אישור העדר חובות בעירייה

להלן פסק דין בנושא אישור העדר חובות בעירייה:

פסק דין

1.     התובעת בעלת דירה ברח' סמילנסקי 4/3 בקרית אתא. באוגוסט 2005 בקשה מהעירייה שתנפיק לה אישור בדבר היעדר חובות בארנונה המופנה לרשם המקרקעין על מנת שתוכל להעביר את הדירה ע"ש מי שרכש אותה ממנה. העירייה התנתה מתן האישור בתשלום חוב של שנת 1994 בסך 5,100 ₪ עת החזיקו בדירה דיירים ע"פ חוזה שכירות. טענותיה של התובעת לפיהם החוב חל על המחזיק/הדיירים ולא עליה נפלו על אוזניים אטומות והיא נאלצה לשלם. התובעת עותרת לחייב את הנתבעת בהשבת הסכום שנגבה ממנה שלא כדין ובהוצאות יתרות שנגרמו לה כולל יעוץ משפטי, הפסד ימי עבודה ועגמת נפש. סה"כ העמידה התובעת את תביעתה על 6,150 ₪.

2.     לנתבעת שלל טענות. ראשית, בית המשפט לתביעות קטנות נטול סמכות עניינית לדון בתביעה הואיל והסמכות מוקנית לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. שנית, טוענת הנתבעת כי התובעת לא מיצתה את ההליכים ע"פ חוק הרשויות המקומיות(ערר על קביעת ארנונה) התשל"ו-1976 בכך שהיה עליה לטעון שאינה המחזיק. כן טוענת להתיישנות הואיל ועסקינן בחוב מ-1994. לגופו של ענין מפנה הנתבעת לסעיף 326 לפקודת העיריות ובמיוחד לסיפא שבו לפיו בכל מקרה שההשכרה הינה לתקופה הקצרה משנה יהיה המשכיר חייב בארנונה. לטענתה מדובר בחוזה לשנה בלבד. עוד טוענת כי ע"פ רישומיה קבלה דווח על חוזה השכירות רק ב 6.4.94 ועל כן יש לראות את השוכר כמחזיק רק מיום זה באופן שתקופת השכירות אינה מגיעה כדי שנה.

3.     במקרה דומה פסקתי בעבר כי לעירייה זכות לגבות אך מהמחזיק ואין היא רשאית לאחוז בבעלים כבן ערובה לחובות השוכר/המחזיק ולהתנות אישור לטאבו בתשלום חובו. ראה ת"ק 596/03 אבני נ' עירית קרית ביאליק , דינים שלום, כרך כה,261). דעתי בסוגיה זו לא השתנתה.

בקליפת אגוז, חוב הארנונה חל על המחזיק הפונקציונלי ולא על בעל הזכות המשפטית במקרקעין דווקא. ראה סעיף 8 (א) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992 , סעיף 1 לפקודת העיריות [נוסח חדש] ופסק הדין בענין בג"צ 973/90 פרופיל חן בע"מ ואח' נ' עירית יבנה ואח' פ"ד מה (1) 16. לא זו אף זו, אפילו דייר שתקופת שכירותו ע"פ החוזה פגה אך ממשיך להתגורר בנכס ואפילו פולש יחשבו כמחזיקים לצורך פקודת העיריות וראה המ' 13/55 סנדר נ' ועד השומה על יד עירית חיפה.

4.     דין כל טענות הנתבעת בענין החזקה לתקופה של פחות משנה, להדחות. מבחינה עובדתית התובעת העידה ולא נסתרה כי בפועל החזיקו בדירתה ה"ה ברקוביץ דורית ואיציק מיום 12.2.94 ועד 12.2.95 ע"פ חוזה שכירות שנחתם ביום 12.2.94 (נספח א' לתביעה). הנתבעת חולקת על תאריך כניסת השוכר אך אינה חולקת על תאריך העזיבה שכן היא עצמה מודה כי שבועיים לאחר תאריך הפינוי כבר קבלה הודעה על החזקת שוכר חדש. הוכח אפוא כי תקופת השכירות בפועל היא לא פחות משנה, כטענת הנתבעת, כי אם שנה ואפילו, אם לדייק, שנה ועוד יום (12.2.94 ועד 12.2.95 ). לפיכך על תקופת חזקה בפועל זו לא חלה הסיפא של סעיף 326 לפקודת העיריות לפיה "בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת יהיה המשכיר חייב בארנונה". החייב בארנונה בעניננו הוא המחזיק/ השוכר ולא התובעת.

5.     התובעת העידה כי כשבועיים לאחר כניסת השוכרים ברקוביץ לדירה פנתה למחלקת הגביה עם העתק של חוזה השכירות כדי להודיע על החלפת מחזיקים. ע"פ עדותה, לאחר שנשלחה מפקיד לפקיד הורתה לה הפקידה בשם סופי להשאיר את החוזה אצלה ושזה בסדר. רגועה חזרה התובעת לביתה ואולם לאחר שראתה שהחשבון ממשיך להגיע על שמה פנתה שוב לעירייה ב6.4.94 או בסמוך לכך ושוב המציאה את החוזה. עדותה בענין ההודעה לא נסתרה ולא ראיתי סיבה לא לקבלה במלואה ולקבוע כממצא שהתובעת הודיעה מיד לאחר החתימה על ההסכם עם השוכר על החלפת המחזיקים. אני דוחה טענתה העובדתית של הנתבעת לפיה נודע לה לראשונה על החלפת המחזיקים רק ב6.4.94 ודוחה טענתה כי מבחינתה תאריך זה מהווה תחילת ההחזקה ע"י השוכרים, שכן מבחינה עובדתית לא הובא לעדות מי שטיפל בענין בפועל ב-1994 ויכול היה להפריך עדות התובעת ומהטעם כי ברישומי הנתבעת (נספח א' לכתב ההגנה) נרשם בסעיף ההערות: לחייב מ3/94. הסכמתה לרשום תאריך מוקדם לתאריך הדווח כביכול, תומך בגרסה לפיה אכן ידעה הנתבעת על דווח קודם ולחלופין תומך בכך שלא ראתה במועד הדווח את התאריך הקובע לתחילת החיוב שאחרת היתה קובעת כתאריך החלפת מחזיק את 6.4.94.

6.     בגין התשלום שאולצה התובעת לשלם הונפקה קבלה ע"ש השוכרים ולא על שמה דבר המלמד כי הנתבעת ראתה בשוכר ולא בתובעת את החייב בארנונה. זאת ועוד, מסתבר כי הנתבעת עצמה לא ראתה במשך השנים את התובעת כחבה לה ארנונה בגין תקופת החזקת ברקוביץ והראיה, ביום 19.3.97 הנפיקה לתובעת אישור לפיו אין לה חובות ארנונה ומים עד אותו יום (ת/1). מדובר בהודאת בעל דין מפורשת.

7.     גם אילו הייתי מקבלת את טענת הנתבעת (שלא הוכחה כאמור) לפיה ההודעה הראשונה על החלפת המחזיק היתה רק ב6.4.94 ולא מיד לאחר החתימה על חוזה השכירות, גם אז לא היה בידי לקבל את הטענה לפיה מדובר בתקופת שכירות של פחות משנה.

8.     סעיף 325לפקודת העיריות שענינו הודעת מי שהפסיק את ההחזקה דורשת הודעה בכתב. סעיף 326 שענינו, בין השאר, הודעת המשכיר על חוזה לתקופה שלמעלה משנה, מדבר על מסירת הודעה לעירייה ואולם אין כאן דרישת כתב מפורשת. בספרו של המלומד הנריק רוסטוביץ: ארנונה עירונית, מהדורה חמישית, הוצאת אריאן עמ' 282-283 נדרש המחבר לשאלה אם דרישת ההודעה בכתב היא מהותית או ראייתית מבלי שניתנה תשובה חד משמעית ובפסיקה ישנן דעות שונות. בעמ"נ (חיפה) 330/03 סבג נ' עירית חיפה - מנהלת הארנונה, תק-מח 2004 (3),3976 נאמר מפי כב' הש' ברלינר בהתייחסו לסעיף 325 הנ"ל כהאי לישנא: "לי נראה כי הקשר הדברים מצדיק מסקנה כי עשויות להיות נסיבות בהן לא נמסרה הודעה בכתב מאת המחזיק בנכס, ובכל זאת ניתן יהיה לקבל כי דרישת סעיף 325 נתמלאה... כך למשל אם מסר המחזיק הודעה לעירייה בעל פה, ופקידת הארנונה רשמה זאת לפניה , אפשר שהעלתה זאת על הכתב או נתנה למחזיק לשעבר בנכס להבין שדי בכך...". אני מצטרפת בכל הכבוד לגישה זו מה עוד שבעניינו הדיון הוא לפי סעיף 326 ולא 325.

9.     אכן העירייה לא צריכה "לנחש" מי מחזיק בנכס, כטענתה, ואולם שעה שנמסרה לה הודעה והחוזה נמסר לה ע"י התובעת, אפילו חודשיים לאחר החתימה על חוזה השכירות, אני סבורה שכשם שהיא רושמת בספריה מבלי להתרוצץ ולבדוק אלא מסתמכת על הודעת התובעת כאמת לעצם שינוי ההחזקה, כן עליה להסתמך, בהיעדר ראיות אחרות, על התאריכים נשוא ההודעה. הקריטריון הקובע הוא משך תקופת ההשכרה ולא מועד מסירת ההודעה לעיריה הואיל ואם תקופת השכירות היא לשנה הרי תמיד הדווח שיבוא אחרי החתימה, יעמיד את התקופה עד סוף החוזה על פחות משנה. וראה בענין זה ספרו של רוסטוביץ עמ' 292 ופסה"ד האוזכר שם : ת"א 51064/00 עירית הרצליה נ' הגין , ארנונה עירונית פסקי דין, המכון לחקר המיסוי המוניציפלי, כרך ד'.

10.     ובכלל, ואפילו הייתי מקבלת טענת הנתבעת לפיה תאריך החלפת המחזיקים הוא תאריך הדווח הרשום אצלה דהיינו 6.4.94 או 3/94 לא היתה משתנה התוצאה. סעיף 326 לפקודת העיריות הוא פרי תיקון 2 מתשנ"ד. תיקון זה נכנס לתוקף ביום 28.7.1994 (ס"ח תשנ"ד מס' 1475 מיום 28.7.1994 עמ' 261). לפני תיקון זה חוב הארנונה חל על המחזיק/השוכר שניתנה לגביו הודעה, תהא תקופת השכירות אשר תהא. הואיל ובעניננו אין מחלוקת שהשכירות החלה בפברואר 1994 או אפילו נניח במרץ או אפריל 1994, הרי שכל התאריכים הנ"ל קודמים בזמן לכניסתו לתוקף של התיקון והואיל ואין לחקיקה בתחום המיסוי תחולה רטרואקטיבית אלא פרוספקטיבית בלבד, במובן שרק חוזי שכירות שנחתמו החל מ-28.7.94 לתקופה של פחות משנה, החייב בהם יהיה המשכיר, הרי שעל עניננו חל סעיף 326 כנוסחו לפני התיקון ואין תחולה ונפקות להגבלת השנה, דבר השומט את כל טענות הנתבעת לגופו של ענין.

11.     לענין ההתיישנות לא ירדתי לסוף דעתה של הנתבעת. התביעה היא להחזר סכומים שנגבו מהתובעת שלא כדין, ע"פ דרישה שהופנתה לתובעת לראשונה באוגוסט 2005 שהרי כפי שפורט לעיל, הנתבעת הודתה בעבר שאין לתובעת כל חובות בארנונה. עילת התביעה נוצרה אם כן בשנת 2005 ולא ב-1994. אם בכלל ניתן להעלות טענת התישנות הרי מי שיכול להעלותה הוא התובעת שנדרשה לשלם ב-2005 חוב של שנת 1994 ולא העיריה.

12.     נותרה שאלת הסמכות הענינית. בסוגיה זו ישנו קושי מסוים ואולם ראיתי להיכנס לעובי הקורה במהות הטענות שכן אני סבורה שהעלאת הטענה מקום שהענין העובדתי והמשפטי הוא ברור, תוך היאחזות בכל טיעון פורמלי ופרוצדורלי, לוקה בקורטוב של חוסר תום לב. היעתרות לדחיית התביעה מטעמֵי היעדר סמכות ענינית היתה נועלת את שערי המשפט בפני תובעים שאין בידם האמצעים להיכנס למאבק משפטי ארוך ויקר בבית המשפט המנהלי והיתה יוצרת מצב שבשל עדיפות כוח הכפיה של הרשות השלטונית בהתניית האישור ובאמצעים הכספיים העומדים לרשותה יעמוד האזרח חסר ישע נוכח פעולות הנראות לי מנוגדות לדין ויְוַותר מחוסר ברירה על זכויותיו. בבית המשפט לתביעות קטנות מקובל למתוח את הסמכות הענינית ולהעניק לאזרח את השירות הזמין והזול גם בתביעות שאינן "צרכניות" מובהקות ככל שיש לכך הצדקה. נדמה לי שגם בענינו ניתן לעשות כן.

13.     לדעתי אין מדובר בעניננו בעתירה נגד החלטה של רשות בעניני ארנונה והדיון בתובענה בפני לא מהווה עקיפת הפרוצדורה שקבע המחוקק בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשל"ו-1976. יש להזכיר כי התובעת לא מבקשת לערור על שומת ארנונה. עוד יש להדגיש כי הנתבעת מעולם לא הוציאה לה הודעה ודרישת לתשלום לארנונה ביחס לשנת 1994, להפך הנתבעת ראתה תמיד במחזיקים/ברקוביץ את החייבים, שלחה להם את החשבונות, הוציאה את הקבלה על שמם והנפיקה לתובעת אישור בשנת 1997 שאין לה חובות. נמצא אפוא כי אין בעניננו מחלוקת אמיתית הטעונה הכרעה בשאלות של שומת ארנונה דוגמת גובה הסכום שצריך לשלם, אופן חישובו, ואפילו לא בשאלה מיהו המחזיק, ועל כן אין התובעת מחויבת בהליך כלשהו של השגה או ערר המיועדים ומיוחדים לענינים אלה. התביעה נסובה על דרישת השבה לכספים שגבתה הנתבעת והמחלוקת היא אם ניתן להחזיקה כבת ערובה לחובו של אחר אם לאו.

14.     בשים לב לכל האמור, אני קובעת כי התובעת זכאית להחזר כל הסכומים ששלמה בסך 5,100 ₪. בקשתה להחזר הוצאות בגין איבוד ימי עבודה והסתייעות בייעוץ משפטי מוצדקת והסכום שבקשה בסך 1,050 ₪ ראוי לפיצוי במלואו.

15.     אשר על כן אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך 6,150 ₪ ובנוסף הוצאות משפט בסך 1,500 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורכי דין עיריות

  2. שכר מבקר העירייה

  3. חוב גינון לעירייה

  4. אחזקת רכב בעירייה

  5. הכרה כעובד עירייה

  6. חוב לעיריית דימונה

  7. עיקול חשבון עירייה

  8. תיקון פקודת העיריות

  9. הרחבת תחום שיפוט עיר

  10. תביעה נגד עיריית יבנה

  11. תביעה נגד עיריית חולון

  12. ממונה על בטיחות בעירייה

  13. סעיף 203 לפקודת העיריות

  14. אישור העדר חובות בעירייה

  15. פקודת העיריות (נוסח חדש)

  16. חובות לעיריית קריית שמונה

  17. החרמה של פקחים של העירייה

  18. האם מציל נחשב לעובד עירייה

  19. אישור עירייה להעברת זכויות

  20. חובת העירייה להציב שלט סכנה

  21. זכויות עובדי עיריית תל אביב

  22. מפגע במדרכה - אחריות העירייה

  23. אישור בדבר העדר חובות לעירייה

  24. פקודת העיריות (אספקת מים), 1936

  25. תביעה לביטול פיטורי עובד עירייה

  26. תביעה נגד עיריית אשדוד בגין מפגע

  27. ביטול החלטת העירייה להקצות מקרקעין

  28. הודעה על החלטה 743 בדבר בתי עיריה

  29. פינוי על ידי העירייה ללא הליך משפטי

  30. סילוק רכב חונה פגום על ידי העירייה

  31. צו העיריות (הקמת תאגידים), תש"ם-1980

  32. מינוי מזכיר עירייה לתפקיד מנכ"ל עירייה

  33. איסור העסקת קרובי משפחה - פקודת העיריות

  34. שיבוץ ילדים לגן עיריה רחוק מהבית - ערעור

  35. העירייה גבתה כספים ביתר הודאה על התיישנות

  36. חוק עזר לדוגמה לעיריות (שווקים), תשל"ג-1972

  37. עובד שלא התקבל לעבודה כמו יתר עובדי העירייה

  38. תביעה כנגד עיריית טייבה בבית הדין האזורי לעבודה

  39. חוק עזר לדוגמה לעיריות (חזיתות בתים), תשל"ב-1972

  40. מדיניות הנוגעת לטיפול גיזום וכריתה של עצים בתל אביב

  41. חוק עזר לדוגמה לעיריות (החזקת מקלטים), תשל"ו-1975

  42. תקנות העיריות (דין וחשבון מבקר העיריה), תשל''ד-1974

  43. תקנות העיריות (חתימה על מסמכים מסויימים), תש''ך-1959

  44. אי אישור מינוי למנכ''ל העירייה בשל חשש לניגוד עניינים

  45. תקנות העיריות (שמירת טפסים בעלי ערך כספי), תשכ''א-1961

  46. תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים-רעות), התשס''ז-2006

  47. תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון), התשס''ו-2006

  48. תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני), התשס''ו-2006

  49. עתירה על הליכי גבייה מנהליים שהעירייה מנהלת למימוש זכויות בדירה

  50. תקנות העיריות (דרכי מסירת מידע בידי משטרת ישראל), התשס''ה-2005

  51. חוק עזר לדוגמה לעיריות (שמות לרחובות ולוחיות-מספר לבנינים), תשל"ב-1972

  52. צו העיריות (פטור מהוראות חוקי עזר בדבר פתיחת בתי עסק וסגירתם), תשל"ה-1975

  53. תקנות העיריות (מתן מספרים ושמות לרחובות וסימון בתים במספרים), תשל''א-1971

  54. תקנות העיריות (כללים להסדרת שיעור גמול לנציגי עיריה בגוף המנהל בתאגיד עירוני), התש''ן-1990

  55. האם מותר היה לעירייה להסתפק בהודעתו של השוכר שהובאה מפי אביו ולשנות באופן חד צדדי את הרשום בספריה

  56. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון