תביעה לסילוק יד ממשק חקלאי


להלן פסק דין בנושא תביעה לסילוק יד ממשק חקלאי:

פסק דין

1.     התובעת הגישה נגד הנתבעים תביעה לפינוי ולסילוק יד ממקרקעין, שהם יחידת משק מס' X ב"נהריה - כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ" (חלקה X בגוש X).

2.     התובעת היא אשה בת למעלה מ80- שנה, הנתבע מס' 1 הוא חתנה, החי בנפרד מבתה של התובעת, והנתבעת מס' 2 היא אשה שעברה להתגורר עם הנתבע מס' 1 במקרקעין הנ"ל.

3.     הנתבע טען כי יש לו זכויות כ"בן ממשיך" במשק ולכן מנועה התובעת מלדרוש את פינויו מהמשק, ויתר על כן מצבו הבריאותי בכי רע, ולכן גם בת זוגו הנוכחית דרושה במקום.

4.     בהמשך הדיון הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה ויתרו על השמעת עדים והגישו סיכומי טענות בכתב בצירוף מסמכים לשם קבלת פסק דין.

5.     תמצית טענות התובעת:

א.     התובעת ובעלה המנוח רכשו את הזכויות במקרקעין בשנת 1950, ומשנפטר בעלה של התובעת בשנת 1977 עברו הזכויות על שמה בלבד.

     התובעת רשומה במינהל מקרקעי ישראל כ"בר-רשות" יחיד.

ב.     בשנת 1975 הסכימו התובעת ובעלה כי "נתנו לבתם ולנתבע מס' 1 זכויות לבניית יחידת מגורים נוספת כחלק מנחלתם.

ג.     בשנת 1978 עזבה התובעת את המשק, והיא אינה מתגוררת בו מאז.

ד.     בשנת 1980 חתמה התובעת מתוך לחץ על מסמך המעניק לנתבע מס' 1 ולאשתו (בתה של התובעת) זכויות של "בן ממשיך".

ה.     בשנת 1990 פרץ סכסוך בין הנתבע מס' 1 לבין אשתו ומאז הם חיים בנפרד, והנתבע מס' 1 הכניס לביתו את הנתבעת מס' 2.

ו.     בתאריך 13.8.97 חזרה בה התובעת מן ההסכמה וציינה כי הזכות היתה לבתה ולחתנה ביחד, כתא משפחתי, ולא לנתבע מס' 1 לחוד.

ז.     הנתבע פועל נגד התובעת בעורמה ובחוסר תו-לב, ואף ביצע שינויים ושיפוצים במשק ללא הסכמת התובעת.

ח.      משלא נרשמה זכותו של הנתבע מס' 1 כ"בן ממשיך" והעסקה לא קיבלה את אישור המוסדות המיישבים, אין לה תוקף, ואז רשאית התובעת לחזור בה מן הרשות שנתנה ולדרוש סילוק ידו של הנתבע מס' 1 מן המשק.

ט.     יחידת הדיור הנוספת שנבנתה הוקמה לאחר שהאישור לכך ניתן לתובעת ולבעלה, ולכן יש לראותה כשייכת לתובעת.
     (הסכם מיום 28.8.75).

י.     אם ייטען כי מדובר בעסקת מתנה, הרי לכל היותר מדובר בהתחייבות לתת מתנה בעתיד, ומהתחייבות זו רשאית התובעת לחזור בה עקב התנהגותו המחפירה של הנתבע מס' 1.

יא.     התובעת זכאית לדמי שימוש ראויים.
     צורף מכתב של מתווכת המעריכה את דמי השכירות הראויים בסכום שווה ערך 800.- דולר לחודש.

6.     תמצית ב"כ הנתבעים:

א.     הנתבע התחתן עם בתה של התובעת בשנת 1967 ונולדו להם שלושה ילדים שהם כיום בגירים.

ב.     התובעת ובעלה המנוח, כאנשים מבוגרים, התקשו באחזקת המשק וביקשו מהנתבע מס' 1 ואשתו לעבור אל המשק.

     הנתבע מס' 1 התקבל כחבר האגודה ואף שימש כיו"ר האגודה.

ג.     על פי ההסכם מיום 28.8.75 וכתוצאה ממנו נהנו הנתבע מס' 1 ואשתו ממעמד של בעלי רשיון.

     תצהיר של בעלה של התובעת מיום 1.3.77 תומך בטענה זו.

ד.     בתאריך 26.10.80 חתמה התובעת על המסמך שכותרתו "זכות שניה לחברים למשק וולנר עבור ג.ש.", ומסמך זה זיכה את הנתבע לאחר מכן בזכויות של "בן ממשיך".
     המסמך נחתם ללא כל לחץ.

ה.     הנתבע לא נהג בחוסר תום-לב ובעורמה.
     נהפוך הוא, הוא תמך בתובעת ונשא בתשלומים שונים במקומה ועבורה.

ו.     חלוקת הכספים היתה בהסכמה וכחלק מהסכם בע"פ בין הנתבע מס' 1 לאשתו.

ז.     השינויים בבית בוצעו עקב מצבו הרפואי של הנתבע, והיו שינויים הכרחיים.

ח.     יש לנתבע מס' 1 זכויות של "בן ממשיך" ואין לתובעת זכות לדרוש את ביטולן.

ט.     התובעת ובעלה המנוח נתנו לנתבע רשיון לבניית הבית הנוסף והתובעת אינה יכולה לחזור בה מרשות זו.
י.     ההתחייבות של התובעת היתה התחייבות למתנה והיא אינה רשאית לחזור בה מהתחייבות זו.

יא.     התובעת היא זו שנגועה בחוסר תום-לב, ודרישת תום הלב עולה אף על דרישות מהותיות כמו דרישת הכתב.

יב.     גם שיקולי הצדק פועלים לטובת הנתבע.

יג.     לתובעת לא מגיעים דמי שימוש, היות שמדובר באדם (הנתבע) שעושה שימוש בביתו שלו.

7.     הוגשה תגובה של ב"כ התובעת לסיכומי ב"כ הנתבעים אשר חוזרת על הטענות ומוסיפה אסמכתאות.

8.     אין חולק כי התובעת היא "בר-רשות" היחיד, כלפי מינהל מקרקעי ישראל, לאחר פטירת בעלה בשנת 1977, וכי מאז 1978 התובעת עצמה אינה מתגוררת במשק.

     אין גם מחלוקת כי בשנת 1980 חתמה התובעת על מסמך המעניק לנתבע מס' 1 ולאשתו דאז (בתה של התובעת) זכויות של "בן ממשיך", כמשמעותו של ביטוי זה בתקנות האגודות השיתופיות (חברות) תשל"ג1973-.

     השאלה שתידון להלן היא האם יש לחתימה של התובעת תוקף משפטי, או שהיא ניתנת לביטול.

9.     המונח "בן ממשיך" כולל בן זוג ומוגדר בתקנה 3 א' לתקנות הנ"ל בזו הלשון:
     "(א) בתקנה זו, "בן ממשיך" - בן אחד בלבד, או בן מאומץ אחד, או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו של בן ממשיך, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, בתור בעלים, חוכר, חוכר משנה, או כבר-רשות של מוסד מיישב של האגודה, בכתב. לענין זה, "הורים" - לרבות אחד מהם במקרה שהשני חדל להיות בעל זכויות במשק החקלאי או שנפטר".
     במילים אחרות החתן (הנתבע) הוא "בן ממשיך" של חותניו בדיוק כמו אשתו (בתם).
10.     מאז 1980 ועד פרוץ הסכסוך בין הנתבע מס' 1 לבין אשתו, לא פנתה התובעת ולו פעם אחת, לא בעל פה ולא בכתב, לבטל את המסמך מ1980-.

     הפעם הראשונה שעלה הענין היתה בתאריך 13.8.97 (לאחר 17 שנים) ואז טענה התובעת כי הזכות הוענקה לבתה ולחתנה יחד, ואין הנתבע מס' 1 יכול להשתמש בה לחוד.

11.     אין לקבל טענה זו.

     יתכן שבמקרה שבגוף המסמך מיום 26.10.80 היה נרשם תנאי שבמקרה שהבת והחתן ייפרדו או יתגרשו יאבד החתן (הנתבע) את זכותו כ"בן ממשיך", היתה התובע יכולה לחזור בה מהתחייבותה זו.
     תנאי כזה אינו קיים ולכן זכות החזרה אינה קיימת.

     בענין זה דומות העובדות עד מאוד לעובדות שהיו בענין בצר נ' צילביץ, ע"א 2836/90, פ"ד מו(5), 184, ולכן גם התוצאה צריכה להיות מיושמת כאן, וכך נעשה.

12.     התובעת לא הצליחה להוכיח כי היה פגם בכריתת אותה התחייבות, הקיים במסגרת פרק ב' לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג1973-, ולכן אינה יכולה לדרוש את ביטול ההתחייבות.

13.     משקבעתי כי הנתבע הוא בעל זכויות במשק כ"בן ממשיך" בלי שהתובעת יכולה לחזור בה מהתחייבותה שהעניקה לו, הרי אין לה עילת תביעה של פינוי נגדו.

14.     התביעה נדחית.

     בשל ההסכמה הדיונית - אין צו להוצאות משפט.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון