חוב סוכן עמילות מכס

להלן פסק דין בנושא חוב סוכן עמילות מכס:

פסק דין


רקע ועובדות

התובעת משמשת כסוכן מורשה לענייני עמילות מכס ובעבר שמה היה "דפנה וויסמן את לביא בע"מ", בהתאם לתעודת שינוי שם מאת רשם החברות.

הנתבעת, יבואנית ויצואנית, הייתה בתקופה הרלוונטית לקוחה של התובעת וקיבלה ממנה שירותי עמילות מכס.

כרטיס חשבונה של הנתבעת אצל התובעת, חויב וזוכה מדי פעם, בהתאם לשירות שקיבלה ולתשלומים שביצעה.

המחלוקת

1.      לטענת התובעת, הנתבעת נותרה חייבת לה את סכום התביעה, עבור שירותים אשר קיבלה ולא שילמה תמורתם.

לטענת הנתבעת, אין באפשרותה לדעת מהי התקופה אליה מייחסת התובעת את החוב נשוא התביעה, כרטיס הנהלת החשבונות של התובעת, לא משקף את חובה ואינו מחייב אותה.
לטענתה, גם אם היה קיים חוב, חלה עליו התיישנות, כיוון שמדובר ביתרת חוב "מתגלגלת" משנה לשנה החל מיום 1.1.97 ועד ליום 31.12.03.
התביעה הוגשה ביום 11.5.05 ולכן חלה התיישנות על כל חוב שנוצר טרם יום 11.5.98.
     חלק מהחשבוניות המצורפות לכתב התביעה, לא נתקבלו אצלה סמוך להנפקתן, נשלחו אליה רק בשנת 2002 והפקתן היא מעשה חד צדדי של התובעת.

2.      לטענת הנתבעת, היא מבצעת ייצוא ללקוחותיה בחו"ל, בדרך של "מכירה בשערי המפעל", כמפורט במסמכי הייצוא והשיגור, אשר בה חובת תשלום הוצאות הובלה וביטוח חלה על הרוכש בחו"ל ועל התובעת לגבות ממנו הוצאות אלה.
גם שיטת עבודתה מול התובעת הייתה בדרך זו ולמעט מקרים בודדים, היא לא התחייבה לשלם את הוצאות ההובלה, מיסי הנמל והביטוח. לכן הפקת החשבונית על שם הנתבעת, הכוללת הוצאות אלה, היא פעולה חד צדדית של התובעת שלא יוצרת את חבות הנתבעת.

3.      לגרסת הנתבעת, התובעת עותרת לחייבה בסכום התביעה, לאחר שכשלה בגביית החוב מאחרים. הנתבעת לא התחייבה מעולם לשלם סכומים אלה.


דיון

1.     אני מקבלת את טענת התיישנות של הנתבעת, רק לגבי החשבוניות שהונפקו בשנת 1997. לטענת הנתבעת (סעיף 9.ג לכתב ההגנה), דין התביעה, או חלקה, להידחות בטענת התיישנות לגבי כל חוב שנוצר טרם שנת 1999. לכן, יש לקזז את החיובים שנוצרו לפני 11.5.98 מסכום כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת, הוא נספח ב' לכתב התביעה (סעיף 11 לכתב ההגנה).

לטענת עד התובעת, החשבוניות נשוא תביעה, זו הן יתרת חוב "מתגלגלת" החל משנת 1998. בהתאם לעדות עד התובעת, החשבונית מונפקת לאחר סיום המשלוח וקבלת כל המסמכים.

כל עוד לא הוכח אחרת, שיטת העבודה לפיה התובעת מחייבת את הנתבעת עבור המשלוחים לאחר ביצוע העבודה בפועל ולאחר השלמת כל המסמכים המצויים בידי התובעת, כפי שכונתה על ידי מר שמואל "חיוב מתגלגל" היא השיטה הנהוגה ביניהם.
לכן, סביר שחשבוניות לגבי משלוחים מתחילת שנת 1998, הועברו אל הנתבעת רק בחודש מאי 1998.
     
     מכאן, שלגבי החשבוניות שהופקו בשנת 1997, חלה התיישנות.

2.      הצדדים חלוקים בשאלה העובדתית האם הנתבעת חייבת לתובעת את הוצאות המשלוח או רוכש הסחורה בחו"ל


מבקש המשלוח - הנתבעת

אין הכחשה עקרונית וטוטאלית של הנתבעת להיות המשלוחים, נשוא החשבוניות שבפני, שלה. כל שטענה הנתבעת הוא, שלא קיבלה את החשבוניות, או את חלקן, במועד הנפקתן, אלא בשנת 2002 (סעיף 10א' לכתב הגנתה). אין כל טענה מטעם הנתבעת שהמשלוחים אינם שלה. הנתבעת לא החזירה את החשבוניות, עת קיבלה אותן, גם אם קיבלה אותן מאוחר למועד הנפקתן, בשנת 2002, בטענה שהמשלוחים אינם שלה.
כל שטוענת הנתבעת הוא, כי סוכם עם התובעת שמקבל הסחורה בחו"ל ישלם את הוצאות המשלוח ורק משהתובעת לא הצליחה לגבות הוצאות אלה ממקבלי הסחורה, היא פונה לנתבעת לקבלן.

עינינו הרואות, שהנתבעת לא מכחישה את היות המשלוחים, המפורטים בחשבונות אלה, משלוחים שלה.

יתרה מכך, בכל החשבוניות נשוא תביעה זו, אשר נשלחו לנתבעת, בין במועד ההפקה ובין בשנת 2002, מפורט מספר הודעת החיוב, מספר המשלוח של הנתבעת, מספר שטר המטען, מספר רשומון, נמל המוצא, נמל יעד הפריקה, תיאור הטובין, שם האונייה או המטוס, משקל המשלוח וכמות האריזות.

פרטי המשלוח המפורטים בחשבונית, הם אינדיקציה מלאה, לפיה יכולה הייתה הנתבעת לבדוק ברישומיה את מהות המשלוח ואם הייתה מגיעה למסקנה שלא מדובר בסחורה שהיא שלחה. היה עליה להודיע על כך לתובעת ולטעון שאין לה קשר למשלוחים אלה. משלא עשתה כן, המסקנה היחידה המתבקשת היא, שהסחורה נשלחה על ידה באמצעות התובעת ללקוח שבחו"ל.

מר בחרי, מנהל הנתבעת לא הכחיש שהמשלוחים, נשוא החשבוניות של הנתבעת (עמוד 14 שורות 14 - 20 לפרוטוקול).

הנתבעת לא טרחה להציג בפני ולו פנייה אחת אל התובעת, בה היא מחזירה לה את החשבוניות וטוענת שהמשלוח לא בוצע על ידה.

החזקה הראייתית בדבר הימנעות הנתבע מהבאת ראיה רלוונטית, הקובעת, כי אם בעל דין נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שבהישג ידו, ניתן להסיק שאילו הביאה הראיה היא היתה פועלת נגדו, ויש בהימנעותו כדי לאשש את גירסת הצד שכנגד.

"מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו (602ז')". עא 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מד(4) 595)

יתרה מכך, בחקירתו הנגדית, נשאל מר שמואל על ידי ב"כ הנתבעת כדלקמן:
"ש.     אני טוען שכל החשבוניות שהונפקו לנתבעת, בכלל, והתבססו על ייצוא שבו מיל התחייבה לשלם את ההוצאות שלכם, כל החשבוניות הללו נפרעו, כל אלה שלא נפרעו מי שהיה צריך לשלם את ההוצאות זה הרוכש, אתה יכול להמציא לי מסמכים ולהגיד שאני לא צודק".
אמירתו זו, של ב"כ הנתבעת, מאשרת שכל החשבוניות עוסקות במשלוחי הנתבעת.

לאור זאת אני קובעת, כי כל המשלוחים נשוא החשבוניות שבפני, הם של הנתבעת והשאלה שנותרה במחלוקת הינה, האם הוסכם בין הצדדים שהלקוח של הנתבעת בחו"ל (מקבל הסחורה), הוא שישלם את הוצאות המשלוח ולא הנתבעת.

חובת התשלום של הוצאות המשלוח - החשבוניות

5.      לטענת התובעת, על הנתבעת לשאת בהוצאות המשלוחים לחו"ל. לטענת הנתבעת, לגבי רוב המשלוחים, למעט מקרים בודדים, היא סיכמה עם התובעת כי מדובר במשלוח, בו כל ההוצאות ייגבו ממקבל הסחורה בחו"ל.

6.      מנהל התובעת, מר יוסי שמואל, הצהיר בפני, כי החשבוניות נשוא תביעה זו, הונפקו ונשלחו לנתבעת החל מחודש נובמבר 1998. החשבוניות מופקות לאחר שהמשלוח בוצע וכל המסמכים נמצאים בידי התובעת.

מר שמואל אישר שמדובר ביתרת חוב "מתגלגלת". בסוף התהליך נוצרה יתרה, בהתאם לחשבוניות וכרטסת הנהלת החשבונות.

בחקירתו הנגדית אישר, כי הצדדים ניהלו יחסים עסקיים בין השנים 1997 - 2002 וכי התובעת שילמה את כל הוצאות המשלוחים, על פי הנחיות הנתבעת, כדי לא לעכבם ועל הנתבעת להחזיר לה הוצאות אלה.

7.      לגרסתו, שיטת העבודה מול הלקוחות, כולל הנתבעת, היא כזו, שהתובעת משלמת את הוצאות המשלוח כדי שהוא יגיע ליעדו והלקוח שלה בארץ, במקרה זה הנתבעת, מחזיר לה הוצאות אלה. כך עבדה הנתבעת אשר שילמה מדי פעם עד שהפסיקה לשלם (עמוד 11 שורות 4-8 לפרוטוקול).

מר שמואל הסביר, כי אין מסמך בכתב לגבי כל משלוח. העמלה מסוכמת מראש ועל הלקוח לשלם את כל הוצאות המשלוח, אלא אם כן סוכמו תנאים אחרים עם מקבל הסחורה בחו"ל. במקרה כזה על הלקוח להודיע לתובעת מהם התנאים שסוכמו בין הלקוח בארץ - הנתבעת, לבין מקבל הסחורה בחו"ל. במקרה ומתקבלת הנחייה כזו, היא נרשמת במחשב התובעת. במקרה כזה, התובעת פועלת בהתאם להנחיות הלקוח שלה. שיטת העבודה היא קבועה, כולל תשלום עבור אחסנת המשלוח טרם שילוחו וחיוב האחסנה באותה חשבונית.

8.      מר עופר בחרי, מנהל שירות לקוחות בנתבעת, הצהיר בפני, כי הנתבעת אינה חייבת לתובעת דבר. לגרסתו, החשבוניות הוצאו על ידי התובעת ללא קבלת כל התחייבות מצד הנתבעת לשלמן.

לגרסתו, הנתבעת משמשת כיצואנית אשר מבצעת את משלוחיה בדרך של "מכירה בשערי המפעל", כאשר כל ההוצאות חלות על מקבל הסחורה. צורת משלוח זו, מפורטת במסמכי הייצוא והשיגור שהנתבעת צד להם.

9.      בחקירתו הנגדית אישר, כי הנתבעת היא זו שמנפיקה את ההוראות אותן היא נותנת לתובעת והיא קובעת מי אחראי לתשלום ההוצאות בחשבונית, המונפקת על ידי התובעת ונשלחת אל הנתבעת. גם לגרסתו, הנתבעת לא הציגה כראיה מסמכים אלה, למרות שלטענתו, ניתן להשיגם, כיוון שמדובר במסמכים ישנים שהנתבעת צריכה לדלות אותם מהארכיון (עמוד 12 שורה 28 - עמוד 13 שורה 14 ושורות 20 - 28 ושורות 8-13, עמוד 17 שורות 10-18).

10.      מר בחרי, אשר טען בחקירתו, כי הנתבעת נוהגת לשלוח ללקוחותיה משלוחים בשיטה, שהלקוח בחו"ל משלם את ההוצאות, אישר שקיימים מסמכים שמאשרים זאת, אך לא הציגם כראיה.

הנתבעת לא הציגה כל מסמך המאשר את טענתה, לפיה מסמכי הייצוא והשיגור שלה כוללים הוראת חיוב בהוצאות את הלקוח בחו"ל, הוא רוכש הסחורה (טענתה בסעיף 10 לכתב ההגנה וסעיף 6.ב' לתצהירו של עופר בחרי).

על הנתבעת, אשר לא הכחישה שהמשלוחים שלה ושתמורת החשבוניות לא שולמה, להוכיח, כי שיטת הייצוא והובלת המשלוח, אשר סוכמה בינה לבין התובע, היא בשיטת "מכירה בשערי המפעל".
דברי לעניין אי הבאת ראיה, יפים גם לכאן.

11.      הנתבעת אישרה שלפחות חלק מהחשבוניות, מושא תביעה זו נתקבלו אצלה במועד והשאר בשנת 2002, (סעיף 10 לכתב ההגנה). העד מטעמה אישר שמעולם לא החזירה אותם לתובעת בטענה שהמשלוח לא נתבקש על ידה ואין מדובר בייצוא שלה.

מדובר במשלוח של הנתבעת אותו שלחה באמצעות התובעת, ללקוח שלה בחו"ל. לתובעת אין ולא היה קשר ליחסים העסקיים שבין הנתבעת והלקוח שלה בחו"ל. שירותי התובעת נתבקשו על ידי הנתבעת ועליה לדאוג לתשלום הוצאות המשלוח כל עוד לא נקבע אחרת בין הצדדים.

12.      התובעת הוכיחה את המוטל עליה, שהמשלוחים, נשוא חשבוניות אלה, שייכות לנתבעת ונשלחו על ידה והיא לא שילמה את תמורתם, כאשר לא סוכם בין הצדדים שהתובעת תיגבה מהלקוח בחו"ל את הוצאות המשלוח.

אני מקבלת את התביעה במלואה, למעט החשבוניות משנת 1997, שלגביהן חלה התיישנות.

הנתבעת תשלם לתובעת את סכום התביעה, בסך 23,434 ₪, בקיזוז סכומי החשבוניות משנת 1998.
כן, תשלם הנתבעת לתובעת את הוצאותיה ובנוסף, שכ"ט בסך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ.

התובעת תגיש פסיקתה לחתימתי.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. החזר מכס

  2. סיווג מכס

  3. פקודת גבול המכס

  4. ביטול חיוב במכס

  5. בדיקת סחורה במכס

  6. החזרת תפוס במכס

  7. רשלנות סיווג במכס

  8. שחרור סחורה מהמכס

  9. שחרור טובין מהמכס

  10. פטור ממכס - ערעור

  11. הצהרות כוזבות במכס

  12. חוב סוכן עמילות מכס

  13. סעיף 154 לפקודת המכס

  14. סעיף 200 לפקודת המכס

  15. עורך דין לענייני מכס

  16. תשלומי מכס בגין טובין

  17. פטור מבחינות סוכן מכס

  18. חוב שירותי עמילות מכס

  19. דרישה להחזר תשלום מכס

  20. צו המכס (מקומות-כניסה)

  21. פקודת המכס (נוסח חדש)

  22. עיכוב במכס קניין רוחני

  23. תקנות המכס, תשכ''ו-1965

  24. עיכוב בקבלת רכב חדש במכס

  25. חוק סוכני המכס, תשכ"ה1964

  26. תפיסת טלפונים סלולריים במכס

  27. תקנות סוכני המכס, תשכ''ה-1965

  28. צו המכס (הסדרת אקספורטדבש), 1937

  29. פקודת תעריף המכס והפיטורין, 1937

  30. הודעה בדבר נושאי בחינות לסוכן מכס

  31. צו המכס (קביעת מחסן מכס), התשנ"א-1991

  32. תקנות המכס (הערכת טובין), תשל''א-1970

  33. צו המכס (קביעת מחסן מכס), התשנ"ד-1994

  34. סדרי דין תובענה לפי סעיף 192 לפקודת המכס

  35. חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), תש"ט-1949

  36. כללים בדבר התמחות (סוכני-מכס), תשכ"ז-1966

  37. תקנות המכס (סדרי הדין בערעור), תשל''ב-1972

  38. צו סוכני המכס (קביעת פעולות-מכס), תשכ"ה-1965

  39. צו המכס (קביעת מחסן-מכס) (ירושלים), תשט"ו-1955

  40. צו המכס (קביעת מחסן מכס) (הוראת שעה), התש"ס-2000

  41. צו המכס (הטפסים הדרושים לביצוע הפקודה), תשכ"ט-1968

  42. הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין), תשל"ו-1975

  43. כללי המכס (חישוב מחיר הנקוב במטבע חוץ), התשמ"ט-1989

  44. תקנות סוכני המכס (סדרי הדין בפני ועדת ערר), תשכ''ה-1965

  45. חוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), תשי"ז-1957

  46. תקנות מסי מכס ובלו (שינוי תעריף) (מס על המלאי), תשי''ג-1953

  47. צו המכס (תחנות תעופה אזרחיות ומקומות לבדיקת טובין), תשכ"ח-1968

  48. תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), התשס''ז-2006

  49. תקנות המכס (פטור למכונית שהועברה על ידי ראש נציגות ונציג מדינת חוץ), התשנ''א-1991

  50. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון