ערעור על החלטה ראש ההוצאה לפועל בענייני משפחה

בית המשפט פסק כי המערער, שהוא עורך דין פעיל, היה צריך להיות מודע לכך, כי עפ"י סעיף 80 (ב 1) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, כי ערעור על החלטה ראש ההוצאה לפועל בענייני משפחה, הוא ערעור בזכות ואין צורך לבקש רשות לכך.

בשל אופיו הטרדני וחסר התכלית של הערעור - שהיה צריך להיות ברור מראש למערער שהוא עורך דין, בית המשפט חייב את המערער לשלם למשיבה את הוצאותיה בסכום כולל של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ ובתוספת ריבית והפרשי הצמדה.

להלן פסק דין בנושא ערעור על החלטה ראש ההוצאה לפועל בענייני משפחה:

פ ס ק - ד י ן

1.     המערער שהינו החייב בתיק הוצאה לפועל מזונות, הגיש לבית משפט זה בקשה - שכותרתה "בקשת רשות ערעור" - נגד המשיבה (אשתו לשעבר).

2.     ביום 11.6.87 אושר הסכם גירושין בין הצדדים שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי, ובו נקבע סכום המזונות שעל המערער לשלם למשיבה עבור מזונותיהם של ארבעת ילדיהם.
בחודש ינואר 1991 ניתן פסק דין נוסף ע"י כב' השופטת ע. ארבל שלפיו אושר הסכם נוסף בין הצדדים לגבי סכום המזונות (שהופחת).
אני מניח, כי פסקי הדין הנ"ל הם שמבוצעים בלשכת ההוצל"פ בתיק הנ"ל.

3.     המערער לא צירף לכתב הערעור את הבקשה שהגיש לראש ההוצל"פ ושבגין ההחלטה לגביה הגיש את הערעור, אולם ב"תמצית הבקשה" (נומרטור מס' 07-15727-97-0) נרשם כי המערער ביקש לסגור את תיק ההוצל"פ.

נימוקי הבקשה היו כנראה, כפי שנרשם בכתב הערעור ובסיכומיו של המערער, כי על ראש ההוצאה לפועל להפסיק את הליכי ההוצאה לפועל לגביית חוב המזונות ממנו וזאת מפני "שהמשיבה לא קיבלה רשות לפעול בהליכי ההוצאה לפועל בענייני מזונות הקטינים" (סעיף 4 להודעת הערעור).
בסעיף 7 לסיכומיו כותב המערער: "החוק אוסר פניה אוטומטית להליכי ההוצאה לפועל במקרים הבאים:

- ...
- ...
- כל עניינו של קטין, למעט רכושו ובכלל זה מזונות ואחזקה".
בכל המקרים הנ"ל המבקש טוען כי יש לבקש רשות בית המשפט לענייני משפחה על מנת להפעיל הליכי הוצל"פ.
המערער מתכוון כנראה להוראות סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה - 1995 (להלן: החוק).

4.     שני פסקי הדין למזונות ניתנו כאמור, האחד בשנת 1987 והשני בשנת 1991 ואילו תיק ההוצאה לפועל נפתח בשנת 1994.
מאידך החוק נכנס לתוקף רק ביום 7.8.95 - לפיכך אין לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לבצע עפ"י סעיף 7 לחוק, את פסקי הדין שניתנו לפני כניסת החוק לתוקף הואיל וכפי שאמר ד"ר זוסמן:
"הכלל שסמכותו העניינית של בית משפט מתגבשת ביום הגשת התובענה" (ר' ד"ר זוסמן, סדרי הדין האזרחי, עמ' 58).

שיקול נוסף שיש לעיין בו הוא, שמפני שסעיף 7 לחוק, העביר סמכות מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט לענייני משפחה, אין לראות בו חוק דיוני, אלא חוק מהותי ולכן לא יחול סעיף 7 על ענין שהיה תלוי ועומד בלשכת ההוצאה לפועל לפני תחילת תוקפו של החוק (ר' ד"ר זוסמן, שם, בעמ 416).

5.     בכך היה ניתן לסיים את הדיון בערעור זה, אולם שלא לצורך מכיוון שהמערער שם יהבו על פרשנותו הוא את המונח "רכוש" שבסעיף 7 לחוק, אף אני אדון בכך.

6.      סעיף 7 לחוק קובע:

"הליכי בביצוע בתובענה... בעניינו של קטין, למעט בענייני רכושו, יבוצעו על פי החלטת בית המשפט לענייני משפחה ובפיקוחו, זולת אם הורה בית המשפט על ביצועם באמצעות לשכת ההוצאה לפועל; כן רשאי בית המשפט להורות על ביצועם בדרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין".

אין ספק כי מזונות הם בגדר "עניינו של קטין".
המערער טוען, כי המונח "רכוש" של הקטין, שהוצא מגדר העניינים המבוצעים ע"י בית המשפט לענייני משפחה ובפיקוחו, אינו כולל את מזונותיו והוא נכלל בביטוי "עניינו של קטין" ולכן על בית המשפט לבצע את גביית המזונות מהחייב במזונות קטין, אלא אם הורה על ביצוע פסק הדין באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, ומאחר ובית המשפט לא הורה כאמור, אין ללשכת ההוצאה לפועל סמכות לבצע את פסקי הדין שבהם המערער חוייב בגין מזונות ילדיו הקטינים.

7.     המערער טוען בתוספת לסיכומיו כי "לא יכול להיות טענה מגוחכת יותר מזו, ההופכת "דמי מזונות" לרכושו של אדם (חיפשתי במילון ולא מצאתי הגדרה דומה)".
"האם אמצעי מחיה הם רכושו של אדם? האם בגדיו שלגופו הינם רכושו של אדם?".
"לו היה מדובר ברכוש היה ניתן לעשות בהם עסקה כמו בכל קנין דהיינו, למוכרם, לשעבדם, לעקלם וכיו"ב - והחוקים במדינת ישראל אוסרים "לגעת" בכספי מזונות ובוודאי שאינם רכוש או אפילו "אבק של רכוש".
טענתו האחרונה של המערער מחייבת מסקנה הפוכה, אם מזונות לא היו בגדר רכוש, לא היה צורך לחוקק חוקים האוסרים על עשיית עסקאות
בהם (במידה וחוקים כאלה, אכן קיימים).

ולענין החיפוש שהמערער ערך במילון, כבר אמר השופט ברק (כתוארו אז) כי:

     "מילותיו של חוק אינם מבצרים, שיש לכבשם בעזרת מילונים, אלא עטיפה לרעיון חי, המשתנה על פי נסיבות הזמן והמקום, לשם הגשמת מטרתו הבסיסית של החוק".
     ע"פ 79/787 מזרחי נ' מדינת ישראל לה (4) 421, 427.

8.     יש לפרש את המונח "רכוש" בסעיף 7, לחוק, לפי תכליתו של החוק, ופירוש זה מחייב את המסקנה, כי הכוונה במונח "רכוש" היא לכל "אינטרס אשר יש לו ערך כלכלי" כדברי הנשיא ברק בע"א 93/6821:

     "למושג "קנין" משמעויות שונות, על פי ההקשר בו הוא מופיע. דומה שבמישור החוקתי מונחת ביסוד הזכות ההגנה על הרכוש. קנין הוא כל אינטרס אשר יש לו ערך כלכלי. על כן, משתרע הקנין לא רק על "זכויות קנייניות" (במובן שניתן להן במשפט הפרטי - כגון, בעלות, שכירות וזיקת הנאה) אלא גם על חיובים וזכויות בעלי ערך רכושי שנרכשו על פי המשפט הציבורי".
     (ר' ע"א 93/6821 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי פד"י מט (4) 224, פסקה 87).
     (ור' גם הגדרת נכס בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל "כל זכות קיימת או עתידית").

ד. בר אופיר דן בספרו בסעיף 7 לחוק ואלה דבריו:

"פסקי דין הכרוכים בזכויות רכושיות של קטינים יוסיפו להתבצע בהוצאה לפועל בהתאם לדין הקודם, ובהם: פסקי דין למזונות וחיובים כספיים אחרים שניתנו לטובתם ובאים בגדרם של ענייני משפחה כמשמעותם בסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה".
(ר' ד. בר אופיר, ההוצאה לפועל הליכים והלכות, מה' 4, עמ' 167).

פרופ' י. ויסמן כותב בספרו דיני קנין, חלק כללי:

"זכויות רכושיות הן אותן זכויות הניתנות להערכה בכסף".
(ר' . ויסמן, שם, בעמ' 55).

פרופ' ד. פרידמן, כותב בספרו, דיני עשיית עושר ולא במשפט:

     "למונח "רכוש" שבסעיף 5 לחוק עשיית עושר, יש ליתן פירוש רחב. הוא כולל לא רק זכויות קנין (בין בנכסים מוחשיים ובין בנכסים בלתי מוחשיים דוגמת פטנט, זכות יוצרים וכו'), אלא גם זכויות אישיות ואפילו אינטרס כדוגמת מוניטין".
     (ר' ד. פרידמן, שם, בעמ' 100).

9.     לפיכך, המונח "רכוש" הוא רחב הרבה יותר ממה שהמערער מנסה לייחס לו והוא כולל גם את זכותם של הקטינים למזונות כפי שנקבע בפסקי הדין שניתנו לטובתם.

10.     לפיכך אני קובע כי בערעור אין כל ממש ואני דוחה אותו.

11.     המערער, שהוא עורך דין פעיל, היה צריך להיות מודע לכך, כי עפ"י סעיף 80 (ב 1) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, כי ערעור על החלטה ראש ההוצאה לפועל בענייני משפחה, הוא ערעור בזכות ואין צורך לבקש רשות לכך.

12.     בשל אופיו הטרדני וחסר התכלית של הערעור - שהיה צריך להיות ברור מראש למערער שהוא עורך דין, אני מחייב את המערער לשלם למשיבה את הוצאותיה בסכום כולל של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ ובתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק ההוצאה לפועל

  2. התראה הוצאה לפועל

  3. התנגדות להוצאה לפועל

  4. חוב עתידי בהוצאה לפועל

  5. גביית יתר בהוצאה לפועל

  6. תקנת השוק בהוצאה לפועל

  7. הקטנת קרן בהוצאה לפועל

  8. הפחתת צו חיוב בתשלומים

  9. מכסת חלב - הוצאה לפועל

  10. סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל

  11. סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל

  12. ערעור בזכות בהוצאה לפועל

  13. סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל

  14. סעיף 7 ג לחוק ההוצאה לפועל

  15. סעיף 44 לחוק ההוצאה לפועל

  16. ערעור על דחיית טענת פרעתי

  17. סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל

  18. סעיף 47 לחוק ההוצאה לפועל

  19. סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל

  20. אגרת צילום תיק הוצאה לפועל

  21. מימוש פסק דין בהוצאה לפועל

  22. הגדרת ''זוכה'' בהוצאה לפועל

  23. סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל

  24. מחיקת מסירת האזהרה בהוצל''פ

  25. תקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל

  26. סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  27. בזבזנות של חייב בהוצאה לפועל

  28. ביטול מכירת נכס בהוצאה לפועל

  29. בקשה להפסקת הליכי הוצאה לפועל

  30. ערעור על סגירת תיק ההוצאה לפועל

  31. תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל

  32. תקנות ההוצאה לפועל, תש''ם-1979

  33. עיכוב החלטה של ראש ההוצאה לפועל

  34. ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל

  35. חריגה מסמכות של ראש ההוצאה לפועל

  36. הודעה על סיום הליכים בהוצאה לפועל

  37. סמכות ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי

  38. ביטול צירוף חייב נוסף בתיק הוצל''פ

  39. תביעה בגין אי סגירת תיק הוצאה לפועל

  40. תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל

  41. חיוב קרוב משפחה של חייב בהוצאה לפועל

  42. ערעור בזכות על החלטת רשם ההוצאה לפועל

  43. אי ידיעה על קיומו של תיק הוצאה לפועל

  44. ביטול הצעה בהליכי מימוש בהוצאה לפועל

  45. סגירת תיק ההוצאה לפועל בגלל פטירת הזוכה

  46. ערעור שהתקבל על החלטת ראש ההוצאה לפועל

  47. ערעור בגלגול שני על החלטת רשם ההוצל''פ

  48. סמכות ראש ההוצאה לפועל לאחר מתן פסק דין

  49. החלטת השם ללא תגובה של הזוכים בתיק ההוצל"פ

  50. ביטול אישור מכירה על ידי ראש ההוצאה לפועל

  51. הסכם שירותים משפטיים לגביית כספים בהוצל''פ

  52. פיצויים בגין הוצאות פתיחת תיק הוצאה לפועל

  53. מעצר שווא בהוצל''פ שגרם להחמרת בעיה רפואית

  54. ערעור על החלטת רשם לפיה סירב לפתוח תיק הוצל"פ

  55. בקשה לרשם ההוצאה לפועל לשנות את שם הזוכה בתיק

  56. רשם ההוצל"פ אינו מוסמך להוסיף או להחסיר לפס"ד

  57. סמכות ראש ההוצאה לפועל לבדוק נכונות פסק דין

  58. טענה כי התשלום החודשי אשר הוא גבוה ביחס להכנסות

  59. ערעור על החלטה ראש ההוצאה לפועל בענייני משפחה

  60. פתיחת תיק הוצאה לפועל בגין פסק דין שניתן בארה"ב

  61. תקנות ההוצאה לפועל (אגרה מיוחדת), התשנ''ה-1995

  62. בקשה להאריך את מועד פדיון הנכס בתיק ההוצאה לפועל

  63. התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל

  64. צו ההוצאה לפועל (הפעלת מערכת מיכון),תשל"ח-1978

  65. דחיית הודעת התנגדות מטעם צד ג' בלשכת ההוצאה לפועל

  66. פתיחת תיק הוצאה לפועל למרות הסכמה לשלם את מלוא החוב

  67. ערעור על החלטה במסגרתה נתקבלה באופן חלקי טענת פרעתי

  68. ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל שדחה בקשת סגירת תיק

  69. סעיף 84 לחוק ההוצאה לפועל, מתיר לחייב לפתוח לעצמו תיק

  70. תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ''ח-1968

  71. צו ההוצאה לפועל (סדרי פעולה בלשכה ממוכנת), תשל"ח-1978

  72. תקנות הוצאה לפועל של פסקי-דין נגד המדינה, תשל''ז-1976

  73. סמכות רשם הוצאה לפועל לשנות החלטה של רשם בלשכה בעיר אחרת

  74. לטענת המערערים, בקשתם בטענת "פרעתי" מעולם לא נדונה לגופה

  75. צירוף חייב בתיק הוצל"פ - הגשת תביעה אישית (עצמאית ונפרדת)

  76. טענה כי תיק ההוצאה לפועל לא היה צריך להיפתח במועד בו נפתח

  77. תקנות ההוצאה לפועל(גניזת תיקים) (הוראת שעה), התשנ''ו-1996

  78. ערעור על החלטת רשמת הוצל"פ לביטול מועד הפינוי של דירת מגורים

  79. האם חובה לזמן לחקירה לפני מתן צו חיוב בתשלומים בהוצאה לפועל ?

  80. ערעור על החלטת רשם על אישור מכר המקרקעין נשוא תיק ההוצאה לפועל

  81. צו ההוצאה לפועל (שימוש בטפסים נוספים בלשכה ממוכנת), התש"ן-1989

  82. פקיעת רישיון בגין אי תשלום אגרה או מחמת מגבלה לפי חוק ההוצאה לפועל

  83. תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ''א-1981

  84. תקנות ההוצאה לפועל (גניזת תיקים וביעורם) (הוראת שעה), התש''ע-2010

  85. טעם שרשמת ההוצל"פ לא בחנה את מצבו הכלכלי, ולא התחשבה אף במצבו הרפואי

  86. תקנות ההוצאה לפועל (סילוק פרטים ממערכת המיכון) (הוראת שעה), התשמ''ח-1988

  87. תקנות ההוצאה לפועל (העברת פרטים ממערכת המיכון) (הוראת שעה), התשנ''ב-1992

  88. צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד), התשס"א-2001

  89. תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ''א-1991

  90. בערעור על החלטת רשם ההוצל"פ רשאי ביהמ"ש של ערכאת הערעור להדרש לטענות עובדתיות חדשות

  91. התניית ביטול ההגבלה על החידוש רישיון נהיגה בתיק ההוצאה לפועל בהפקדת מחצית סכום החוב

  92. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון