תביעת קטינים למזונות מהאב

להלן פסק דין בנושא תביעת קטינים למזונות מהאב: פסק דין בפניי תביעתן של קטינות, באמצעות אימן, לחייב את הנתבע לשאת במזונותיהן הקבועים ובמדורם בסך 7,000 ש"ח לחודש. אם התובעות והנתבע נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1991. מנישואין אלו נולדו התובעות: י' - ילידת 1992, והתאומות א' וד' - ילידות 1994. 3. במהלך נישואיהם נתגלעו סכסוכים רבים בין בני הזוג, והחל משנת 1995 מתנהלים ביניהם הליכים משפטיים. 4. עם הנישואין התגוררו בני הזוג בדירת הנתבע בב' (להלן: הדירה בב'), עד אשר הם עברו בשנת 1995 לוילה שנבנתה על ידם בב' (להלן: הבית). על הבית רובץ חוב משכנתא בסך של 3,200 ש"ח לחודש. לבית צמודה יחידת דיור, אותה משכירים הצדדים בסכום של 300$ לחודש, ומשתמשים בהכנסה זו לכיסוי מקצת הוצאות המשכנתא. הכנסות אם התובעות: 5. אם התובעות עובדת כשכירה בלשכת התעסוקה, ומשתכרת סך של 6,930 ש"ח נטו בממוצע לחודש (על פי תלושי השכר שצירפה). לאם התובעים דירה בנ' אותה היא משכירה לטענתה ב- 500$ לחודש, ומסכום זה לדבריה היא משלמת את חוב המשכנתא הרובץ על הדירה בסך של 1,300 ש"ח לחודש. מצבו הרפואי של הנתבע: 6. הנתבע אינו עובד מזה 3 שנים והתקיים עד ליום 31/10/00 מדמי אבטלה בסך של 3,000 ש"ח לחודש. לטענת הנתבע מצבו הרפואי אינו מאפשר לו לצאת ולהשתכר. הנתבע הגיש תביעה לקצבת נכות ביום 29.8.00, אולם לטענתו טרם נקבעה לו דרגת נכות, ועל כן אין הוא מקבל כיום כל קצבה. לטענת אם התובעים המסמכים הרפואיים שהציג הנתבע אינם רלוונטיים, הן משום שהם מהווים תיאור מצב בתקופות מלפני הנישואין או בסמוך לאחריהם, והן משום שאין הם מראים על הגבלה תפקודית כלשהי. לטענתה, לא הוצג כל מסמך הכשר להגשה כדין כמסמך רפואי קביל. כמו כן, מהעובדה שהתביעה לקביעת נכות הוגשה רק לאחרונה, ניתן להסיק כי אין בתביעה זו ממש. לטענת הנתבע, התביעה הוגשה רק לאחרונה משום שהמל"ל אינו מאפשר לקבל כאחד דמי אבטלה וקצבת נכות. מקורות הכנסה נוספים של הנתבע: 7. לטענת אם התובעות, הדירה בב' בה התגוררו בני הזוג בראשית נישואיהם הינה בבעלות הנתבע, ולטענתה היא מושכרת עד היום בסך של 550$ לחודש. עוד היא טוענת כי רק לאחרונה גילתה כי הדירה הועברה על שם אימו של הנתבע, אולם דמי השכירות עדין מופקדים לחשבונו של הנתבע, שכן הנתבע בעדותו לא יכול היה להסביר את פשר התנודות הכספיות הנוספות בחשבונו בסך כולל של 6,960 ש"ח, שלטענת אם התובעות ייצגו פירעון שיקים דחויים על חשבון שכר הדירה שהופקדו למשמרת. 8. לטענת הנתבע, אביו קנה את הדירה בשנת 1960, וזו נרשמה על שמו. אולם בשנת 1984 העביר האב את הדירה על שמו של הנתבע על מנת שיוכל הנתבע לקבל הלוואה תמורת משכונה. לטענתו אם התובעות מודה בעצמה כי הנכס כבר אינו רשום על שמו מזה 4 שנים. מוסיף הנתבע וטוען כי שווי דמי השכירות מהדירה הנ"ל מגיע לסך 380 $ בלבד, כאשר אמו היא זו שגובה ומקבלת את דמי השכירות, ולעיתים היא עזרה לבני הזוג ותמכה בהם מבחינה כלכלית על מנת לשמור על שלום בית. לטענת הנתבע, הסכומים הנקובים בתדפיס חשבון הבנק, עליהם מסתמכת האם, הם מדמי השכירות של יחידת הדיור הצמודה לביתם בב', וכן מסכומים נוספים שנתנה לו אשתו על מנת שיכסה את יתרת החובה בחשבונו. 9. אם התובעים טוענת כי לנתבע הכנסות נוספות משירה וחזנות. לטענת הנתבע, לא הובא כל מסמך התומך בטענה זו הסותר את טענתו לפיה הוא לא קיבל כל תמורה עבור השירה והחזנות. צרכי הקטינות: 10. לטענת האם, צרכי הקטינות עולים על סך של 7,000 ש"ח לחודש. לטענת הנתבע סכום זה הינו מוגזם ומופרז, ולטענתו צורכי הבנות מגיעים רק לכדי 828 ש"ח לחודש בלבד, וזאת בהתאם לקבלות ולמסמכים המצורפים לתצהירה של האם. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים להלן מסקנותיי: 11. שיעור השתכרותה של האם ברור מהמסמכים שהוצגו ואינו שנוי במחלוקת. 12. באשר לכושר השתכרותו של הנתבע: למרות מכלול הראיות והאישורים הרפואיים שהוצגו על ידו, לא הרים הנתבע את נטל ההוכחה לפיו קיימות נסיבות אובייקטיביות המונעות ממנו מלפרנס את ילדיו הקטינים. ראשית, מתוכנם של המסמכים לא עולה כי הנתבע אינו יכול כלל לעבוד. שנית, הנתבע לא צירף לתצהירו חוות דעת מומחה, עליה ניתן היה לחקור חקירה נגדית. לפיכך, כל עוד לא נקבעו לנתבע אחוזי נכות מהמל"ל, הרי שיש לייחס לו כושר השתכרות רגיל בהתאם לאדם בגילו (ואם וכאשר תתקבל בסופו של דבר תביעתו של הנתבע מהמל"ל, תעמוד לזכותו האפשרות למצות את ההליכים המתאימים העומדים לרשותו). 13. בעניין הדירה בבית שמש, מאחר וטרם הובררה תביעת הרכוש, לא ניתן לקבוע בשלב זה מיהם בעליה האמיתיים של הדירה. אם התובעות אף לא הצליחה להרים את הנטל להוכחת טענתה במאזן ההסתברויות לפיה בפועל מקבל הנתבע את דמי השכירות של הדירה. אם התובעות כלל לא הוכיחה מהו סכום דמי השכירות, כיצד נפרסו התשלומים על ידי השוכרים, וכיצד התאים סכום זה לסכום שהופקד בחשבונו של הנתבע, אלא הסתפקה בהצגת טענה המציגה סכום משוער, חד פעמי וגלובאלי שאינו נתמך בהוכחות נוספות, כסכום אותו קיבל הנתבע כדמי שכירות בגין הדירה. יש לציין כי אף טענת הנתבע לפיה הסכום שמקבלת אמו בעבור הדירה, הינו נמוך מהאמור, לא נתמכה באף מסמך, אך כאמור נטל הראיה במקרה זה מוטל על אם התובעות. 14. כמו כן אם התובעות לא הרימה את הנטל להוכחת טענתה לפיה לנתבע הכנסות נוספות משירה וחזנות. 15. על פי סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט - 1959 (להלן: חוק המזונות), אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו. 16. על פי הדין האישי החיוב במזונות ילדים בגילאי 6-15 אינו נובע מדין צדקה, אלא מקורו בתקנות הרבנות הראשית בשנת תש"ד (וראה ע"א 1375/93 אבוטבול נ' אבוטבול, פ"ד נ (1) 215, 219. 17. על פי ההלכה, היקף החיוב במזונות הוא לפי צרכי הילד ולא לפי עושרו של האב. הפסיקה מפרשת שהכוונה היא שהאב חייב לזון את ילדיו כדי מילוי כל צורכיהם החיוניים וההכרחיים (ראה ע"א 552/87 ורד נ' ורד, פ"ד מב (3) 599). 18. על יסוד תקנות הרבנות הראשית משנת תש"ד, קבעה הפסיקה כי שאלת גובה הכנסותיו של האב והיקף נכסיו אינה מתעוררת באשר למזונות הכרחיים. רק אם אין האב יכול לממן את הצרכים ההכרחיים של הקטינים, על פי אמות מידה אובייקטיביות, אז מתעורר חיובה של האם למזונות ילדיה הקטינים, אך גם זאת, רק מדין צדקה (וראה המ' 1163/60 שרשבסקי נ' שרשבסקי, פ"מ כד 176, 181). 19. מעבר לחובה מינימלית זו, חייבים האב והאם לספק לילדיהם אמצעים לשם קיום רמת החיים אשר הורגלו אליה, או שהם ראויים לה. חובה זו איננה מוטלת על האב בלבד אלא על שני ההורים גם יחד. חובה זו, שאף היא חובה משפטית מלאה, נובעת מדין צדקה ותלויה ביכולתם של הצדדים. 20. לאור שיעור הכנסותיהם של בני הזוג ניכר כי האם הינה אמידה, בעוד האב אינו משתכר, למרות שפוטנציאלית כושר השתכרותו עומד לפחות על סך של 3,000 ש"ח לחודש. לאור העדויות והמסמכים שצורפו לתביעה ניכר כי הסכומים המפרטים את צרכי הקטינות הינם מופרזים ואינם תואמים את הקבלות המצורפות לתצהיר אם התובעות, אף בצירוף עדותה. בהתחשב בקבלות ובעדויות שהוצגו בפניי הנני מעריך את צורכיהם של הקטינות בסך של 3,940 ש"ח, כאשר 3,180 ש"ח מתוכם משקפים את צורכיהם הבסיסיים וההכרחיים של הקטינות. 21. כחיזוק לקביעה זו ניתן לראות כי נתונים אלו תואמים סטטיסטית, פחות או יותר, את גובה ההוצאות לחודש של משפחה ממוצעת במעמדה של המשפחה נשוא תביעה זו. במשפחה זו 3 ילדים ובסך הכל 5 נפשות כולל ההורים. הכנסת האב הממוצעת היא בגובה 3,600 ש"ח (הכנסתו הפוטנציאלית + מחצית מסכום דמי השכירות בגין יחידת הדיור הצמודה לבית המגורים), הכנסת האם הממוצעת היא בגובה של 8,230 ש"ח (הכנסתה + מחצית מסכום דמי השכירות בגין יחידת הדיור + דמי השכירות מדירת האם בנ' בניכוי הוצאות המשכנתא), וקצבת הילדים היא בגובה 684 ש"ח. הכנסת משק הבית כולו היא 12,514 ש"ח. הכנסה זו מתאימה לרמת החיים של העשירון החמישי על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (סקר הוצאות משק הבית - 1997, וכפי שמעודכן ליום 1.1.01), שגבולות ההכנסה שלו נעים בין 2,884 ש"ח לבין 3,427 ש"ח לנפש. על פי שיטת הפסיקה הילדים במשפחה זכאים למזונות (עד למינימום ההכרחי) בגובה ההוצאות הבסיסיות של 3 ילדים מהעשירון הראשון, כאשר הוצאות אלה מוערכות על פי נתוני הלשכה בסך 3150 ש"ח לערך. גובה ההוצאות הבסיסיות של 3 ילדים בעשירון החמישי (שרמת החיים בו מתאימה לרמת החיים של המשפחה) מוערכות על פי נתוני הלשכה בסך 3,875 ש"ח לערך. ההפרש בין ההוצאות עבור הילדים בעשירון החמישי להוצאות עבור הילדים בעשירון הראשון, בסך 725 ש"ח לערך, מהווה למעשה השלמה לרמת חייהם הנוכחית, וסכום זה יסופק להם מדיני צדקה. 22. שוב יש לציין, כאמור בסעיף 19 לעיל, כי בפועל הוכחו הוצאות הכרחיות בסך 3,180 ש"ח לחודש. 23. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי את כל הראיות הנני מחייב את הנתבע לשלם סך של ש''ח 3,000 ש"ח בגין מזונותיהם ההכרחיים של התובעות 1-3, כאשר יתר צורכי הילדות עד לרמת חייהן הריאלית, יסופקו להן על ידי אימן, שלה, בניגוד לאביהן, הכנסה גבוהה הפנויה לצדקה. חיזוק לקביעתי זו ניתן למצוא בטבלת המזונות של המל"ל, אשר על פיה נקבעו מזונותיהם (הבסיסיים) של 3 ילדים בסך של 2,966 ש"ח לחודש נכון לינואר 2001. 24. בנוסף לסכום המזונות הקבועים שנקבע לעיל ישלם הנתבע מחצית ההוצאות החריגות של התובעות 1-3 ובין היתר: הוצאות רפואיות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, הוצאות טיפול פסיכולוג, הוצאות ריפוי שיניים כולל בדיקות שגרתיות אחת לששה חודשים, משקפיים ועדשות מגע, וכן הוצאות חינוך (מלבד שכר לימוד) כגון שיעורים פרטיים, קייטנות, טיולים, דמי שכלול, הוצאות עבור חגיגת בת מצווה, תוך 30 יום מיום שנתבקש בכתב לעשות כן, וזאת לאחר תיאום מראש ותמורת קבלות. 25. הסכומים הנ"ל יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן כפי שפורסם ביום 15.2.01 ויתעדכנו אחת לשלושה חודשים ללא תשלום הפרשים בין עדכון לעדכון. אם לא ישולם סכום כלשהו במועדו, ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום חלותו ועד לתשלומו בפועל. 26. החיוב הוא מיום 28.6.00 27. התשלומים החודשיים יבוצעו החל מיום 1.3.01 ובכל ראשון לחודש שלאחריו באמצעות אם התובעות. 28. פיגורים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, ממועד החיוב ועד התשלום בפועל. 29. קצבת הילדים שמשלם המל"ל, תשולם לידי אם התובעות בנוסף לדמי המזונות דלעיל. 30. הנני מחייב את הנתבע לשלם לידי אם התובעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ש"ח בתוספת מע"מ, כאשר סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום בפועל. קטיניםמזונות