חוב בהליך פשיטת רגל

סעיף 71 (א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 מגדיר מהם חובות בני תביעה בהליך זה; המדובר בחובות "קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו". מלשון הסעיף ברי, כי על מנת שחוב יהיה בר תביעה בפשיטת רגל, יש להוכיח כי החוב או ההתחייבות קדמו למועד שבו ניתן הצו לכינוס נכסי החייב. ##להלן החלטה בנושא חוב בהליך פשיטת רגל:## 1. החייב מבקש לכלול את חובו למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (להלן: "המרכז לגביית קנסות" ו/או "המדינה") במסגרת הליך פשיטת רגל ובכך לעכב את הליכי הגבייה הננקטים נגדו בגין קנס, שהוטל עליו, בעקבות הרשעתו בעבירות של אי הגשת דוחות למס הכנסה. 2. צו לכינוס נכסי החייב, ניתן ביום 5.6.02. טענות הצדדים 3. לטענת החייב, במועד הכינוס חובותיו לרשויות המס עמדו על סך כמיליון ₪, בגין אי הגשת דוחות לשנים 1998 עד 2001. במסגרת ההליך ביקש החייב להקטין את החובות למס הכנסה ע"י הגשת דוחות מתאימים לאותן שנים. בעקבות זאת הועמד לדין ונדון בין השאר לקנס כספי. עוד טוען החייב כי בסמוך למועד הגשת הבקשה נשלחה לביתו פקודת מאסר ע"ס 17,000 ₪ בגין אותו חוב. לטענת החייב "החוב נשוא התיק הינו חוב שנוצר כתוצאה ממחדל של החייב בשנים שעובר למתן צו הכינוס ועל כן יש מקום להכניס את החוב למרכז לגביית קנסות לסך החובות בני התביעה בפשיטת רגל". 4. בתגובה תמציתית ביותר ובלתי מנומקת, טען ב"כ הכונ"ר כי לדעתו החוב הוא אכן חוב בר תביעה בהליך הפש"ר ומשכך, יש מקום להכלילו במסגרת ההליך ולעכב את הליכי הגבייה בהתאם. 5. המרכז לגביית קנסות התנגד לבקשה. לשיטתו, החובה לתשלום הקנס התגבשה רק במועד גזר הדין (1.2.04). מאחר וגזר הדין ניתן לאחר צו הכינוס, הרי שהחוב איננו בר תביעה בהליך פשיטת רגל. כלשונו: "החובה לתשלום קנס, נוצרה רק עם גזר הדין - כשנה ושמונה חודשים לאחר מתן צו הכינוס ועל כן אין המדובר בחוב בר תביעה". כן נטען כי "קבלת הבקשה והכללת החוב כחוב בר תביעה במסגרת הליך פשיטת הרגל, משמעה ריקון גזר הדין שניתן כנגד המבקש מתוכן, והענקת מתנה למבקש בדרך של התחמקות מסנקציה של מאסר באם הקנס לא ישולם". דיון ומסקנות 6. סעיף 71 (א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 מגדיר מהם חובות בני תביעה בהליך זה; המדובר בחובות "קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו". מלשון הסעיף ברי, כי על מנת שחוב יהיה בר תביעה בפשיטת רגל, יש להוכיח כי החוב או ההתחייבות קדמו למועד שבו ניתן הצו לכינוס נכסי החייב. 10. המרכז לגביית קנסות הפנה למספר פסקי דין, ביניהם ע"א 106/60 שכטר נ' הנאמן בפשיטת רגל של א. שכטר ואח', פ"ד טו(1) 173. בעניין שכטר נדון מעמדו של חוב בשל קנס שנגזר על החייב לאחר צו הכינוס. באותה פרשה, החייב שילם את סכום הקנס והנאמן עתר בבקשה להחזיר הסכום לקופת הפש"ר, לטובת הנושים. דברי הנשיא אגרנט שם, טובים גם לענייננו: "אמת, כי העבירה גוררת את עונש הקנס - qua עונש - ביום שבו היא בוצעה... אולם משהוטל הקנס, הרי הוא יונק את חיותו כחוב אזרחי אך ורק מגזר הדין שקבע אותו, ולכן אך ורק מזמן צאתו של גזר הדין הזה" (185ו). (ראו גם ע"א 92/76 בן-ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1), 164 ואח', שם נקבע כי קנס שהוטל לפני הליך פש"ר הינו חוב בר תביעה בהליך הפש"ר. מכאן שקנס שהוטל לאחר הליך פש"ר, אינו חוב בר תביעה בהליך פש"ר). 11. בהתאם להלכת בית המשפט העליון בעניין שכטר, שלא השתנתה, יש מקום לקבוע כי עד למועד גזר הדין לא ניתן לדבר על חוב שהתגבש, ודאי לא בסכום קצוב. אומנם מחדלי החייב, בתקופה שקדמה להליך, הם שהובילו בסופו של דבר להעמדתו לדין פלילי ולהטלת הקנס. ברם, ודאי שאם ביהמ"ש היה נמנע מלגזור על החייב קנס כפי שגזר והיה פוסק אחרת, שאלה זו כלל לא היתה מתעוררת ומובאת בפניי. לכאורה לא הייתה מניעה שביהמ"ש בהליך הפלילי היה גוזר על הנאשם מאסר בפועל. יתכן שהמשמעות של הטלת קנס שהחייב איננו יכול לשלמו, הנה הפעלת הסנקציה שנקבעה בגזר הדין תמורת הקנס. 12. הנאשם הועמד לדין בת.פ. 2822/03 שלום חיפה, בגין ביצוע עבירות של אי הגשת דוח במועד, עבירות לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א- 1981. ביום 1.2.04 הגיע החייב עם המאשימה לעסקת טעון לפיה "יודה, יורשע ויוטלו עליו 10,000 ₪ שישולמו בשיעורים שביהמ"ש יקבע וכן מאסר על תנאי לשיקול דעת ביהמ"ש". בהתאם לכך גזר עליו ביהמ"ש קנס בסך 10,000 ₪ או 45 ימי מאסר תמורתם. ביהמ"ש גם איפשר לנאשם (החייב) לשלם את הקנס ב-20 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 15.2.04. בטעון לעונש הבהיר הנאשם כי הנו פושט רגל, הציג את החלטת בית משפט שלפשיטת רגל לפיה חוייב בתשלום חודשי וטען: "אני מבקש שאת הקנס אבקש בסדר גודל של 20 תשלומים שבהם אוכל לעמוד. ...אבקש לאמץ את הסדר הטעון". החייב לא עמד בתשלום הקנס. משכך בהתאם לחוק נוסף עליו "קנס" פיגורים והמשיבה מבקשת לפעול לאכיפת ביצוע גזה"ד באמצעות מאסרו של הנאשם/ החייב. 13. החייב כמובן לא הצהיר על חוב בגין קנס לרשויות המס עת הגיש את בקשתו במסגרת הליך זה. חוב זה "נולד" לאחר שהחל ההליך. אלמלא דאג החייב להסיר את מחדליו ולהקטין את חובו לרשויות המס, ממילא לא היה ראוי כלל להכלל בהליך פשיטת הרגל, שכן חובות בסכום כה גבוה לרשויות המס, הנם חובות שנוצרו בחוסר תום לב ומאיינים תועלת לנושים בהליך. לפיכך וודאי שלא ראוי לאפשר לחייב לחמוק מריצוי העונש, עקב קיומו של הליך פש"ר. בפרט שמדובר בעונש שביהמ"ש גזר עליו, בהסכמתו ולבקשתו לכבד את עיסקת הטעון וטעוניו כאמור לעיל. סוף דבר 14. לפיכך בקשת החייב נדחית. החייב הציע הצעה לצורך הפטר מחובותיו, במסגרתה הציע להשלים סכום נוסף לנושיו על מנת שיוכל לפתוח דף חדש ולחדול לשלם את הסכום החודשי ( 3,000 ₪) לקופת פשיטת הרגל. בכפוף לכך שהחייב יתמיד בתשלום החודשי לקופת פשיטת הרגל כפי שנקבע, הוא רשאי לשלם את הקנס למשיבה על מנת להימנע ממאסרו. לכל היותר, תעוכב האפשרות שלו לקבל הפטר, עד שיוכל לגייס סכום מתאים גם לטובת נושיו. לפנים משורת הדין, אינני עושה צו להוצאות. חובפשיטת רגל