תביעה לצו ירושה

להלן פסק דין בנושא תביעה לצו ירושה:

פסק דין

1.     התובענה לצו ירושה בעניין עזבון המנוחה (להלן: "המנוחה") הועברה לדיון בפני מכוח סעיף 67א(א)(4) לחוק הירושה, תשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק הירושה"), בהיות אחד היורשים נעדר שנכסיו מנוהלים על ידי האפוטרופוס הכללי.

2.     מהבקשה לצו ירושה עולה כי היורשים היחידים של המנוחה הינם - התובע ואחי התובע, שניהם בני דוד של המנוחה. כך, מכל מקום, מתבקש בית המשפט להצהיר.

3.     המנוחה נפטרה כשהיא רווקה, ללא ילדים והיתה בתם יחידה. של בתיה (בטי). מאחר שהמנוחה הינה בת יחידה להוריה, עזבונה מתחלק מחצית למשפחת אביה ומחצית למשפחת אמה.

4.     משפחת אם המנוחה

א.     אין חולק כי לאם המנוחה (בתיה) היו שלושה אחים- פדרו, שרה ווולקו.

ב.     כמו כן, לאם המנוחה נולדו שני ילדים. האחד מנישואיה הראשונים לבעלה. בן זה הלך לעולמו כמוכח בנספח א' לבקשה (בקשה מס' 5374/96 אשר הוגשה בת"ע 2738/96 במחוזי בתל-אביב אשר עסק בעזבון אם המנוחה). והשניה, המנוחה, מבעלה השני.

5.     משפחת אבי המנוחה

     א.     נטען כי לאבי המנוחה היו שתי אחיות בלבד.

     ב.     גם לאבי המנוחה נולד ילד אחד מנישואיו הראשונים, אח למנוחה.      

ד י ו ן

6. א.      ביום 19.7.00 הוגשה לבית המשפט בקשה להתיר הוכחת מוות של פלוני (אחי המנוחה) ופלונית ושל קרובי אב המנוחה לפי סעיף 68(א) סיפא לחוק הירושה (להלן: "הבקשה"). בישיבת יום 11.10.00 הסכימו ב"כ הצדדים כי הבקשה תיחשב כתובענה על פי חוק הצהרות מוות, תשל"ח- 1978 (להלן: "חוק הצהרות מוות").
ב.     לאחר קבלת מסמכים נוספים אודות קרובי אביה של המנוחה מהם עלה, כי היו לו (לפחות) שתי אחיות, אשר ניספו בשואה, נתן ב"כ האופט' הכללי את הסכמתו למתן הצהרה בדבר מותם של פלוני ופלונית וכן של שתי האחיות. (ר' לעניין זה דבריו של ב"כ האפוט' הכללי בישיבת יום 11.10.00 ובסעיף 1 לסיכומיו מיום 21/12/00).

ג.     ביום 23.9.01 ניתן על-ידי פסק-דין המצהיר על מותם של אלה.

7.     למרות האמור לעיל הודיע ב"כ האופט' הכללי, כי הוא אינו חוזר בו מהתערבותו בתובענה שבפניי וכי הוא מתנגד למתן צו ירושה כמבוקש. הטעם לכך - הראיות שהוגשו לצורך הוכחת הרכב משפחת אבי המנוחה אינן מספקות מאחר שלא ניתן ללמוד מהן כמה אחים ואחיות נולדו אי פעם לאביה של המנוחה ומה עלה בגורלם. רוצה לומר אין בפנינו ראייה כי האחים והאחיות היחידים שהיו לאבי המנוחה היו אותן אחיות ואין זולתן.
אי לכך קובע ב"כ האפוט' הכללי, יש ליתן צו ירושה לפיו התובעים יורשים במחצית העזבון ובמחצית האחרת יורשים בלתי ידועים של אבי המנוחה.

8. א.     הלכה פסוקה היא שעל המבקש לרשת לא מוטלת רק החובה להוכיח שהוא יורש. מוטלת עליו גם החובה להוכיח שאין יורשים אחרים זולתו או מי הם היורשים האחרים ואת זאת בראיות פוזיטיביות ולא על דרך השלילה. הטעם לכך נעוץ בעקרון:

"...שהתובע זכות בעזבון חובת הראיה עליו וההוכחות שלו אינן שלמות אם אינו מראה, כשהוא תובע את כל העזבון לעצמו, שאין יורשים על פי דין הקודמים לו או הזכאים לרשת יחד איתו".

          (ע"א 500/70, 506/78 היועמ"ש נ' זימן, פ"ד לד(3) 609).

בנסיבות אלה מוטלת חובה על התובע להוכיח את הרכב המשפחה של המנוחה ובעניינינו, מצד אביה.

ב.     על כמות הראיה למדים אנו מתיק עזבונות 5475/78 עזבון המנוחה ליפשיץ, מחוזי ת"א (טרם פורסם) שם נקבע:

"...אין זה מספיק לבוא ולטעון כי אלה ואלה יודעים או שמעו כי אבי המנוחה היה בן יחיד. מן הדין הוא שיוכח בצורה פוזיטיבית כי אבי המנוחה היה בן יחיד...".

9.     מאמצים רבים השקיע התובע על מנת להוכיח את הרכב משפחת אבי המנוחה. התובע מבסס את תביעתו על:

א.     מכתב תשובה מהלשכה האיזורית למנהל אוכלוסין בבני ברק לפיו לא נמצאו אחים על-פי הרישום של משרד הפנים בישראל. (נספח א' לבקשה להוספת מסמכים מיום 5.10.00).

ב.     היחידה לשירות הקהל של ארכיוני "יד ושם"- אמה של המנוחה, מסרה עדות (דפי עד) בתאריך 2.5.1957 והצהירה שלבעלה ז"ל, היו שתי אחיות. עוד נמסר בעדות כי לפלונית ז"ל היה בן וכולם נספו בשואה בעיר ביאליסטוק. במכתב שצורף לדפי העד נמסר כי "אין כל מידע נוסף ואין דפי עדות על המשפחה הן הנספים והן הניצולים" (נספח ב' לבקשה הנ"ל).

ג.     קרן רונלד לאודר- המדובר בקרן שדאגה לתיעוד ניצולים מהשואה. לאור מכתב מתאריך 19.7.00 עולה כי אין בארכיון כל מידע ספציפי הנוגע למשפחה הזו. במכתב התשובה גם נמסר כי שמה של המשפחה אינו מופיע ברשימת ניצולי השואה שנערכו בשנים 1945-1947 אם כי הרשימות אינן שלמות כי לא כל ניצול ניגש לועד היהודי ונרשם.
בנסיבות אלה הוצע במכתב לפנות למשרד הרישום העירוני בעיר גרייבו שבאזור ביאליסטוק, שם שהו בני המשפחה בתקופת המלחמה, בנסיון לקבל תשובה לשאלה אם היו לאבי המנוחה אחים ואחיות. התובע קיבל עצה זו ופנה בבקשה לקבלת פרטים. במכתב התשובה שהתקבל ביום 11.10.00 נמסר, כי בחיפושים בספרי הלידות והנישואין והפטירות של הקהילה היהודית בגרייבו משנת 1890-1938 לא נמצא איש בשם משפחה זה. (הפניה לקרן ומכתב התשובה צורפו כנספחים "ג"-"ד" לבקשה הנ"ל, מכתב התשובה של גנזך המדינה בביאליסטוק צורף כנספח ב2- לסיכומי התובע).

ד.     אתר האינטרנט JEWISHGEN (להלן: "אתר האינטרנט")- החיפוש נעשה על ידי איות שם המשפחה בצורות שונות של כתיב לועזי. אתר זה הינו האתר המושלם ביותר לחיפוש יהודים בעולם. בתאריך 11.8.00 התקבלה תשובה לפיה:

     “I have tried to find reference to any R people or such as this so far no results”.
(נספח ב' לבקשה הנ"ל).

ר' לענין זה נספחים א'(1)א'(16) לסיכומים.

ה.     מכתב תשובה מה- Registry of Holocaust survivors ובו נאמר :

“unfortunately we were unable to find any additional information about the family. The Yizkor (memorial) book for Bialystock does not include a list of those who were killed. We also checked the Grajewo memorial book, but were unable to find anyone with the last name you are looking for”.
          (נספח לבקשה לצירוף מסמכים מיום 12.12.00).

ו.     ספר יזכור לקהילות ביאליסטוק וגרייבו- גם בספרים אלה לא נמצא כל אזכור לבני המשפחה.
ז.     פנקס הקהילות- בפרק שהוקדש לעיר גרייבו, אשר נמצאת במחוז ביאליסטוק, ישנו תיאור מלא של כל הזוועות שביצעו הנאצים ביהודים של אותה עיירה. מאותו פרק עולה כי רק בודדים מיהודי גרייבו שנשלחו לאושוויץ ניצלו.
     
ח.     בית התפוצות- לא נמצא כל מידע שישפוך אור על הרכב משפחת אבי המנוחה (נספח "ג" לסיכומים"

ט.     תצהירה של גב' נחמה שובל מיום 12.6.00.
          
יש מקרים, לעניות דעתי, שכמות הראיות השוללות אפשרות קודמי של ממצא מסוים, יש כאן כדי להוות תחליף לראיה פוזיטיבית נדרשת. מן הראוי לעשות כן במקרים כגון זה שבפני.

10.     העולה מהמקובץ -

     אנו יודעים בוודאות שלאבי המנוחה היו שתי אחיות שניספו בשואה. אנו גם יודעים שעל אף כל המאמצים שנעשו ע"י התובע לא אותרו אחים ואחיות נוספים שהיו או ישנם לאבי המנוחה. נכון, המדובר בשלל ראיות נגטיביות וההלכה דורשת ראיה פוזיטיבית. ואולם, לטעמי, ככל שחולף הזמן ממאורעות הזוועה של השואה יש לקבוע, כי במקרים בהם כמות הראיות השוללות אפשרות קיומם של יורשים נוספים ואיכותן היא כה גדולה, די בכך כדי להוות תחליף לראיה הפוזיטיבית הנדרשת. כזה הוא המקרה שלפנינו בניגוד לעובדות בפרשת מקלין (ע"א 646/81, מקליין נ' האפוט' הכללי, לא פורסם) שם כשלה הראיה הפוזיטיבית בדמות תצהירי העדים.
זאת ועוד, ניתן בהחלט לראות בשילוב של שתי ראיות שהובאו בפני משום ראיה פוזיטיבית והריני מכוון לדפי העד של אם המנוחה בנוגע לאחיות ולתצהירה של הגב' נחמה שובל, תצהיר שלא נתבקשה חקירה עליו. אם המנוחה ערכה דפי עד ביום 2.5.57 לשתי אחיותיו של בעלה המנוח (אבי המנוחה). היא לא ערכה דפי עד נוספים. אמנם נכון שאין בעובדה זו כדי ללמד שלא היו לאבי המנוחה אחים ואחיות נוספים שכן יתכן והיו כאלה והם שרדו את השואה ולכך לא הוכנו עבורם דפי עד או שלחילופין אם המנוחה לא הכירה אותם. ואולם, הגב' נחמה שובל בס' 11 לתצהירה (שלא נחקרה עליו) מצהירה מפורשות כי מתוך היכרות עמוקה עם משפחת המנוחה ידוע לה כי אבי המנוחה ז"ל "הוא היחיד שנותר בחיים מכל בני משפחתו שניספו בשואה". קביעה זו בתצהיר שלא נסתרה (לא נתבקשה חקירתה כאמור) מסבירה מדוע לא נערכו דפי עד נוספים מעבר לאחיות. האחיות היו בני משפחתו והן ניספו בשואה. עבורן נערכו דפי עד. גם אם היו לו אחים ואחיות נוספים הרי שהם ניספו בשואה, כך על פי הצהרת העדה. אם אכן היו כאלה היו צריכים להעשות עבורם דפי עד ע"י אם המנוחה שהרי אם עשתה את דפי העד לאחיות, ואבי המנוחה היה אז בחיים, אין לומר שהוא לא ידע מה עלה בגורלם. הוסף לכך את העובדה שבכל הגורמים אליהם נעשתה פניה לא נתגלה שום צאצא נוסף למשפחה והמעגל נסגר. איני סבור שניתן לדרוש יותר מכך במקרה שלפנינו.

11.     סוף דבר

     נחה דעתי כי לאבי המנוחה ז"ל היו שתי אחיות, והן ניספו בשואה. כך גם בנו מאשתו הראשונה. לגבי הוריו אין כל מחלוקת. בנסיבות אלה התובעים ירשו את עזבון המנוחה בשלמות.
     פסיקתא מתאימה תוגש לחתימה.

     אין צו להוצאות.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון