דו''ח לא נכון ללא הצדק סביר - עבירת מס

להלן פסק דין בנושא דו"ח לא נכון ללא הצדק סביר: פסק - דין השופט זלוצ'ובר: 1. ביום 26.3.03 זוכה המערער בבית המשפט השלום באשקלון (כב' השופט רענן בן-יוסף) מהמיוחס לו בכתב האישום שהוגש נגדו בת.פ. 4281/01, בגין עבירה של דו"ח לא נכון ללא הצדק סביר - עבירה בניגוד לסעיף 217 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] תשכ"א-1961. ביום 5.11.03 התקבל, בהסכמת הצדדים, ערעור המדינה (ע.פ. 7168/03). ופסק הדין קבע: "... מבטלים את הכרעת הדין של בית משפט קמא מיום 26.3.01 (צ"ל 26.3.03-נ.ז.) ומאשימים את המשיב בביצוע עבירה לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] בהתאם לכתב האישום שהוגש בבית המשפט קמא. התיק יוחזר לבימ"ש קמא על מנת שישמע טיעונים לענין העונש והמשיב יהיה זכאי לבקש את ביטול ההרשעה, וזאת מבלי שערכאה זו תקבע עמדה בקשר לכך ובהמ"ש יהיה רשאי לבטל את ההרשעה בדין, אם ימצא לנכון לעשות זאת לאחר שישמע את עמדת הצדדים. בית המשפט יגזור את דינו של המשיב, לאחר שישמע את טענות הצדדים." ביום 18.1.05 לאחר ששמע את טענות הצדדים וקיבל תסקיר שרות מבחן, דחה כב' ביהמ"ש קמא את בקשת המערער לבטל את הרשעתו ולהסתפק בקביעה שביצע את העבירה אך לא יורשע ולחייבו בביצוע של"צ. בית משפט השלום, דן את המערער למאסר בפועל של חודשיים, אותו עליו לרצות בעבודות שירות, 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירות על פקודות מס הכנסה וקנס בסך 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתם, בעשרה תשלומים חודשיים שווים. על גזר דין זה, הוגש הערעור שבפנינו. כאשר המערער מבקש את שביקש בבימ"ש קמא - לבטל את עונשי המאסר, להסתפק בקביעה שהמערער ביצע את העבירה אך להמנע מהרשעתו תוך חיובו לבצע של"צ. 2. ב"כ המערער טען בפנינו, כי שעה שבעת הדיון בערעור הראשון (ע.פ. 7168/03), הסכימו הצדדים למה שהסכימו, המשיבה לא הודיעה על התנגדותה לכך שבבית משפט קמא ינתן פסק דין ללא הרשעה וטענה זאת לראשונה רק כשהוזמן התסקיר. לטענת ב"כ המבקש, יש לראות בכך מעין התחייבות באשר לעמדת התביעה בביהמ"ש קמא. לטענת ב"כ המערער אין כל בסיס בפרוטוקול הדיון או בהחלטת ביהמ"ש המחוזי בע.פ. 7168/03. 3. הקווים המנחים להחלטה בסוגיה שבפנינו הותוו בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל , פ"ד נב(3), 337 ,עמ' 341-342: "...שיקומו של נאשם - הגם שהוא מהווה שיקול מהותי שלציבור כולו עניין בו - הינו אך אחד משיקולי הענישה, שאליו מתווספים שיקולים אחרים הנובעים מאופיה של העבירה. אכן, ענישתו של נאשם היא אינדווידואלית, ובית-המשפט בוחן עניינו של כל נאשם ונאשם ואינו קובע את עונשו אך על-פי מהות העבירה. ואולם, מהותה של העבירה, הצורך בהרתעת הרבים, ובעבירות שקורבנן אינו הפרט אלא הציבור כולו אף הוקעת מעשי העבירה - בצירוף מדיניות ענישה אחידה ככל האפשר על -יסוד שיקולים אלה - כל אלה משמשים כגורמים העלולים לגבור אף על שיקומו של הנאשם. הימנעות מהרשעה אפשרית איפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם; ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל." 4. בית המשפט קמא קבע : "שרות המבחן בא בהמלצה לסיים את ההליכים ללא הרשעה כאמור עם עבודות של"צ. עם כל הדברים האלה, פסיקתם של בתי המשפט, כל הפסיקה שהוצגה לי וגם אחרת, תוך שהיא מדגישה את העובדה שעבירה בניגוד לסעיף 217 לפקודת מס הכנסה הינה מהעבירות הקלות שבפקודה העונש המקסימלי עליה הוא שנתיים מאסר, יש לנהוג כלפיה כעבירת מס עם מדיניות של ענישה ההולמת עבירות מס דהיינו גם ענישה של מאסר בפועל." הדברים לעיל נכונים. כך פסק כב' ביהמ"ש העליון בנוגע לעבירה הנידונה וגם כאשר דובר בעבירות על פקודת מס הכנסה שבצידן עונש מקסימלי הנמוך אף מהעונש שבעבירה שבפנינו. (ראה למשל רע"פ 3137/0 חג'ג' נגד מדינת ישראל ,תק- על 2004 (2), 617 וכן ראה ע"פ 6016/93 צרשניה נגד מדינת ישראל, פ"ד מח(4) 268). אכן מדובר, בדרך כלל, בעבירות המחייבות הרשעה וענישה משמעותית, בשל פגיעתן הרעה בקופת הציבור ובאפשרותן של הרשויות לגבות מס אמת ובשל הצורך להלחם באותה מעין לגיטימציה חברתית הניתנת, לצערינו, לעבריינים בעבירות מס. 5. בעניינו של המערער הוגש תסקיר שרות מבחן ממנו עולה כי הוא בן 43, אב לחמישה בטווח הגילאים 3-19, אשר בשל ניהול העסק הכושל צבר חובות רבים וכיום מועסק ע"י משרד העבודה בהוראה בקורסים להכשרת טכנאי מחשבים ורשתות תקשורת. המערער מוכר, עפ"י התסקיר, כרב בקהיליית חב"ד ומנהל בית כנסת. שרות המבחן התרשם, כי מדובר באדם בעל ערכים נורמטיביים ופועל באורח תקין בחברה. שרות המבחן סובר, כי ההליך המשפטי, גרם קושי רגשי למערער וכן מציין את דברי המערער, כי הוא חולה בלחץ דם גבוה המיוצב ע"י תרופות. שרות המבחן סובר, כי יש להמנע מהרשעה שכן להערכתו להרשעה, השלכות רבות על מהלך חייו בקהילה, במסגרת המשפחה ועל דימויו העצמי ותדמיתו. הרשעה, לדעתו, עלולה לחבל בכוחותיו ועל כן, ההמלצה היא להסתפק ב-150 שעות של עבודה במסגרת השרות לתועלת הציבור ביחידה לקידום נוער כחונך ולימוד מחשבים. 6. לא מצאתי בטענות בא כח המשיב או בתסקיר שרות המבחן הצדקה לסטיה הממשית המבוקשת מהמקובל בדבר הרשעה בעבירה בה עסקינן. לא די לענין זה, במיוחד בעבירות מס, בטיעון המעורפל שההרשעה "...לדבריו עלול לפגוע בו הן חברתית והן במסגרת תעסוקתית עכשוית או בעתיד. לדבריו הרשעה עלולה לחבל באפשרות להוציא אל הפועל... יכולתו המקצועית בתחום המיחשוב והאלקטרוניקה". נסיבותיו האישיות של המערער אינן שונות מנסיבותיהם של מרבית עברייני המס. לא ראיתי מדוע נטען שהפגיעה במערער בעצם ההרשעה גדולה יותר מאשר במורשעים אחרים בנסיבות דומות, או מדוע וכיצד ההרשעה תפגע באופן חמור בסיכויי שיקומו (כפי שנקבע בע.פ. 2083/96 הנ"ל). 7. לא ראוי להמנע מהרשעה בתיק זה, אך אשר לרמת הענישה הראוייה לאחר הרשעה, נראה שניתן להקל מעט עם המערער בשל הנסיבות הבאות: א. הגם שמדובר בנסיבות שהמערער השמיט מהדו"ח שהגיש הכנסות מעיסוקו כעצמאי בתחום המחשבים סכום של 1,123,206 ₪, לשנת המס 95, הרי הוא דיווח על הכנסה זו הן למע"מ והן לביטוח הלאומי. בסופו של דבר ברור ומוסכם שלא רק שלא יכלה לצמוח למערער תועלת כלכלית כתוצאה מהעבירה, אלא הוא גם לא כיוון לכך. ב. המערער נעדר הרשעות קודמות. ג. המערער מתפקד בדרך כלל באופן נורמטיבי. ד. העבירה נעברה לפני כ- 10 שנים. ה. כפי שפירטתי, בתחילה, הנאשם זוכה על ידי בית המשפט קמא. לאחר שהערעור התקבל בשאלת ההרשעה הדיון הוחזר לבית המשפט קמא, ועתה חזר שנית לבית משפט זה בערעור על העונש. יש בכך אולי משום עינוי דין מסויים. ו. מצבו הכלכלי של המערער ומשפחתו קשה. נראה שהשתת עונש של מאסר, גם אם ירוצה בעבודות שירות, יש בו בנסיבות הענין, אולי, פגיעה במערער מעל הנדרש. 8. לאור כל האמור, הייתי מציע לחברי: א. לדחות את הערעור בכל הנוגע לבקשה להימנע מהרשעת המערער, להותיר על כנן את הוראות גזר הדין בבית המשפט קמא בנוגע לקנס ולמאסר המותנה. ב. לקבל את הערעור במובן זה שעונש המאסר בפועל שנקבע כי ירוצה בעבודות שירות - יבוטל. ג. לקבל את המלצת שירות המבחן בכך שהמערער יחוייב בביצוע שעות עבודה במסגרת השירות לתועלת הציבור, ביחידה לקידום נוער בתפקיד חונך ולימוד מחשבים. נראה שבנסיבות הענין ראוי להכפיל את מספר שעות השל"צ כך שיעמוד על 300 שעות. נ.זלוצ'ובר, שופט כב' השופט הנדל: אני מסכים. כב' השופט אלון: אני מסכים. אשר על כן הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט זלוצ'ובר. עבירות מסמיסים