צו נגד האישה להחזיר תכולת בית

הבעל פנה לביהמ"ש בתביעה למתן צו עשה כנגד האישה להחזיר לדירה את כל התכולה שהוציאה ולרבות: מיטה, מזרון, ארון, מזגן, ארון מטבח, מקרר, 3 שולחנות, צלחות, כוסות, טלויזיה ווידיאו.

להלן החלטה בנושא צו נגד האישה להחזיר תכולת בית:

החלטה

העובדות הצריכות לענין

1.     המבקש והמשיבה, בני זוג יהודים ישראליים נישאו זל"ז בחו"ק וכדמו"י בשנת 1978.

2.     חיי הנישואין בין בני הזוג התנהלו מרבית שנות הנישואין על מי מנוחות, למעט תכוכים ומריבות שהם מנת חלקו של כל זוג נשוי - כך ניתן להתרשם מכתבי הטענות של בני הזוג בתביעת המזונות שהגישה המשיבה כנגד המבקש.

3.     ביוני 1999 נפל דבר בין בני הזוג. המשיבה הגישה כנגד המבקש תביעה למזונות - ביום 10.6.99. זמן קצר לאחר הגשת התביעה, עזבה המשיבה את דירת המגורים המשותפת לה ולמבקש.

4.     המשיבה עברה להתגורר בדירה שכורה ובעת המעבר נטלה עימה חפצים שונים מהדירה, כולל חלקי ריהוט וכן את ארונות המטבח העליונים.

5.     המשיבה לא ידעה את המבקש על כך ולמותר לציין שלא בקשה את רשותו לכך.

6.     ביום 24.6.99 פנה המבקש לביהמ"ש בתביעה למתן צו עשה כנגד המשיבה להחזיר לדירה את כל התכולה שהוציאה ולרבות: מיטה, מזרון, ארון, מזגן, ארון מטבח, מקרר, 3 שולחנות, צלחות, כוסות, טלויזיה ווידיאו. בד בבד עם הגשת התביעה הגיש הוא את הבקשה שבפני למתן צו עשה זמני זהה לסעד המבוקש בתובענה העיקרית.

7.     לאחר קבלת תגובתה של המשיבה (פעמיים) ותגובת המבקש לתגובה זו החלטתי לקיים דיון בענין בישיבת קדם המשפט.

8.     בישיבת קדם המשפט הודתה המשיבה, כי היא הוציאה מהדירה המשותפת את הפריטים עליהם הצהיר המבקש בישיבת יום 1.12.99 אך סרבה להחזירם.

9.     לבקשת ב"כ המשיבה הוגשו גם סיכומים ולא נותר לי אלא ליתן את החלטתי בענין.


דיון

10.     דין הבקשה להתקבל.

11.     אינני סבור שביהמ"ש צריך לתת יד ולהכשיר מעשה חד צדדי של אחד מבני הזוג אשר פוגע בקנינו של בן הזוג השני.

     תמהני מה היתה עושה המשיבה ומה היו טיעוניה אילו היתה מגיעה לביתה ומוצאת אותו מרוקן מתכולתו כולה או חלקה. אין לי ספק שהיא היתה זועקת חמס ואצה רצה לביהמ"ש בבקשה למתן צו המורה למבקש להחזיר מיידית את אשר נטל מבית המגורים המשותף.

     ואין מדובר כאן רק בפגיעה בזכות הקנין. לעניות דעתי מדובר כאן בהתנהגות אלימה של בן הזוג. לא אלימות פיזית אמנם אך אלימות מסוג אחר הגובלת באלימות נפשית.

12.     לא מצאתי בדבריו של ב"כ המשיבה ובסכומיו טעם כלשהו אשר יצדיק את הכשרתו של המעשה שנעשה.
     העובדה שבן הזוג שעשה את המעשה הינו האשה אין בא כדי להצדיק אותו.
     גם אם נכונה העובדה שאת הווידיאו ואת המזרון הישן קנתה המשיבה, דבר ששנוי במחלוקת ביניהם כעולה מכתבי הטענות שהוגשו בענין, אין בכך כדי להקנות לה את הזכות להכריע את הדין על דעת עצמה ובעצמה.

13.     החוק, וביהמ"ש כעושה דברו, אינם יכולים להתיר מצב בו בן הזוג יפר באורח חד צדדי את הסטאטוס - קוו בתא המשפחתי.

     ס' 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג - 1973, החל בעניננו, מאפשר לבן זוג לפנות לביהמ"ש מבעוד מועד ולקבל צווים שימנעו מבן הזוג האחר לבצע צעדים חד צדדים שיהא בהם כדי לסכל את זכותו שלו.

     לו היה המבקש פונה לביהמ"ש מבעוד מועד ועותר לקבלת צו מניעה, ביהמ"ש היה נעתר לו האם רק משום שהדבר נעשה כבר ישיב ביהמ"ש את פניו ריקם?

14.     על כך שקיים פן של אלימות במעשה שעשתה המשיבה ניתן ללמוד מס' 2 (א) (3) לחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"ה - 1995. על פי סעיף זה רשאי ביהמ"ש ליתן צו הגנה אשר יאסור על בן המשפחה התוקפן לעשות כל פעולה שתמנע ואפילו תקשה על בן המשפחה המוגן לעשות שימוש בנכס המשמש אותו כדין אף אם יש לו, לבן המשפחה התוקפן, זכות כלשהי בנכס.

     סעיף זה אגב, שלא נעשה בו שימוש רב, יכול להיות למשל לעזר באותם מקרים בהם מעלים אחד מבני הזוג את המכונית המשפחתית ומונע מבן זוגו לעשות בה שימוש. אין צורך להגיש בקשה למתן צו להשבת המכונית. ניתן לבקש צו הגנה שכן לשון הסעיף סובלת פרשנות של מצב מניעות מתמשך דהיינו, כל זמן שהמכונית אצל בן הזוג הפוגע ולא מחזיר אותה לאחר מתן הצו הוא למעשה מפר אותו. אם במכונית כך אז למקרר, לוידיאו ולשולחן דין זהה.

     רוצה לומר המחוקק עצמו רואה בהתנהגות שכזו התנהגות אלימה ועל כן אם נעשתה היא אין כל מקום להתעלם ממנה.

15.     ונקודה נוספת למחשבה. אין אניבא בטרוניה אל המשיבה על כי החליטה לעזוב את בית המגורים המשותף ולעבור לגור בשכירות. זוהי זכותה. אם רצתה לקחת עימה חלק מהמטלטלין יכולה היתה לפנות לביהמ"ש בבקשה מתאימה וביהמ"ש היה בוחן, על פי הנסיבות, את בקשתה ומחליט אם לדחותה, להעתר לה במלואה או בחלקה. אין להתיר לה להעמיד את המבקש ואת בית המשפט בפני עובדה מוגמרת.

16.     והערה אחרונה - מזה זמן רב שסר חינו של הכלל שזהות הסעד הזמני לסעד הסופי מונע את מתן הסעד הזמני. מי שאוחז ברמה בכלל הזה הינו אותו "נבל" אשר עשה את המעשה ומסתתר מאחורי הכלל עד יעבור זעם. והרי זה הדבר שיש למנוע - למנוע מאותו בן זוג שזכותו נשללה ממנו על ידי צעד חד צדדי להמתין עד להכרעה הסופית וליתן בידי בן הזוג האחר יתרון בלתי ראוי.
17.     סוף דבר
א.     אני נעתר לבקשה ומורה למשיבה להחזיר למבקש בתוך 48 שעות מיום המצאת ההחלטה לידיה את המטלטלין המפורטים להלן: מיטה, מזרון, ארון, מזגן, ארון מטבח עליון, 3 שולחנות, צלחות, כוסות, טלויזיה ווידיאו. (על המקרר ויתר המבקש בישיבת יום 1.12.99).

ב.     אני מחייב את המשיבה לשלם למבקש את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בס"ך של 1,500 ש"ח + מע"מ צמודים ונושאים ריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. צו מגן

  2. צו מרווה

  3. ביטול צו סילוק

  4. צו פיקוח מיוחד

  5. אי קיום צו בית משפט

  6. בקשה להארכת צו פיקוח

  7. צו זמני למניעת פעולות

  8. ביטול צו לשימוש ארעי

  9. ביטול צו הרחקה מהארץ

  10. ביטול צו הפסקה מנהלי

  11. צו הרחקה מישראל לקטין

  12. הפרת צו שיפוטי סעיף 210

  13. ערעור על צו פיקוח מיוחד

  14. הארכת תוקף צו הפסקה מנהלי

  15. צו חוסם הגשת תביעה בחו''ל

  16. בקשה למתן צו לפרטים נוספים

  17. בקשה לביטול צו הפסקה מנהלי

  18. צו מבית משפט לצאת מהמקרקעין

  19. צו זמני לעיכוב הפסקת התקשרות

  20. צו נגד האישה להחזיר תכולת בית

  21. צו מבית המשפט לאסור על שימוש בשם

  22. צו זמני למניעת נקיטת הליכי גבייה

  23. צו מבית המשפט האוסר על קידום פרויקט

  24. צו זמני שיאסור על שוכר לעשות שימוש באולם האירועים

  25. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון