תביעה להסדרת קשר בין אב לילד - סמכות שיפוט

להלן החלטה בנושא תביעה להסדרת קשר בין אב לילד - סמכות שיפוט:

החלטה

  1.      נושא בקשה זו: טענת האב הנתבע בהליכים בעניין משמורת ילדיו, כי בית משפט זה אינו מוסמך לדון בתובענה, כאשר הסמכות היא לבית הדין הרבני.
  2.      א.     האם הגישה בפני תביעה להסדרת הקשר בין האב לילד, יליד 20/6/98.

ב.     האב מרצה עונש מאסר, ולדעת האם, הסדר הביקורים שנקבע בהסכם גירושין, אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים, בחודש אייר תשס"א 5/00 אינו לטובת הקטין.
ג.     במה הדברים אמורים: על פי ההסכם נאמר כך:
                    "3.      החזקת הילד להסדרי ראייה.
א.     הילד ישאר בחזקתה במשמורתה באחריותה של האם עד הגיעו לגיל 18 שנים...
ג.     האם תדאג לכך שהבן יגיע לפגוש את האב במקום בו הוא מרצה את עונשו אחת לשבועיים בהתאם לימי שעות הביקור הנהוגים במקום בו ימצא האב, ביקור אחד בחודש מתוך הביקורים תדאג האם להביא את הבן להפגש עם אביו במסיבות ראש חודש בכלא, בארועים ובפעילויות מיוחדות אחרות המיועדות לכלואים ולילדיהם, כמו כן בימות החורף תביא האם את הילד לבקור אחת לשלושה שבועות בתיאום עם האב והסכמתו בלבד.
לעומת זאת משפחת האב תדאג לשלם לקטין דמי כיס מפעם לפעם אשר יכסו את הוצאות הנילוות לביקור הקטין, במידה ולא יהיה בידם לעשות כן, לא יחשב הדבר כהפרת הסכם.
ד.     במועדים ישאר האב מחוץ לכלא יקבל האב את הילד אליו לביקור ואירוח לרבות שבתות ומועדי ישראל להשאר עימו ומקום בו הוא הימצא בנוכחות בני המשפחה הנוספים במשך כל חופשת האב.
ה.     לאחר שהאב ישוחרר לחלוטין מהכלא יהיה זכאי האב לפגוש ולארח את בנו אחת לשבוע בימי חול וכן אחת לשבועיים בכל שבת שניה....
י"ב... ובכל הנאמר בסימן 3 סעיפים ג,ד,ה,ו,ז,ח, יתקיים בכפוף לעקרון טובת הילד ולאישורו ולהמלצות העו"ס שתמונה לבדיקת העניין".

ד.     כותרת של סעיף 4 להסכם "מזונות הילד" ושם מופיע בין היתר סעיף שאומר
"עם שחרורו של האב מהכלא ולאחר שהאב ימצא מקום עבודה, יתחייב האב לזון ולפרנס את בנו בהתאם לאפשרויות שיהיו בידו. ולצורך כך ימנו בני הזוג בורר את הרב אורי כהן ממבשרת שיפסוק בכל מה שקשור מזונות קטין, וכן כל מחלוקת שתתעורר בין בני הזוג בעניין הבנת או הפרת ההסכם".

3.     טענתו של האב מתבססת על כך כי ההליך בבית הדין הרבני התחיל עם הגשת תביעת האם לגרושין ביום 23/3/00. נאמר כי בכך קנה בית הדין סמכות, בהיות עניין משמורת כרוך מעצם טיבו וטבעו להליך הגירושין; ובכך שהתנהל ההליך בבית הדין, קנה בית הדין סמכות; נוסף על אישור ההסכם במאי 2000, קבע בית הדין בהחלטה מיום יח' אלול תש"ס 18/9/00

"לאחר שמיעת דברי הצדדים ולאחר שבית הדין קבע סמכותו לדון בעניין הביקורים, בית הדין נותן צו זמני...

בית הדין הרבני הוסיף והוציא מתחת ידו "צו פסק דין" מיום יא' חשון תשס"א 9/11/00, זאת לאחר שהוגש לבית הדין תסקיר פקיד סעד, וקבע קביעות מפורטות בעניין סדרי ביקורים, פעם בחודש, של הבן אצל האב בבית הכלא, נוכחות האם בהסדרי הביקור, נוהל ביטול פגישה, וקבע כי שינויי מועדי הביקורים יעשה רק על ידי עו"ס הכלא ובהסכמתו, ובית הדין קבע גם הערכה נוספת כעבור שנה.

התסקיר ניתן על ידי פקידת הסעד מהמועצה האזורית גולן, שם מתגוררת האם.

4.     נוסף על טענותיו האחרות טוען ב"כ האב שבית הדין הוציא מתחת ידו החלטה שהיא למעשה אותה החלטה שנתן בית משפט זה בהליך ביניים בהסכמה ביום טו' חשון תשס"א 13/11/00, מבלי שהדבר פוגע בטענת העדר סמכות.

5.     ב"כ האם טוענת כי הסמכות הראשונית ניתנת לבית המשפט, ומי שטוען להפקיע את סמכות בית המשפט, עליו הראייה.

אינני צריך, לאור המסקנה אליה הגעתי, להדרש לשאלה זו לעומקה, אך די לציין כי על פי סעיף 51 לדבר המלך במועצה לארץ ישראל, האפוטרופסות היא חלק מהמעמד האישי, על פי סעיף 3 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נשואין וגרושין) התשי"ג 1953, לבית הדין סמכות יחודית לדון בעניין שנכרך בתביעת גרושין על פי פניית התובע.

6.     טוענת ב"כ האם כי למעשה לבית הדין לא יכולה להיות סמכות נמשכת, זאת לאור העובדה כי על פי סעיף 4 להסכם כאמור, הכפיפו הצדדים את עצמם להסדר בוררות.
מסתבר כי הצדדים פנו אל הבורר, ולכן, הוציאו הצדדים את עצמם מהסמכות של בית הדין. אולם על פי הדין, עניני משמורת וביקורים אינם עניינים שנתונים לבוררות; ובית המשפט מתעלם מהוראה שבהסכם שעל פניו אינה ישימה ולא תביא לשום תועלת. ובפועל, הפנייה לבורר לא הביאה לידי החלטה כלשהיא.
7.     ב"כ האם מפנה להחלטתי בהמרצה 1081/98 תמש 6501/98 פלוני נ' אלמוני, אשר אושרר ר"ע 1016/99 בבית משפט המחוזי. שם מדובר בהסכם גרושין אשר כלל הוראות בעניין משמורת וביקורים, אך קבעתי, וקביעתי אושרה על ידי בית המשפט המחוזי, כי הקטין לא היה צד להסכם ולפסק דין שאישר אותו, ועניינו לא נדון לגופו. בעניין ההוא, בית הדין הזמין תסקיר סעד רק לאחר שאושר הסכם הגרושין, ושוכנעתי כי בית הדין לא קיים דיון בנושא הילד וטובתו. ככל שבית הדין דן בענין הקטין בעניין דנן, כך טוענת ב"כ האם, והדבר נעשה לאחר פניית האם בתביעתה לבית המשפט הזה.

8.     א.     עוד טוענת האם כי המעיין בהסכם הגרושין כולו יווכח כי ההסכם פוגע בילד, והדבר בא לידי ביטוי בעיקר בסעיף המזונות, שם נקבע כי :

"כל זמן שהאב מרצה את עונשו בכלא האב יהיה פטור לחלוטין לשלם מזונות לבן והאישה מתחייבת שלא לתבוע מזונות, מדור ו/או כל תשלום אחר עבור הבן בין בשם הבן, בין במישרין ובעקיפין, ובין באמצעות צד ג'. לצורך הבטחת התחייבות זו, תחתום האישה על 10 שטרי חוב על סך 20,000 ש"ח כל אחד. השטרות הנ"ל יופקדו בידי נאמן הרב אורי כהן ממבשרת אשר יפקידם בכספת מתאימה, שטרות אלה ישמשו כערבות לכך שהאם ו/או הבן בין במשרין ובין בעקיפין לא יתבעו מזונות מהאב מעבר לאמור בהסכם. בכל מקרה בו האב יתבע לשלם מזונות ו/או מדור ו/או כל תשלום אחר בגין הבן בנגוד לאמור בהסכם, אזי הנאמן יתחייב ליתן לו שטרות בהתאם לסכום שהאב יחוייב בו, לכיסוי להוצאותיו המשפטיות של האב בגין תביעות אלו".

עוד נקבע כי יחתמו ערבים והאישה על שני שטרי חוב על סך 5,000 ש"ח כל אחד, ושטרות אלו יופקדו אצל הבורר.

ב.     לטענת ב"כ האם הסדרי הביקורים על פי ההסכם הם אינם מתאימים לטובת הילד, לדוגמא, ההוראה לפיה הבן ישהה עם האב במשך כל התקופות שהוא יהיה בחופשה ממאסרו עלול לפגוע בילד.
אך כפי שצויין לעיל, סעיף משנה יב' 3 מכפיף את סדרי הביקורים לטובת הילד ולאישור המלצות של עובדת סוציאלית שתמונה לבדיקת העניין, אינני רואה מקום לקשור בין הוראות בעניין המזונות לבין העניין שהוא נושא הנוכחי בפני.

9.     א.     לצערי, עלי להכריע כי לבית משפט זה הסמכות לדון בעניין.

ב.     לצערי אמרתי, כי בית הדין הרבני הגיע למסקנה הפוכה, שהיא מוסמכת ולא בית המשפט, וטעמו של בית הדין עימו.

ג.     לצערי גם כי למעשה, כפי שראינו, בהחלטת בית הדין מיום יא' חשון תשס"א 9/11/00 בית הדין הגיע לאותה מסקנה אליה הגעתי אני, כאשר קבעתי, כפוף לטענה בעניין הסמכות, ביום טו' חשון תשס"א 13/11/00, כי הביקורים יהיו אחת לחודש.

ד.     לצערי אני אומר, כי תיק זה מאפיין את ההליכים המיותרים, הטרחה ועוגמת הנפש, וההוצאות הכספיות, שמוטלים על בעלי הדין, כאשר במקום להשתמש בכוחותיהם ובאמצעים שלהם לפעול לטובת הילד בדרך חיובית, הם נאלצים לבזבז את זמנם והונם, על הליכים שתוצאתם למעשה תוצאת סרק.

ה.     לצערי אני אומר, אין לי ספק שבית הדין הרבני האזורי, אינו פחות מוכשר, אינו פחות מקצועי, ואינו פחות בעל יכולת להגיע למסקנות המתאימות לטובת הילד, מאשר בית המשפט, והראייה בין היתר, היא שבית הדין נעזר באותם גורמים בקהילה כדי לתת תסקירים.

10.     א.     אולם כפי שאני מבין את הדין החל, העובדה שענייני הילד לא נדונו לפני הסכם הגרושין, וזאת כאשר בית הדין לא ייחד דיון לעניין טובת הילד, ולא היו בפניו ראיות או תסקירים או חוות דעת מקצועיים לגבי הילד, כל אלה מביאים למסקנה שכריכת ענין המשמורת בתביעת האם לגרושין אינה מחייבת את הילד, כי הוא אינו צד להליך הגרושין, כי הוא לא היה צד להסכם הגרושין או להליכים לקראתו.

ולעניינו טובים הדברים שנאמרו בבר"ע 1016/99 הנ"ל על ידי כב' השופטת פרוקצייה
"בענייננו לא ניתן לאמר על פניו כי נתקיימה זהות אינטרסים מלאה בין ההורים לבין הקטין וכל הכרוך בגיבוש הסדרי המשמורת במסגרת הסכם הגירושין. מהלך הדברים פותח פתח לאפשרות כי הסדרי המשמורת והראייה נעשו על רקע רצון בני הזוג לסיים את הליכי הגרושין בינהם בהסכם, ולאוו דווקא בשאלת בחינת טובתו של הקטין כנושא העומד לעצמו. אי לכך ראוי כי גם בעניין זה כמו בעניין מזונות יחול בדרך כלל העקרון האמור בדבר הסמכות, אלא אם כן הוכח במקרה קונקרנטי כי אין הוא ישים...
בענייננו לא הוכח כי עניינו של הקטין בהקשר למשמורת והסדרי הראייה משקל בנפרד ובאורח עצמאי במהלך גיבוש הסדר המשמורת או מעבר לו. בענייננו מדובר בהסכם גרושין אשר קיבל תוקף של פסק דין, בלא שקדם לו בירור ענייני לגבי הקטין, ומבלי שעניינו - ובכלל זה עניין המשמורת - נדון ונשקל לגופו.
בנסיבות אלה הסכם הגירושין ופסק הגרושין איננו כובל את הקטין ואינו מחייבו. הדבר אמור הן לגבי תוכן הסדרי המשמורת והראייה והן באשר בחירת ערכאת הדיון. הקטין עצמאי, איפא, לבחור לו את הערכאה הרצויה לו".

ב.     בענייננו, הרצון להתגרש עלה אצל האם כאשר נכחה, להפתעתה, כי בעלה ביצע עבירות חמורות ביותר, ונדון ל17 שנות מאסר, ואין ספק שהיתה מעוניינת עד מאד להתגרש. ועובדה היא כי הסכם הגרושין נעשה ואושר תוך חמישה שבועות לאחר הגשת התביעה.

ג.     יצויין כי התובעת בהליך בפני היא האם, ולא מדובר, כפי שבעניין ע.א. 1016/99 בקטין שהגיש את התביעה באמצעות אמו כאפוטרופא. אין לדעתי נקפות פרקטית להבדל; בענייננו, האם כאפוטרופא יכולה,ללא כל אפשרות של התנגדות, לצרף את הקטין כתובע נוסף, או לבקש החלפתה בקטין כתובע, ולאור הניתוח שבהחלטה זו, מדובר בעניין טכני גרידא אשר תביא לאותה תוצאה

11.     א.     אי לכך, אני נאלץ לדחות את הבקשה ואני קובע כי לבית משפט זה סמכות לדון בעניין הביקורים של הקטין אצל האב המבקש.

ב.     לכן אני קובע את הדיון לקדם משפט ליום ז' סיון תשס"א 31/5/01 שעה 14:30. הנתבע יוזמן על ידי שב"ס.

ג.     פקידת הסעד ממועצה אזורית גולן תגיש תסקיר תוך 60 יום מהיום, אליה תצרף את התסקירים שהוגשו לכל ערכאה שהיא, כאשר התסקיר יכולול גם התייחסות מפורטת למהלך הביקורים של הקטין עם האב.

ד.     עד להחלטה אחרת, יתקיימו הביקורים בהתאם למתכונת שכבר נקבעה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון