חוב מס שבח לכונס נכסים

להלן פסק דין בנושא חוב מס שבח לכונס נכסים:

פסק דין

בפני שלוש תובענות שהדיון בהן אוחד, כדלקמן:

א.     ב-ת.א. 126569/98 תובע עו"ד בן יעקב ארצי (להלן: "עו"ד בן יעקב"), ששימש כונס נכסים למכירת דירה ברח' ז'בוטינסקי 148 בתל-אביב (להלן: "הדירה") את גב' אירית הירשברג דוברובסקי (להלן: "הירשברג"), לתשלום סכום של 23,319 ₪, שמקורו בחוב מס שבח אשר שולם על ידי עו"ד בן יעקב בתפקידו ככונס נכסים, בשל מכירת הדירה.

ב.     ב-ה.פ. 10108/99 תובעת הירשברג את דורית רב פוגל (להלן: "רב פוגל"), את עו"ד בן יעקב ואת עו"ד שאול שמחי (להלן: "עו"ד שמחי"), ששימש בזמנים הרלבנטיים כבא כוחה, ותובעת סעד של ביטול חלק בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין במסגרת ת.א. 150/96, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, אשר הטיל על הירשברג חיוב לשלם את מס השבח הנובע ממכירת הדירה.

ג.     ב-ת.א. 58788/99 תובעת הירשברג את עו"ד בן יעקב ואת עו"ד שמחי ודורשת מהם סך של 150,000 ₪: בגין כספים שלדעתה היה עליהם להחזיר לה בתוקף תפקידם ככונסי נכסים, כתוצאה ממכירת הדירה - סך 60,000 ₪, וסכום נוסף של 90,000 ₪ בשל "נזקים נפשיים כספיים ופיזיים".

העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

1.     בין הירשברג לבין רב פוגל התגלה סכסוך שהתברר במסגרת ת.א. 150/96 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

2.     סכסוך זה הסתיים בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, אשר קבע כי הדירה שהייתה רשומה על שם הירשברג תימכר על ידי עורכי הדין בן יעקב ושמחי, ככונסי נכסים, כאשר הדירה נקיה מעיקול ו/או שיעבוד, ואם "קיימים עיקולים או משכנתאות או מס שבח על הדירה, ישולמו כל אלה על ידי הירשברג."

3.     כן נקבע כי התמורה שתתקבל ממכירת הדירה, בניכוי ההוצאות, תתחלק באופן שרב פוגל תקבל 85% מהתמורה והירשברג תקבל 15% מהתמורה.

4.     הדירה נמכרה תמורת סך של 216,000 $.

5.     מלכתחילה חויבה העיסקה למכירת הדירה במס שבח בסך של 175,421 ₪. הירשברג סירבה לשלם סכום זה, והוא שולם על ידי כונסי הנכסים.

6.     לאחר נטילת רשות מבית המשפט המחוזי, הגיש עו"ד בן יעקב, בתפקידו ככונס נכסים, תביעה נגד הירשברג לתשלום הסכום הנ"ל.

7.     בעת שהתנהל תיק זה בפניי ולאור המלצותיי לצדדים, פעלו הצדדים אצל שלטונות מס שבח לביטול או הקטנת החיוב במס שבח.

8.     כתוצאה מפעולתם זו, בוטל החיוב במס שבח בגין העיסקה למכירת הדירה, וחלף זאת חויבה עיסקה שעשה בעלה של הירשברג בסכום של 23,319 ₪.
     מס שבח העביר, איפא, לידי עו"ד בן יעקב, בתפקידו ככונס נכסים, את סכום המס בו חויבה העיסקה ממכירת הדירה (בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית) ובקיזוז סך של 23,319 ₪ בגין העיסקה שעשה בעלה של הירשברג.

9.     בהתאם תיקן עו"ד בן יעקב את תביעתו והעמידה על סך של 23,318 ₪ בלבד.

10.     התמורה שהתקבלה בשקלים חדשים בגין מכירת הדירה הינה בסך 768,500 ₪, כאשר חלקה של הירשברג היה אמור להיות בסך 15%, קרי 115,275 ₪.

11.     בפועל, קיבלה הירשברג סך של 61,500 ₪.

12.     בידי עו"ד בן יעקב סכום של 13,147 $ של ארה"ב בכספתו בקשר לעיסקת מכירת הדירה, לאחר שרב פוגל קיבלה את כל המגיע לה.

13.     עו"ד בן יעקב אינו מעביר להירשברג את יתרת התמורה, שכן הוא טוען שמהסכום השמור בכספת עליו לקזז את התשלום ששולם על ידו למס השבח, וכן מהווה ערובה לתשלום שכר הטירחה והוצאות המשפט בתיק זה.

המחלוקת:

המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא בשאלה, האם על הירשברג חלה החובה לשאת בתשלום מס השבח בקשר לעיסקה למכירת הדירה.

דיון:

הסכם הפשרה ב-ת.א. 150/96 בבית המשפט המחוזי אינו משאיר כל מקום לספק, שכן, הוא מטיל את חובת תשלום מס השבח על הירשברג.
אמנם הירשברג טוענת בתוקף (בניגוד עוה"ד בן יעקב ושמחי) כי מעולם לא נתנה הסכמתה לכך שמס השבח ישולם על ידה, והיא מכחישה כל דין ודברים בינה לבין עו"ד שמחי, שייצג אותה בהליך הנ"ל - בעניין מס השבח, אך אין בכך כדי לסייע בידה.
אין כלל מחלוקת כי עו"ד שמחי היה בא כוחה ושלוחה של הירשברג לצורך כריתת הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין.
לפיכך, משפעל עו"ד שמחי במסגרת הרשאתו הנחזית, ואף לא עלתה טענה בפניי כי חרג מהרשאה, שוב לא ניתן לבטל את הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין.

אין ספק איפא, כי חובת תשלום מס השבח חלה על הירשברג.
כמו כן, אין מחלוקת כי לאחר שפעלו הצדדים אצל שלטונות מס שבח והמירו את חובת תשלום מס השבח בגין עיסקת מכירת הדירה, במס שבח בגין עיסקה שערך בעלה של הירשברג בסך 23,319 ₪, הרי שהירשברג ובעלה הגיעו לתוצאת המס האופטימלית בגין העיסקאות במקרקעין שעשו במועדים הרלבנטיים.

נותר אם כן לדון בשתי שאלות:
א.     האם קודם למתן הסכמתו להסכם הפשרה בשם הירשברג, ברר עו"ד שמחי עם הירשברג, האם היא מסכימה לכך שנטל מס השבח בגין מכירת הדירה יחול עליה.
ב.     האם עוה"ד שמחי ובן יעקב פעלו כעורכי דין מיומנים בעת עריכת ההסכם למכירת הדירה, עיסקה אשר נחתמה 19 יום בלבד לפני המועד אשר ממנו הייתה זכאית הירשברג לפטור ממס שבח.

הוכח לשביעות רצוני, כי עו"ד שמחי שוחח עם הירשברג טרם הגיע להסכמה בדבר תוכן הסכם הפשרה בת.א. 150/96 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ובירר עמה את סוגיית מס השבח.

אין מחלוקת כי עו"ד שמחי שוחח עם הירשברג בטלפון בעת הדיון שנערך בתיק הנ"ל בין הצדדים (נעשתה הפסקה בדיון, במהלכה יצר עו"ד שמחי קשר עם הירשברג ושוחח עמה בטלפון).

הצדדים חלוקים ביניהם בנוגע לתוכן השיחה, כאשר עו"ד שמחי טוען כי התקשר להירשברג על מנת לברר עמה את סוגיית מס השבח, ואילו הירשברג טוענת כי מטרת השיחה הייתה לקבל את הסכמתה לחלוקה של כספי התמורה ממכירת הדירה, באופן שהיא תקבל 15% מהתמורה ורב פוגל תקבל 85%.

מבין שתי הגרסאות, אני מעדיפה את גרסתו של עו"ד שמחי, וזאת מהסיבות הבאות:

א.     גרסתו של עו"ד שמחי נתמכת בעדותו של עו"ד בן יעקב, שהעיד כי שמע את דבריו של עו"ד שמחי המשוחח עם הירשברג בנושא מס השבח (אם כי לא שמע את תשובת הירשברג). יצוין כי בנושא זה אין נגיעה אישית או אינטרס של עו"ד בן יעקב, שכן, כמפורט לעיל, תוקפו של הסכם הפשרה בעינו עומד, בין אם עו"ד שמחי שוחח עם הירשברג בנושא מס שבח, אם לאו, שכן אין מחלוקת שעו"ד שמחי פעל במסגרת הרשאתו.

ב.     לדבריה של הירשברג, באותה שיחת טלפון רק הודיע לה עו"ד שמחי על כך שהושג הסכם של חלוקת התמורה ביחס של 85% - 15% (ראה עמ' 6, שורה 2 לפרוטוקול מיום 04.07.04), לו הסכימה עוד טרם הדיון (עמ' 13, שורה 11-12 לפרוטוקול הנ"ל).
     בתצהירה מיום 01.06.00 העלתה הירשברג גרסה שונה במקצת: לדבריה, בסעיף 7 לתצהיר, אכן סוכם כי חלוקת כספי מכירת הדירה תיעשה באופן שהיא תקבל 15% מהתמורה, וכי עו"ד שמחי התקשר אליה כדי לעדכן אותה כי הוא דרש 20% ועו"ד בן יעקב הציע 10%, ואילו בית המשפט המליץ על 15%. לפיכך, לטענתה, התקשר עו"ד שמחי על מנת לקבל הסכמתה להמלצת בית המשפט והיא הסכימה "כי העלינו את האפשרות כי זו תהיה הצעת בית המשפט".

בחינת דבריה של הירשברג מעלה שתי גרסאות באשר לתוכן השיחה:
הראשונה, בתצהירה, כי עו"ד שמחי ביקש ממנה אישור להסכם הפשרה ולחלוקה של 85% - 15%.
השניה בחקירתה הנגדית, כי הודיע לה על הסכם הפשרה ותו לא.

מכיון שהירשברג אינה עיקבית בגרסתה ומשום שהיא עצמה טוענת, עוד בתצהירה, כי החלוקה ביחס של 85% - 15% סוכמה עוד טעם הדיון בבית המשפט המחוזי, ולאור גרסאותיהם האמינות והעיקביות של עוה"ד שמחי ובן יעקב, להם אני מאמינה בנקודה זו, אני קובעת כי הוכח בפניי כי, במסגרת שיחת הטלפון האמורה, ברר עו"ד שמחי עם מרשתו, הירשברג, האם יש סיכון שהעיסקה נשוא התביעה תחויב במס שבח, ורק משנחה דעתו כי לא תחול חובת תשלום מס שבח על העיסקה, נתן הסכמתו לפיסקה המטילה על הירשברג את חובת תשלום מס השבח.

האם התרשלו עוה"ד בן יעקב ושמחי בכך, שערכו את ההסכם למכירת הדירה 19 יום לפני שהירשברג הייתה זכאית לפטור ממס שבח?

אין ספק כי הירשברג חתומה על נ/1, בקשה לפטור ממס שבח.

בבקשה לפטור ממס שבח מצויינים פרטי בעלה של הירשברג, לרבות תאריך לידתו, פרט שאינו מופיע בספח תעודת הזהות של רעייתו.
תוכן ההצהרה מעיד כי ניתנה גם בשם בעלה של הירשברג.

על פי נ/1 וההצהרה הכלולה, לא נמכרה על ידי הירשברג ו/או בעלה, דירה או נכס מקרקעין אחר כלשהו, בפטור ממס שבח, בארבע השנים הקודמות למעמד החתימה על ההסכם למכירת הדירה.

הירשברג עשתה כל מאמץ להרחיק עצמה מההצהרה ולומר שרק חתמה בבקשת הפטור, היכן שהורה לה עו"ד שמחי, אך לא מצאתי ליתן אמון בגרסתה.

בעדותם, טוענים עוה"ד שמחי ובן יעקב, כי הירשברג נשאלה בדבר מכירת דירה על ידי בעלה. לדבריה, בעדותה, "לא נאמר לי על ידי בעלי שנעשתה עיסקה, זה עד היום לא מסודר ..." (ראה עמ' 15, שורה 25 לפרוטוקול מיום 04.07.04).

הירשברג הינה אדם בגיר, המנהל עסקים ושותפה בחברת סחר. היא העידה כי היא נוהגת לקרוא מסמכים שהיא מקבלת וחותמת, ואולם דווקא את ההסכם למכירת הדירה, עליו חתמה ואת הבקשה לפטור ממס שבח, לא טרחה לקרוא כלל, וחתמה היכן שהראה לה עו"ד שמחי.

עדותה של הירשברג בנקודה זו מגמתית ולא אמינה בעיניי.

לא זאת אף זאת, גם אם לא טרחה הירשברג לקרוא את המסמכים עליהם חתמה, הלכה היא כי אדם הנמנע ביודעין מלקרוא מסמך, למרות שיש לו אפשרות לעשות כן, לא יוכל להתנער מתוצאות חתימתו.
(ע"א 325/88, יוסף כהן טוויל נ' בית מנוחה לזקנים בני ברק, פ"ד מד(1) 341).

