תביעת משמורת ומזונות

להלן פסק דין בנושא

פסק דין

1.     בתאריך 30.11.98, הגישו התובעים שלוש תביעות נגד הנתבע:
     תביעה למזונות קטינים (תמ"ש 40160/98), תביעה להחזקת ילדים (תמ"ש 40161/98), תביעה לצו מניעה קבוע להבטחת מדור שקט (תמ"ש 40162/98).
     כתבי ההגנה הוגשו ביום 3.1.99.

2.     בקדם המשפט שהתקיים ביום 2.2.99, ועקב העובדה שהתובעת החליטה לעבור עם הקטינים למקלט באזור גוש-דן, הוחלט על הזמנת תסקיר של פקידת סעד לסדרי דין, ונקבעו הסדרי ראיה זמניים ומזונות זמניים.

3.     תמצית תסקיר ותסקיר משלים של פקידת הסעד:
א.     בני הזוג נפרדו לאחר שחיי הזוגיות והמשפחה לא צלחו.
ב.     התובעת משקמת את עצמה.
ג.     הנתבע שואף שהתובעת והילדים יגורו בקרבת מקום מגוריו כדי שהוא והוריו יוכלו להמשיך ולדאוג לילדים.
ד.     דאגתו של הנתבע כנה והמשך הקשר שלו עם הילדים משמעותי עבורו.
ה.     מומלץ לאם למצוא דירה באזור חיפה ולהסתייע במוסדות הרווחה והשיכון כמו גם הנתבע ובני משפחתו.

4.     בישיבת יום 3.11.99 הודיעה ב"כ התובעים כי התובעת עברה להתגורר בשכירות באיזור המרכז.
     ב"כ הצדדים קיבלו את ההצעה הדיונית שהוצעה ולפיה ויתרו על השמעת עדים והגישו לבית המשפט סיכומי טענות בכתב בצירוף מסמכים לשם קבלת פסק דין.

5.     תמצית טענות התובעים:
א.     התובעת (האשה) היא קתולית (בתהליך של גיור) והגיעה ארצה בשנת 1993.
ב.     הצדדים לא נישאו והם הוריהם של הקטינים ילידי 1994 (בת 6) ו1997- (בן 3).
ג.     במהלך החיים המשותפים התברר לתובעת כי הנתבע מפסיד כספו בהימורים והיא הודיעה לו כי ברצונה להפרד, והוא הגיב בכעס, באלימות ובאיומים.
ד.     התובעת עבדה כרקדנית ועזבה את עבודתה בעקבות היכרותה עם הנתבע ועל פי בקשתו. כיום היא עובדת במשק בית ללא הכנסה קבועה.
ה.     הנתבע אינו משלם את מזונות הקטינים.
ו.     הקטינים מתגוררים עם אמם בדירה שכורה בתל-אביב.
ז.     הקטינה ב. זקוקה לטיפול שיניים שעלותו כ5,800- ש"ח.
ח.     הוצאות הקטינים:
(1) חינוך 800 ש"ח לחודש,
(2) מזון וכלכלה 1,250 ש"ח לחודש,
(3) דמי שכירות והוצאות מחיה 320 דולר לחודש.
ט.     הנתבע עובד ומשתכר וכן מקבל קצבת מל"ל בסך 2,400 ש"ח לחודש.
י.     יש לקבל המלצת פקידת הסעד ולהותיר משמורת הקטינים בידי האם.
י"א.     ב"כ התובעים מבססת את תביעת המזונות על הדין העברי.
י"ב.      מבוקש לפסוק 3,500 ש"ח לחודש.

6.     תמצית טענות הנתבע:
א.     הסכסוך החל במפתיע כאשר התובעת נטלה את הקטינים ונעלמה.
ב.     רק לאחר הגשת התביעות לבית המשפט, זכה הנתבע לשוב ולראות את ילדיו.
ג.     הטענות שנטענו בסיכומי התובעים נגד הנתבע, חסרות שחר ואין לנתקו מילדיו.
ד.     התובעת יצרה וממשיכה ליצור נתק בין הנתבע לבין הילדים.
ה.     על פי הספרות המקצועית בארץ ובחו"ל, קיימת חשיבות ראשונה במעלה לקשר בין      ההורה הלא - משמורן לבין הקטינים.
ו.     העדר קשר סדיר ותכוף, יפגע בטובת הקטינים ויגרום נזק להתפתחותם התקינה.
ז.     יש לחייב את האם לעבור להתגורר באזור חיפה ולחלופין להורות על העברת      המשמורת לאב.
     יש לאמץ את המלצות התסקיר כחטיבה אחת.
ח.     השארת התובעים באזור המרכז מחבלת בקשר בין הקטינים לבין הנתבע ומסכלת את      הקשר בין הקטינים לבין סבם וסבתם, הורי הנתבע.
ט.     ההוצאות שהוצהרו לא הוכחו, ולחלופין הן מופרזות.
י.     אין לחייב במדור (דמי שכירות) שכן הנתבע מעמיד בפועל מדור לקטינים בדירה      בחיפה.
י"א.     צרכי הקטינים אינם עולם על סך 1,500 ש"ח לחודש.
י"ב.     מקור החיוב הוא החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) ולא הדין העברי, ולכן החובה      היא על שני ההורים ולא רק על הנתבע.
י"ג.     הנתבע משתכר כ3,500- ש"ח לחודש, ועלות נסיעותיו לת"א כ800- ש"ח בחודש, אין      לו פוטנציאל השתכרות גבוה יותר.
     לתובעת הכנסה בסכום דומה.
י"ד     הנתבע נשא בתשלום המזונות ואין לחייבו רטרואקטיבית.
ט"ו.     מבוקש לפסוק 1,000 ש"ח לחודש.

7.     דיון:
אדון הפעם בתביעות בסדר הפוך, בבחינת אחרון ראשון.
התביעה לצו מניעה להבטחת מדור שקט לא הוכחה ונזנחה בסיכומי ב"כ התובעים ולכן יש לדחותה.

8.     בענין משמורת הקטינים, לא מצאתי זיקה המצדיקה השארת הקטינים (יחד עם אמם) באזור ת"א, כמו מקום עבודה קבוע שם או קרובי משפחה וחברים שניתן להעזר בהם או להפיק תועלת אחרת מקרבתם.
     נהפוך הוא, דווקא בחיפה יכולים התובעים להעזר בנתבע ובהוריו, ויתר על כן להבטיח קיומו של קשר הדוק, תכוף ורצוף בין הנתבע לבין ילדיו הקטינים.

גם פקידת הסעד חדוה עינב כותבת בתסקירה מיום 30.5.99 כדלקמן:

"בנושא מקום מגורי האם, על אף רצונה של האם לפתוח דף חדש באזור תל-אביב אני מתרשמת שמשפחת האב יכולה לסייע רבות בגידול וטיפול בילדים ורצוי שהיא תמצא דירה באיזור חיפה ותסתייע בגורמים הטיפוליים באיזור".

9.     אני מאמץ את המלצות פקידת הסעד כחטיבה אחת וקובע כי המשמורת על שני הקטינים תשאר אצל אמם.
     ואולם יש לקבוע כי מקום המגורים של הקטינים יהיה בחיפה או בסביבתה.
     אני מורה לתובעת מס' 3 לדאוג לשנות את מקום המגורים לא יאוחר מיום 31.8.00, תוך העזרות ברשויות הרווחה.
     אם לא תעשה כן יוכל הנתבע לפנות לבית המשפט בבקשה להעביר את המשמורת על הקטינים לידיו.
     רק בדרך זו ניתן להבטיח את הקשר הרצוף של הנתבע (האב) עם ילדיו הקטינים.
     משמורת אצל האב לא תחבל ככל הנראה בקשר בין הקטינים לבין אמם.
     יש לזכור כי גם כאשר ילדים נמצאים במשמורת של הורה אחד, נותרים שני ההורים אפוטרופסים על הילדים על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ולגבי מקום מגורים של הקטינים יש להגיע להסכמה, ואם אין הסכמה מכריע בכך בית המשפט.

10.     באשר למזונות הקטינים, יש לזכור כי החוק מ1958- קובע בסעיפים 3-3 א' כדלקמן:

     "3. (א) אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינםי של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.
     (ב) אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.
     3א. (א) אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו.
     (ב) בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם     מכל מקור שהוא.".

בעניננו סעיף 3 (א) לא חל שכן הקטינים אינם נחשבים יהודים והדין האישי - הדין העברי במקרה של הנתבע - מחייב אותו לזון רק את ילדיו מן היהודיה.
בספר דברים פרק ז' פסוק ד' נאמר:

     "כי יסיר את בנך מאחרי ועבדו אלוהים אחרים וחרה אף ה' בכם והשמידך מהר".

     המונח "בנך" המופיע שם מפורש ע"י רש"י במקום כך:

     "בנו של כנעני כשישא את בתך יסיר את בנך אשר תלד לו בתך, "מאחרי" למדנו      שבן בתך הבא מן הכנעני קרוי בנך אבל בן בנך הבא מן הכנענית אינו קרוי בנך אלא      בנה..."

ברמב"ם (משנה תורה, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ב, הלכה ז') נאמר:

"...והבן מן הכותית אינו בנו שנאמר כי יסיר את בנך מאחרי, מסיר אותו מלהיות      אחרי ה'.".

     בשולחן ערוך, אבן העזר, הלכות אישות, סימן ח' סעיף ה' נאמר:

          "ולד שפחה ונכרית כמותן בין שנתעברו מכשר בין שנתעברו מפסול".

11.     עינינו הרואות כי הדין, האישי של הנתבע אינו רואה בקטינים ילדיו ואינו מחייב אותו במזונותיהם. לפיכך יש להחיל בעניננו את סעיפים 3 (ב) ו3- א' לחוק ולחייב את הנתבע רק בתשלום המזונות היחסי עבור הילדים.
     התובעים הוכיחו צרכי חינוך בסך 800 ש"ח, צרכי מזון בסך 1,200 ש"ח.
     אני אומד את צרכי המדור בסך 600 ש"ח, אני מעריך את היחס בין ההורים לאור עבודתה של האם במשק בית ב3/4- על הנתבע וב1/4- על האם.

12.     אני מחייב את הנתבע במזונות הקטינים בסך 1,500 ש"ח לחודש ובחלק יחסי של צרכי המדור בסך 450 ש"ח לחודש.

     החיוב במזונות הוא מיום 1.12.98, והחיוב בצרכי המדור הוא מיום 1.11.99.
     החיוב במזונות - עד הגיע הקטינים לבגרות.
     החיוב בצרכי המדור עד 31.8.00, ומאותו יום יצטרך להעמיד לרשותם את הדירה בחיפה או לשלם את הסכום הנ"ל אם יעברו לדירה אחרת בסביבה, בשכירות.

13.     לסיכום:
     החיוב במזונות הקטינים (תמ"ש 40160/98) - כאמור בסעיף 12.
המשמורת והסדרי הביקורים (תמ"ש 40161/98) - כאמור בסעיף 9.
התביעה לצו מניעה (תמ"ש 40162/98) נדחית כאמור בסעיף 7.

     בשל ההסדר הדיוני, אין צו להוצאות משפט.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון