכונה להיענות לבקשה זו. בקשה כללית וגורפת זו, כפי שהוגשה, יש בה כדי להטיל נטל מכביד ובלתי סביר על המשיב. 5. מעבר לאמור לעיל, יאמר כי המחלוקת העיקרית בתיק זה הינה עובדתית ונוגעת לעמדת המשיב הרואה במבקשת כמי שבעניינה לא מתקיים עסק בתחומי העיר אילת וכי עובדיה אינם מבצעים את עבודתם בתחום זה ולכן אין היא יכולה ליהנות מפטור והנחות על פי חוק איזור סחר חופשי באילת. את ההכרעה במחלוקת העובדתית אין לגזור משאלה של "מדיניות" בה נקט המשיב אל מול נישומים אחרים ועל כן לא יועיל דבר חשיפתם של הסכמים שעשה המשיב עם נישומים המנהלים עסק באילת. לכשתוכרע המחלוקת העובדתית בשאלה זו על בסיס הראיות אשר יבואו בפני ובמידה ויוכח כי המבקשת מנהלת עסקיה בעיר אילת לא תעמוד במחלוקת שאלת זכותה של המבקשת ליהנות מהנחות ופטורים מכוח הוראות חוק איזור סחר חופשי אילת. 6. לאור כל האמור לעיל, הבקשה כפי שהוגשה נדחית. ניתנת אורכה למבקשת להגיד את תצהירי עדותה בתיק העיקרי עד ליום 1.2.08 . חוזהחיסיוןמיסיםשומה