להלן החלטה בנושא תביעה למתן לצו הגנה: החלטה 1. בפני תובענה למתן צו הגנה אותה הגישה אשה כנגד בעלה. (להלן: "התובעת"; "הנתבע"). 2. התובענה הוגשה ביום 11.8.99 על בסיס אירוע מיום 9.8.99 בלילה וארוע ביום שלמחרת 10.8.99 שנסיבותיהם פורטו בס' 4 לתצהיר התומך בתובענה. 3. התובעת נחקרה על תצהירה על ידי ביהמ"ש ביום בו הגישה את התובענה. בסיום החקירה נעתר ביהמ"ש לתובענה ונתן צו הגנה במעמד צד אחד האוסר על הנתבע: א. להיכנס לדירה בה מתגוררת התובעת או להימצא בקרבתה בתחום מרחק של 500 מ' ממנה. ב. להטריד את התובעת בכל דרך ובכל מקום, לרבות הטרדות טלפוניות, ולרבות במקום עבודתה הן בנוכחות פיזית, הן בטלפון והן לשלוח פקס למקום עבודתה. ג. לשאת או להחזיק נשק. 4. תצהיר תשובה מטעם הנתבע הוגש לקראת הדיון במעמד שני הצדדים שנקבע ליום 18.8.99, כמצוות החוק. 5. בישיבת יום 18.8.99 נחקרו הצדדים חקירה נגדית על תצהיריהם. לביהמ"ש הוגשו הודעות הצדדים במשטרה בגין האירוע וכן תלונתו של הנתבע במשטרה כנגד התובעת בטענה של אלימות כלפי הבת. 6. במהלך החקירה הנגדית העלו הצדדים גירסאות סותרות לחלוטין בכל הנוגע לפרטי האירוע. הצעתי לצדדים להיחקר במכונת אמת בנוגע לשני פרטים מהאירוע נשוא התובענה על מנת שתהא בפני ביהמ"ש חוות דעת שיהא בה לסייע בידיו, כחלק מחומר הראיות, ליתן את החלטתו. 7. לאחר שבחנתי את גירסאות הצדדים כפי שהושמעו על ידם בפני בישיבת יום 18.8.99, תוך שאני משווה אותן להודעותיהם במשטרה ולתוצאות בדיקת הפוליגרף, נחה דעתי כי האירוע, המתואר בס' 4 לתצהיר התובעת ואשר אירע כך מסתבר ביום 10.8.99 לפנות בוקר (ולא ביום 9.8.99 בלילה) אכן התקיים. רוצה לומר: א. הנתבע נכנס לחדר השינה בו נמה התובעת את שנתה והעיר אותה משנתה תוך כדי שהוא מנער אותה ומקלל אותה. ב. התובעת עזבה את חדר השינה והנתבע רדף אחריה בבית. ג. הנתבע ארז את בגדיה של התובעת בשתי מזוודות ובמספר שקיות ניילון והניח אותם מחוץ לבית בחצר האחורית שלו. ד. הנתבע שלח למקום עבודתה של התובעת מכתב באמצעות הפקס בו הוא מבטיח לחשוף בפניהם את פרצופה האמיתי של התובעת. 8. א. אכן יש בעדותה של התובעת בפני בישיבת יום 18.8.99 אי התאמות לעומת עדותה במעמד צד אחד ביום 11.8.99 ולעומת הודעתה במשטרה מיום 11.8.99 לפנות בוקר. ב. יחד עם זאת, על פרטי האירוע העיקריים כפי שתוארו לעיל בס' 7 חזרה התובעת בכל שלבי ההליך שבפני כולל בהודעתה במשטרה. ג. מהודעתה במשטרה ניכר הבלבול בזמנים מבחינת התובעת שכן היא מתארת בתחילה את האירועים שהיו ביום 10.8.99 בשעות היום ורק אח"כ, בסוף ההודעה, את האירועים שהיו ביום 10.8.99, לפנות בוקר, כולל העובדה שהנתבע רדף אחריה בבית. ד. נכון, לא כל פרטי האירוע מתוארים על ידה בחקירתה מיום 11.8.99 במעמד צד אחד. גם בכך אין כדי להעמיד את התובעת בגדר דוברת שקר. במעמד צד אחד ביהמ"ש חוקר את התובעת והתובעת, שלרוב זו לה הפעם הראשונה בה היא מתייצבת בפני שופט, עונה על השאלות ששואלים אותה. מטבע הדברים במעמד צד אחד אין חוקרים על כל פרטי האירוע לפרטי פרטים וייתכן שפרט מסוים לא נשאלה עליו. אין לבוא עמה בחשבון בענין זה. 9. א. עדותו של הנתבע סתרה לחלוטין את גירסת התובעת . הנתבע הציג את עצמו כקורבן של עלילה נפשעת של אשה אשר גמרה אומר לנפץ את התא המשפחתי תוך שימוש לשם כך ברגישות הציבורית לנושא האלימות במשפחה. (כך בתצהיר התשובה לתובענה שהוגש מטעמו). ב. תוצאות מכונת האמת מלמדות חד משמעית על כך שהנתבע משקר - משקר לפחות בכל הנוגע לאירוע שאירע במהלך 10.8.99 לפנות בוקר ואילך. ג. אם היה לי ספק בשאלה אם להאמין לנתבע חרף תוצאות בדיקת הפוליגרף בא מכתבו מיום 22.8.99 ומחזק את תחושת האמון שלי בגירסתה של התובעת. ד. לכשהגיעו תוצאות הבדיקה של מכונת האמת לפיהן יצא הנתבע דובר שקר והתובעת דוברת אמת ניסו הוא ובא כוחו להיתפס לדבריה של התובעת בתחקורה טרם בדיקתה שם מסרה שמועד האירוע אינו זכור לה. בעקבות ההודעה וללא נטילת רשות , הגיש ב"כ הנתבע "הודעה ובקשה" לביהמ"ש כשהוא מדגיש כי התובעת מודה כי לא זכור לה ש'האירוע' היה ביום 9.8.99. ומה בכך! סופו של דבר שהיא נשאלה אותן שאלות שהנתבע נשאל לרבות לגבי מועד האירוע ("לפני בסביבות שבוע וחצי בלילה") ויצאה דוברת אמת. אם לא די בכך, הגיש הנתבע בעצמו, ביום 22.8.99, מכתב בכתב ידו כשהוא נתפס שוב לענין התאריך בו, הוא מודיע כי הוא זוכר אירוע שהיה ביום 3.8.99 וכי הוא רוצה למסור גירסתו לאותו אירוע. הודעה זו של הנתבע מחזירה אותנו לתחקור שלו טרם הבדיקה וכך הוא אומר: "לפני בדיקתו מסר כי לא העיר את אשתו על ידי ניעור וקללות ובטח לא רדף אחריה בבית הנבדק ציין אירועים נפרדים ובזמנים שונים שהינם חלק מגירסת אשתו. הנבדק מסר כי לפני כשבועיים שלושה העיר את אשתו על ידי קריאה בשמה או מגע קל בכתף אולם בטח לא בקללות או בניעורים. באירוע אחר לפני כשלושה שבועות כאשר בלילה שוחחו בחדר השינה אשתו יצאה תוך שהוא הולך אחריה ומדבר עמה". ה. אינני יודע אם האירועים שפורטו על ידי הנתבע בתחקור שלו לפני הבדיקה היו או לא. בטוח אני שהם נאמרו כדי ליצור מצב בו תוצאות הבדיקה לא יהיו חד משמעיות. הנתבע ידע כי הוא משקר ביחס לאירוע של יום 10.8.99 וחשש מתוצאות הבדיקה. בשאלות המוקדמות ניסה הוא ליצור בתשובותיו הסבר לתוצאה השלילית העלולה לבוא מבחינתו. ו. חיזוק לדברי אלה אני מוצא בכך שהגירסא הזו הושמעה לראשונה בפני הבודק היא לא עלתה כלל בתצהיר התשובה שלו אשר הכחיש חד משמעית כל התנהגות אלימה ולו הקלה ביותר כלפי התובעת. גם בחקירתו במשטרה הוא עונה לשאלה אם העיר אותה פעם אחת שנתן לה מכה ביד: "זה שקר אני לא נוגע בה ואין גם סיכוי שאגע בה אי פעם". זאת ועוד, גם אחרי שהוסכם על בדיקת פוליגרף לא טרח הנתבע לספר לביהמ"ש על כך שהיו אירועים נפרדים ובזמנים שונים שהינם תואמים חלק מגירסת התובעת, כפי שעשה בפני הבודק וטרם הבדיקה. ז. לא נעלם מעיני כי גירסתו החדשה של הנתבע כפי שראה לידי ביטוי בפני הבודק באה כדי לטשטש את הפער העצום בגירסאות כפי שהועלה על ידו ומכאן גם בקשתו לשמוע את גירסתו שמשום מה הוגשה על ידו אישית ולא באמצעות בא כוחו אשר מיהר והגיש הודעה משלו כבר ביום 19.8.99. ח. מוטב היה שהנתבע לא היה מגיש את בקשתו זו אשר תורמת לביסוס טענותיה של התובעת ונוטעת בי את האמון בגירסתה. 10. יחד עם זאת שאלה היא אם יש באירוע האמור ובדומים לו, אם היו, כדי להצדיק מתן צו הגנה האוסר על הנתבע את הכניסה לדירת המגורים המשמשת במקרה עסקינן כמקום ממנו מנהל הוא את עסקיו. 11. סבור אני כי ניתן לצמצם את הצו באופן שיבטיח את שלומה של התובעת ואת שגרת חייה מחד ומאידך יאפשר לנתבע לנהל את עבודתו מהבית. 12. סוף דבר א. צו ההגנה אשר ניתן במעמד צד אחד ביום 11.8.99 והאוסר על הנתבע להיכנס לדירה בה מתגוררים התובעת וילדיה בראשון לציון ישאר על כנו בין השעות 16:30 ועד השעה 09:30 למחרת . הנתבע יהא רשאי להיכנס לדירה בין השעות 9:30 ועד השעה 16:30 במשך היום. ב. צו ההגנה שניתן במעמד צד אחד ביום 11.8.99 והאוסר על הנתבע להטריד את התובעת בכל דרך ומכל מקום, לרבות הטרדות טלפוניות ולרבות במקום עבודתה הן בנוכחות פיזית, הן בטלפון והן במשלוח פקסים למקום עבודתה ישאר על כנו. ג. צו ההגנה האוסר על הנתבע לשאת ו/או להחזיק נשק ישאר על כנו. ד. ניתן בזה צו הגנה האוסר על הנתבע לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על התובעת לעשות שימוש בדירת המגורים ובמטלטליה ובכל נכס אחר המשמש אותה כדין. (ר' אריזת הבגדים במזוודות ובשקיות). ה. הנתבע יפקיד בקופת ביהמ"ש ס"ך של 2,500 ש"ח כערובה לקיומו של הצו ולהתנהגותו הטובה וכתנאי לכניסתו לדירה במשך שעות היום. ו. הצדדים יגיעו ביניהם להסדרי ראיה בין הנתבע וילדיו. לא יגיעו להסכמה יהא רשאי הנתבע להגיש בקשה בענין לביהמ"ש בפני השופט שדן בתיק העיקרי. ז. תוקף הצו עד ליום 11.11.99. ח. הנתבע ישלם לתובעת הוצאות הליך זה ושכ"ט עו"ד כולל התשלום עבור הפוליגרף בס"ך 2,000 ש"ח + מע"מ בתוך 10 ימים מהיום. לא ישולם הסכום במועד ישא הוא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. צו הגנהצווים