פירוק שיתוף בין בני זוג

להלן החלטה בנושא פירוק שיתוף בין בני זוג:

החלטה

ההליך
בפני תביעה לפירוק השיתוף בזכויות בעלי הדין בדירת מגורים הנמצאת בחולון (להלן: - "הדירה").

התביעה הוגשה ביום 25.3.98. הנתבעת טענה לחוסר סמכותו של בימ"ש זה לדון בתביעה. בהחלטתי מיום 2.12.98 דחיתי את טענת חוסר הסמכות.

העובדות הרלבנטיות לצורך ההחלטה

1.     התובע והנתבעת (להלן - "בני הזוג") נישאו זל"ז בשנת 1983.

2.     מנישואיהם נולדו לבני הזוג שלושה ילדים, אלמוני1, יליד 22.9.84; פלמונית, ילידת 21.8.85; אלמוני2, יליד 23.5.94.

3.     בשנת 1997 ארע קרע בחיי הנישואין של בני הזוג. בחודש דצמבר 1997 עזב התובע את הדירה בה התגוררה המשפחה ועבר להתגורר בדירה, במלון קולוני ביץ, ביחד עם חברתו.

4.     בחודש מאי 1998 עברו התובע וחברתו להתגורר בדירה שבבעלות הוריו.

5.     עם עזיבת התובע הגישו הנתבעת והילדים לביהמ"ש זה ולביה"ד הרבני שורת -תביעות ביניהן תביעה למזונות תמש 101330/97 (להלן - "התביעה למזונות").

6.     ביום 31.7.00 ניתן פסק דין בתביעת המזונות בו חוייב התובע, בין השאר, בתשלום מחצית החזרי ההלוואה שנלקחה לצורך רכישת הדירה (להלן - "המשכנתא").

7.     כל הנסיונות להביא הצדדים להסכם גירושין עלו בתוהו.

דיון

1.     טענות הנתבעת כנגד מתן החלטה מתמקדות למעשה בשלוש טענות עיקריות:

א.     בבוא ביהמ"ש לדון ולהחליט בתביעה לפירוק השיתוף על ביהמ"ש לדון ולהחליט גם באשר לשאר נכסי בני הזוג ורכושם.

ב.     טובת הילדים היא, כי ימשיכו להתגורר בביתם.

ג.     חוסר התועלת בפירוק השיתוף נוכח חובות הנתבע למזונות והמשכנתא.

אבחן הטענות כסדרן

2.     הזכות לפירוק השיתוף במקרקעין מעוגנת בסעיף 37 לחוק המקרקעין, תשכ"ט1969-, (להלן: - "חוק המקרקעין") הקובע:

"כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש את פירוק השיתוף"

3.     בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע, כי כשישנם שני שותפים בלבד לנכס ואחד מהם דורש פירוק השיתוף, אין השותף האחר יכול לדרוש שהשיתוף יקויים למרות רצונו של שותפו לפרקו. דין זה חל גם על שותפות בן בני זוג. עם זאת, במהלך השנים האחרונות, נקבע, כי אין להתעלם מההיבטים המיוחדים המייחדים את השיתוף בין בני זוג בדירת מגורים מפירוק שיתוף בין זרים.

4.     בפסק הדין שניתן לאחרונה ברע"א 4358/01 בר-אל נ. בר-אל (טרם פורסם) (להלן - "פרשת בר-אל") היתווה כב' הנשיא א. ברק את הדרך בה יש לבחון תביעות לפירוק שיתוף בזכויות בני זוג בדירת מגורים.

לדבריו (פסקה 7 לפסק הדין):

"...מהי הגישה הראויה בה יש ללכת בסוגייה בה אנו עוסקים? עם חקיקתו של חוק בית המשפט לעניני משפחה חל שינוי משמעותי בתובענות שעילתן סכסוך בתוך המשפחה. תכלית החוק טמונה ביכולת לפתור את מגוון הסכסוכים בתא המשפחתי תחת קורת הגג של בית משפט אחד (ראו רע"א 6558/99 חבס נ. חבס, פ"ד נד(4) 337). בבואו לדון בסכסוך שלפניו מתעוררות, מטבע מהותו של בית המשפט לענייני משפחה, שאלות משפטיות מתחומים שונים. הגישה הראויה הינה כי יש לאפשר לבית המשפט מרווח של גמישות דיונית בבואו להכריע בדבר הדרך הטובה ביותר לפתרון הסכסוך בין המתדיינים בפניו. מכאן המסקנה כי בית המשפט לענייני משפחה יכול, בנסיבות המתאימות, לעכב את ההוראה על פירוק השיתוף בדירת המגורים בין בני הזוג אם ברצונו להגיע למצב בו כל עניינם של בני הזוג יוסדר באופן כולל. יתרונותיה של הגישה האמורה הינם ברורים, ונראה כי אלה שימשו כיסוד לעמדתו של השופט א' מצא בציינו:

"אילו נוכחתי שבני הוזג מצויים לפני מהלך שיוביל, בתוך זמן לא רב, לאיזון משאביהם, נוטה הייתי להיעתר לבקשה [לעכב את פירוק השיתוף בידרת המגורים]. לא משום סיכוייו של הערעור, שבעיני אינם גדולים, אלא מתוך התחשבות באינטרס של המבקשת להסדר רכושי כולל. אף עלי מקובל שכל אימת שהנסיבות מאפשרות את הדבר, ראוי לדון בפירוק השיתוף בדירתם של בני זוג לא כענין נפרד אלא במסגרת בירורן של כלל הסוגיות הרכושיות השנויות ביניהם במחלוקת" (ע"א 1692/97 גולדברג א. גולדברג (לא פורסם) להלן: פרשת גולדברג).

כדי להשיג התכלית האמורה, יש לאפשר לבית המשפט לעניני משפחה לעכב את מימוש דרישת אחד מבני הזוג לפרק את השיתוף בנסיבות המתאימות. יחד עם זאת, אין משמעות הדברים כי יש לנקוט כאן גישה דיונית נחרצת, האוסרת על בית המשפט לעניני משפחה להורות על פירוק השיתוף בדירת המגורים בשלבים מוקדמים של הדיון שלפניו. לעיתים, ובמיוחד כאשר התדיינות בפני בית המשפט עלולה להיות מורכבת וארוכה, יהיה מקום להורות על פירוק השיתוף באופן מהיר. כך, למשל, ציין הנשיא מ' שמגר:

"... ההסדר הרצוי הוא הסדר המאפשר לבן הזוג החפץ בהפרדות זכויותיו ברכוש המשותף עוד בטרם ניתן פסק הגירושין, על מנת להחליש את כח המיקוח והסחיטה של בן הזוג האחר, ועל מנת להבטיח כי שני בני הזוג מקבלים את שהם זכאים לו כתוצאה מקשר הנישואין - להשיג את מבוקשו" [ההדגשה במקור] (פרשת יעקובי, בעמ' 553).

דחיית הליכי פירוק השיתוף בדירה יכולה להכביד על אחד הצדדים באופן שאינו נאות. במצב שכזה טוב יעשה בית המשפט אם יורה לפרק את השיתוף ללא עיכובים נוספים, מלבד אלה הנקובים בסעיף 40א' לחוק המקרקעין. דיון מורכב שצפוי להימשך זמן רק יכול שיהווה שיקול המתנגד לעיכוב פירוק השיתוף בדירת המגורים (ראו פרשת גולדברג). לפעמים יכול פירוק שיתוף מהיר יחסית בדירת המגורים להסיר "אבן נגף להסדרת יתר הנושאים הנתונים במחלוקת" (ע"א 736/85 לזר נ. לזר, פ"ד לט(4) 668, 669). לכן, גם כשקיימת יכולת לבית המשפט לעניני משפחה לעכב את פירוק השיתוף בדירת המגורים של בני זוג, יהיו מקרים בהם פירוק שיתוף מהיר יהיה ראוי.

יצויין כי, סעיף 40 א' לחוק המקרקעין קובע כי:

"(א) החליט בית המשפט לפי סעיף 40, על פירוק השיתוף במקרקעין משותפים שהם דירה של בני זוג המשמשת להם למגורים, בדרך של מכירה, לא יורה על ביצועה והמכירה תעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצרכיהם לתקופה שיקבע".

סעיף זה הגם שאינו מקנה לביהמ"ש סמכות לדחות תביעה לפירוק השיתוף הריהו מקנה לביהמ"ש שיקול דעת לעכב את הליכי פירוק השיתוף עד למציאת סידור מגורים אחר ההולם את הנסיבות.

5.     בענייננו, לכאורה, אכן לא נראה כי פני בני הזוג להסדר-כולל של המחלוקות שביניהם; כך, גם, אף שהנתבעת טענה לכך שיש להקדים ולאזן את כל נכסי בני הזוג, הרי שבפני ביהמ"ש לא תלויה כל תביעה בענין זה; יתר על כן, בני הזוג, קא עסקינן, נישאו לאחר חקיקת חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג1973-, לפיכך, כל עוד לא פקעו הנישואין אין מקום לאזון משאבים ומשאין ספק, כי התובעת היא זו המתנגדת לגירושין הרי טענותיה בענין זה נגועות בחוסר תום לב אם לנקוט לשון המעטה.

     יודגש, כי טענות הנתבעת בדבר טובת הילדים להמשיך ולהתגורר בדירה אינן רלבנטיות לעניננו ואין בהן כדי לשלול או לגרוע מזכותו של התובע לפירוק השיתוף.

יתר על כן, התובע מתגורר מחוץ לבית מאז שנת 1998.

עם זאת, נראה, כי לתובע חובות כבדים לנתבעת הן בגין אי תשלום דמי המזונות אשר נפסקו כנגדו בפסק הדין, לרבות חלקו בהחזרי המשכנתא והן בגין חלקו ביתרת המשכנתא.

6.     לפיכך, בשלב זה בכוונתי ליתן צו בדבר פירוק השיתוף בזכויות בדירה בדרך של מכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון כשזכויות בני הזוג בה נקיות מכל חוב, עיקול, שעבוד או זכות אחרת של צד שלישי כלשהו.

עם זאת, בטרם תנתנה ההוראות בדבר הליכי המכירה ועל מנת לחסוך בהוצאות הצדדים, לרבות עבור שכר טרחת כונסי נכסים סבורני, כי מן הראוי שלביהמ"ש תוגש חוות דעת של שמאי מקרקעין בדבר שווי הזכויות בדירה וכן אישורים בדבר יתרת המשכנתא וכן יתרת חובו של התובע לנתבעת בגין אי תשלום המזונות שנפסקו בפסק הדין.

לפיכך, הנני מורה כדלקמן:

1.     ניתן בזה צו לפירוק השיתוף בזכויות בני הזוג בדירה בדרך של מכירתה בשוק החופשי כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ וזכויות בני הזוג בה נקיות מכל זכות של צד שלישי כלשהו.

2.     הנני מורה על מינויו של השמאי מר זיגלמן רונאל מרח' שינקין 61, גבעתיים (טל. 5734891) כמומחה לצורך עריכת חוות דעת בדבר שווי הדירה למכירה בשוק חופשי ממוכר מרצון לקונה מרצון כמפורט בסעיף 1 לעיל.

3.     בשכר טרחת השמאי ישאו בני הזוג בחלקים שווים ביניהם.

4.     באי כח הצדדים יפנו אל השמאי תוך 7 ימים מיום קבלת החלטה זו לצורך הזמנת עריכת השומה. מחצית שכר הטרחה תשולם לשמאי לפני תחילת עריכת השומה והמחצית האחרת תופקד בידי באי כח הצדדים, אשר ידאגו לשלמה עובר לקבלת חוות הדעת.

5.     תוך 30 יום מהיום תגיש הנתבעת לביהמ"ש תצהיר ובו תפרט את חובו של התובע לנתבעת ולילדים על פי פסה"ד וכן תצהיר מהבנק בדבר שעור יתרת המשכנתא.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פירוק שיתוף במגרש

  2. פירוק שיתוף במושע

  3. פירוק שיתוף בין אחים

  4. פירוק שיתוף במקרקעין

  5. הפרת הסכם פירוק שיתוף

  6. פירוק שיתוף חלוקה בעין

  7. פירוק שיתוף בבית משותף

  8. אפשרות פירוק שיתוף בעין

  9. פירוק שיתוף בבית מגורים

  10. תביעת הבעל לפירוק שיתוף

  11. פירוק שיתוף בין בני זוג

  12. פירוק שיתוף דיירות מוגנת

  13. פירוק שיתוף בדירת מגורים

  14. תביעה לפירוק שיתוף בחלקה

  15. תשלומי איזון בפירוק שיתוף

  16. פירוק שיתוף בדירה בארה''ב

  17. תביעת פירוק שיתוף נגד הורה

  18. דוגמת כתב תביעה לפירוק שיתוף

  19. פירוק שתוף - רעיון האפקטיביות

  20. מדור חלופי במסגרת פירוק שיתוף

  21. עיכוב פירוק שיתוף בין בני זוג

  22. תביעת הבעל לפירוק שיתוף בדירה

  23. פירוק שיתוף בדירה עם צו עיקול

  24. פירוק שיתוף או רישום בית משותף

  25. ערעור על פירוק שיתוף ע''י מכירה

  26. פירוק שיתוף בדירת מגורים של אחים

  27. פירוק שיתוף במקרקעין בין בני זוג

  28. מחיקת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין

  29. פירוק שיתוף על ידי עסקת קומבינציה

  30. פיצול חלקה לשתי יחידות רישום נפרדות

  31. החזר השקעה במקרקעין לאחר פירוק שיתוף

  32. פירוק שיתוף בין בני זוג - שיקולי צדק

  33. פירוק שיתוף בין בני זוג - סמכות שיפוט

  34. פירוק שיתוף במקרקעין מכירה בהוצאה לפועל

  35. פירוק שיתוף בין בני זוג ללא ייצוג עורך דין

  36. תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין מכוח סעיף 42 לחוק המקרקעין

  37. עיכוב תביעת פירוק שיתוף במקרקעין והוכחת חתימה על הסכם שיתוף

  38. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון