תביעת גרוש נגד גרושתו - ביטול מזונות

להלן החלטה בנושא תביעת גרוש נגד גרושתו: החלטה לפני שתי תביעות של גרוש נגד גרושתו: התביעה האחת בתמש 21792/95, כאשר מהות התביעה היא: א. ביטול פסק הדין מיום 22.5.96. ב. כספי השבה. ג. פיצויי נזיקים. ב"כ התובע ביקשה לתקן את הסעד הראשון כך שבמקום הכתוב לעיל יבוא: "ביטול החלטה למזונות זמניים" מיום 22.5.96". התביעה השניה בתמש 21793/95, שם מהות התביעה היא: א. ביטול פסק הדין מיום 18.5.97. ב. כספי השבה. ג. פיצויים נזיקים. הנתבעת בשתי התביעות הנ"ל הגישה בקשה למחיקה על הסף בבשא 4459/99 ובבשא 4458/99. השתלשלות דיונית ביום 22.5.96, ניתנה החלטה למזונות זמניים בתביעת המבקשת (להלן: "האשה"). ההחלטה למזונות זמניים ניתנה בתביעה שהוגשה עוד לבית המשפט המחוזי בת"א יפו והועברה לבית משפט זה לאחר חקיקת חוק בית המשפט לענייני משפחה. ביום 22.5.96, ניתנה החלטה למזונות זמניים, לאחר שהצדדים נחקרו ע"י בית המשפט ולאחר שהאשה נחקרה ע"י ב"כ הבעל. בו ביום נתתי החלטה למזונות זמניים. הצדדים לא הגישו בר"ע על החלטה זו. ביום 18.5.97, הופיעו בפני הצדדים עם הסכם, שעל פי הרשום בו נערך ונחתם בו ביום. בסעיף המזונות נרשם כדלקמן: "הבעל ישם (=כנראה ישלם) לאשה, למזונותיה עד לסידור הגט בהתאם להחלטת ביהמ"ש בתיק 217990/95 מיום 22.5.96, בנוסף לכל הוצאות החזקת הבית - הדירה שהצטברו עד היום ועד פינוי הדירה". בו ביום אישרתי את ההסכם ונתתי לו תוקף של פסק דין. טענות הבעל בתביעותיו טוען התובע (להלן: "הבעל") שהוא הגיע להסכם על בסיס מצב עובדתי מוטעה שהתברר לו לאחר מכן. המצב העובדתי המוטעה מתייחס לשתי עובדות: העובדה האחת מתייחסת לגובה הכנסות האשה והעובדה השניה מתייחסת לטענתו שהאשה עברה להתגורר עם גבר אחר. אף כי בתצהירו הוא איננו אומר שאילו ידע, עובר לחתימת ההסכם, את העובדות הידועות לו, הוא לא היה חותם על ההסכם, אתייחס בשלב זה לתביעות ולבקשות למחיקתן כאילו טען כך. אכן, פסק דין שניתן בהסכמה טבועים בו שני מרכיבים: המרכיב ההסכמי והמרכיב הפסיקתי. רשאי צד הטוען לפגם בהתקשרות החוזית לטעון טענה זו גם כלפי הסכם שניתן לו תוקף של פסק דין, למיצער לא בטענות המתייחסות להבנת ההסכם או לגיבוש ההסכמה, אבל רשאי הוא לבוא בשערי בית המשפט, כאשר הטענה היא טענה שיש בה כדי לסכל את ההסכם על פי דיני החוזים, המבוססת על אי ידיעת העובדות מתוך תרמית או הצגה שאיננה אמת. אם אכן אבטל את ההסכם, ככל שהוא דן בענייני המזונות (שהרי רק לענין זה הוגשו התביעות), תובע הבעל לאפשר קיום הוכחות בתביעה למזונות, שכל אשר נעשה בה הוא פסיקת מזונות זמניים. במסגרת ההוכחות מבקש הבעל להוכיח את הכנסותיה האמיתיות של האשה ואת אי זכאותה כלל למזונות מחמת התגוררותה עם גבר אחר תוך כדי נישואיה. תביעות אלה מבקשת האשה למחוק על הסף בשתי הבקשות שצויינו לעיל. ה ה כ ר ע ה א. השתכרות האשה בתצהירו לביטול ההחלטה למזונות זמניים מצהיר הבעל שהאשה הצהירה בתצהיר שהגישה לבית המשפט בתמיכה לתביעתה למזונות שהכנסתה היחידה מעבודתה במשק בית היא כ- 800 ש"ח לחודש (סעיף 4 ג' לתצהיר). לטענתו, בית המשפט חייב אותו במזונות על בסיס הצהרתה. אך, טוען הבעל, שהאשה משתכרת כ- 140 ש"ח לשעת עבודה ועובדת כ- 6 שעות ביום. האם נתון זה הוא אמנם נתון חדש מבחינת ידיעתו של הבעל? בכתב ההגנה שהגיש הבעל לבית המשפט הוא הכחיש את טענות האשה בדבר הכנסותיה (סעיף 5 לכתב ההגנה) וטען: "הנתבעת הינה מומחית להדבקת צפרניים לנשים ומשתכרת כ- 2,800 ש"ח לחודש + 2,500 ש"ח בעבודות פרטיות בהדבקת צפרניים". הנה כי כן, ידע גם ידע הבעל, לפחות מבחינתו הוא, שהאשה איננה דוברת אמת. מבחינתו, בית המשפט נתן החלטה למזונות זמניים למרות ידיעתו ועמדתו של הבעל שהשתכרות האשה היא פי שישה וחצי ממה שהיא הצהירה. לעומת זאת, הסכים הבעל בהסכם הגירושין, אותו רוצה הוא לבטל, לשלם את סכום המזונות כפי שהחליט בית המשפט. אמור מעתה, שהבעל וויתר על שמיעת הוכחות וויתר על האפשרות להוכיח את טענתו שבכתב ההגנה בשלב ההוכחות. הוא הגיע להסכם, אשר כלל, במכלול תנאי הגירושין, גם תשלום מזונות לאשה עד לסידור הגט. בתצהירו התומך בתביעות לא מציין הבעל את מקור ידיעתו בדבר הכנסות האשה. למעשה, הוא חוזר על אשר טען בכתב ההגנה שהאשה עובדת כמניקוריסטית לצפרניים, אך אפשר שהוא מגדיל את סכום ההכנסה של האשה. מה לי הכנסה של האשה בסך 5,300 ש"ח לחודש ומה לי הכנסתה כ- 840 ש"ח ליום, לענין וויתור על שלב ההוכחות והסכמה לסכום המזונות. מן הראוי להסב את תשומת הלב שהבעל אף הוסיף על סכום המזונות שקבע בית המשפט בהחלטה למזונות זמניים והתחייב בהסכם לשלם גם את הוצאות החזקת הבית. אמור מעתה, העילה לביטול פסק הדין, בענין אי הידיעה בדבר גובה המזונות, אין בה מאומה, אפילו אקבל את טענות הבעל לענין זה, כולן, כמות שהם. ב. העדר ידיעה שהאשה מתגוררת עם גבר זר בסיס העילה הוא: שאם אכן יוכח שהאשה התגוררה עם גבר זר בעת נישואיה, לא היה בית המשפט מחייב את הבעל במזונות והבעל לא היה מגיע להסכם, בכל הקשור בנושא המזונות. לענין זה, צירף הבעל לכתב תביעתו דו"ח חוקר, אשר ערך תצפיות ומעקב על האשה. בלי להתייחס לערך הראייתי של דו"ח החוקר, (שהרי בשלב זה אין בית המשפט בודק את טיב הראיות ועליו לאפשר לצד המביאן את יומו בבית המשפט), נראה לי, שלענין בקשת הביטול ובקשות המחיקה אין בדו"ח כל מאומה. הדו"ח, כאמור בו, מתייחס לתצפיות ומעקבים וחקירות השכנים החל ב- 22.2.98 וכלה ב- 2.3.98. הווה אומר, זמן רב לאחר חתימת ההסכם ואישורו בפסק דין של בית המשפט . אין בדו"ח כל מאומה המתייחס לתקופה הרלוונטית. אכן, בסעיף 7 לתצהירו של הבעל, בהביאו את ממצאי דו"ח החוקר, הוא מוסיף בסוגריים: "לפני כן התגוררה עמו במושב ישרש". אין הבעל נותן שום נתון למה כוונתו במילים: "לפני כן". אם אכן כוונתו להסתמך על דו"ח החוקר, אין בדו"ח החוקר מאומה על התקופה של "לפני כן". אם כוונתו להסתמך על מידע אחר, מן הראוי היה שיציינו. בכל מקרה אין הבעל מייחס את "לפני כן" לתקופת ההסכם. אפשר, שאם נתגלו לבעל עובדות חדשות המצדיקות שינוי פסק הדין (במסגרת ההסכם למזונות) רשאי הוא להגיש תביעה לביטול המזונות או להפחתתן מן הטעם של שינוי נסיבות ומעת שהנסיבות השתנו. אין בעילת התביעה על פניה, גם אם אקבלנה כפי שהיא כתובה בכתב התביעה, כל מאומה שיש בו לבטל את פסק הדין וממילא לבטל את ההחלטה למזונות זמניים, לה הסכים הבעל (לרבות תוספת) בהסכם הגירושין. בשולי החלטתי זו, אציין שהסכם גירושין כולל בחובו נושאים שונים, לרבות ממוניים. לא אחת מתפשרים הצדדים בנושא אחד על חשבון הנושא השני. אפילו, היתה עילת תביעה (דבר שלא מצאתי) מסופקני אם היה מקום לקבל את הטענה (שלא נטענה) שהבעל לא היה מסכים להסכם הגירושין בפריט המזונות, כאשר היתה הסכמה בכל המיכלול. לא נראה לי, שניתן להפריד בין הדבקים. המורם מן המוטעם והמקובץ הוא שאני מקבל את בקשות האשה בבשא 4458/99 וב- 4459/99 ומוחק את תביעות הבעל בתמש 21792/95 ובתמש 21793/95. הבעל ישלם לאשה את הוצאות הבקשות בתוספת 5,000 ש"ח + מע"מ שכ"ט עו"ד . מזונות