יחד עם זאת, עליי להדגיש כי אני מקבלת את גרסת עוה"ד בן יעקב ושמחי כי הירשברג נשאלה מפורשות בעניין מכירת דירה על ידי בעלה בארבע השנים האחרונות, וענתה בשלילה.

גם בעדותה של גב' מרגוליס לא מצאתי ממש. גם אם נאמרו הדברים עליהם העידה, אין בכך בכדי להטות את הכף. גם אם הייתה סיטואציה בה באה הירשברג בטענות לעו"ד שמחי והוא, בהתגוננות מפני הטענות, אמר - אם אמר - "לא גנבתי ולא רצחתי, אני בסה"כ בן אדם", לא ניתן לראות בכך אלא תגובה של אדם, המתגונן במצב לא נעים, מקום שנגרם ללקוחתו נזק (גם אם בשל מחדליה שלה), אותו היה ניתן למנוע, לו הייתה הירשברג מדייקת או מסייגת יותר את תשובותיה לשאלותיו בעניין מס השבח.

נותרה עוד לדיון השאלה, האם על עוה"ד שמחי ובן יעקב, בתוקף תפקידם ככונסי נכסים, היה לבדוק אצל שלטונות מס שבח, האם העיסקה למכירת הדירה הינה עיסקה החייבת במס שבח.
אין ספק כי עורכי דין, על אחת כמה וכמה כשהם משמשים גם ככונסי נכסים, חייבים חובות זהירות ללקוחותיהם וכן למי שעל רכושו התמנו ככונסי נכסים.
היקפה של חובת הזהירות נקבעת בכל מקרה לפי נסיבותיו (ראה ע"א 420/75, שרה כהן נ' יצחק אייזן, עו"ד, פ"ד ל(2), 29, עמ' 32-33; ע"א 751/89, ברכה מוסהפור ואח' נ' עו"ד אדוארד שוחט. פ"ד מו(4), 529, עמ' 536-537).

בענייננו, לאחר שקבעתי כי עו"ד שמחי אכן בדק עם הירשברג, כי לא היא ואף לא בעלה, מכרו דירה בארבע השנים האחרונות וקיבל תשובה החלטית ושלילית, נראה לי כי אין להטיל עליהם, על כונסי הנכסים, חובה לבדוק אצל שלטונות המס, שמא התשובה שקיבלו איננה נכונה.

הירשברג העידה בפניי כי ידעה והכירה את נושא מס השבח, היה לה אינטרס עליון כי לא תחויב במס שבח, וכל ספק שהיה לה בעניין, היה עליה לביא לידיעת עורכי הדין שמחי ובן יעקב.
משלא הביעה כל ספק באוזניהם (הן משום שנשמט הדבר מזכרונה או משום שלא הייתה בקיאה בפרטים, כפי שהעידה), יכולים ורשאים היו עוה"ד שמחי ובן יעקב לסמוך על תשובותיה.
רק מקום שהתשובות אינן החלטיות, קמה חובה על עורכי הדין להמשיך ולבדוק.

עורך דין רשאי לסמוך על לקוחו שבשאלות עובדתיות פשוטות, שבירורן חיוני להשגת מטרותיו, הוא יתן לעורך דינו תשובות אמת מלאות. לא ניתן להטיל על עורך דין חובה

לפקפק באמיתות דבריו של לקוחו ולבדוק שמא הוא אינו אומר אמת, בניגוד לאינטרס שלו עצמו.

בשולי הדברים אביע פליאתי על כך, שעו"ד בן יעקב שומר, מאז ראשית שנת 1998, סכום של יותר מ - 13,000 $ במזומן, בכספתו, כספים השייכים להירשברג. הדבר מנוגד לאופן שבו על כונסי נכסים לשמור כספים המוחזקים בידיהם בנאמנות.

סופו של דבר:

1.     אני דוחה את תביעתה של הירשברג במסגרת ה.פ. 10108/99, לביטול החלק בהסכם הפשרה, המטיל עליה את חובת תשלום מס השבח.

2.     אני מורה לעו"ד בן יעקב לשלם לידי הירשברג סך של 53,375 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום שהתקבל סכום זה בידיו ועד למועד התשלום בפועל.

     מסכום זה יקוזז סכום של 23,319 ₪, ששולם למס שבח וזאת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום תשלומו.

3.     בנסיבות העניין הנני מחייבת את הירשברג בתשלום הוצאות משפט (אגרת המשפט) לעו"ד בן יעקב ב-ת.א. 126569/98.
     כן תישא הירשברג בשכ"ט עו"ד בן יעקב בסך 10,000 ₪ + מע"מ, ובשכ"ט בא כוחו של עו"ד שמחי בסך 10,000 ₪ + מע"מ.
     לסכומים אלו יצורפו הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום מתן פסק הדין.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הליך מתן הוראות

  2. מינוי כונס נכסים

  3. קבלת בקשת צו כינוס

  4. מה זה כונס נכסים ?

  5. צו כינוס נכסים לערב

  6. אישור 324 כונס נכסים

  7. צו כינוס בהסכמת הכונ"ר

  8. האשמות נגד כונס נכסים

  9. מינוי כונס נכסים זמני

  10. חוב מס שבח לכונס נכסים

  11. שחרור מייצוג כונס נכסים

  12. בקשה למתן צו כינוס זמני

  13. חזרה מהצעה בכינוס נכסים

  14. פטור ממס שבח כונס נכסים

  15. צו הכינוס לאחר קניית רכב

  16. ערובה להוצאות חברה בכינוס

  17. סמכות חקירה של כונס נכסים

  18. משרד עורכי דין כינוס נכסים

  19. צו כינוס נכסים בפשיטת רגל

  20. כיסוי ביטוחי בכינוס נכסים

  21. בקשת כונס נכסים לנתק חשמל

  22. בקשת כונס נכסים לאישור מכר

  23. התנאים למתן צו כינוס נכסים

  24. מינוי כונס נכסים על מקרקעין

  25. בקשת כונס נכסים לאישור הסכם

  26. פיקוח מפרק חברה על כונס נכסים

  27. פטור מס שבח מינוי כונס נכסים

  28. מינוי כונס נכסים מטעם הנושים

  29. סמכות כונס נכסים לפטר עובדים

  30. בקשה לביטול מכר בכינוס נכסים

  31. התיישנות תביעה נגד כונס נכסים

  32. פינוי דירה שכורה בכינוס נכסים

  33. חיוב קופת כינוס בתשלומי ארנונה

  34. דמי תיווך על דירה בכינוס נכסים

  35. צו כינוס לנכסים עקב הסתבכות מעסק

  36. דחיית בקשה למתן צו כינוס נכסים

  37. ביטול צו כינוס בהליכי פשיטת רגל

  38. פעולות כונס נכסים ללא הצדק סביר

  39. בקשה לדחות מתן תשובה לכונס נכסים

  40. תיקון ליקויי בטיחות בכינוס נכסים

  41. צו לכינוס נכסים בגין חובות מוצהרים

  42. התנגדות הכונ"ר למתן צו כינוס נכסים

  43. חוב מס רכוש של חברה בכינוס נכסים

  44. זכות טיעון לפני מינוי כונס נכסים

  45. תביעה נגזרת של חברה בכינוס נכסים

  46. העברת כספים מקופת הכינוס לנושה מובטח

  47. בקשה להצטרף כנושה לבקשה למתן צו כינוס

  48. העברת כספי פטור ממס שבח לכונס הנכסים

  49. מינוי שותף במשרד עורכי דין לכונס נכסים

  50. פירוק שיתוף בדירת מגורים על ידי כונס נכסים

  51. מינוי כונס נכסים אך ורק לצורך רישום בית משותף

  52. בית המשפט נתן צו לכינוס נכסים על פי בקשת החייב

  53. לא ראוי לשחרר כספים לחייב טרם שהושלם הליך הכינוס

  54. בקשת כונס להימנע מלמלא אחרי הוראות צווי העיקול

  55. טענה כי התנהלות הכונס הביאה דווקא לירידת ערך הנכס

  56. נקבע כי יש להמשיך בהליכי הכינוס חרף סילוק החוב לנושה המובטח

  57. כל עוד לא אושרה ההצעה בידי כונס הנכסים עדיין היא בגדר הצעה בלבד

  58. כללי פשיטת הרגל (מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם) התשמ"ה-1985

  59. האם ביהמ"ש המחוזי קבע סכום הוצאות כולל אשר התייחס גם לשכ"ט הכונס

  60. נטען כי הדירה נשוא צו הכינוס נפרצה ושופצה במהלך הליך המכירה בלי רשות

  61. תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ''א-1981

  62. נטען כי בקשת הכינוס הוגשה שלא כדין שכן טרם חלפו 6 חודשים ממועד התשלום הראשון

  63. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון