להלן פסק דין בנושא תביעת מזונות נגד האב: פסק דין 1. התובעים, אשה ושני ילדיה הקטינים, הגישו בתאריך 27.1.97 לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה למזונות ולהחזקת הקטינים נגד בעלה של האשה, הוא אביהם של הילדים. 2. התיק הועבר לבית משפט זה מיד עם פתיחתו מכח הצו המינהלי (תמ"ש 14790/97). כתב ההגנה הוגש ביום 26.3.97. 3. בקדם המשפט שהחל ביום 7.7.97 חזר ב"כ הנתבע על בקשתו (המ' 2384/97) לסילוק על הסף של התביעה (מירוץ סמכויות) וניתנה על ידי החלטה ביום 9.7.97 (עמ' 3-5) שדחתה את הבקשה. 4. בתאריך 2.12.97 הוגשה על ידי התובעת תביעה נוספת שהיא תביעה לפסק דין הצהרתי לבעלות על רכוש (תמ"ש 14791/97). 5. בתום קדם המשפט ביום 14.1.98 ניתנה החלטה בענין מזונות זמניים והתיק נקבע לשמיעת ההוכחות. 6. מטעם התובעים העידה התובעת מס' 1 בלבד ומטעם ההגנה העידו הנתבע ואביו. תמצית עדותה של התובעת: א. הצדדים נישאו ביום 19.8.90. ב. הקטינים הם ילידי 6.2.92 ו15.3.94-. ג. התובעים עזבו את הבית בפרדס חנה באילוץ בחודש ינואר 97, ומיום 15.4.98 מתגוררים בראש העין בשכירות (350.- דולר לחודש). ד. ההוצאות פרט להחזר המשכנתא משולמות על ידי התובעת, ומדובר בסכום של למעלה מ 3,000.- ש"ח בחודש. ה. התובעת עובדת בעבודה לסירוגין (בעת העדות לא עבדה). ו. התובעת נאלצה לקבל מטלטלין לדירה מקרוביה. ז. התובעת הסבירה כי מחיר הדירה היה 100,000.- דולר ומתוכם שילמו הנתבע והוריו 60,000.- דולר (חלק ממכירת דירה אחרת), והיתרה בסך 40,000.- דולר שולמה על ידי משכנתא, שהחזירו בני הזוג יחד במשך השנים. הדירה נרכשה כחודשיים לפני הנישואין. ח. התובעת אמרה כי המניה ב"אגד" של הנתבע נרכשה לפני שהכירה את הנתבע. ט. היא הסבירה כי הצדדים חיו יחד כשנתיים טרם הנישואין. י. התובעת תארה חלקים מן הסכסוך עם הנתבע ועם אביו. יא. הוגשו מסמכים שונים (בתיק המוצגים). 7. תמצית עדותו של הנתבע: א. התובעת מיוזמתה נטשה את הנתבע, ללא אילוץ. ב. הדירה היא רכושו הבלעדי של הנתבע, ומומנה מכספו ומכספי בני משפחתו (כולל משכנתא). ג. המזונות הזמניים כוללים מדור והם משולמים על ידי הנתבע. ד. משכורתו החודשים של הנתבע (נטו) היא כ 5,500.- ש"ח לחודש, ואחרי כל ההוצאות נוצרת יתרת חובה של כ 2,000.- ש"ח בחודש. ה. הנתבע הודה כי שוחח בטלפון "שיחות אירוטיות" וגם הציג את החשבונות ששילם. ו. הנתבע אישר כי את המכונית האחרונה העביר ע"ש אחותו עקב הסכסוך עם התובעת ואח"כ דאג למכירתה וקיבל את התמורה. 8. תמצית עדות אבי הנתבע: א. מימון הדירה בא מכספים שלו, למרות מכירת הדירה הקודמת ומשכנתא. ב. ההלוואה המשלימה סולקה על ידי הורי הנתבע מכספם (נ10/). 9. הצדדים התגרשו בבית הדין הרבני בנתניה בתאריך 31.1.99. 10. זכאות התובעת מס' 1 למזונות ממכלול הראיות עולה כי התובעת מס' 1 מאסה בנתבע והחליטה לעזוב את הבית יחד עם הילדים , תחילה בתירוץ של ביקור אצל הוריה ואח"כ סרבה לשוב. בע"א 265/65 מילר נ' מילר, פ"ד יט(3), 171, נפסק מפי כב' השופט זילברג, מ"מ הנשיא, בזו הלשון (עמ' 175-178): "בבואנו, איפוא, להשיב על השאלה: אילו הם התנאים בהם פטור הבעל לזון את אשתו שאינה עמו, הנוסחא הקצרה והכל ממצה תהיה: כאשר המניעה - היינו הסיבה שגרמה להפסקת הדיור המשותף או הסיבה הגורמת לסירובה לחדש את הדיור המשותף - היא ממנה, כלומר סיבה שמקורה הוא ברצונה או מעשיה שאין להם כל הצדקה... העולה ממקורות המשפט העברי שצוטטו לעיל, כי במקרה שלפנינו, שהאשה 'אינה עמו' המערער ייפטר ממזונות רק אם המניעה היא ממנה, מצד האשה המשיבה. אם יתברר כי המניעה היא ממנו, או שאינה לא ממנו ולא ממנה, הבעל יהא חייב במזונות האשה... המשקל הסגולי של כמות ההוכחה אשר האשה שעזבה חייבת להביא כנ"ל, הוא קל מאוד, הייתי אומר: משקל נוצה, ואם לכך התכוון חברי המלומד באמרו כי האשה איננה חייבת להוכיח את טעמי עזיבתה, הרי הוא, בכל הכבוד, צדק". אני מפנה גם לפסק דינו של כב' השופט קיסטר שם ולאסמכתאות הרבות שהביאו השופטים. אני מסתמך גם על פסק דינו של כב' השופט שמגר (כתארו אז) בע"א 309/79 שדמי נ' שדמי, פ"ד לד(1), 309, 311. גם בענייננו מצביעות הראיות על היותה של התובעת "מעין מורדת", והיא לא הביאה כל ראיה, אפילו ראיה "במשקל נוצה" כי "המניעה ממנו". לפיכך אני קובע כי התובעת מס' 1 אינה זכאית למזונות (גם טרם הגט). 11. מזונות הילדים שני הילדים הם מ"קטני קטנים" וחלה על אביהם - הנתבע חובה אבסולוטית לשלם את מזונותיהם (הבן קצת למעלה מגיל 6). מן הראיות שהוצגו לתיק בית המשפט עולה כי צרכי כל ילד מגיעים היום לסך של 950.- ש"ח לחודש ומדור בסך 350.- ש"ח. סכום החיוב במזונות צריך להיות איפוא 2,600.- ש"ח לחודש, מעבר לקצבת המל"ל השקולה כנגד דמי טיפול. 12. משמורת הקטינים והסדרי ראיה: הנתבע מסכים כי משמורת הקטינים תהיה אצל אמם, וכך אני קובע. הסדרי הראיה יהיו כדלקמן: א. אחת לשבוע ביום ג', או ביום אחר עליו יוסכם בין ההורים, יפגוש הנתבע את הקטינים באיזור ראש העין בין השעות 18:00 - 20:00. הנתבע אחראי לקחת את הילדים מפתח הבית ולהחזירם לשם בתום הביקור. ב. כל סוף שבוע שני החל מיום ו' בצהריים בתום הלימודים או בשעה 14:00 ועד מוצ"ש בשעה 20:00 יבקרו הקטינים אצל הנתבע בפרדס חנה ובסביבתה. הנתבע אחראי לקחתם ולהחזירם מן הבית. ג. בחופשות ובחגים - יהיו הקטינים במחצית הזמן אצל הנתבע, בתיאום בין הצדדים. 13. התביעה הרכושית: על הצדדים חל חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג1973-. אינני מקבל את הפרשנות של ב"כ הנתבע לפיה יש לקבוע את הבעלות על הרכוש תוך עריכת היקש מההלכה הפסוקה בענין "הלכת השיתוף בנכסים". יש לזכור כי חוות הדעת של כב' הנשיא שמגר ושל כב' השופטת דורנר בפרשת יעקבי-קנובלר (ע"א 1951/91, פ"ד מט(3), 529) לא היתה דעת רוב חברי אותו מותב. מן הראיות שהוצגו לתיק בית המשפט עולה בבירור כי דירת המגורים נרכשה לפני הנישואין על ידי הנתבע ובני משפחתו (לרבות משכנתא) וכי לתובעת אין כל חלק בה. כך גם לגבי המניה ב"אגד". לפיכך אין לראות בהן רכוש משותף שהוא בר איזון בעת פקיעת הנישואין. 14. לא כך לגבי קופת הגמל "כנרת", המכונית, תכולת הדירה ו60- החזרי משכנתא, כמפורט בסיכומי ב"כ הנתבע (עמ' 24-25) ובסכומים המפורטים שם (סעיפים 43-44). 15. לסיכום: א. תביעת המזונות של התובעת מס' 1 נדחית (סעיף 10 לעיל). ב. אני מחייב את הנתבע במזונות הקטינים בסך 2,600.- ש"ח לחודש, מעבר לקצבת מל"ל (סעיף 11 לעיל), החל מיום 1.10.99 ועד הגיע כל אחד מהם לבגרות ולאחר מכן שליש הסכום בעת השירות הצבאי. עד אותו יום יחול החיוב הזמני. סכום המזונות יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן כאשר מדד הבסיס יהיה המדד שפורסם ביום 15.9.99 וההתאמה למדד תהיה אחת לשלושה חודשים הראשונה ביום 1.1.2000. ג. אני קובע את המשמורת והסדרי הביקורים כמפורט בסעיף 12 לעיל. ד. יש לאזן את המשאבים ברכוש המשותף בלבד (סעיפים 13-14 לעיל). אני ממנה את עורכי הדין אבנר קדם וחיים בן-יצחק, יחד, ככונסי נכסים על הרכוש האמור ועליהם לדאוג לחלוקת התמורה בין הצדדים בהסכמה או לפי הוראות שיקבלו מבית המשפט, על פי סעיף 7 לחוק בית המשפט לעניני משפחה. ה. בשל התוצאה - אין צו להוצאות משפט. מזונות