זכותו של אדם להגיש בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד צו קיום צוואה, כדי למנוע "הברחת נכסים" על ידי היורשים לפי הצוואה, עד לבירור התביעה, היא זכות המעוגנת בדין, אשר נובעת מזכות הגישה לערכאות. זכות הגישה לערכאות היא זכות שהוכרה בפסיקה כזכות חוקתית וכזכות יסוד ראשונה במעלה. על המבקש מבית המשפט צו מניעה זמני בתביעה לביטול צו קיום צוואה, להראות כי: ##(1)## עומדת לזכותו עילת תביעה טובה לביטול הצוואה. ##(2) ##עליו לבוא לבית המשפט בידיים נקיות ובתום לב, וללא שיהוי ולגלות לבית המשפט את כל העובדות העשויות להיות רלוונטיות לבקשה. ##(3) ##עליו להצביע על נזק שייגרם לו כתוצאה מאי מתן הצו, ונזק זה צריך להיות גדול וחמור יותר מן הנזק שייגרם ליורשים על פי הצוואה אם יינתן הצו נגדו, וכי הנזק אינו בר פיצוי בכסף. ##(4) ##עליו להראות כי אין זהות בין הסעד הזמני לסעד העיקרי בתביעה. בית המשפט רשאי להורות על הפקדת ערובה לנזקים שעלולים להיגרם לצד שכנגד. ##להלן החלטה בנושא צו מניעה בעניין צו קיום צוואה - השארתו על כנו או ביטולו:## החלטה 1. ארבע אחיות הגישו תביעה כנגד אחיהן ושתי אחיותיהן לאחר שאביהם נפטר, צוואת אביהן קויימה והן סבורות כי קופחו בצוואת האב. טענותיהן מופנות להיקף העיזבון. 2. לפיכך, הגישו התובעות תביעה על פי חזקת השיתוף יציר פסיקת בית המשפט העליון, כשהן "בנעלי" אמן, אשר נפטרה קודם לפטירתו של אביהם, ובשנת 1994. בנוסף, הוגשה על ידן תביעה כספית, כנגד אחיהן ושתי אחיותיהן, ואשר אותה העמידו על סך של 1,000,000 ש"ח (לצרכי תשלום אגרה), והכל כמפורט בכתב התביעה. 3. קודם להגשת התביעה, הוגשה על ידן התנגדות לקיום צוואתו של האב המנוח, בפני הרכב אחר. לאחר הסרת ההתנגדות, ניתן צו לקיום צוואתו של אביהן המנוח, ביום 7.9.00. 4. עניינה של החלטה זו בהשארתו של צו המניעה שהתבקש על ידן במעמד צד אחד, והתקבל, או ביטולו. 5. עתירת המבקשות אשר התקבלה היא באי ביצוע דיספוזיציות במחצית הזכויות והנכסים הבאים: א. על מחצית הזכויות בדירת המגורים ששמשה את הוריהם המנוחים של הצדדים, המצויה בבת-ים ברחוב העצמאות 24א. ב. על מחצית הזכויות בדירת מגורי ההורים המנוחים, אשר נמצאת באותה כתובת, וכנראה צורפה לדירה שפרטיה צויינו בס"ק א' (בשתי הדירות גוש 7141 בחלקות: 151/11, 151/10). ג. על מחצית זכויות הבעלות ע"ש אלפונסו חלפון בע"מ בגוש 3648 חלקות: 256, 254, 253,49 ו252-. ד. על מחצית הזכויות בדירה ברח' בלפור 79 בבת ים, ואשר באותה כתובת, גם על מחצית הזכויות בחנות ובמחסן שעל שם המנוח, אביהם. ה. ועל מחצית זכויות המנוח המופקדים בסניף בנק המזרחי בבת ים. 6. התובעות בתביעה העיקרית, ושלושת הנתבעים, הם ילדיהם של דורה ואלפונסו חלפון ז"ל, שהלכו לבית עולמם. המנוחה דורה חלפון, נפטרה בשנת 1994, וצו ירושה בעניינה ניתן ביום 27/11/00 (הצו הוצא לאחר פטירת האב שהלך לבית עולמו, כאמור, בדצמבר 1999). על-פי צו ירושת האם, חלקן בנכסי האם עולה לכדי 1/14. 7. האב, אלפונסו חלפון ז"ל, אשר הלך לבית עולמו כאמור בדצמבר 1999, הותיר צוואה שקוימה בספטמבר 2000. 8. על פי צוואת האב המנוח (אשר צורפה כנספח א' לכתב התביעה) ואשר קוימה, הוקנתה אחת הדירות ברח' בלפור 49 בבת ים לנתבעת מס' 2 (דירה שכנראה היא מתגוררת בה). לבן, רחמים חלפון, הנתבע מס' 1 (אשר יקרא להלן "רחמים) הוריש האב אחת הדירות שברח' העצמאות 24א בבת ים, את החנות והמחסן אשר ברח' בלפור 79 בבת ים, ואת המניות והזכויות שהיו לאב המנוח ערב פטירתו, בחברת אלפונסו חלפון בע"מ. את שאר הרכוש, ויתרת העיזבון הוריש האב המנוח לילדיו בחלקים שווים, ולכל אחד מהם 1/7 (שביעית). 9. ארבעת האחיות (רחל מאור, רות גוילי, אסתר דניאלי, פנינה חרמון) בצירופו של עדי מאור בעלה של התובעת מס' 1, הגישו תביעתם המתבססת על אדני חזקת השיתוף, כשהן באות בנעלי אמן המנוחה, הגישו את תביעתם העיקרית כנגד אחיהם, רחמים, ושתי אחיותיהן הנוספות, והם כולם כאמור יורשים את אימם המנוחה ואת אביהם המנוח. 10. במסגרת זו, ובטרם החלה להתברר תביעתן של התובעות, ניתן צו במעמד צד אחד, לבקשתן, מכוחו נאסר על רחמים בעיקר, לבצע כל דיספוזיציה במחצית הזכויות שפורטו בס' 4 להחלטה זו, עד שתתברר תביעתן של התובעות. 11. לאחר שהתקיים דיון בנוכחות הצדדים, ולבקשת המשיבים, מתבקש ביהמ"ש לבטל את הצו אשר ניתן ביום 12/10/00. 12. המבקשות מסכימות לצמצם את צו המניעה מצו שהוטל על מחצית הזכויות, לכדי 1/7 מהנכסים שפורטו בס' 4 להחלטה זו (על פי הודעתן מיום 15/01/01). 13. המשיבים, בתגובתם, ומיום 25/01/01, עותרים לביטולו של צו המניעה. וכבר בשלב מקדמי זה, ובטרם בירור התובענה. 14. לגרסתם של המשיבים היה על המבקשות לעמוד בארבעה מבחנים מצטברים, אשר בחסר ולו אף אחד מהם, אין מקום להותיר על כנו את צו המניעה. לגרסתם, היה על המבקשות, בראש ובראשונה, להוכיח את קיומה של זכותם הלכאורית , ואשר בהיעדרה, לא תהיינה זכאיות לסעד המבוקש. לאחר מכן היה על המבקשות להראות כי באם לא יינתן הצו הזמני, הנזק שיגרם להן אינו ניתן לפיצוי כספי, זאת לאור ההלכה הפסוקה, כי בתביעה כספית, לא יינתן צו מניעה. לאחר מכן במסגרת המבחן השלישי, יש לבחון את מאזן הנוחות. טוענים המשיבים, כי היה על המבקשות להראות כי מאזן זה נוטה לטובתן. כלומר: היה ובית המשפט לא ייעתר למתן הצו, הנזק אשר ייגרם להן אם הן תזכינה בתביעה, גדול מהנזק העשוי להיגרם למשיבים אם יינתן הצו (כפי שניתן בענייננו) ותביעתם תדחה. המבחן הרביעי: האם קיימים שיקולי יושר המונעים את השארת הצו על כנו. 15. בענייננו, מבוססת תביעתן של התובעות (בצירוף התובע החמישי, בעלה של התובעת מס' 1) על מספר ראשים: האחד ליתן פסק דין הצהרתי על פיו מחצית הרכוש אשר רשום היה על שמו של האב המנוח היה שייך לאם המנוחה, על פי חזקת השיתוף יציר הפסיקה. השני, סעד הצהרתי לגבי חשבונות בנק אליהם צורף רחמים (הנתבע מס' 1) עוד בשנות ה80-, בחייהם של ההורים המנוחים, ואשר על פיו חשבונות אלה שייכים להיקף עזבונו של האב המנוח, ועומדים כיום לחלוקה בין היורשים. השלישי, פירוק השיתוף - דהיינו, חלוקה בין היורשים, על פי צו הירושה ולאחר שתתקבל תביעתן, דהיינו: היקף עזבונן יגדל, לאחר שבעזבונה של האם תהא מחצית הרכוש, לו טוענות התובעות. הרביעי תביעתה של התובעת מס' 4, על סכומי כסף המגיעים לה לטענתה מכוח הבטחת אביה המנוח בעודו בחיים, בבחינת התחייבות לתת מתנה. והראש החמישי, תביעתה של התובעת מס' 1 המופנית גם היא לעיזבון האב (שהיא עצמה אחת ממרכיביו) לשכר ראוי ובסך של 175,000 ש"ח, על כך שבשנתיים האחרונות לחיי האם, ובטרם פטירתה, עזבה את מקום עבודתה, על מנת לסעוד ולטפל באם. על כל שפורט לגבי ראשי התביעה, התבקש וניתן צו מניעה לגבי מחצית עיזבון האב, אשר מרכיביו פורטו בס' 4 להחלטה. בנסיבות אלה, משצוואת האב קוימה, מבקשים המשיבים בבקשה קא עסקינן, כי יבוטל הצו לאלתר. 16. שבתי ובחנתי את כתב התביעה, כתב ההגנה, הבקשה למתן צו מניעה, טיעוני באי כוח הצדדים אשר נטענו בהרחבה והפסיקה העניפה, המבוססת והמפורטת, שהגיש לידי, ואשר צוטטה ע"י ב"כ הנתבעים/המשיבים/ המבקשים את ביטול הצו, והגעתי לכלל מסקנה כי בשים לב לשלב המקדמי בו אנו מצויים, הפסיקה המנחה לעניין מתן צווי מניעה, ומאזן האינטרסים של הצדדים, יש מקום לצמצם באופן משמעותי את הצו אשר ניתן במעמד צד אחד, ולהעמידו בשלב הזה, ככל שהוא מתייחס למקרקעין המפורטים בס' 5 להחלטה זו. כמו כן יש בדעתי להורות על מתן ערובה כספית ע"י התובעים, פרט לערבות העצמית ולערבות צד ג' שהופקדו. למסקנה זו הגעתי בפרט, מאחר ואני סבורה כי על התובעים יהיה לתקן את תביעתם, כך שאותם ראשים המתבססים על חזקת השיתוף לה הם טוענים כיורשי האם, יופרדו מהעילות האחרות, ובהתאם לאמור, לשקול מחדש את בקשותיהם לגבי היקף צווי המניעה שיתבקשו. לצורך האמור, יש לשמוע את עמדת הצדדים, במסגרת ק.מ. נוסף שיקבע. 17. לפני שאתייחס לתכליתה של החלטה זו, יש מקום ולו ברמז, בשלב המקדמי בו מצויה בירורה של התביעה, להתייחס להלכות שהתפתחו בעניין זכותם של יורשים לתבוע בשם מי מהוריהם מכוח חזקת השיתוף; הפסיקה המנחה לענייננו היא: ע"א 5774/91, וע"א 799/92 מרים יהלום ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין ואח', פד"י מח(3), 372. וע"א 4696/90 מרים פישלר נ' ברוך שיין , פד"י לה, 187 אני סבורה, כי המדיניות המשפטית הראויה היא לאפשר רק במקרים ברורים וחד משמעיים, עם מערכת עובדתית מוצקה, ליורש, במאובחן מבן הזוג עצמו, לתבוע על פי חזקה זו, שהיא כולה יציר הפסיקה, ובפרט לאור זכויות שהתגבשו לצד הנתבע (שהוא גם היורש) כאשר בנקודה הגיאומטרית הרלוונטית שני הצדדים המקוריים (בעניינם נטענת חזקת השיתוף) אינם עוד בין החיים. בענייננו, בכדי להגיע להכרעה כאמור, יש ראשית להניח את התשתית העובדתית המתאימה ולהוכיחה, וכל זאת לאור הפסיקה שצוטטה. לשאר ראשי התביעה אין בדעתי להתייחס בשלב זה. 18. בשלב זה, ולאור שפורט, יצומצם צו המניעה באופן הבא: א) צו המניעה אשר התבקש וניתן במעמד צד אחד ביום 12/10/00 יצומצם הן בהיקפו, והן במהותו, כך שהצו יחול על 1/7 (במאובחן ממחצית) מהנכסים המפורטים בס"ק א, ב, ג' וד' כמפורט בס' 5 להחלטה זו. ב) בנוסף לערבויות שהופקדו וכפי שהוריתי בהחלטתי מיום 12/10/0, יפקידו התובעים 1 עד 4 לגזברות ביהמ"ש, ערבות בנקאית בלתי מוגבלת בזמן, בגובה של 200,000 ש"ח, אשר תנאי חילוטה יקבעו במועד ובדרך שיקבע בימ"ש זה. הערבות תופקד בתוך 10 ימים ממועד המצאת ההחלטה לידי ב"כ התובעים. ללא עמידה בתנאי זה, יפקע צו המניעה המצומצם ביום 7/4/01. ג) המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים, לאור התוצאה, ובגין הליך זה בלבד, בסך של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ, כאשר הסך יישא הפרשי הצמדה וריבית מירביים מהיום ועד התשלום בפועל. צוואהירושהצו קיום צוואהצוויםצו מניעה