תביעת אם למזונות ילדים

להלן פסק דין בנושא תביעת אם למזונות ילדים:

פסק דין

  1.           לפנינו שלוש תובענות, שהגישו האם (להלן - האם) וארבע בנותיה הקטינות (להלן - התובעות) נגד הבעל (להלן - הנתבע), אבי הקטינות. תמ"ש 10870/00 עניינה מזונות זמניים וקבועים, תמ"ש 10871/00 עניינה החזקת ילדים ותמ"ש 10872/00 עניינה הסדרי ראיה וביקור.
  2.           בעניין משמורת הילדים והסדרי הראיה קיבל בימ"ש החלטה בה נתן תוקף להמלצות פקידת הסעד כפי שהן מופיעות בתסקיר מה - 31.8.00.
  3.           בעניין המזונות הזמניים קבע בימ"ש בהחלטה מיום 31.10.00, שעל הנתבע לשלם מזונות זמניים לבנות החל מה- 1.11.00 בסך של 2,500 ₪. בנוסף חויב הנתבע לשלם את כל ההוצאות השוטפות של הבית, כשעליו לשלם כל תשלום תוך 10 ימים לאחר קבלת חשבון. בסכומים אלו לא נכללו תשלומי המשכנתא. הנתבע חויב אף בתשלום הוצאות שוטפות בגין טלפון עד לגובה של 200 ₪ לחודש, וגז עד לגובה של 300 ₪ לחודש. חריגות מגובה זה יכוסו על ידי האם.
  4.           במהלך הדיונים הראשונים עלתה שאלת סמכות בימ"ש לדון במזונות האישה. הצדדים הסכימו שאמנם הסמכות לדון במזונות האישה מסורה לבית הדין הרבני האזורי ירושלים. במהלך הדיונים הגישו הצדדים כתבי טענות מתוקנים ונושאם - מזונות הקטינות בלבד. אמנם, סוגיות שונות נוספות הועלו אף הן בכתבי הטענות, כמו - סוגיית הברחת נכסים והצורך בעיקולים, מכירת הדירה ועוד, אך לא עשו את הנדרש על פי הדין והתקנות למען יוכל בימ"ש לברר סוגיות אלו. פס"ד זה יעסוק אפוא בשאלה היחידה שנותרה, והיא - מזונות קבע לבנות.


חובת האב במזונות הקטינות
5.           גיל התובעות נע בין 11 שנה לבין 13.5, הוי אומר מתחת לגיל 15 שנה, וחובת האב במזונותיהן - חובה אבסולוטית, הנובעת מתקנת חכמים, שעוגנה בתקנות הרבנות הראשית מ- תש"ד.
6.           היקף חובת האב היא כדי כיסוים של הצרכים ההכרחיים של הקטינים, ואילו באשר למימון צרכים שהם מעבר לצרכים ההכרחיים של הקטינים - החובה רובצת על שני ההורים, מדין צדקה, ביחס ישיר להכנסותיהם, ורק כאשר ידם משיגה (היותם אמידים, ר' ע"א 210/82 גלבר, פ"ד לח(2) 14, 20, ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז, פ"ד לו(3) 449, 456 - 457).
7.           שיעור המזונות ייקבע לאחר שנקבע סכום המזונות ההכרחיים על-פי מעמדו הכלכלי של האב: "קביעת דמי המזונות נעשית על יסוד הצבתם זה לצד זה של מספר נתוני יסוד אשר ביניהם קיימת בדרך כלל זיקה. כך חייב בית המשפט לקבוע מה הם צורכיהם של הקטינים התובעים את מזונותיהם ומהו כושר השתכרותו של החייב במזונות", וזאת כדי שניתן יהיה לבחון את הנתונים זה מול זה וכך לקבוע על פי הממצאים את היקף חובתו של מי שחייב בתשלום המזונות (ר' ע"א תמיר נ' תמיר, פ"ד לד(4) 499, 501 - 502; וכן, ע"א 302/80 אגלזיאס נ' אגלזיאס, פ"ד לד(4) 529). יכולת האב אינה נקבעת רק על-פי הכנסתו בפועל מעבודתו, אלא נגזרת אף ממקורות אחרים העומדים לרשותו; לדוגמא, רכוש, לרבות דירה, כספים פנויים שהתקבלו ממכירת דירה, חסכונות, וכן פוטנציאל ההשתכרות של הנתבע על פי מקצועו וכישוריו (ר' 130/93 פרייס נ' פרייס, פ"ד לח(2) 721, 725, ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד מ(1) 147, 151 - 152, ואחרים).

יכולתו הכלכלית של האב
8.           עיון בתלושי השכר של הנתבע מעלה שהכנסתו הממוצעת לאחר ניכויי חובה היא - 9,100 ₪. כן נמצא כי הנתבע מפריש מדי חודש בממוצע, כניכויי רשות, סך של 1,010 ₪ לכלל ויהב.
9.           ממכלול העדויות שהוצגו על ידי הצדדים עולה שהנתבע נושא בתשלום המשכנתא על הדירה המשותפת לו ולתובעת, בסך של כ - 2,200 ₪ לחודש, ובנוסף מסלק פיגורים בתשלומי המשכנתא בסך של 1,268 ₪ לחודש.
10.           מעבר לאמור, מותר לבית המשפט, ואף חובה עליו, שלא לצמצם את בדיקת יכולתו הכלכלית של האב למכלול המקורות שעומדים על פניהם לרשותו (משכורת, רכוש, כספים וכדומה) כשהנסיבות וההיגיון מצביעים על יכולת כלכלית גבוהה יותר. לדוגמא, ראה ע"א 197/82 (לא פורסם), וכן ראה תמ"ש (ת"א) 3540/98 פלונים נ' פלוני, פס"ד של השופטת סיון טובה, פסקה 28, אתר פסקדין, לאמור: "כאשר פורץ ריב בין הבעל לאשה, יש והבעל נוקט בתחבולות לשם הקטנת הכנסותיו, כדי לפגוע באמצעים שיועמדו לרשות האישה …. וכן, כל אימת שטוען הבעל, כי בפרוץ הריב, או בסמוך לו, חלו שינויים במקורות או בדרכי פרנסתו, חייב בית המשפט לבדוק אם נהג הבעל בתום לב, ולצורך העניין, או שמא אין זו אלא תחבולה לצורך משפט".
11.           במקרה שבפנינו, הנתבע עובד בעסק משפחתי, ד. א' ובניו בע"מ, הכולל ... ב... בירושלים. יכול בימ"ש להניח שפוטנציאל ההשתכרות של הנתבע בעסק משפחתי גבוה יותר מהמוצג בפניו. תיתכנה הכנסות נוספות הנמסרות לידי הנתבע. מרשומות הבנק של הנתבע עולה כי משכורתו משולמת שלא באופן המקובל במשק ביחסי עובד מעביד רגילים: חלק מהמשכורת משולם באמצעות הפקדה במזומן, וחלקה באמצעות הפקדת שק, ויש גם שהתשלום נעשה לאחר ניכויי מפרעות על חשבון השכר, המעידות על משיכת כספים במזומן במועדים שונים.
12.           התובעת טוענת שהכנסותיו הממוצעות של הנתבע הן כ- 15,000 ₪ לחודש. ניתן לקבל אינדיקציה על הכנסות אלו מרמת המחיה שבה חיו בני השפחה עובר לסכסוך ולפירוד. נראה סביר, איפוא, להעריך את הכנסתו נטו הממוצעת של הנתבע לצורך קביעת היקף חובת מזונות התובעים המוטלת עליו - וזאת בהתחשב, בין היתר, בהוצאות הנתבע למשכנתא ולפיגורים המנויים לעיל (ראה סעיף 9) - בסך של 12,500 ₪. סכום זה הוא אף בגדר פוטנציאל ההשתכרות של הנתבע, במסגרת העסק המשפחתי האמור.
13.           התובעת פוטרה מעבודתה במסגרת העסק המשפחתי האמור, קיבלה דמי אבטלה, ועל פי דבריה עמדה להתחיל בעבודה חדשה. אין בידנו מידע על הכנסותיה העכשוויות של התובעת, אולם די כי נקבע שהכנסותיה של התובעת מספיקות לכיסוי צרכיה היא. אין האם בגדר "אמידה", וממילא לא תחויב עקרונית מדין צדקה.
14.           נציין שהתובעת מקבלת את דמי קצבת הילדים המשולמת על ידי המל"ל, בסך של 1,370 ₪ לחודש.

צורכי הקטינות
15.           הפסיקה קובעת שבגדר צרכים הכרחיים (צרכים מינימליים) של הקטין נכללים - מזון, ביגוד והנעלה, הוצאות בית, הוצאות רפואיות (שבסל הבריאות) ומדור. יש ויכללו בסל זה הוצאות מיוחדות לקטין אחד אשר אינן נכללות בסל של קטין אחר, כמו הוצאות רפואיות מיוחדות, שיעורים פרטיים בשל קשיי למידה מאובחנים וכו'.
16.           הצדדים חלוקים בדבר צורכיהם ההכרחיים של הקטינים, ואין בידי בימ"ש די ראיות על-מנת להגיע לממצאים ברורים בדבר צרכי הקטינים - התובעים. הפסיקה קובעת שבכגון דא רשאי בית המשפט לאמוד את סכום המזונות גם עפ"י ניסיון חייו, כשופט שבתוך עמו הוא יושב (ר' ע"א 687/83 מזור נ' מזור, פ"ד לא(3) 25, 29, 33, וכן ב- ע"א 613/85 שגב נ' שגב, פ"ד לט (3) 825, 828).
17.           צרכיהם ההכרחיים החודשיים של הקטינות, כעולה מכתב התביעה, כוללים:
     א.     כלכלה - 3,000 ₪. הנתבע טוען שסכום זה מופרז, וניסה להוכיח טענתו באמצעות תנועות שנעשו בכרטיס האשראי שלו. אין בידי לקבל שהתנועות משקפות את כל ההוצאות, אך נראה בכל זאת שהתובעת הפריזה בסעיף זה, וניתן לקבוע שעבור כלכלת הבנות תעמוד ההוצאה הסבירה על 2,000 ₪ .
     ב.     חלקן היחסי בהוצאות הבית ואחזקתו - 1,800 ₪ לחודש. טוען הנתבע ובצדק שסכום זה גבוה מאוד בהתחשב בעובדה שהסכום הנטען הוא רק עבור חלקן של התובעות. ההלכה היא שחלקן של 2 קטינות הוא 40%, וחלקו היחסי של כל קטין יורד ככל שמספר הקטינים עולה. על כן סביר להסיק שחלקו של 4 קטינות הוא 50%, ונראה על כן שיש לחייב את הנתבע בגין סעיף זה בסך של - 1,000 ₪.
     ג.     ביגוד - 750 ₪ (עבור שלוש בנות). נראה סביר לחייב את הנתבע בגין סעיף זה בסך של 600 ₪.
ד.     נסיעות - 200 ₪ עבור אחת התובעות.
18.     בנוסף מבקשות התובעות לחייב את הנתבע בתשלום בגין שיעורים פרטיים ותגבור וחוגים. סעיפים אלו אינם בכלל הצרכים ההכרחיים של התובעות; יחד עם זאת רשאי בימ"ש לחייב את הנתבע מדין צדקה בתשלום עבור סעיפים אלו לאור הכנסותיו האמורות (ר' תמ"ש (ת"א) 3360/98 קלוורי נ' קלוורי (לא פורסם)). לעניין זה ראוי לציין שאף הנתבע אישר שאמנם נהג לשלם גם בעבר עבור סעיפים אילו, ואין כל סיבה שלא ימשיך לעשות כן אף בעתיד. על כן יחויב האב בתשלום סך של 1,100 ₪.
19.     התובעות מבקשות לחייב את הנתבע בגין הוצאות עבור משקפיים ותרופות לאסטמה. הלכה היא שהוצאות בגין צרכים הכרחיים לקטין ספציפי, כגון - טיפול רפואי, טיפול פסיכולוגי, סיוע לקטין בעל ליקויי למידה ו/או הנזקק למאכל מסוים, וכן הוצאות עבור משקפיים, הם בגדר צרכים הכרחיים ועל הנתבע במקרה דנן מוטלת החובה לספקם. על כן יחויב הנתבע בגין סעיפים אלו בסך הנתבע ממנו - 150 ₪ לחודש.

דמי טיפול
20.           התובעות מבקשות שבימ"ש יחייב את הנתבע בתשלום דמי טיפול עבורן בשיעור שימצא לנכון. דמי טיפול הם בגדר מזונות הקטינות ולא בגדר החזר הוצאותיה של האם (ר' ע"א 4280/90 כהן נ' כהן, דינים עליון, ע"א 126/86 סימנוב נ' סימנוב; ע"א 2136/90 גיל נ' גיל, דינים עליון). לכן רשאיות התובעות המגישות תביעה למזונותיהן נגד הנתבע, אביהן, באמצעות האפוטרופוס הטבעי שלהן - אימן, לכלול ברשימת צרכיהן אף את דמי הטיפול (ר' תמ"ש (ת"א) 47420/97 נ' נ' נ', תק-מש, 97(3), 116, פסקה 11 - 13, פס"ד של השופט גרניט ).
21.           החובה לספק לילד מזונות כוללת כאמור אף את החובה לטפל בילד, או לשלם את הוצאות הטיפול ישירות למי שמטפל בו. עד גיל 15 נכללת חובה זו בחיוב המזונות הרובץ על האב. ניתן לחייב את האם בדמי טיפול כלפי ילדים מתחת לגיל 15 מדין צדקה, וזה כאשר אין לאב אמצעים וכאשר אפשר לחייב את האם מדין צדקה (ב"ש 458/59 קאירה נ' היועמ"ש, פ"מ כד, 176; ע"א 180/80 תמיר נ' תמיר, פ"ד לד(4) 499, 503; ע"א 296/80 קנטי נ' קנטי, פ"ד לד(4) 637).
22.           דמי הטיפול יכולים לבוא לידי ביטוי, הן בטיפולה הישיר של האם, הן על-ידי תשלום עבור הוצאותיה של האם לקייטנה, והן עבור שמירה אצל מטפלת או מעון, בהיות כל אלה זרועה הארוכה של האם (ע"א 149/88 פרי נ' פרי, פ"ד מב(3) 289, 292; תמ"א (ת"א) 2487/92 אשכנזי נ' אשכנזי, פ"מ נג(2) 241).
23.           הזכות לשוויון כזכות חוקתית מחייבת לשקול בנסיבות המתאימות את חלוקת נטל מזונות הקטינים בין שני ההורים. האיזון הראוי יעשה, ראשית, ע"י הקטנת החבות החלה על האב בלבד ביחס לצרכים ההכרחיים, וזאת על ידי צמצום הגדרת הצרכים ההכרחיים באופן שמונח זה יכלול אך ורק צרכים קיומיים ממש, וכך - חלק גדול יותר מסל המזונות ייוחס לחובת הצדקה, המוטלת עקרונית על שני ההורים, שיישאו בנטל ביחס ישיר להכנסותיהם. שנית, חיוב האב לספק את הצרכים ההכרחיים של הקטין, חיוב שאינו חל על האם, יאוזן על ידי אי פסיקת דמי טיפול בגין טיפול האם בקטין. כל זאת בנסיבות בהן יש לאם את היכולת הכלכלית לשאת בהוצאות, כאשר מדובר בקטני קטנים שהחזקתם במעון ו/או בצהרון (ר' לעניין זה תמ"ש (ת"א) 82010/96 י' ס' נ' יפתח, דינים משפחה, כרך א', 47, בו נסמן תמ"ש (ת"א) 13990/96 פלונית נ' פלוני (לא פורסם) פס"ד של השופט גייפמן).
24.           כמו כן, יש לציין שבפסקי דין רבים נקבע שדמי טיפול הולכים ופוחתים עם גדילתם של הילדים, ובמקרה דנן מצויות התובעות בגיל שעל פי פסקי הדין האמורים אין מקום לחייב את הנתבע בדמי טיפול עבורן (ר' תמ"ש (ת"א) 47420/97 הנ"ל, פסקה 15, ושם נסמן).
25.           בנסיבות שלפנינו, איפוא, יהא אך צודק, לאור חיוב האב לבדו במזונותיהן של הבנות וכמתחייב מעקרון השוויון, ולאור גילן של התובעות, שהאם תישא בעול הטיפול בבנותיה. משנה תוקף לדברים מתקבל לאור העובדה שהאישה משתכרת למחייתה וכן קצבת הילדים מהמל"ל משולמת לידיה (ע"א 413/85 רוט נ' רוט, פ"ד מ ( 1 ) 835, וכן ע"א 2136/90 גיל נ' גיל, דינים עליון, כרך יז, 917; וכן ר' תמ"ש (ת"א) 47420/97 הנ"ל פסקה 14).

מדור
26.           הוצאות בגין מדור הן צורך הכרחי ועל כן יחולו על הנתבע. השיעור בו יש לחייב בגין מדור משתנה על פי מספר הילדים; כך מצאנו שעבור שתי קטינות חויב האב בתשלום 40% מהוצאות מדורן של הקטינות (ע"א 52/87 הראל נ' הראל, פ"ד מג(4) 201, 205). האב יוצא ידי חובת הענקת מדור לילדיו הקטינים, בכך שיעמיד לרשותם מדור בשכירות רגילה או בתשלום כספי המאפשר שכירות זו, ואין לדרוש ממנו העמדת מדור המוחזק בבעלות או בשכירות מוגנת דווקא (ר' ע"א 375/90 קרסו נ' קרסו, דינים עליון ).
27.           במקרה דנן, התובעות מתגוררות בדירה המשותפת של התובעת ושל הנתבע. הנתבע משלם את החזרי המשכנתא. הלכה היא שמשכנתא אינה בגדר מזונות ו/או מדור. תשלומי המשכנתא מגדילים את ההון של בן הזוג, בכך שהם מגדילים את חלקו הנקי של אותו בן זוג במחצית הדירה. (ר' ע"א 864/94 שוקר נ' שוקר (טרם פורסם)).
28.           יחד עם זאת, ראוי שנבחין בהשפעות השונות של תשלומי המשכנתא: תשלום החזר המשכנתא משליך על הכנסותיו הפנויות של החייב (כפי שנעשה לעיל; ראה סעיף 9 ,12 לעיל); תשלום המשכנתא הוא תנאי להבטחת מדור שעל הנתבע להבטיח לילדיו הקטינים; וכן - תשלום החזרי המשכנתא על ידי הנתבע ישליך על יחסי הממון ביניהם בין בני הזוג עצמם.
29.           לאור עקרונות אלו נוהגת הפסיקה לסווג את תשלומי המשכנתא כמדור, עת הוא נועד להבטיח מדור הקטינים, וכן הוא המקרה דנן. ההוצאה עבור המשכנתא במקרה דנן היא - 2,200 ₪ לחודש; ניתן להתייחס לסכום זה כאל "שכירות ראויה" עבור דירת המגורים, ועל כן עלות הדיור - 2,200 ₪. כיון שהנתבע נושא ב - 50% בגין חובו ההוני, הוצאות הדיור בפועל מופחתות בסך 50% אלה, ועומדות על 1,100 ₪. ברם, בתשלום זה של הנתבע עבור מחציתו של חוב המשכנתא לא די, היות ותשלום זה נזקף כולו למעשה לזכותו, בהגדלת הונו, במישור יחסי הממון שלו עם האם; יוצא שבפועל הוצאות המדור עבור הקטינות (קרי: חלקן היחסי של האב בעלות המגורים של 1,100 ₪ הנשארים) משולמות לא על ידי הנתבע אלא על ידי האם (ר' ע"א 803/85 ברזילאי נ' ברזילאי, דינים עליון). אך על הנתבע לשאת בהוצאות אלו, כחלק מחובתו למזונות בחלקם היחסי של התובעות במדור, בגובה של 50% מסך כל הוצאות המדור. על כן יש לחייב את הנתבע כחוב מזונות/מדור ב - 50% מגובה חלקה של האם בתשלום המשכנתא, שהם סך של - 550 ₪ . חלקו של האב בתשלום המשכנתא מגיע אפוא ל - 75% מסך התשלום הכולל (50% בגין חלקו כבעלים ו - 25% כמחצית הוצאות האם עבור מדור התובעות) - סך העומד היום על 1,650 ₪.
30.           ברם, תוצאה זו עדיין הייתה משאירה לאם לשאת ב - 25% מנטל המשכנתא, היינו, 550 ₪. אם כי הטלת נטל זה על האם מוצדקת בגין היותה בעלים משותפים בדירה, אין בפני בית המשפט הוכחה כלשהי שהאם מסוגלת לשאת בנטל זה, ואם סכום זה לא ישולם, יעמדו מגורי הקטינות בסכנה. עד להגשת התביעה, נהג הנתבע לשלם את מלוא המשכנתא, כולל חלקה של האישה, ועובדה זו אף נלקחה בחשבון בקביעת הכנסותיו הפנויות לצורך חישוב חיובו הכללי במזונות. מן הראוי שימשיך לשלם את מלוא המשכנתא גם בעתיד, על מנת להבטיח את מגורי הבנות. כמובן שבכך משלם הנתבע סכומים שהאישה הייתה צריכה לשלמם (25% מהמשכנתא), אבל, כפי שכבר נאמר בפסיקה, וכעולה מדברנו לעיל, חיובו של הנתבע מדיני מזונות אינו שולל את אופיו ההוני של התשלומים, ועל כן, הוא אינו חוסם את דרכו של הנתבע מלטעון כל טענה באשר לזכויותיו הקנייניות או רכושיות בדירה ולאופן חלוקת התמורה אם וכאשר תימכר הדירה בעתיד.
31.           התוצאה הסופית המתבקשת באשר לתשלומי המשכנתא הינה, איפוא, שהנתבע ישלם את מלוא המשכנתא, כש- 50% מהווה חלקו כשותף בבעלות הדירה, 25% מהווה חובו למזונות הקטינות בגין מדור, ו - 25% מהווה תשלום מעבר לחובתו בגין מדור הבנות, שמשלם במקום אשתו בשלב זה לאור חוסר יכולתה של האישה לשאת בתשלומים אלה.

סוף דבר
32.           לאור האמור בימ"ש פוסק מזונות הקטינים כדלקמן:
     א.     מזונותיהן של התובעות בסך 5,050 ₪ לחודש, החל מיום הגשת התובענה - 7.5.00. הסך הנ"ל יהיה צמוד למדד הידוע היום ויתעדכן אחת לשלושה חודשים ללא חיוב למפרע.
     ב.     בנוסף חייב הנתבע בתשלום מדורן של התובעות בגובה של 25% מגובה המשכנתא, שעמד בעת הגשת התביעה על סך 550 ₪. חלק זה ישולם במסגרת תשלומי המשכנתא על דירת בני הזוג, אותם ימשיך לשלם הנתבע במלואם. היה ודירת בני הזוג תימכר, ישא הנתבע בגובה של 50% משכר דירה ראויה.
     ג.     בנוסף ישא הנתבע ב - 70% מעלות ההוצאות החריגות של הקטינים, לרבות: הוצאות רפואיות שאינן מכוסות על ידי קופ"ח, ריפוי שיניים, עדשות מגע, קייטנות, טיולים, דמי שכלול, הוצאות עבור בת מצווה. חלקו בהוצאות כאמור ישולם בתוך 30 יום ממועד הדרישה בכפוף להצגת קבלות.
     ד.     בהגיע כל אחת מהקטינות לגיל 18 או לשירות צבאי חובה (לפי המאוחר מבין השניים) יפחת חלקה בסכום המזונות ל - 1/3 עד הגיעה לגיל 20 או עד לתום השירות הצבאי (המאוחר מבין השניים).
     ה.     הזכאית לגבות את מזונותיה של קטינה לאחר שבגרה, במסגרת האמור בסעיף ד' לעיל תהא האם, אף בהליכי הוצל"פ ו/או בכל דרך אחרת שעל פי דין, אלא אם הבגירה תביע את התנגדותה מטעמים שיבחנו או על פי החלטת בימ"ש בתביעה של הנתבע (ראה לעניין זה תמ"ש (י-ם) 21170/00 ש'ס' (קטינה) נ' ש'ג' (טרם פורסם)).
     ו.     הסכום שהצטבר מיום הגשת התביעה בקיזוז הסכומים ששולמו בפועל ישולם ב-5 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 15.9.01, בנוסף לדמי המזונות השוטפים.
     ז.     פיגורים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, ממועד החיוב ועד התשלום בפועל.
     ח.     קצבת הילדים שמשלם המל"ל תשולם לדי התובעת בנוסף לדמי המזונות דלעיל.
33.            הנתבע ישלם הוצאות משפט ושכ"ט בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ, וסכום הנ"ל ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מזונות בגיר

  2. מזונות אב חייל

  3. מזונות חסרי דת

  4. מזונות אב מובטל

  5. מזונות מהעיזבון

  6. דמי טיפול מזונות

  7. דין אישי במזונות

  8. גובה מזונות אישה

  9. מזונות עד גיל 21

  10. מזונות לילד מרדן

  11. מזונות ילד מהאבא

  12. הסכם מזונות בגיר

  13. דמי מזונות תינוק

  14. ביטול הסכם מזונות

  15. מזונות אישה עובדת

  16. מזונות מעל גיל 15

  17. תביעת מזונות דוגמא

  18. מזונות לפי דין דתי

  19. מזונות אחרי גיל 18

  20. כריכת מזונות ילדים

  21. זכות ילדים למזונות

  22. פיצול תביעת מזונות

  23. תביעת מזונות ילדים

  24. הגדרת בעל מורד

  25. מזונות מהבעל בחו''ל

  26. מעוכבת מחמתו להינשא

  27. חישוב מזונות זמניים

  28. מזונות נכה מהעיזבון

  29. תביעה להפחתת מזונות

  30. מזונות לפי רמת חיים

  31. בקשה למזונות זמניים

  32. מזונות אישה שמשתכרת

  33. ערעור על גובה מזונות

  34. שינוי פסק דין מזונות

  35. התיישנות מזונות בגיר

  36. תביעת מזונות נגד האב

  37. כפל קצבה דמי המזונות

  38. מזונות ילדים דרוזים

  39. פסק דין בנושא מזונות

  40. תביעת מזונות מהעזבון

  41. מזונות אישה לא עובדת

  42. תביעת אם למזונות ילדים

  43. מזונות ילדים עד גיל 15

  44. עורך דין בענייני מזונות

  45. מזונות בהתאם לרמת החיים

  46. בקשה לביטול חיוב מזונות

  47. חוק המזונות הבטחת תשלום

  48. סמכות לדון במזונות אישה

  49. בקשה להעלאת סכום מזונות

  50. מזונות ילדים לאב מוסלמי

  51. הוצאות בר מצווה - מזונות

  52. הגדלת מזונות רטרואקטיבית

  53. דחיה על הסף תביעת מזונות

  54. הפחתת אגרה מתשלום מזונות

  55. מזונות קטין מהסבא והסבתא

  56. מזונות לילד מתחת לגיל 15

  57. עיקול רכב בגין חוב מזונות

  58. בקשה לקבוע מזונות זמניים

  59. פסיקת מזונות טרום זמניים

  60. צמצום מזונות לאישה שעבדה

  61. תביעת מזונות ילדים מהאבא

  62. סמכות שיפוט מזונות קטינים

  63. דחיית תביעת מזונות על הסף

  64. עד איזה גיל משלמים מזונות

  65. תביעת קטינים למזונות מהאב

  66. הגדלת מזונות בגין התעשרות

  67. תביעה למזונות אישה וילדים

  68. נקודות זיכוי למשלם מזונות

  69. תביעה רכושית ומזונות קטין

  70. דחיית תביעה להפחתת מזונות

  71. מזונות ילדים מביטוח לאומי

  72. הפחתת מזונות בגלל פיטורים

  73. בקשת דחייה של תביעת מזונות

  74. פסק דין בנושא מזונות ילדים

  75. פסק דין מזונות אישה וילדים

  76. בקשה לחלוקת מזונות לתשלומים

  77. תביעת מזונות אישה וילד מהאב

  78. מזונות קטין מאב שאינו משתכר

  79. הערעור נגד חיוב במזונות האשה

  80. תביעה עצמאית של קטין למזונות

  81. מזונות קטינים לפי הדין האישי

  82. מזונות אישה בדין קדימה בפש"ר

  83. סירוב להתגרש כדי לקבל מזונות

  84. מזונות אישה ללא ילדים קטינים

  85. פריסת חוב מזונות בהוצאה לפועל

  86. הולדת ילד נוסף בתביעה למזונות

  87. נישואים אזרחיים - תביעת מזונות

  88. תשלום מזונות לאחר מחיקת התביעה

  89. תביעה להגדלת מזונות בשם קטינים

  90. דחיית תביעת מזונות מחוסר סמכות

  91. בקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטין

  92. אי תשלום מזונות ויצירת חובות חדשים

  93. תביעה למזונות אישה כשהבעל בחו''ל

  94. בקשת דחייה על הסף של תביעת מזונות

  95. הגדלת מזונות ילדים בגלל מצב רפואי

  96. הפסקת חיוב מזונות עקב שינוי הנסיבות

  97. הפחתת מזונות ילדים בגין שינוי נסיבות

  98. בקשה לדחייה על הסף תביעת מזונות קטין

  99. תביעה של סבתא נגד האב למזונות קטינים

  100. תביעת מזונות ראשונית או הגדלת מזונות

  101. חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972

  102. תקנות המזונות (בקשות תשלום), תשל''ג-1972

  103. תקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל''ג-1973

  104. חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959

  105. ניכוי אגרה 1% מתשלומים בתיקי מזונות בהוצאה לפועל

  106. תקנות מס הכנסה (קביעת סכום הניכוי בעד תשלום מזונות לתושב חוץ), התשמ''ב-1982

  107. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון