תביעת מזונות אישה וילד מהאב

להלן פסק דין בנושא תביעת מזונות אישה וילד מהאב:

פסק דין

לפני תביעה למזונות של אשה ובנה הקטין (יליד 19.3.83) מבעלה ואביו, אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי ב- 10.5.94.

השתלשלות דיונית
ביום 25.8.94, פסק כב' השופט א. בייזר (בית המשפט המחוזי) מזונות זמניים לאשה ולקטין. כב' השופט בייזר פסק, אמנם, מזונות זמניים גם לאשה, אבל תוך התחשבנות באמור בכתב התביעה שהאשה משתכרת כ- 1,250 ש"ח בחודש. המזונות הזמניים שנפסקו היו, איפוא, 750 ש"ח לקטין + קצבת המל"ל ו- 1,500 ש"ח לאשה כהשלמת הכנסה. הכל מיום הגשת התביעה. עוד חוייב הנתבע בתשלום הוצאות בטוח רפואי של התובעים לרבות הוצאות רפואיות מיוחדות, בהמשך תשלום המשכנתא הרובצת על דירת הצדדים ובמחצית הוצאות אחזקת הבית.

ביום 21.8.95 (בהמר' 5366/95) נשמעו ראיות בפני כב' השופטת סביונה רוטלוי, בבית המשפט המחוזי. היא החליטה שלא לשנות את ההחלטה למזונות זמניים שניתנה ע"י כב' השופט בייזר אלא בשינויי אחד, שהוא תוצאה של שינוי נסיבות, דהיינו שבני הזוג כבר אינם מתגוררים יחדיו. כב' השופטת רוטלוי חייבה את המבקש (האב/הבעל) ב- 25% בלבד מהוצאות המדור, כחלקו של הקטין בהוצאות המדור. ביתרת הוצאות המדור היא חייבה את האשה.

תשתית עובדתית
ביום 25.4.95 רכשה האשה את חלקו של הבעל בדירתם המשותפת בסכום של 125,000 $. חוב המשכנתא סולק ע"י הבעל. לצורך רכישת חלקו של הבעל בדירת המגורים נטלה האשה הלוואה המובטחת במשכנתא מבנק לאומי למשכנתאות בע"מ ע"ס 375,000 ש"ח.
ביום 17.5.98, מכרה האשה את הדירה לצד ג' תמורת 273,000 $. בחומר הראיות לא מצוי נתון מה הסכום שנשאר בידי האשה ממכירת הדירה לאחר פדיון המשכנתא.

ביום 24.5.98 שכרה האשה דירה בת 4 חדרים (כדירת הצדדים שנמכרה) למגורי התובעים, בדמי שכירות של 600 $ לחודש.

האשה תובעת מהבעל תשלום עבור המדור ואחזקתו, הן עבורה והן עבור הקטין. בהמר' 5562/95 העלה ב"כ האשה טענה בדבר קביעת מדור לקטין. ב"כ הבעל התנגד.

בישיבת יום 9.4.97, החלטתי שאדון בשאלת המדור במסגרת התביעה וראיותיה, אך העליתי את השאלה המשפטית:
הזכאית האם לפסיקת מדור עבור הקטין, גם כאשר הקטין מתגורר עמה בדירה שבבעלותה, אחרי שרכשה את חלקו של האב, כשהיא איננה משלמת דמי שכירות לצד ג'. בשאלה הנ"ל החלטתי, בהסתמך על פסיקת בית המשפט העליון (ענין הראל, ע"א 132/94+2751/95) שיש לבדוק את הנסיבות העובדתיות המיוחדות של המקרה דנן ובהתאם לכך להכריע. נתתי אפשרות לצדדים להניח תשתית עובדתית לענין זה במועד ההוכחות הקרוב (ההחלטה ניתנה ב- 5.8.97). היום, שאלה זו איננה רלבנטית עוד, כיון שהתובעת מכרה את הדירה והיא שוכרת דירה עבורה ועבור הקטין, כאמור. הרלבנטיות אכן תהיה לתקופה שבין רכישת חלק הדירה של הבעל ע"י האשה ב- 25.4.95 לבין מכירת הדירה ב- 17.5.98.

צרכי התובעים
התובעת טוענת בכתב התביעה שהמשפחה היתה רגילה לרמת חיים גבוהה טרם פרוץ המשבר.

"הצדדים נהגו לסעוד במסעדות יוקרה, לרכוש חפצים יקרים לביתם דאז, שהיה דירת גג בת 5 חדרים באזור מגורים יוקרתי בחולון ולצרוך מזון יקר ואיכותי. הכנסתו הגבוהה של הנתבע, כפי שהוכחה חד משמעית במהלך המשפט וכפי שתפורט בהרחבה להלן, איפשרה לצדדים לנהל רמת חיים גבוהה כמתואר לעיל, תוך שהנתבע מספק כל צרכיה ורצונותיה של התובעת. "

התובעים מבקשים:
א.     הוצאות אחזקת דמי מדור במלואן לרבות תיקונים בבית וביטוחים למיניהם לאשה ולקטין הגרים בדירה מושכרת בשכ"ד של 600 $.

ב.     זכות דמי שימוש ברכב מהיום בו מנע הנתבע את שימושה של התובעת ברכב - 11.12.94 ועד ליום בו נגנב.

ג.     הוצאות רפואיות מיוחדות.

ד.     התובעת טוענת לשינוי נסיבות קיצוני במהלך השנים שכן היא הפסיקה לעבוד ואין לה הכנסה.

טענות הנתבע
הנתבע טוען שחב' מ. ימית בע"מ עוסקת בהובלה ובמכירה של בשר. רוב עיסוקה של החברה היא הובלות בשר בקרור והוא עובד כשכיר בחברה. מעדות ענ1/ (חוקרת הפרטית הגב' גאלפ יוספה) עולה שבדצמבר 95, עד מאי 96, אכן עבדה התובעת בביתה כספרית.
ב"כ הנתבע בסיכומיו מצביע על הפקדות בחשבונה של התובעת באלפי שקלים.

אכן, התובעת הודתה בכך שהפקידה בחשבונה כספים אך לטענתה הסכומים באשר
ל- 8/95, שעל כך נשאלה, חלקם היו במסגרת עבודה, וחלקם קיבלה מקרובי משפחה.
לא ניתן להתייחס להפקדות כהכנסות שהרי יש לנכות את ההוצאות כגון חומרי העבודה מן ההכנסות, נתון זה של הוצאות לא הובא לידיעתי.

אכן, נגד התובעת הוצא צו איסור ניהול מספרה בביתה, אבל צו זה הוצא עוד ב- 11.4.94. אמור מעתה, שהתובעת המשיכה לעבוד בביתה גם לאחר שיצא נגדה צו הסגירה.

לפיכך, בקביעת מזונותיה של התובעת יש לקחת בחשבון עבודת התובעת בדירת הצדדים, עד למעברה לדירה השכורה. באשר לדירה השכורה לא הוכח שהיא המשיכה בעבודתה בה.

בהתאם לעדויות הבלשים נראה שהתובעת השתכרה כ- 300 ש"ח בממוצע ליום. הווה אומר, שהיא השתכרה כ- 3,000 ש"ח לחודש.

בכתב התביעה הראתה התובעת את צרכיה וצרכי הקטין. בסיכומים מעדכן ב"כ התובעת את סכום הוצאות המחיה ומפצלן 2/3 לאשה ו- 1/3 לקטין.

ניתן לומר שהתובעת לא נחקרה על אודות הוצאות המחיה ועל כן יש לקבלן כאמת.
בסיכומיו מפצל ב"כ התובעים את סכום ההוצאות למחיה ומעדכנו לסך של 12.136 ש"ח, ממנו כ- 8,000 ש"ח לאשה וכ- 4,000 ש"ח לקטין.

לתקופה בה עבדה האשה בביתה, דהיינו עד שפינתה את דירתה, ניתן להפחית סך של 3,000 ש"ח מה- 8,000 ש"ח. הווה אומר, שמבחינת הצרכים, על הנתבע לשלם לאשתו בגין מזונותיה 5,000 ש"ח.
החל ביוני 98' כבר לא היתה התובעת בדירתה ואין בידי ראיות שהיא המשיכה לעבוד. לתקופה זו, איפוא, יש להעמיד את סכום המזונות,מבחינת הצרכים, על סך של 8,000 ש"ח.
עוד יש לקחת בחשבון שלאשה פירות מן הכספים שקבלה ממכירת הדירה (= פירות נכסי מילוג). אף שסכום זה לא צויין נראה לי שהוא מתאים לחלקה של האשה בדמי שכירות.

יחד עם זאת, יש לבדוק את יכולתו של הבעל כנגד צרכיה הנטענים של האשה.

הוצאות הקטין:
הוצאות הקטין צויינו בסיכומים בכ- 4,000 ש"ח. סכום זה נראה לי גבוה ואף אותו יהיה ראוי לקבוע בהתאם להכנסותיו של האב.

הכנסות הבעל
קודם החקירה הנגדית דיווח הבעל על כך שהוא מתעסק בהובלת בשר.
בחקירה הנגדית התברר שהוא עוסק לא רק בהובלות בשר אלא גם במסחר בבשר, דהיינו שהוא קונה ומוכר בשר.
על אודות מכירה אחת בבית ז'בוטינסקי העיד הבעל שהמכירה היתה של 20,000 ש"ח וכי הרווח נע בין 2% ל- 4%.

הנתבע אף קנה משאית חדשה, שנת ייצור 1997. את הפנסים שהרכיב על המשאית החדשה הוא טוען שקיבל במתנה. עבור המשאית הוא משלם כל חודש 6,000 ש"ח עד 7,000 ש"ח. לעצמו הוא נוטל משכורת מהחברה בסך של 4,500 ש"ח. המשאית בה מדובר זו משאית קרור אותה רכש הבעל בינואר 97' לערך בסכום של 60,000 $.

גם נתון זה העלים הבעל מבית המשפט בהעידו:
"לא ידעתי על נוהל שעלי לתקן ולאמר לבית המשפט שמצב רכושי השתנה ע"י רכישת משאית הוולבו. זה לא רכושי, זה רכוש הבנק".
הבעל נמנע מלהצהיר בהרצאת הפרטים שהוא נוטל משכורת מן החברה. לשאלה מדוע לא ציין זאת בהרצאת הפרטים הוא משיב: "אין לי תשובה לשאלה".

את המשאית, כאמור, רכש הבעל בהלוואה בשיטת הליסינג. מטעם זה הוא התבטא שהמשאית איננה רכושו אלא רכוש הבנק. הבעל לא גילה את אוזננו לאיזו תקופה נלקחה ההלוואה ואף לא אם שילם סכום ראשוני כלשהו ע"ח המשאית.

על כל פנים, נראה, שמאז שנרכשה המכונית ועד עתה סיים הבעל את התשלומים עבור המכונית, או על כל פנים, עומד לפני סיומם.

באופן זה משתחרר לבעל סכום של כ- 7,000 ש"ח לחודש, אם לא יותר.
הבעל נמנע מלצרף מאזני החברה שהיא, למעשה, חברה פרטית שלו וצרף רק תלושי משכורת שהוא עצמו היה מושך מן החברה כרצונו.

מטעם זה אין שום משמעות לדו"חות השומא של מס הכנסה ולתלושי המשכורת המתייחסים להכנסתו של הבעל מן החברה.

בהמנעו מלצרף את מאזני החברה, הסתיר הבעל מבית המשפט את יכולתו הכלכלית. מן העובדה שהבנק נתן לחברה הלוואה של 60,000 $ לרכישת המשאית, נראה שמצב החברה היה שפיר עד שהבנק ראה את החברה מספיק איתנה לעמוד בהחזר התשלומים לאורך זמן.

אמור מעתה שהבעל חטא בהצגת הכנסתו בשתיים:
א.     הסתיר מבית המשפט חלק מעיסוקי החברה, דהיינו מסחר בבשר.

ב.     הוא הסתיר את מאזני החברה ומצבה הכלכלי האמיתי תוך שהוא מציג לבית המשפט תלושי משכורת שהוא מושך לעצמו.

אינני מקבל, איפוא, שהכנסתו של הבעל היא 4,500 ש"ח לחודש בלבד.

לאור האמור לעיל נראה לי שיש ביכולתו של הבעל לשלם מזונות לבנו הקטין והשלמת מזונות לאשתו.

המורם מן המוטעם והמקובץ הוא שאני מחייב את הנתבע לשלם למזונות התובעים (האשה והקטין) כדלקמן:      

א.     הנתבע ישלם מזונות הקטין, לידי אמו סך של 2,500 ש"ח לחודש (כולל מדור). וכן מזונות האשה סך של 4,000 ש"ח לחודש. סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה כשבסיס החישוב הוא מדד חודש 5/99 שפורסם ב- 15/6/99. חישוב ההצמדה יעשה מידי 3 חודשים, ללא תשלום הפרשי הצמדה למפרע.

המזונות ישולמו החל ביום 10.5.94 ובכל 10 של החודשים הבאים.

תשלום שלא ישולם במועדו ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום הקבוע לתשלומו ועד לתשלומו בפועל.

קיצבת הילדים המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי תשולם לידי האם, בנוסף לסכום המזונות.

ב.     החל ביום 17.5.98 (היום בו הפסיקה התובעת לעבוד) ישלם הנתבע למזונות התובעים סך נוסף של 1,200 ש"ח על דמי המזונות כפי שעמדו ביום זה (לאחר תוספת ההצמדה).

ג.     כל סכום ששולם ע"ח החיובים שבהחלטות הקודמות למזונות זמניים יקוזז מהחיוב על פי פס"ד זה.

ד.     כן ישלם הבעל הוצאות המשפט ו שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח + מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מזונות בגיר

  2. מזונות אב חייל

  3. מזונות חסרי דת

  4. מזונות אב מובטל

  5. מזונות מהעיזבון

  6. דמי טיפול מזונות

  7. דין אישי במזונות

  8. גובה מזונות אישה

  9. מזונות עד גיל 21

  10. מזונות לילד מרדן

  11. מזונות ילד מהאבא

  12. הסכם מזונות בגיר

  13. דמי מזונות תינוק

  14. ביטול הסכם מזונות

  15. מזונות אישה עובדת

  16. מזונות מעל גיל 15

  17. תביעת מזונות דוגמא

  18. מזונות לפי דין דתי

  19. מזונות אחרי גיל 18

  20. כריכת מזונות ילדים

  21. זכות ילדים למזונות

  22. פיצול תביעת מזונות

  23. תביעת מזונות ילדים

  24. הגדרת בעל מורד

  25. מזונות מהבעל בחו''ל

  26. מעוכבת מחמתו להינשא

  27. חישוב מזונות זמניים

  28. מזונות נכה מהעיזבון

  29. תביעה להפחתת מזונות

  30. מזונות לפי רמת חיים

  31. בקשה למזונות זמניים

  32. מזונות אישה שמשתכרת

  33. ערעור על גובה מזונות

  34. שינוי פסק דין מזונות

  35. התיישנות מזונות בגיר

  36. תביעת מזונות נגד האב

  37. כפל קצבה דמי המזונות

  38. מזונות ילדים דרוזים

  39. פסק דין בנושא מזונות

  40. תביעת מזונות מהעזבון

  41. מזונות אישה לא עובדת

  42. תביעת אם למזונות ילדים

  43. מזונות ילדים עד גיל 15

  44. עורך דין בענייני מזונות

  45. מזונות בהתאם לרמת החיים

  46. בקשה לביטול חיוב מזונות

  47. חוק המזונות הבטחת תשלום

  48. סמכות לדון במזונות אישה

  49. בקשה להעלאת סכום מזונות

  50. מזונות ילדים לאב מוסלמי

  51. הוצאות בר מצווה - מזונות

  52. הגדלת מזונות רטרואקטיבית

  53. דחיה על הסף תביעת מזונות

  54. הפחתת אגרה מתשלום מזונות

  55. מזונות קטין מהסבא והסבתא

  56. מזונות לילד מתחת לגיל 15

  57. עיקול רכב בגין חוב מזונות

  58. בקשה לקבוע מזונות זמניים

  59. פסיקת מזונות טרום זמניים

  60. צמצום מזונות לאישה שעבדה

  61. תביעת מזונות ילדים מהאבא

  62. סמכות שיפוט מזונות קטינים

  63. דחיית תביעת מזונות על הסף

  64. עד איזה גיל משלמים מזונות

  65. תביעת קטינים למזונות מהאב

  66. הגדלת מזונות בגין התעשרות

  67. תביעה למזונות אישה וילדים

  68. נקודות זיכוי למשלם מזונות

  69. תביעה רכושית ומזונות קטין

  70. דחיית תביעה להפחתת מזונות

  71. מזונות ילדים מביטוח לאומי

  72. הפחתת מזונות בגלל פיטורים

  73. בקשת דחייה של תביעת מזונות

  74. פסק דין בנושא מזונות ילדים

  75. פסק דין מזונות אישה וילדים

  76. בקשה לחלוקת מזונות לתשלומים

  77. תביעת מזונות אישה וילד מהאב

  78. מזונות קטין מאב שאינו משתכר

  79. הערעור נגד חיוב במזונות האשה

  80. תביעה עצמאית של קטין למזונות

  81. מזונות קטינים לפי הדין האישי

  82. מזונות אישה בדין קדימה בפש"ר

  83. סירוב להתגרש כדי לקבל מזונות

  84. מזונות אישה ללא ילדים קטינים

  85. פריסת חוב מזונות בהוצאה לפועל

  86. הולדת ילד נוסף בתביעה למזונות

  87. נישואים אזרחיים - תביעת מזונות

  88. תשלום מזונות לאחר מחיקת התביעה

  89. תביעה להגדלת מזונות בשם קטינים

  90. דחיית תביעת מזונות מחוסר סמכות

  91. בקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטין

  92. אי תשלום מזונות ויצירת חובות חדשים

  93. תביעה למזונות אישה כשהבעל בחו''ל

  94. בקשת דחייה על הסף של תביעת מזונות

  95. הגדלת מזונות ילדים בגלל מצב רפואי

  96. הפסקת חיוב מזונות עקב שינוי הנסיבות

  97. הפחתת מזונות ילדים בגין שינוי נסיבות

  98. בקשה לדחייה על הסף תביעת מזונות קטין

  99. תביעה של סבתא נגד האב למזונות קטינים

  100. תביעת מזונות ראשונית או הגדלת מזונות

  101. חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972

  102. תקנות המזונות (בקשות תשלום), תשל''ג-1972

  103. תקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל''ג-1973

  104. חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959

  105. ניכוי אגרה 1% מתשלומים בתיקי מזונות בהוצאה לפועל

  106. תקנות מס הכנסה (קביעת סכום הניכוי בעד תשלום מזונות לתושב חוץ), התשמ''ב-1982

  107. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון