בית המשפט פסק כי בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרת בית משפט לענייני משפחה, חייב להראות כי הוא אינו יכול לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בענין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי. לא בכדי מחייבות התקנות בעל דין המבקש פטור מאגרה ליתן פרטים על רכושו ועל הכנסתו בששת החודשים האחרונים. בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה ודינה להדחות מטעם זה בלבד תקנה 9 (א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), תשנ"ו 1995 קובעת כי בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה או לערעור בקשה לפטור אותו מתשלומה, ויתמוך אותה בתצהיר שבו יפרט את רכושו, רכוש בן זוגו, רכוש הוריו, אם המבקש סמוך על שלחנם, ופירוט הכנסותיו בששת החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה ויצרף לבקשה מסמכים ואישורים לביסוס עובדות אלה. להלן החלטה בנושא פטור מאגרת בית משפט לענייני משפחה: החלטה 1. הבקשה היא לפטור את המבקש מתשלום אגרת התביעה שהוגשה על ידו כנגד המשיבה מס' 1 (להלן המשיבה); האגרה עומדת בכ60,000- ש"ח. 2. המבקש והמשיבה נישאו זה לזו ביום 28/2/82 והתגרשו זה מזו ביום 19/12/98. מנשואים אלו נולדו להם 3 ילדים, כולם קטינים. 3. במהלך נישואיהם היו המבקש והמבקשת בעלי המניות של חברת "א'" שבבעלותם כאשר ביסוד החברה בשנת 1982, 90% ממניות החברה החזיק המבקש ו10%- ממניות החברה החזיקה המשיבה. בשלהי 1982 ולאחר שהנתבע התגייס לצה"ל הועברו רוב המניות (99%) למשיבה ואחוז אחד הוחזק בידי אחי המשיבה. במשך 12 שנים ניהלה המשיבה את החברה עד שנת 1997 עת פרוץ הסכסוך האישי בין בני הזוג, ולאחר שבני הזוג קיבלו יעוץ בנשואין הוסכם בינהם כי הנתבע ישוב וינהל את החברה והתובעת תשמש כיו"ר מועצת המנהלים. לטענת המשיבה הנתבע ניהל את החברה ברשלנות חמורה עד לקריסתה של החברה. בד ובד גברו הסיכסוכים בין בני הזוג, תוך פניה לבית משפט זה לקבלת סעדים בהליכים אין ספור, וביום 10/1/99 הגישה המשיבה תביעה כספית (תמש 26795/97) כנגד המבקש על סך של 2.3 מליון ש"ח. למבקש הומצאו כתבי הטענות עפ"י תקנות התקסד"א ובמועד, אך הוא נמנע מלהגיש כתב הגנה במועד ולכן ביום 12/3/99 נתתי פסק דין בהעדר הגנה כנגד המבקש. ביום 4/5/99 נעתרתי לבקשתו לבטל את פסק הדין לאחר שהוטלו על המבקש הוצאות. 4. המבקש הגיש לבית המשפט תביעה כספית כנגד המשיבה בתמש 26797/97 ביום 28/10/99 לפיה על המשיבה לשם לתובע סך של 6,000,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה ריבית ושכ"ט כדין. תביעה זו הוגשה בעקבות מחיקה על הסף של תביעה שכנגד שהגיש המבקש כנגד המשיבה.(תמש 26795.1/97). 5. המבקש טוען כי מאז ניתנה החלטה למזונות זמניים של שלושת ילדיו, ביום 24/1/99 (לפיה חוייב לשלם סכום "עצום ורב" של 12,825 ש"ח ובנוסף חוייב לשלם 50% מתשלום המשכנתא השוטפת ובסה"כ עליו לשלם 15,500 ש"ח לחודש) נמצא הוא במצוקה כספית "נוראה ואיומה" כי המזונות משולמים ישירות למשיבה מתוך משכורות המשיב, חסכונות, קרן השתלמות, פיצויי פיטוריו, הלוואות עד לכליונם. עוד מוסיף המבקש וטוען כי הוא ערב לחובותיה של חברת "א'" בע"מ, בסכום העולה על 500,000 ש"ח ובגין ערבות זו נפתחו נגדו תיקים בהוצל"פ, וכן אינו יכול לגייס כספים גם מקרוביו ומידידיו ומלבד הדירה בה גרים גרושתו וילדיו, אין למבקש כל רכוש נוסף הניתן למשכן או לממש. 6. בתשובה לבקשה ובסיכומיה טוענת המשיבה כי דין הבקשה להדחות מהטעמים הבאים: א. המבקש לא הניח בפני בית המשפט ולו תשתית מינימלית הדרושה לשם בחינת בקשתו - אין בבקשתו לפטור מאגרה ובנספחי הבקשה את המידע הדרוש באשר להכנסתיו של המבקש או באשר לנכסיו. ב. המבקש מטריח את בית המשפט ואחרים בבקשות שלמעט כותרתן אין בינם לבין הליך משפטי ולא כלום. פועלו זה גורם טרחת שווא רבה לשופטי בית המשפט ולצוות עובדיו, מה גם שלא שילם המבקש עד כה את ההוצאות שנפסקו לחובתו בבית משפט זה ובבית משפט מחוזי משנדחו בקשותיו, ובקשותיו לרשות ערעור. ג. יש למנוע חוסר שיוויון בין המשיבה למבקש, מאחר והמשיבה שילמה את כל האגרות הרבות בתביעותיה ובקשותיה. ד. המבקש לא עמד, לא בהוראות התקנות ולא בחיובים שנקבעו בהלכה הפסוקה לפיה המבקש פטור מאגרה חייב להוכיח בטרם יזכה בפטור, שעשה נסיונות למצות את כל האפשרויות לגייס כספים ממקורות אחרים, לרבות בני משפחה וידידים ובמקרה דנן, הבקשה אינה מפרטת כל נסיון מצד המבקש לגייס כספים מבני משפחתו או ממקורות אחרים. ה. במהלך חקירת המבקש בפני בית המשפט התגלו סתירות ושקרים וכוונה להטעות את בית המשפט. ו. המבקש הפסיק לשלם דמי מזונות מאז ינואר 2000. 7. גם משיבה 2 טוענת בסיכומיה כי על בית המשפט לדחות בקשה זו מהטעמים הבאים: א. המבקש לא עמד בתנאי תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ"ו - 1995. ב. תצהירו של המבקש ותצהירו המשלים על המסמכים שצורפו להם, אינם כוללים את כל המידע שהיה על המבקש ליידע בו את בית המשפט יחד עם בקשתו. ג. מחומר הראיות, מכתבי הטענות ומחקירת המבקש עולה כי ישנם הכנסות שונות שלא נכללו בתצהירו של המבקש וכי למבקש אין הסבר משכנע למקורם של הכנסות אלו. ד. התנהגות המבקש לא עולה בקנה אחד עם טענתו כי הוא מצוי במצוקה קשה עד כדי כך שלא יוכל לשלם אגרת בית המשפט לתביעה שהגיש, כמו למשל מתגורר המבקש ביחד עם בת זוגתו בדירת 5 חדרים יוקרתית בהרצליה ללא הסבר משכנע בדבר מקורות מימון מגוריו. 8. למבקש ניתנה אפשרות להגיש תצהירים מעודכנים ומפורטים , המבקש נחקר על תצהיריו ואחר כך הוריתי על עריכת סיכומים בכתב. 9. דיון: (א) תקנה 9 (א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), תשנ"ו 1995 קובעת: "(א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה או לערעור בקשה לפטור אותו מתשלומה, ויתמוך אותה בתצהיר שבו יפרט את רכושו, רכוש בן זוגו, רכוש הוריו, אם המבקש סמוך על שלחנם, ופירוט הכנסותיו בששת החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה ויצרף לבקשה מסמכים ואישורים לביסוס עובדות אלה". ב) כפי שנאמר לעיל המבקש נחקר על תצהיריו ומחקירתו עולה כי לא פירט בתצהיריו את מלוא רכושו והכנסתו - גילה טפח וכיסה טפחיים, מהתמונה האמיתית כפי שיובהר עוד להלן, וכבר מטעם זה יש מקום לדחות בקשתו כפי שנאמר בבש"א 128/89 (ע"א 228/89) מצא נ' מצא (לא פורסם), (נזכר גם בתקציר פד"י לג עמ' 157): "... בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה, חייב להראות כי הוא אינו יכול לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בענין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי. לא בכדי מחייבות התקנות בעל דין המבקש פטור מאגרה ליתן פרטים על רכושו ועל הכנסתו בששת החודשים האחרונים. בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה ודינה להדחות מטעם זה בלבד". (ג) במקרה דנן, תצהירו של המבקש חסר פרטים מהותיים כדי לתמוך בבקשתו, גם המעט המופיע בתצהירו לא נתמך במסמכים כלשהם. המבקש לא פירט בתצהירו הכנסות נוספות שהיו לו ושאותם הוא מקבל ממקורות אחרים. כך למשל היה עליו לציין ולהוסיף למשכורתו את ההטבות הנוספות שקיבל המבקש, כמו שווי רכב צמוד והוצאות אש"ל והתמורה שהמבקש קיבל בחו"ל. לשאלת המשיבה כיצד קיבל את התמורה לעבודתו בחו"ל, תשובתו של המבקש היתה מתחמקת ולא מספקת. (ד) המבקש בחקירה הנגדית ציין כי יש בידו כרטיס אשראי אחד (פרוטוקול מיום 4/6/00 עמ' 17-שורות 8-10), וכי אינו משלם בכרטיס אשראי של משהו אחר (שורות 13-14). אולם המשיבה הגישה עם סיכומיה פירוט תשלומים ששולמו ע"י המבקש מכרטיס אשראי אחר של חשבון משותף עם בת זוגתו פלונית בבנק הבינלאומי, מה גם שפירוט התשלומים מראה כי סל המוצרים שנצרך ע"י המבקש ובת זוגתו מלמד על כך כי המבקש מקיים אורח חיים ברמה גבוהה במיוחד. (ה) המבקש לא טרח להגיש לבית המשפט מסמכים ברורים המאשרים את הסכומים היחודיים המופיעים בצד הזכות בדפי החשבון שהגיש כראיה. כך למשל הפקדת כספים בבנק הבנלאומי הראשון לפי הפירוט הבא: סכום של 24,841 ש"ח שהופקד בשיק ביום 26/9/99, הפקדת ציק בסכום של 4,000 ש"ח ביום 16/8/99, הפקדת ציק בסכום של 9,000 ש"ח ביום 4/7/99, הפקדת ציק בסכום של 4,000 ש"ח ביום 1/8/99, העברת 5,000 ש"ח מבנק אחר ביום 7/6/99, הפקדת ציקים בסכום 4,000 ש"ח ב13/6/99. בבנק המזרחי הופקדו הסכומים הבאים שלגביהם לא ניתן הסבר מניח את הדעת: העברת תשלום בסכום של 2,308.94 ש"ח ביום 4/3/99, הפקדת שיק בסכום של 32,825 ש"ח ביום 11/3/99, העברת תשלום בסכום של 2,303.93 ש"ח ביום 4/4/99 ו - 2,357.171 ביום 4/5/99. (ו) המבקש הצהיר כי לווה 45,000 ש"ח מקרן השתלמות "סיני" אך לא המציא מסמכים עדכניים ולא גילה לבית המשפט מהו גובה הסכום שנצבר העומד לרשותו של המבקש בקרן ההשתלמות והמועד הקבוע לפירעון הקרן; שהרי יתכן ומועד הפירעון חלף או עומד לפני סיום בזמן הקרוב, והמבקש קיבל או יקבל את כל כספי הקופה בזמן הקרוב. (ז) בין היתר הצהיר המבקש כי לווה כספים מאימו, מסבו ומחברו מר פלמוני, אך לא תמך את תצהירו במסמכים רלבנטיים לאמת הצהרות אלו. (ח) המבקש לא הציג תלוש שכר של חודש יולי 99. לשאלת המשיבה בחקירה הנגדית (פרוטוקול מיום 4/6/00 עמ' 6) מדוע לא צירף תלוש שכר לחודש יולי, השיב "אני מנהל עם אשתי לשעבר התדיינויות משפטיות, אולי ביולי לא היו דיונים אך יש לי מספר ענינים עם בנקים וחובות... נטלתי פסק זמן" בהמשך נשאל עי"י המשיבה "האם ביולי היית בארץ או בחו"ל?" והשיב: "לא זוכר". המשיבה הציגה למבקש טופס המציין כי הוא שהה בחו"ל 4 ימים ביולי 99, ותשובת המבקש: "אולי הייתי בבריסל באותה תקופה". תשובותיו החמקניות של המבקש ואי זכרונו מעלים ספקות לגבי מהימנות מרכיבי התצהיר כולו או בחלקו. (ט) לא זו אף זו, מודה המבקש בחקירה הנגדית כי הוא מפקיד כספים בחשבונות בת זוגתו (ראה פרוטוקול הנ"ל עמ' 8), וכספים שהוציא מחשבונותיו מסר ישירות לבעלי חוב ולא עברו דרך בנק (פרוטוקול עמ' 9). (י) סימן שאלה גדול עולה גם מהעובדה שתשלום משכורתיו של המבקש לא מצויינים בדפי החשבון בבנק ותשובותיו של המבקש בעניין זה לא מספקות ואף חמקניות. 10. המסקנה המתבקשת מכל האמור לעיל, היא כי המבקש בהציגו נתונים חלקיים מתחמקים ולעיתים מטעים, ביקש להציג תמונה מעוותת באשר למצבו האמיתי במטרה לקבל פטור מתשלום האגרה. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בבש"א 287/92 חיים מאיר נ' מדינת ישראל ואח', תקדין עליון, כרך 92 (1) עמ' 361, "נתון זה שונה מהותית מן הפרטים שבבקשה ודי בכך כדי להטיל צל כבד על אמינות הבקשה כפי שהוגשה ולהביא לדחייתה". ובהמשך נאמר: "המנעות מכך או מסירת פרטים חלקיים או לא מפורטים כמו בעניינו של המבקש כאן, מצדיקים דחיית הבקשה". בבר"ע 155/92 קרליץ נ' אוחיון תקדין עליון כרך 92 (1) 487 נקבע: "והנה נמצא כי הבקשות אינן מפורטות כל צרכן ועובדות חשובות על הכנסות שיש למבקש הועלמו מעיני בית המשפט, די בכך כדי לדחות את הבקשות לפטור מאגרה שבפני". בבש"א 3431/90 עובד רופל נ' חמדה רופל, תקדין עליון כך 90 (3), עמ' 62 נאמר: "האמור בבקשה אינו אלא נסיון להטעות את בית המשפט, המבקש הגיש בקשה זו בחוסר תום לב ובהעדר נקיון כפיים, הסתיר מידע מהותי וציין עובדות חלקיות בלבד, מתחמקות ומטעות. מקום שאדם עותר לפטור מתשלום אגרה וברצונו לגלגל את הוצאות ההליך על כתפי הציבור, עליו לחשוף את מלוא הפרטים המתייחסים למצבו בתום לב, ומשלא עשה כן דין בקשתו להידחות". 11. (א) הלכה פסוקה היא כי על המבקש פטור מאגרה למצות את מלוא האפשרויות לגייס כספים ממקורות אחרים (בש"א 494/95 שמעוני נ' שמעוני תקדיו עליון כרך 95 (1) עמ' 121). מצבו הכספי הקשה של המבקש פטור מאגרה, אין בו לכשעצמו כדי להוכיח חוסר יכולת לשלם אגרה, אשר נבחנת על פי יכולתו לגייס כספים (ת"א (ת"א) 1391/91, זולכין בע"מ נ' בנק המזרחי)(לא פורסם). על המבקש לנסות ולהסתייע במעגל הקרוב אליו - בני משפחה וידידים (בש"א 494/95 הנ"ל). (ב) המבקש טוען כי פנה בנסיון לקבל הלוואות מקרוביו וחבריו אך הם דחו אותו. אמירה זו חסרת תמיכה ונעדרת הוכחה כלשהיא והינה טענה בעלמה. המבקש יכול לפנות לבת זוגתו, אשר הצהירה בפני בית המשפט (בבקשתה לעיכוב ביצוע עיקול מטלטלטין בדירת מגורי המבקש עימה במסגרת הליכי הוצל"פ לגביית מזונות הילדים) כי "הנני עוסקת בתחום האדמינסטרציה ותרגום ומשתכרת יפה למחיתי, מכלכלת את עצמי ובכוחות עצמי במשך כ-8 שנים". (ג) המבקש גם יכול לפנות להוריו ולחבריו לעבודה ולחיים ולבנקים לשם קבלת הלוואה לתשלום האגרה. בבש"א 6273/95 מוזס חי ריימונד נ' הכונס הרשמי, תקדין עליון, כרך 95 (4) עמ' 86 נאמר: "נראה כי למבקש פוטנציאל גיוס משאבים כספיים בו השתמש עד עתה כשהיה מעוניין בכך ואף יוכל לעשות בו שימוש בעתיד במקרה הצורך". (ד) לא בא בפני כל נימוק, מדוע המבקש אינו יכול להסתייע במעגל הקרוב של ידידים, בני משפחה וחברים לעבודה כפי שעשה עד היום כדי להשיג את תשלום האגרה, תחת להטיל את מעמסת ניהול ההליכים על כתפי הצבור הרחב. מרוח הדברים והמידע שהוצג לפני עולה כי משפחתו של המבקש מבוססת דיה כדי לתמוך במבקש בעניין זה. 12. לא נעלמה מעיני אי הבהירות בשאלה למי שייכת חברת ר' או בשמה האחר P' P'. המבקש לא הסיר את הערפל לגבי זהות מקימי החברה החדשה ובעליה ואף יתכן עפ"י חומר הראיות כי המבקש ואחרים הקימו את חברת "ר'" תחתיה של חב' "א'", תוך העברת ההון האנושי הקשרים והמוניטין אל החברה החדשה. המבקש גם לא הציג חוזה עבודה שנחתם עימו בחברה החדשה כפי שהזכיר בחקירתו. לשאלת המשיבה (פרוטוקול 4/6/00 עמ 3 שורה 7), "מי חתם על חוזה העבודה איתך מטעם החברה?" תשובתו, "על ידי ד' א'" - קרי, קיים חוזה עבודה, אך המבקש לא הציג חוזה בפני כזה. לשאלת המשיבה (פרוטוקול עמ' 4 שורה 3-12) "האם ג' עובד אצלכם בחברה" ו"אתה הבאת את ג' לחברה?", תשובתו היתה, "כשהצטרפתי לחברה הוא שמע כאשר הוא היה עובד קודם שלי..". לשאלת המשיבה (פרוטוקול עמ' 4 שורה 16) האם גר' ג' עבד או עובד החברה"? והאם "גר' ג' שעבד אצלכם לפני כן גם הגיע לחברה?" תשובתו, "יש מספר אנשים ששמעו והגיעו לחברה", משמע, עובדי חברת "א'". לטענת המשיבה קשריה העיסקיים של חברת "א'" וההון האנושי והמקצועי והנסיון שנצבר עבר "לחברת ר'". לא סביר שכל ההון הנ"ל ניתן לחברה חדשה בהקמה ללא תמורה ולכן נראה לה כי יש מקום לחשוש שלמבקש יש יותר מקשר של עובד מעביד בינו לחברת ר'. עניין זה טעון בירור בהליכים האחרים המתקיימים בפני בית משפט זה. 13. מכל האמור לעיל הנני דוחה את הבקשה. על המבקש לשלם לקופת בית המשפט את האגרה הנדרשת תוך 21 ימים מיום קבלת ההחלטה ואם לא ישלמה תימחק התביעה. המבקש ישלם למשיבה הוצאות בקשה זו למשיבה מס' 1 בסך של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ, ולמשיבה מס' 2 בסך 2,000 ש"ח כשהסכומים ישאו ריבית והצמדה מהיום ועד לתשלום בפועל. פטור מאגרהאגרת בית משפטאגרהבית המשפט לענייני משפחה