בדיקת סחורה במכס

להלן פסק דין בנושא בדיקת סחורה במכס:

פסק דין

למי הסמכות להורות לאגף המכס והמע"מ לשנות מן השיטה בה הוא נוקט בבדיקתה של בוטנה המיובאת מטורקיה, זו השאלה העומדת לדיון.
רקע

  1.      התובעות מייבאות בטנה (פיסטוק חלבי) מטורקיה. בעת שמגיע משלוח של בטנה ארצה מעביר הנתבע 1 (להלן - 'אגף המכס') דוגמאות ממנו לבדיקה אצל הנתבע 2 (להלן - 'מכון התקנים'), על מנת לקבוע את הארץ, שבאדמתה גדלה הבטנה. בדיקה זו מקורה בחשש פן הבטנה באה מאיראן, והרי היבוא מאיראן - אסור.
  2.      לפני חודשים אחדים ייבאה התובעת 1 בטנה מטורקיה. אגף המכס בדק את המשלוח ומצא, כי מקור הבטנה איננו בטורקיה, ולכן תפס את המשלוח והוא מסרב לשחררו. מכאן באה תביעת התובעת 1, ובה היא עותרת לשחרור את הסחורה. לתביעתה זו הצטרפו התובעות האחרות, והרי כל השלוש הן מן העיקריות שביבואני הבטנה ארצה, והן מבקשות לתקוף את השיטה בה נבדקת הבטנה המגיעה ארצה מטורקיה. לטענתן - השיטה היא אמריקאית, וכבר בכך יש משום פסול, על שום שארה"ב, שהיא השלישית בעולם בגידול בטנה, מעוניינת לקדם את מכירת הבטנה הגדלה באדמתה - על חשבון זו הגדלה בטורקיה. לגופה של בדיקה הם טוענים, כי תוצאותיה ניתנות בוודאות של 95% ולא של 100%, ובכך היא לוקה.
  3.      הסעדים שנתבקשו בתביעה הם, איפוא, שניים: האחד - שחרור הבטנה שייבאה התובעת 1, והשני - הצהרה על הליקוי שבשיטת הבדיקה בה עושים הנתבעים שימוש (על מנת שלא יעשו בה עוד שימוש בעתיד).
  4.      ביום 28.2.2006 ביקשו התובעות לתקן את תביעתן. הבקשה באה על רקע ההסכמה אליה באו בעלי הדין, לפיה הבטנה שייבאה התובעת 1, זו שעוכבה בידי אגף המכס, תשוחרר, על מנת שתוחזר לספק הטורקי ממנו היא נרכשה. הסעד הבודד שהותירו התובעות בתביעתן הוא, לפיכך, הסעד ההצהרתי, זה שייעודו תקיפתה של שיטת הבדיקה בה נוקטים הנתבעים לזיהוי מקור הבטנה.

עמדות בעלי הדין בשאלת הסמכות העניינית
5.     עם שהוגשה התביעה ביקשתי את בעלי הדין כי יתנו את דעתם לשאלה, האם הסמכות לדון בה נתונה לבית משפט זה, או שמא לבג"ץ. התובעות נתנו את עמדתן, ובה הן עמדו על כך, שבית משפט אזרחי הוא בית המשפט המוסמך לדון בתובענה. לשיטתן - לבית המשפט המחוזי נתונים הכלים לבירור התובענה, על המחלוקת העובדתית שהיא מעלה. הם נתמכים בעמדתם זו בהליך שנתקיים בפני בית משפט זה באותו עניין ובין אותם בעלי דין (אצל כב' השופטת דר' נ' אפל-דנון בת.א. 699/99), הליך שסופו שנסתיים בהסכמה בין בעלי הדין ביחס לשיטת הבדיקה בהם ינקטו בעתיד הנתבעים. הם מפנים את תשומת הלב לפסיקה של בתי המשפט על דרגותיהם, ממנה הם מבקשים ללמוד, כי ראוי לה, לתובענה דוגמת זו שהניחו לפנינו, כי תתברר בבית משפט אזרחי ולא בבג"ץ, כשהם מדגישים את הכלים לבירור עובדתי, המצויים בידי בית משפט אזרחי אך לא בידי בג"ץ.
6.     אגף המכס נתן אף הוא את עמדתו, והיא נוגעת למספר ראשים. אשר להשבת הסחורה (סעד שאיננו עמנו עוד) הוא טען, כי הסמכות נתונה לבית משפט השלום, משום הוראת סעיף 192 לפקודת המכס. ואשר לסעד ההצהרתי אותו ביקשו התובעות טען אגף המכס, כי לבג"ץ אמנם נתונה סמכות עניינית לדון בו, באשר אנו מדברים בביקורת שיפוטית על החלטת רשות מינהלית, אלא שאם יועבר הדיון לבג"ץ - הוא ידחה את העתירה, על שום טעמים שונים שמונה אגף המכס בהרחבה בכתב העמדה שהגיש.
דיון
7.     אגף המכס, אין צריך לומר, הוא רשות מרשויות המינהל. מלאכת בדיקתה של הבטנה המיובאת מטורקיה, ובתוך כך - קביעת השיטה בה יש לעשות את הבדיקה, היא 'פעולה שלטונית מובהקת' (רע"א 7591/01 אלג'עברי נ. שר האוצר, תק-על 2003(2), 361). בתביעתן תוקפות התובעות בתקיפה ישירה את הפעולה השלטונית הלזו של אגף המכס. תקיפה ישירה שכזו של פעולה שלטונית נתונה לסמכותו הבלעדית של בית המשפט הגבוה לצדק. אין היא נתונה לסמכותו העניינית של בית משפט אזרחי.
8.     אמנם נכון הוא, כי בית המשפט העליון הכיר בעבר בקיומה של סמכות מקבילה בידי בתי משפט אזרחיים להיזקק לתקיפה ישירה של פעולה שלטונית, בעניינים דוגמת תכנון ובניה ומכרזים. אלא שהכרה זו לא הורחבה לעניינים הנוגעים לתקיפת פעולותיו של אגף המכס, פעולות אותן הוא מפעיל מכוח הסמכויות שניתנו לו בפקודת המכס. ואף אם נִרְאֶה את עמדתן של התובעות ככזו המבקשת להרחיב עתה את הסמכות המקבילה, על מנת שתחול גם בתחום המדובר, לבקשה שכזו אין מקום להיענות, ומסקנה זו נעוצה בחקיקתו של חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התשס"א-2000. על נסיון דומה להרחבת הסמכות המקבילה (בהפקעת מקרקעין) לאחר שנחקק החוק הנ"ל אמר בית המשפט העליון ברע"א 5664/04 מדינת ישראל נ. בן-גרא, כמנהל עזבונה של המנוחה שרה לוי ז"ל (טרם פורסם, נלקח מאתר 'נבו') מפי כב' השופט א' גרוניס:
'עם חקיקתו של חוק בתי משפט מינהליים, נפתחה הדרך לפעול באופן שיטתי ומסודר על מנת להקנות סמכות מקבילה לבתי משפט אלה בעניינים בהם הייתה נתונה סמכות ייחודית בידי בג"ץ...
כמובן, שמבחינה עקרונית עדיף המסלול שסלל חוק בתי משפט מינהליים על פני המסלול השיפוטי להכרה בסמכות המקבילה...'
ובהמשך, מפי הנשיא א' ברק:
'... [ש]לעת הזו נכון להתמיד עם הגישה שנקטנו בפרשת אלג'עברי, ולהותיר את הסמכות הבלעדית לדון בטענות מן הסוג שמעלה המשיב בבית המשפט הגבוה לצדק. הטעם לכך הוא, שהמסלול הראוי כיום לקביעת הסמכות העניינית בתובענות שנושאן הפקעה על-פי פקודת הקרקעות מצוי בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000. נוכח קיומו של החוק ובהתחשב בשנותיו הספורות, אין זה רצוי שבית המשפט יקבע כעת הלכות החורגות מתחום חלותו. לשם כך יש לקבוע את ההוראות המתאימות בחוק עצמו...'
[וראו עוד רע"א 3748/05 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ. שרת התקשורת - טרם פורסם, נלקח מאתר 'נבו', ולהלן - 'עניין בזק'].
9.     לסיכום דברינו עד כה, התובעות מבקשות לתקוף בתקיפה ישירה פעולה שלטונית שעושה אגף המכס, משמע השימוש שהוא עושה בשיטת בדיקה פלונית בקביעת מקור הבטנה המיובאת ארצה מטורקיה. הסמכות לתקיפה זו נתונה בידי בג"ץ באורח בלעדי. היא אינה נתונה לבית משפט אזרחי. הרחבתה של הסמכות המקבילה, על מנת שתחול גם על פעולותיו של אגף המכס, ראוי שתיעשה בדרך המלך שנפרצה עם חקיקת חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000.
10.     בשולי הדברים, למעלה מן הצריך, ובהתייחס לטענותיהן של העותרות אודות הצורך לערוך בירור עובדתי בעניין שהניחו בתביעתן, ומכאן ההצדקה להקניית סמכות מקבילה לבירור התובענה, אציין את הדברים הבאים:
     ראשית, קיומה של מחלוקת עובדתית גרידא אינה עשויה, היא לעצמה, להצדיק את הרחבתה של הסמכות המקבילה, וכדברי כב' השופט גרוניס בעניין בזק:
'... אותה פסיקה לא קבעה שבכל מקרה בו קיימת מחלוקת עובדתית מורכבת בקשר להחלטה מינהלית, ייפתחו שעריו של בית המשפט האזרחי על מנת לאפשר תקיפה ישירה של ההחלטה...'
     ועוד בהמשך:
'כל טענתה [של המבקשת דשם] היא שבמקרה הקונקרטי קיימת מחלוקת עובדתית מקיפה וכי יהא צורך בבירור עובדתי טרם ההכרעה. בכך לא היה די בעבר ומקל וחומר שאין די כיום, לאחר חוק בתי משפט לענינים מינהליים, על מנת שתוכר סמכותו של בית המשפט המחוזי לדון בתקיפה ישירה של החלטות מינהליות...'
     שנית אציין, כי לא התרשמתי, שהשאלה שהביאו התובעות להכרעה בתביעתן היא מסוג השאלות, המעלות מחלוקת עובדתית כזו, שאין בידי בג"ץ הכלים להתמודד עמה. על כלים אלה עמד כב' השופט גרוניס בעניין בזק לאמור:
'אכן, אין להתעלם מכך שככלל בית המשפט הגבוה לצדק אינו מקיים בירור עובדתי. ברם, בידי בית המשפט מצויים כלים דיוניים שונים המאפשרים להתמודד עם מקרים בהם יריעת המחלוקת העובדתית הינה רחבה ודורשת בירור טרם ההכרעה. לעיתים קרובות אף מתברר שאין הדבר כצעקתה. גם אם יתברר שהשגותיה של המבקשת תדרושנה בירור עובדתי, ברי כי בית המשפט הגבוה לצדק ימצא את הדרך לטפל בעניין בדרך היעילה והמועילה ביותר. מכל מקום, אין בטענה האמורה כדי להביא להכרה בשעה זו בסמכות מקבילה של בית המשפט המחוזי במקרה הנוכחי.'
11.     ולבסוף, תחומי המשפט בהם מצא בית המשפט העליון להרחיב, בעבר, את הסמכות המקבילה נתאפיינו במחלוקת עובדתית, שנילוו לה - לעיתים קרובות - סוגיות מן המשפט הפרטי (עניין בזק, שם). אין לומר על העניין שלפנינו, כי הוא מעלה איזושהי סוגיה במשפט הפרטי, שהרי הפעולה המדוברת של אגף המכס היא פעולה שלטונית טהורה, ואין לה כל נגיעה למשפט הפרטי.
12.     בטרם אחתום את דבריי אעיר, כי הישענותן של התובעות על הליך קודם שהתנהל באותו עניין בפני כב' השופטת אפל-דנון אינה במקומה. אם בהליך דשם לא היתה לבית המשפט סמכות - אין בניהולו בפועל בבית משפט זה כדי להקנות לו סמכות עתה (הגם שכאמור מעלה - ההליך נסתיים בהסכמה כלשהי בין בעלי הדין בשלב מוקדם של הדיון).
סוף דבר
13.     לסיכום, הסמכות העניינית לדון בתובענת התובעות נתונה, באורח בלעדי, לבית המשפט הגבוה לצדק. אין לה מקום בבית משפט זה. ואף על פי כן אין זה ראוי, כי נצווה על העברת הדיון בה לבג"ץ (לפי הסמכות הנתונה בסעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). הראוי לעשותו הוא סילוקה של התביעה על הסף [ראו לעניין זה את דברי כב' השופט גרוניס בעניין בזק לאמור: '... שעה שבית משפט מחליט כי עניין שהובא בפניו אינו בסמכותו אלא בסמכות בית המשפט הגבוה לצדק, עדיף שיסלק את התובענה על הסף ולא יורה על העברתה').


14.     אשר על כן, ומכל הטעמים שמניתי למעלה, הנני מוחק את התביעה על הסף. התובעות תשלמנה לנתבע 1 הוצאות משפט ושכ"ט בסך של 7,500 ₪ (הנתבע 2 לא התגונן מפני התביעה ולא נתן את עמדתו בשאלת הסמכות).





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. החזר מכס

  2. סיווג מכס

  3. פקודת גבול המכס

  4. ביטול חיוב במכס

  5. בדיקת סחורה במכס

  6. החזרת תפוס במכס

  7. רשלנות סיווג במכס

  8. שחרור סחורה מהמכס

  9. שחרור טובין מהמכס

  10. פטור ממכס - ערעור

  11. הצהרות כוזבות במכס

  12. חוב סוכן עמילות מכס

  13. סעיף 154 לפקודת המכס

  14. סעיף 200 לפקודת המכס

  15. עורך דין לענייני מכס

  16. תשלומי מכס בגין טובין

  17. פטור מבחינות סוכן מכס

  18. חוב שירותי עמילות מכס

  19. דרישה להחזר תשלום מכס

  20. צו המכס (מקומות-כניסה)

  21. פקודת המכס (נוסח חדש)

  22. עיכוב במכס קניין רוחני

  23. תקנות המכס, תשכ''ו-1965

  24. עיכוב בקבלת רכב חדש במכס

  25. חוק סוכני המכס, תשכ"ה1964

  26. תפיסת טלפונים סלולריים במכס

  27. תקנות סוכני המכס, תשכ''ה-1965

  28. צו המכס (הסדרת אקספורטדבש), 1937

  29. פקודת תעריף המכס והפיטורין, 1937

  30. הודעה בדבר נושאי בחינות לסוכן מכס

  31. צו המכס (קביעת מחסן מכס), התשנ"א-1991

  32. תקנות המכס (הערכת טובין), תשל''א-1970

  33. צו המכס (קביעת מחסן מכס), התשנ"ד-1994

  34. סדרי דין תובענה לפי סעיף 192 לפקודת המכס

  35. חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), תש"ט-1949

  36. כללים בדבר התמחות (סוכני-מכס), תשכ"ז-1966

  37. תקנות המכס (סדרי הדין בערעור), תשל''ב-1972

  38. צו סוכני המכס (קביעת פעולות-מכס), תשכ"ה-1965

  39. צו המכס (קביעת מחסן-מכס) (ירושלים), תשט"ו-1955

  40. צו המכס (קביעת מחסן מכס) (הוראת שעה), התש"ס-2000

  41. צו המכס (הטפסים הדרושים לביצוע הפקודה), תשכ"ט-1968

  42. הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין), תשל"ו-1975

  43. כללי המכס (חישוב מחיר הנקוב במטבע חוץ), התשמ"ט-1989

  44. תקנות סוכני המכס (סדרי הדין בפני ועדת ערר), תשכ''ה-1965

  45. חוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), תשי"ז-1957

  46. תקנות מסי מכס ובלו (שינוי תעריף) (מס על המלאי), תשי''ג-1953

  47. צו המכס (תחנות תעופה אזרחיות ומקומות לבדיקת טובין), תשכ"ח-1968

  48. תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), התשס''ז-2006

  49. תקנות המכס (פטור למכונית שהועברה על ידי ראש נציגות ונציג מדינת חוץ), התשנ''א-1991

  50. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון