תביעה נגד בן משפחה שלא בסמכות בית המשפט לענייני משפחה

להלן החלטה בנושא תביעה נגד בן משפחה שלא בסמכות בית המשפט לענייני משפחה:

ה ח ל ט ה
          
1. המבקשת 1 והמשיב הם אחים . מבקש 2 הוא בעלה של מבקשת 1.
          משיב 3 רכש מאת אמם של מבקשת 1 והמשיב 1 , עפ"י יפוי כח שמסרה האם למבקשת 1 , את דירת האם.
          
2.     לאחר מות אם המבקשת 1 והמשיב הוגשה תובענה ע"י המשיב, לביהמ"ש לעניני משפחה, בה עתר המשיב להצהיר כי הסכם מכר הדירה בין מבקשת 1 , כמיופת כח של המנוחה , למשיב 3 בטל וכי המשיב זכאי להרשם כבעלים של מחצית הזכויות בדירה בלישכת רישום המקרקעין .

עוד עתר המשיב למנות כונס נכסים על הדירה על מנת שהדירה תמכר ומחצית הכספים שיתקבלו יועברו אליו .


     המשיב עתר גם לחייב את מבקש 3 לפנות את הדירה ולשלם לו עבור השימוש בנכס עד לפינוי 1,000 ש"ח לחודש החל ממועד עריכת החוזה.

לחילופין עתר המשיב לחייב את המבקשים ביחד ולחוד לשלם לו סכום מחצית שווי הדירה.

3.     המבקשים טענו בכתב ההגנה ובבקשה בדרך המרצה שהגישו , בה עסקינן , כי אין סמכות לביהמ"ש לעניני משפחה לדון או להכריע בתובענה וזאת מהטעמים הבאים:

א.     הסמכות היחודית לדון בסעדים המבוקשים נתונה לביהמ"ש המחוזי.

ב.     מבקשים 2 ו - 3 אינם בגדר "בן משפחתו" עפ"י סעיף 1 (2) (א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה .

4.     המשיב טען בעניין הסמכות :

א.     התובענה עילתה סיכסוך בתוך המשפחה ולביהמ"ש לעניני משפחה הסמכות לדון בה יהא שוויה או נושאה אשר יהא .

ב.     יש לראות במבקש 2 , בעלה של מבקשת 1 בן משפחה.

ג.     בכל מקרה מבקשים 2 ו 3 הינם צדדים נדרשים שיש לצרפם לתובענה לפי סעיף 6 (ו) לחוק בית המשפט לעניני משפחה.

5.     סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה קבועה בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה - 1995 (להלן:החוק). סעיף 3 (א) לחוק מורה כי "ענייני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה". ענייני משפחה" כך נקבע בסעיף 1 לחוק - כוללים גם "תובענה אזרחית שהגיש אדם נגד בן משפחתו, או נגד עזבונו של בן משפחתו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא".

ולעניין זה "בן משפחתו" - הוא בן זוגו , גם זה שלא נישא לו, ילדיו לרבות ילדי בני זוגו , הוריו והורי בן זוגו או בני


     זוגם , נכדיו הורי הוריו, אחיו ואחיותיו - שלו או של בן זוגו.

6.     התובענה שהגיש המשיב כאן היא תובענה אזרחית שהגיש כנגד בן משפחתו, מבקשת 1 אחותו.

א.     מבקש 2 הוא בעלה של האחות אשר נטען כי פעל מטעמה ובזכותה. יתכן שבדרך פרשנות מרחיבה ניתן לראות את מבקש 2 בגדר בן משפחה או כמי שפעל מטעם בן משפחה.

בהערת אגב אציין כי לא מצאתי בתובענה כל סיבה לצירוף מבקש 2 כנתבע. יפוי הכח מאת האם המנוחה ניתן למבקשת 1 בלבד והסכם מכר הדירה נערך בין מבקשת 1 למבקש 3.

ב.     התובענה הוגשה גם נגד מבקש 3 אשר אינו נופל בגדר בן משפחה בשום דרך של פרשנות.

גם לגבי מבקש 3 , בהערת אגב , עלי לציין שלא מצאתי בתובענה מילה וחצי מילה , עובדות המקימות עילת תביעה נגדו- רוכש זכויות במקרקעין , בתמורה ובתום לב לכאורה.

7.     כדי שתובענה אזרחית תהיה בגדר סמכות ביהמ"ש לעניני משפחה לא די בהיות הצדדים בני משפחה יש לבחון עוד אם "עילתה סיכסוך בתוך המשפחה" .

את המונח "עילה" יש לקרוא בהתאם למשמעות הרגילה שנותנים למונח זה , במובן העובדתי , להבדיל מהמשמעות המשפטית. מדובר בחובענה שמקורה או סיבתה בסכסוך כתוך המשפחה. המשמעות של המונח עילה שונה במשמעותה מעילתה במשמעות הדיונית .

עילתה של התובענה במשפט זה במובן הדיוני היא במקרקעין ,ביטול הסכם מכר מקרקעין לצד ג' , שהיכויות הועברו על שמו בלישכת רשם המקרקעין (כך נטען ע"י המבקשים), ואף נרשמה משכנתא על זכויותיו של צד ג' .

חרף העובדה שאת המונח עילה אין לקרוא בהתאם למשמעות הדיונית מצאתי כי התובענה אינה כגדר סמכות ביהמ"ש לעניני משפחה.


     8.     על גדר הסמכות של בית המשפט לעניני משפחה והרציונל שמאחוריה עמד כב' סגן הנשיא השופט רבלין בה"פ 1092/96 מחוזי ב"ש מיום 17.2.97 , פרץ נ. חביב ואח'.

"הוראת סעיף 1 לחוק מביאה בגדר ענייני המשפחה כל תובענה אזרחית שהגיש אדם נגד בן משפחתו "יהא נושאה או שוויה אשר יהיה". חוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד - 1984 מבהיר, בסעיף 51 (א) (5), כי סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בעניני משפחה, גוברת על הוראת הפסקאות (2) ו - (3) באותו סעיף .

במילים אחרות ומפורשות: סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה, לדון בענייני משפחה, אינה עוצרת בגבולות הסמכות הנקבעת על ידי סכום התביעה ואינה מושפעת מן ההבחנה בין שימוש וחזקה במקרקעין לבין הבעלות בהם.

כוונת החוק היתה לרכז את סמכויות השיפוט בענייני משפחה בערכאה אחת, שגבולות סמכותה, במשפט הפרטי, יקבעו , בין היתר, על פי היחסים שבין המתדיינים , להבדיל מהחלוקה הרגילה על פי סוגי העניינים.

על מגמת הריכוז עומדים דברי ההסבר להצעת חוק לתיקון דיני המשפחה (כירוז סמכויות השיפוט), התשנ"ה - 1994 (ה"ח 2330, התשנ"ה 152) לאמור:

          'הצעת חוק זו יסודה בהמלצת הועדה לבחינת
          ישום דיני המשפחה שבראשה עמד שופט
בית המשפט המחוזי בתל - אביב אלישע שינבוים ז"ל, בעניין ריכוז סמכויות בתי
המשפט בענייני משפחה. לדעת הועדה ריכוז
סמכוית ייעל את המערכת , ימנע כפילויות בדיון ובהכרעות שיפוטיות, יאפשר פתרון
שיטתי ומגובש יותר , יקצר את ההתדיינויות
ובפועל יביא לפתרונות טובים יותר'.

כיוון שהשפיטה בענייני משפחה מצריכה ידע, נסיון וגישה מיוחדים ביקש המחוקק להביא להתמחות של שופטים מיוחדים "שהם בעלי תכונות והכשרה מסויימת" (שם, בעמ' 153) והורה גם על הקמת יחידת סיוע


     בבית המשפט אשר תיתן שירותי אבחון, יעוץ וטיפול בענייני משפחה (סעיף 5 לחוק). ישוב סכסוכי המשפחה אינו רק פועל יוצא של הכרעה שיפוטית. הכרעה השיפוטית צריך לה שתהא משולבת באבחון ביעוץ ובטיפול - כלשון החוק. צורך זה הוא פועל יוצא מן היחסים המיוחדים כין המתדיינים הקשורים בקשרי משפחה. שיקום היחסים המיוחדים האלה מצריך ידע, נסיון וגישה מיוחדים , המיושמים
היום, על פי חוק, בבית המשפט לענייני משפחה".

9.     לעניננו יפים במיוחד הדברים הבאים של שבהחלטת כב' סגן הנשיא:

"אין די בקירבה משפחתית בין בהמתדיינים כדי להביא את הסכסוך בגדר סמכותו היחודית של בית המשפט לענייני משפחה. תובענה אזרחית שהגיש אדם נגד בן משפחתו תבוא בשעריו של בית
המשפט המיוחד הזה רק מקום בו עילתה - סכסוך בתוך המשפחה. "עילה" כאן במובן מקור, או שורש הסכסוך . סכסוך שלא בא לעולם אלא בשל הקשרים המשפחתיים בין בעלי הדין הוא סכסוך בתוך המשפחה. לעומת זאת, תביעה בגין סכסוך שהיה עשוי להתגלע בין בעלי הדין גם אלמלא יחסי הקירבה המיוחדים שביניהם - עילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה. שני אחים המחזיקים יחד במניות חברה שרכשו ונפל סכסוך ביניהם בנוגע לזכויות הנובעות מן המניות, יתדיינו בערכאות "הרגילות"; אולם אם נסב הסכסוך ביניהם, דרך משל, על זכותם לרשת את אביהם לקבל לידם , בשל קשרי המשפחה ביניהם , את המניות שהחזיק , או אז - עילת התביעה" שתוגש היא סכסוך בתוך המשפחה" .

משום דברים אלו , שאני מסכימה עימם , אין נופל הסכסוך שבתובענה שהגיש המשיב , בגדר סמכות ביהמ"ש לענייני משפחה. הסכסוך בין המשיב למבקש 3 היה מתגלע בכל מקרה גם אילו חתמה המנוחה על יפוי כח לטובת כל אדם ולאו דווקא מבקשת 1.

זאת ועוד מוקד הסיכסוך אינו יפוי הכח בלבד , אלא זכויות צד ג' שאינו קשור לסיכסוך ורשימת הסעדים המבוקשים בתובענה יש בה כדי ללמד כי הסיכסוך רחק מהמשפחה ומרכז הכובד מופנה כלפי צד ג' בעצם. (פינויו , תביעה לדמי שימוש , ביטול הסכם מכר עימו, ורישום זכויותיו ברשם המקרקעין).


     עוד יש להוסיף כי לאור העובדה שהמבקשים פרטו - משכנתא לטובת בנק ,מתווסף גם צד ד' רחוק מאוד מן המשפחה - בנק , אשר ראוי היה לצרפו כצד לתביעה. אילו עשה המשיב מלאכתו נאמנה , כפי שהיה עליו לעשות עפ"י תקנות סדר הדין , ע"י צירוף מסמכים מהותיים לכתב התביעה כגון נסח מרשם המקרקעין , ניתן היה ללמוד גם על עובדה זו.

10.סמכות ביהמ"ש לענייני משפחה רחבה אך לא בלתי מוגבלת. אינני שותפה לדעת באת כח המשיב , המלומדת , כי מגמת הפסיקה הינה להרחיב סמכותו של ביהמ"ש לענייני משפחה. כך גם אינני שותפה לדעתו של כב' הנשיא השופט ארבל בת.א. (שלום ת"א) 25688/96 בעניין עזבון המנוחה נ. לוי כי לביהמ"ש לענייני משפחה סמכות לדון בתביעת פיצויים נזיקית שהגישו ילדי אישה שנרצחה ע"י בעלה כעזבונה וכתלויים בה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו להם. זוהי תביעת נזיקין רגילה.

המונח "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" בא לצמצם ולסייג את ההגדרה הרחבה של "תובענה אזרחית שהגיש אדם נגד בן משפחתו".

יריעת התביעה חרגה הרבה מעבר לסכסוך בתוך המשפחה, עפ"י הגדרת המשיב והתובענה שהגיש.

ההרחבה שנקט המשיב בתובענה מביאה לתוצאה שצדדים שלישיים ורביעיים עלולים להפגע , הפכו צדדים עיקריים בתובענה .

11.אפילו הייתי סבורה שהסכסוך בגדר סמכות ביהמ"ש לענייני משפחה באשר למשיב ולמבקשת 1 לא הייתי מאפשרת צירוף צדדים שלישיים, צירוף שיש לעתור מלכתחילה ולא במובלע כדי שביהמ"ש יענה לו דבר שלא נעשה בעניננו.

יש להוסיף גם שבביהמ"ש לענייני משפחה נוהגים לעיתים סדרי דין מיוחדים וכללי ראיות שונים אשר לא ראוי להחיל על צדדים שאינם בני משפחה .

12.סיכומו של דבר דעתי היא שהתובענה אינה בסמכות בית משפט לענייני משפחה .


     במכלול הסעדים המבוקשים בתובענה כאלו שנופלים בגדר סמכות בית משפט המחוזי ואח' שבגדר סמכות בית משפט השלום .
התובענה נמחקת והמשיב ישקול לאיזו ערכאה יגיש התובענה.
אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סמכויות בית הדין השרעי

  2. סמכות בתי הדין השרעיים

  3. סמכות בית משפט פירוק שותפות

  4. סמכות בית משפט - חינוך ילדים

  5. סמכות בית הדין לעבודה נזיקין

  6. סמכות בית משפט - שימוש במקרקעין

  7. סמכות ייחודית רישום סימני מסחר

  8. סמכות בית משפט לאשר בניה בשטחים

  9. סמכות בית משפט - בני זוג מוסלמים

  10. סמכות בית המשפט שלום - היטל ביוב

  11. ביקורת שיפוטית - סמכות בית הדין לעבודה

  12. סמכות ייחודית לבית דין רבני בפירוק שיתוף

  13. סמכות בית משפט להאריך מועד ביצוע צו הריסה

  14. סמכות בית משפט לענייני משפחה - תביעת רכוש

  15. סמכות בית הדין למשמעת להורות על פרישה של עובד

  16. סמכות בית המשפט לענייני משפחה בזכויות מקרקעין

  17. חריגה מתקרת סמכות בית משפט השלום - פסיקת ריבית

  18. תביעה נגד בן משפחה שלא בסמכות בית המשפט לענייני משפחה

  19. סמכות ביהמ''ש משפחה בענייני רכוש שהוכרעו בבית הדין הרבני

  20. סמכות בית הדין לעבודה לדון בהודעת צד ג' שלא קשורה לדיני עבודה

  21. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון