היטל פיתוח מסילות ברזל

האם ניתן לראות במסילות הברזל והשטחים הצמודים אליהן כדרכי מעבר ציבוריות, ומשכך פטורים מתשלום היטלי פיתוח שונים, או שמא יש לכלול אותם בגדר המונח הקבוע בחוקי העזר "דרך מעבר שאינה ציבורית", שאז ברות חיוב הן בהיטלים הנ"ל.

להלן פסק דין בנושא היטל פיתוח מסילות ברזל:

פסק דין

1.     העותרת חויבה ע"י המשיבה בתשלום היטלי פיתוח שונים בגין קרקעות שהיא מחזיקה (בגוש 4027 חלקה 43), אשר בשטחן עוברות או מונחות מסילות הברזל בתחום העיר לוד.
סכומי החיוב הגבוהים (למעלה מ-30 מליון ש"ח) שהוטלו ע"י המשיבה, לראשונה מאז ומעולם, הניעו את העותרת להגיש עתירה זו בה היא עותרת להצהרה, לפיה חיובה בגין שטחי קרקע אלה אינו כדין וכי יש לפטור אותה מתשלום היטלים כלשהם בגין שטחי מסילות הברזל המוחזקים על ידה.
מדובר בהיטל תיעול, היטל סלילת רחובות והיטל הנחת צנרת מים (להלן: "היטלי פיתוח") וכן היטל ביוב שבעניינו מתקיימים דיונים בערכאה אחרת.
לציין כי לגבי היטלי הפיתוח השונים שהושתו על העותרת בגין מבנים שונים שהיא מחזיקה בתחום העיר לוד, הושג הסדר בין הצדדים ועל כן אינם כלולים בגדר המחלוקת שנותרה להכרעה בעתירה זו (ראה סעיף 1 לסיכומי העותרת).

2.     בתחילת הדיון הוריתי על פיצול הדיון בעתירה באופן שראשית תידון ותוכרע הסוגיה העקרונית והיא:


     "האם הדין מתיר חיוב בהיטלי סלילת רחובות, תיעול ואגרת הנחת צנרת מים על שטחים השייכים לעותרת ואשר בהן עוברות או מונחות מסילות ברזל ו/או השטחים הצמודים להם" (עמ' 1 לפרוטוקול).

3.     היטלי הפיתוח השונים מוטלים על בעלי נכסים, או המחזיקים בהם, ע"י המשיבה מכח חוקי העזר השונים שהיא, כמו גם רשויות מוניציפליות אחרות, התקינו, במהלך השנים.
     חוק עזר לוד (סלילת רחובות) התש"ס-2000 קובע בסעיף 2 על מי נטל היטל סלילת הכבישים ובשל איזה צורך:

     "(א) היטל שיעודו כיסוי הוצאות העיריה לסלילת רחובות בתחומה,
בלי התייחסות מיוחדת לעלות ביצוע עבודות סלילה של רחוב
פלוני הגובל בנכס.
(ב) היטל סלילת כבישים יוטל על בעל נכס הגובל..."

     סעיף 2 לחוק עזר ללוד (תיעול) התש"ס-2000 קובע באופן דומה כי:

     "(א) היטל תיעול נועד לכיסוי הוצאות העיריה לביצוע עבודות
תיעול בתחומה, בלי זיקה מיוחדת לעלות ביצוע עבודות
תיעול המשמשות את נכס החייב..."
     (ב) היטל תיעול יוטל על בעל הנכס..."

     סעיף 9 לחוק עזר ללוד (אספקת מים) קובע:

     (א) היטל הנחת צינורות נועד לכיסוי הוצאות העיריה
לפיתוח מפעל מים בתחומה, בלא זיקה מיוחדת לעלות
ביצוע עבודות הנחת צינורות המשמשת את נכס
החייב...
     (ב) היטל הנחת צינורות יוטל על כל בעל הנכס..."

     כל שלושת חוקי העזר הנ"ל מחילים על "נכס", אשר על בעליו מוטלים ההיטלים הנ"ל, את ההגדרה המופיעה בסעיף 269 לפקודת העיריות (נוסח חדש). לצורך הרחבת "מעגל החייבים", נוספה בחוקי העזר הנ"ל הגדרה, כך ש"נכס", בר חיוב, על פיה הוא: "המצוי בתחום העירייה כמשמעותו בסעיף 269 לפקודה (פקודת העיריות - נ.י.), לרבות דרכי מעבר שאינן ציבוריות" (ראה סעיפי ההגדרות בחוקי העזר הנ"ל).

     סעיף 269 הנ"ל מגדיר:

     "נכסים - בניינים וקרקעות שבתחום העיריה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט רחוב."     

4.     טוענת העותרת כי מסילות הברזל והשטחים הצמודים אליהן, הינם מבחינת "רחוב", שכן הן משמשות את הרכבת להסעת הציבור הרחב. בשטחים אלה עוברים מדי יום המונים, המשתמשים בשרותי הרכבת, לנסיעה ממקום למקום. לפיכך, כך לטענת העותרת, פטורים שטחים אלה מחיוב בהיטלי הפיתוח לפי חוקי העזר הנ"ל, בהיותם "רחוב", אשר הוצא מתחולת ההגדרה של "נכסים" לפי סעיף 269 ועל כן אינו בר חיוב בהיטלים על פי החוקים הנ"ל.

5.     מסעיפי ההגדרות בחוקי העזר הנ"ל ובסעיף 269 לפקודת העיריות, עולה כי כל בעלי הנכסים בתחומי המשיבה הם ברי חיוב בהיטלים, אלא אם כן, הנכס הוא "רחוב" (לפי סעיף 269), או "דרך מעבר שאינה ציבורית", (כאמור בסעיפי ההגדרות של חוקי העזר).

     אין ספק כי בהוציאו מכלל הנכסים ברי החיוב "רחוב", תוך הדגשה או הבהרה (בחוקי העזר הנ"ל), כי "דרך מעבר שאינה ציבורית" היא ברת חיוב בהיטלים, הבהירו המחוקק ומחוקק המשנה בעקבותיו (בהרחיבו את הגדרת "נכס" והחלתה אף על דרך מעבר שאינה ציבורית), הבהר היטב, את כוונתם ורצונם לפטור מתשלום היטלי פיתוח, כמו גם חיובים מוניציפליים אחרים, שאינם מעניינינו בעתירה זו, בעלי נכסים, או נכסים, שהם רחובות או דרכי מעבר, בעלי צביון ציבורי, המשמשים את הכלל לצרכי מעבר ותנועה, והמחברים את חלקי העיר או השכונה ליחידה אחת.

     ברור, אם כך, כי מתשלום בהיטלי הפיתוח הנ"ל, פטורים נכסים הנמצאים בתחום שיפוטה המוניציפלי של המשיבה, שהם "רחובות" או "דרכי מעבר" ציבוריים.

6.     האם ניתן לראות במסילות הברזל והשטחים הצמודים אליהן כדרכי מעבר ציבוריות, ומשכך פטורים מתשלום ההיטלים, כפי שגורסת העותרת, או שמא יש לכלול אותם בגדר המונח הקבוע בחוקי העזר "דרך מעבר שאינה ציבורית", שאז ברות חיוב הן בהיטלים הנ"ל, כגירסת המשיבה.

     המחוקק כלל את מסילות הברזל במונח "דרך" אותה הגדיר בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965.

     "דרך - תוואי למעבר רכב, הולכי רגל או בעלי חיים, לרבות מסילת ברזל, אי תנועה, קיר תומך קיר או סוללה למניעת רעש וכן תעלה, חפיר ומעביר מים בצד הדרך או מתחת לה ולרבות מתקני דרך".

     אמנם בחיקוק ספציפי שאינו רלוונטי לעניינינו מדובר, אלא שבהעדר הגדרה אחרת ל"דרך" בפקודת העיריות או בחוקי העזר הנ"ל יש לאמץ הגדרה זו ולראות במסילות הברזל כ"דרך" אף בעניינינו.
     מלשון ההגדרה עולה כי המחוקק ראה ב"דרך" כל תוואי שנועד למעבר הציבור הרחב (ואף מעבר של בעלי חיים), לרבות מתקנים לצידי התוואי, המשמשים את התוואי עצמו, כמו אי תנועה, תעלות או מעבירי מים.
     מדוע, איפוא, "יגרע" חלקן של מסילות הברזל מכלל הגדרה זו.

על פי פקודת הפרשנות (נוסח חדש) ניתן לראות במסילות הברזל משום "דרך", או "רחוב", הכוללים הן כביש, שדרה, סימטה וכדומה, והן "... כל מקום פתוח שהציבור משתמש בו או נוהג לעבור בו, או שהציבור נכנס אליו או רשאי להכנס אליו".

ניתן, אם כך, לראות במסילות הברזל (והשטחים הצמודים אליהם) - כדרכים בהן משתמש הציבור ו/או נוהג לעבור בהן.

7.     האם "דרכים" אלה "ציבוריות" הן אם לאו.
הפסיקה שדנה בסוגיה זו, בהקשרים שונים, בחנה שאלה זו מנקודת המבט של זהות המשתמש או הנהנה מהנכס אותו פטר המחוקק מתשלום ארנונה או היטלים שונים.
כך נקבע בע"א 9368/96 מסילרון - עיריית קריית ביאליק (פד"י נ"ה (1) 156).

"שחרור המחזיק ב"רחוב" מתשלום ארנונה מותנה, איפוא, בזהות הנהנה מהנכס ומהשרותים שמספקת הרשות המקומית לנכס. אכן אם הנהנה הוא המחזיק בנכס אין מדובר ב"רחוב" ואם הנהנה הוא ציבור בלתי מסוים, הרי שהנכס הוא בגדר "רחוב" והמחזיק בו פטור מחובת תשלום הארנונה בגינו".
ובהמשך:
"הנישום שיחויב במס הארנונה צריך להיות הנהנה העיקרי מן השרותים שמספקת הרשות המקומית לאותו נכס".
     
     הארנונה תוטל על הנהנה העיקרי בלבד ולא על הנהנה הבלעדי. כך קבע, כאמור, בית המשפט העליון בפרשת מליסרון הנ"ל.
ראה גם פסק הדין בע.מ.נ. 406/04 קלאב מרקט - מנהלת הארנונה עיריית חדרה דינים מחוזיים ל"ה (5) 65.

המבחנים שקבעה הפסיקה מתייחסים, אמנם, לחיובי ארנונה על פי פקודת העיריות, אך אלה נקבעו לגבי "אותו רחוב" הפטור אף מתשלום ההיטלים, כאמור לעיל, לפי סעיף 269 הנ"ל.
סבור אני, כי יש לאמץ מבחנים אלה לצורך בחינת השאלה האם מסילות הברזל, הן בגדר דרך מעבר ציבורית או "רחוב", אשר כלל הציבור הוא הנהנה או המשתמש העיקרי בהן, או שמא הנהנית העיקרית מהשטחים התפוסים ע"י מסילות הברזל, היא העותרת עצמה ועל כן יש להטיל עליה תשלום ההיטלים.

אמנם, העותרת מפיקה רווחים מהפעלת הרכבת והנעתה על גבי מסילות הברזל (בהנחה שכך הוא), אך לא יכול להיות ספק באשר לזהות הנהנה העיקרי משרותי התעבורה שהיא מספקת. מסילות הברזל שנפרשו, ועדיין נפרשות, בכל רחבי הארץ, נועדו, בדרך כלל, לשמש את הציבור הרחב.
פיתוח רשת הרכבות, שאף הן, כמו שרותי התחבורה הציבורית האחרים, נועדו לשימושו של כלל ציבור הנוסעים, אינו ניתן לביצוע ללא הנחת מסילות ברזל על שטחי קרקע כאלה או אחרים. ניתן לומר, אם כך, כי עיקר השימוש במסילות הברזל, ולמעשה, השימוש הבלעדי בהן נועד להסעת הציבור הרחב ומטעניו.
בהחלט ניתן להגדיר את שרות הרכבות שמפעילה העותרת ושאותן היא משנעת באמצעות מסילות הברזל, כמוביל ציבורי המשמש את כלל הציבור, אף אם עבור שרותי הסעה אלה גובה היא תשלום ואף אם היא מפיקה משרות זה רווחים.
ראה ע"א 1439/90 מדינת ישראל (רכבת ישראל) - הום ביטוח בע"מ פד"י מ"ז (2) 346 בעמ' 359.
כן ראה לשם השוואה את פסק הדין בע"פ 1686/04 (חיפה) חרמון נ' מ"י - דינים מחוזיים ל"ה (1) 194 וע"פ 1328/04 המצוטט שם, המייחס לכביש 6, בעל האפיונים הדומים לאלה של מסילות הברזל, לרבות גביית אגרה עבור הנסיעה בו, אופי של דרך ציבורית או דרך מעבר ציבורית.

8.     בחינת אופי פעילותן של הרכבות, אותן מפעילה ומשנעת העותרת באמצעות מסילות הברזל שהונחו ברחבי הארץ, ובתחום שיפוטה של המשיבה בכלל זה, מוליכה למסקנה, שדומות לה נקבעו בפסיקה בהקשרים שונים, לפיה מסילות הברזל והשטחים הצמודים אליהן משמשות, בעיקר, אם לא באופן בלעדי, את כלל הציבור ועל כן יש לראות בהן דרכי מעבר ציבוריות (או רחובות), אותן יש לפטור מתשלום היטלי פיתוח על פי חוקי העזר הנ"ל.
מסקנה זו מתייחסת למסילות הברזל בהן עושה שימוש העותרת, לשם הסעת ציבור הנוסעים ושינוע מטעניו. זאת להבדיל ממסילות ברזל המשמשות בעיקר להסעה ושינוע מטענים למפעלים או ליעדים "פרטיים", אשר הציבור אינו עושה בהן כמעט שימוש, אשר לגביהן לא ניתן לומר כי עיקר השימוש בהן נועד לציבור הרחב.

9.     העובדה כי מסילות הברזל והשטחים הצמודים אליהן, בעיקר אלה המונחות בתחומי הערים ומקומות הישוב השונים מגודרות, באופן שנמנעת מהציבור הגישה החופשית אליהן, אינה שוללת את אופיין ומהותן, כדרך מעבר ציבורית.
על מסילות הברזל נעות רכבות המסיעות את כלל הציבור, מיעד אחד למשנהו, כשם שבכבישים (או ב"רחוב") נעים כלי הרכב הציבוריים המסיעים את הציבור הרחב.
האם גידור מסילות ברזל שתכליתו השגת בטיחות מירבית ומניעת תאונות שולל את התוואי שבו הן מונחות, כדרך מעבר ציבורית.
התשובה השלילית לשאלה זו מתבקשת מאליה.

אופיה הציבורי של דרך מעבר, ומסילת ברזל בכלל זה, נקבע על פי מבחן השימוש ומיהות המשתמשים בה ובתוואי בו היא עוברת ולא תוך בחינת קיומה, או אי קיומה, של גדר בטיחות המונעת חדירת עוברי אורח, או מכוניות תועות, לתוואי המסילה.
(ראה לענין זה בג"צ 764/88 דשנים וחומרים כימיים בע"מ נ' עיריית קריית אתא פד"י מ"ו (1) 793 בעמ' 808).

10.     סוף דבר:
     המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא כי עתירה זו, בדין יסודה.

הדין (סעיף 269 לפקודת העיריות הנ"ל וחוקי העזר הנוגעים בדבר) פוטר את העותרת מתשלום היטלי הפיתוח הנ"ל בגין השטחים המוחזקים על ידה אשר בהם, או בצמוד להם, עוברות או מונחות מסילות ברזל.

המשיבה תשלם לעותרת את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של -.10,000 ש"ח בצרוף מע"מ ובצרוף ריבית והפרשי הצמדה מהיום עד התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת אזור פיתוח

  2. היטל פיתוח מסילות ברזל

  3. החזר עלויות עבודות פיתוח

  4. תביעה לתשלום הוצאות פיתוח

  5. הצעת חוק ערי ואזורי פיתוח

  6. פיתוח יישובים ערביים בנגב

  7. אגרת עבודות פיתוח ציבוריות

  8. תשלום יתר בגין הוצאות פיתוח

  9. הצעת חוק לפיתוח הנגב והגליל

  10. האם שווי עסקה כולל דמי פיתוח

  11. חוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991

  12. חוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993

  13. קביעת עיר פיתוח לפי מצב כלכלי חברתי

  14. חוק רשות פיתוח (העברת נכסים), תש"י-1950

  15. התנגדות להיתר בנייה לפיתוח טיילת בחוף הים

  16. התנגדויות למפלס הכניסה הקובע ופיתוח במקרקעין

  17. הסכם לבצע עבודות עפר ופיתוח לפי תוכנית אדריכלית

  18. עם סיום בניית הבית לא הסתיימו עבודות הפיתוח והתשתית

  19. הודעה על החלטה 795 בדבר העברת זכויות במהלך הסכם פיתוח

  20. רכישת בעלות בחלקה בהתאם להסכם פיצוים שנערך עם רשות הפיתוח

  21. תקנות מס הכנסה (ישובי פיתוח) (הארכת מועדים), התש''ן-1990

  22. חוק לתיקון פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), תשי"א-1951

  23. תקנות מס הכנסה (ניכויים בשל דמי לינה או שכירת דירה באיזור פיתוח), תשל''ז-1977

  24. תקנות מס הכנסה (הנחות ממס על הכנסות בשטחי התישבות חדשה ובשטחי פיתוח), תשל''ו-1975

  25. הודעה על החלטה בדבר תשלום פיצויים לבדואים בנגב בשל פינוי קרקע שהם מחזיקים, הנדרשת לצרכי פיתוח

  26. תקנות מס הכנסה (הנחות ממס על הכנסות בשטחי התיישבות חדשה ובשטחי פיתוח) (הוראת שעה), התשנ''ד-1994

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון