עילות לביטול הסכם גירושין


מהן העילות לביטול הסכם גירושין שאושר על ידי בית המשפט ?

כשמוגשת תביעה לביטול הסכם גירושין, העיקרון המנחה הינו כי הסכמים יש לכבד וכי הסכם גירושין, כמו כל הסכם, כפוף לדיני החוזים בכל הנוגע להתערבות מאוחרת בשל פגמים ברצון, בסוגיות שונות הנוגעות להפרתו ובהיבטים הנוגעים לתקנת הציבור

באישור הסכם גירושין בית המשפט מתערב בתכנו וכל שעליו לוודא הוא הבטחת האוטונומיה החופשית של בעלי הדין, וככל שהענין מתייחס לחוק יחסי ממון בין בני זוג, עליו להשתכנע כי הצדדים מבינים את משמעותו של ההסכם ואת תוצאותיו.

המסגרת העיקרית בדיני החוזים, המתאימה להכיל את התכנים להשגת התכלית המשפטית של התערבות מאוחרת בהסכם גירושין במציאות המיוחדת של דיני גירושין , הינה דיני העושק, לפי סעיף 18 לחוק החוזים. במסגרת זו יש לבדוק את מצב העשוק, התנהגות העושק וכן אם אמנם תנאי החוזה מצביעים על העדר איזון בלתי סביר, תוך שכדי שיבוטל ההסכם על הטוען לעושק מוטל נטל שכנוע כבד לשכנע את ביה"מ כי המצוקה, החולשה הגופנית, או השכלית או חוסר הניסיון היו כבדי משקל עד כי הסיטו את שיקול הדעת של העשוק סטייה של ממש מנתיבו הנכון.

עילה נוספת להתערבות ביהמ"ש בתוקף חוזה שנחתם הינה עילת הכפייה הקבועה בסעיף 17 לחוק החוזים (חלק כללי), בדומה לעילת העושק, אף עילה זו עניינה בלחץ חיצוני המופעל על ידי הצד האחר תוך כדי תהליך ההתקשרות, אולם עילת הכפייה דורשת סוג של אלימות פיזית או מילולית עד כדי היותה גם יסוד לעבירה פלילית ו/או יסוד לתביעה נזיקית.


להלן פסק דין בנושא עילות לביטול הסכם גירושין:

פסק דין

1.     במסגרת "הסכם גרושין וממון" שנחתם בין הצדדים ביום 13/12/96 הוסכם כי הקטינות - בנותיהם של התובעת 1 (להלן: האשה או האם) והנתבע - יהיו במשמורת האם. לענין מזונותיהן נקבע, בין היתר, כדלקמן:

”6.     מזונות
א.     האב ישלם לאם מזונות הקטינים בסך 1,700 ₪ לחודש צמוד בתוספת 300 ₪ לחודש שישולמו ע"י האב ישירות לבנק טפחות בגין המשכנתא הרובצת על הדירה. בתום תשלומי המשכנתא יתווסף לסך של 1,700 ₪, סך של 300 ₪ לחודש.
ב.     ...
ג.     האם מצהירה כי סכום המזונות משקף צרכי הקטינים.
ד.     האם מצהירה כי ביכולתה לזון ולפרנס הקטינים מעבר לנצרך ומתחייבת לעשות כן.
ה.      כל ההוצאות הקשורות והכרוכות במזונות הקטינים מכל סוג ומין שהוא, ללא יוצא מן הכלל, ישולמו וימומנו מכספי האם ו/או הכנסותיה, והאם מצהירה בזאת כי ביכולתה לזון ולפרנס את הקטינים והיא מתחייבת לעשות כן, בהווה ובעתיד, עד הגיע הקטינים לגיל 18".


סע' 6 ו.1 להסכם קובע:

”האם ו/או הקטינים ו/או מי מהן מצהירים בזה כי ההסכם האמור משקף את המוסכם ביניהם ובין האב, והאם מתחייבת בשמה ובשם הקטינים ו/או מי מהם שלא לתבוע ו/או שלא לפנות בעצמם ו/או באמצעות אדם, מוסד או גוף אחר... לכל ערכאה שיפוטית או אחרת, לשם שינוי ו/או תיקון ההסדר האמור".

סעיף 6 ו.2 הינו סעיף שיפוי שבא להבטיח כי אם למרות כל האמור תוגש תביעה ע"י האם או הקטינים או בשמם "כי אז מתחייבת האם לשפות ולהחזיר לאב באופן מיידי כל הפרש ו/או כל סכום שייפסק למזונות הקטינות ו/או מי מהן מעבר למוסכם בהסכם זה, וכן להחזיר לאב ו/או לשפותו ו/או לפצותו בכל סכום שהוא שייפסק נגדו ובכל ההוצאות שנגרמו ו/או ייגרמו לו עקב התביעה האמורה...".

עוד הובטחו כל התחייבויותיה של האם ע"י ערבים מטעמה, תוך שנקבע כי האב רשאי לתבוע את הערבים ישירות ואף ללא צורך בתביעה או בפניה ישירות לאם.

כן נקבע בהסכם כי דירת המגורים תימכר "לאלתר כפנויה" ותמורתה תחולק בין הצדדים בחלקים שווים.

2.     ביום 30/01/97 אושר ההסכם בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג-1973 וניתן לו תוקף של פס"ד עפ"י חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) תשי"ט-1959 וסע' 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תוך שצויין כי "ביה"מ הסביר לבני הזוג בשפה פשוטה וברורה את משמעות סע' 6 להסכם... נוכח לדעת (לאחר שבירר זאת עם בני הזוג) כי עשו אותו בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו...".

3.     ביום 01/02/99 הגישה האם, בשמה ובשם הבנות הקטינות, תביעה לביטול ההסכם.


לטענתה חתמה על ההסכם "תחת כפיה שכן כל שעמד מול עיניה באותה עת היה רצונה להיפרד ולהתגרש מהנתבע למען שלומה הנפשי ולמען בנותיה הקטינות".

עוד נטען כי למרות שהנתבע הפר הפרה יסודית את ההסכם בכך שאף שקיזז מהמזונות את הסך של 300 ₪ לתשלום חלקה של התובעת במשכנתא כפי שהוסכם, הוא לא סילק את החוב ועקב כך הגיש בנק טפחות ביום 31/12/98 תביעה נגדם.

(עוד צויין בכתב התביעה כי סכום המזונות שנקבע לקטינים בהסכם הינו "נמוך ביותר" ואולם נוכח העובדה כי לבד מהתחייבותה של האם לשיפוי הוחתמה בענין זה גם ערבה מטעמה, היא חוששת לתבוע הגדלת המזונות).

     בינתיים, לאחר דיון מקדמי, הגישו הקטינות ביום 05/09/00 באמצעות אימן תביעה למזונותיהן. הדיון בתביעות אוחד ובהתאם הוגשו גם הסיכומים.

     לענין בטלות ההסכם:

4.     התובעת לא הכחישה כי חתמה על ההסכם מרצונה החופשי לאחר שתכנו הוסבר לה ע"י ביה"מ וכי הנתבע לא איים עליה עובר לחתימה על ההסכם, אף כי לטענתה היתה "בלחץ נפשי" בעת החתימה. כ"כ אישרה כי מעולם לא קיבלה צו פינוי בגין הדירה, מה גם שלמרות המוסכם כי הדירה תימכר "לאלתר כפנויה" ותמורתה תחולק בין הצדדים בחלקים שווים - היא גרה בדירה עם בנותיה עד היום.

     בנסיבות אלו ובהתייחס לאמור בפסה"ד, כאמור, לענין אישור ההסכם - יש לבחון שאלת הבטלות.

5.     ייאמר מיד כי באישור הסכם אין ביה"מ מתערב בתכנו וכל שעליו לוודא הוא הבטחת האוטונומיה החופשית של בעלי הדין, וככל שהענין מתייחס לחוק יחסי ממון בין בני זוג, עליו להשתכנע כי הצדדים מבינים את משמעותו של ההסכם ואת תוצאותיו.

ואף זאת - משמוגשת תביעה לביטול הסכם, העקרון המנחה הינו כי הסכמים יש לכבד וכי הסכם גרושין, כמו כל הסכם, כפוף לדיני החוזים בכל הנוגע להתערבות מאוחרת בשל פגמים ברצון, בסוגיות שונות הנוגעות להפרתו ובהיבטים הנוגעים לתקנת הציבור.

6.     נראה שהמסגרת העיקרית בדיני החוזים, המתאימה להכיל את התכנים להשגת התכלית המשפטית של התערבות מאוחרת בהסכם גירושין במציאות המיוחדת של דיני גירושין , הינה דיני העושק, לפי סעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי ) התשל"ג-1973.

     במסגרת זו יש לבדוק את מצב העשוק, התנהגות העושק וכן אם אמנם תנאי החוזה מצביעים על העדר איזון בלתי סביר, תוך שכדי שיבוטל ההסכם על הטוען לעושק מוטל נטל שכנוע כבד לשכנע את ביה"מ כי המצוקה, החולשה הגופנית, או השכלית או חוסר הניסיון היו כבדי משקל עד כי הסיטו את שיקול הדעת של העשוק סטייה של ממש מנתיבו הנכון. (ר' ע"א 11/84 רבינוביץ נ' שלב - הקואופרטיב המאוחד להובלה בע"מ, פ"ד מ' (4) 533, 541).

7.     עילה נוספת להתערבות ביה"מ בתוקף חוזה שנחתם הינה עילת הכפייה הקבועה בסעיף 17 לחוק החוזים (חלק כללי), הקובע לאמור:

”17.      כפייה
( א )      מי שהתקשר בחוזה עקב כפייה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה".

     האופציה לביטול חוזה על פי סעיף זה כפופה להוראת סע' 20 לחוק, לפיו:

”"20 .      ביטול חוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפייה - תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפייה".

בדומה לעילת העושק, אף עילה זו עניינה בלחץ חיצוני המופעל על ידי הצד האחר תוך כדי תהליך ההתקשרות, אולם עילת הכפייה דורשת סוג של אלימות פיזית או מילולית עד כדי היותה גם יסוד לעבירה פלילית ו/או יסוד לתביעה נזיקית (ר' ג' שלו "דיני חוזים", מהדורה שניה, עמ' 233).

8.     בענייננו, כפי שעולה מדברי התובעת עצמה, לא איים עליה הנתבע עובר לחתימה על ההסכם, חתימתה היתה מרצונה החופשי ומשום שלנגד עיניה עמדה המטרה להיפרד מהנתבע. ממילא דין הטענה לענין כפיה להידחות.

מה גם שהיא לא פעלה למתן הודעת ביטול כמתחייב מהוראת סע' 20 לחוק ואף שעם ביצוע הגט בוצע עיקרו של ההסכם, כמו גם רוב הוראותיו המהותיות האחרות, וממילא אחד התנאים הנדרשים לענין ברירת הביטול - החזרת המצב לקדמותו - אינו ניתן לביצוע.

9.     ואף זאת - בחינת ההסכם לגופו, אינה מעלה חוסר סבירות קיצוני בתניותיו. נכון הוא שסכום המזונות עליו הוסכם הינו נמוך בהתחשב בכך כי מדובר היה במזונות ארבע קטינות, ואולם אין לשכוח כי עובר לחתימה על ההסכם עבדה האם והכנסותיה יכלו לאפשר לה לקחת על עצמה השלמת הסכומים הנדרשים להוצאותיהן.

     יתר על כן - בפועל הועמד לרשות האם והבנות מדור, וזאת מעבר למוסכם.

     מכל מקום, מעייניה של התובעת היו נתונים בקבלת הגט המיוחל, ונראה כי היא היתה מתקשרת באותו הסכם עצמו גם לו היתה צופה מראש הפרתו כאמור.

זהו גם הטעם לכך שלענין מזונותיהם של קטינים התפתחה ההלכה לפיה הם אינם קשורים לסכום המזונות שנקבע בהסכם הגרושין, וזכאים לתבוע את מזונותיהם בתביעה עצמאית.

10.     גם טענת התובעת כי זכותה לבטל את ההסכם השתכללה משהפר הנתבע התחייבותו לשלם את תשלומי המשכנתא מהסכומים שקוזזו על ידו מהמזונות דינה להידחות.

     לא זאת שבינתיים כיסה הנתבע את חוב המשכנתא אלא שכדי שתשתכלל הזכות לביטול חוזה צריך שהפרתו תהיה יסודית, דהיינו "שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה..." (ר' סע' 6 ו-7 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970).

     נוכח כל האמור לעיל ובנסיבות שפורטו נראה כי צפיה לאי תשלום תשלומים ע"ח חוב המשכנתא לא היה בה כדי להניא את התובעת מלחתום על ההסכם, מה גם שלא היה בהפרה האמורה כדי לפגוע בזכויותיה הקניניות בדירה, שעל פי ההסכם אמורה היתה להימכר לאלתר, וממילא חלקה היחסי היה מובטח.

11.     עד כאן לענין תקפו של ההסכם בכל הנוגע לצדדים שחתמו עליו. לא כך הוא הדבר במישור שבין האב לבין ילדיו הקטינים.

     הסכם בין בני זוג לענין מזונותיו של קטין אינו קושר את הקטין שלא היה צד להליכים, ואפילו אושר ההסכם ע"י ביה"מ רשאי הקטין לתבוע, בנפרד, את המזונות המגיעים לו עפ"י דין. (ר' ע"א 411/76, שר נ' שר, פ"ד ל"ב (1) 449, 455).

     העולה מהמקובץ הינו כי דין תביעתה של התובעת להצהיר על בטלות ההסכם להידחות, וכי אין מניעה לדון במזונותיהן של הקטינות לגופה.

     התביעה למזונות

12.     יצויין שענינה העיקרי של התובעת בתביעה למזונות שהוגשה ביום 05/09/00, כמו גם בתביעה לענין בטלות ההסכם שהוגשה על ידה, בכך כי דירת המגורים שכמוסכם היה על הצדדים למכרה כפנויה "לאלתר" וכי למרות המוסכם ממשיכה לשמש למגוריה ביחד עם הקטינות, תמשיך לשמש למגוריהן.

     ואמנם, הסעד הראשון המבוקש בתביעת המזונות הינו "לעכב פירוק השותפות בדירת המגורים עד הגיע תובעת 3 לגיל 18, ולקבוע כי התובעות ימשיכו להתגורר בדירת המגורים עד לאותו מועד".

     לפיכך, בטרם יידון ענין גובה המזונות, יש להתייחס לטענה זו:

     כאמור, עפ"י הסכם הגרושין והממון שנחתם בין הצדדים ביום 13/12/96, הסכימו הצדדים כי הדירה תימכר "לאלתר כפנויה" וכי תמורתה תחולק בין הצדדים בחלקים שווים.

     ההסכמה למכירת הדירה כאמור ענינה בצד הרכושי - לאמור לפירוק השיתוף בין בני הזוג, והעובדה שבינתיים משמשת הדירה כמדור גם לקטינות אין בה כדי לשנות ממהות המוסכם, וממילא לא ניתן לחייב הנתבע כי יוותר על ביצועו של סעיף זה.

גם הטענה שהועלתה לענין המניעה מכוח סע' 40 א' לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, דינה להידחות שכן ענינו של הסעיף האמור בהוראת ביה"מ על פירוק שיתוף בדירת בני זוג המשמשת למגורים בעוד כאן הגיעו הצדדים בעצמם להסכמה לענין דרך זו של פירוק השיתוף ביניהם, וממילא ההנחה הינה כי שקלו את ענין הדיור החלופי.

יתר על כן, ענינו של סע' זה ב"הסדר ביניים למגורים זמניים המתאימים לצרכיהם, לתקופה שתקבע" - כאשר בענייננו חלפו שנים ארוכות מאז הוסכם על המכירה "לאלתר" של הדירה.

אכן מן הראוי שהנתבע ישקול שטובתן של הקטינות שמן הסתם התרגלו לדירה הנוכחית ימשיכו להתגורר בה, ואולם חובה משפטית לא קיימת.

13.     לענין גובה המזונות, כפי שעולה מהעדויות וחומר הראיות שבפני ביה"מ, האם אינה עובדת עתה. (כנטען בסע' 12 לכתב התביעה - "משום שאינה מצליחה למצוא מקום עבודה חרף נסיונותיה...").

     לדבריה, בעלה הנוכחי (ממנו היא חיה בפירוד) משתכר למעלה מ-4,000 ₪ לחודש, היא מקבלת קצבה מהמל"ל בסך של 1,600 ₪ לחודש וכ"כ קצבת ילדים בסך של כ-600 ₪ (מתוכה היא מפרישה לתכנית חסכון 200 ₪).

הנתבע שהינו פחח במקצועו עובד לאחרונה בעיריה ומשתכר כ-3,700 ₪ לחודש. בנוסף הוא מתקן מכוניות במוסך ומקבל תמורה נוספת, שגובהה לא הוברר.

כאמור, התביעה מתייחסת לשלוש בנות שגילאיהן: 17.5, 11.5 ו-8.

14.     לפיכך, בהתחשב בכך שבינתיים מספק הנתבע את מדורן של הקטינות ובאיזונם של הדברים, אני מעמידה את סכום המזונות שעליו לשלם ע"ס 2,100 ₪ לחודש (בחלקים שווים), החל מיום הגשת התביעה (05/09/00), כדלקמן:

א.     סכום המזונות יהיה צמוד למדד הידוע היום ויתעדכן אחת לשלושה חודשים ללא עדכון למפרע.

ב.     היה ותימכר הדירה יוסף לסכום המזונות כאמור סך בשקלים השווה ל-250 דולר לחודש מיום הפינוי.

ג.     המזונות ישולמו בכל 5 לחודש החל מיום 05/12/01.

ד.     סכום ההפרשים ישולם בארבעה תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 05/12/01.

ה.     בנוסף ישא הנתבע במחצית ההוצאות החריגות של הקטינות (הכוללות הוצאות רפואיות שאינן מכוסות עי קופ"ח, הוצאות ריפוי שיניים, שיעורים פרטיים, משקפיים, פסיכולוג, קייטנות, טיולים, חגיגות בת מצוה וכיו"ב).
     זאת בתוך 30 יום מיום שיתבקש לכך, בכפוף להמצאת קבלות.

ו.     בהגיע כל אחת מהקטינות לגיל 18 או לשירות צבאי (המאוחר מבין השנים) יפחת סכום המזונות בגינה ל-1/3 עד הגיעה לגיל 20 או עד לתום השירות הצבאי (המאוחר מבין השנים).

ז.     פיגורים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, ממועד החיוב ועד התשלום בפועל.

ח.     קצבת הילדים שמשלם המל"ל תשולם לידי האם בנוסף לדמי המזונות דלעיל.

15.     בנסיבות הענין ומשנדחתה התביעה לביטול ההסכם אינני עושה צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חזרה מהסכם גירושין

  2. שינוי תניה בהסכם גירושין

  3. סעיף שיפוי בהסכם גירושין

  4. תניית שיפוט בהסכם גירושין

  5. תביעה לאכיפת הסכם גירושין

  6. עילות לביטול הסכם גירושין

  7. מזונות קטין - הסכם גירושין

  8. ביטול סעיפים בהסכם גירושין

  9. פיצויים על הפרת הסכם גירושין

  10. חתימה על הסכם גירושין תחת לחץ

  11. עורך דין לענייני הסכם גירושין

  12. הסכם גירושין - החזרת תכשיטים

  13. כינוס נכסים לביצוע הסכם גירושין

  14. הסכם גירושין להתחמקות מפני נושים

  15. ביטול הסכם גירושין - סמכות עניינית

  16. ביטול זכות שימוש בדירה לפי הסכם גירושין

  17. חלוקת כספים ממכירת דירה לפי הסכם גירושין

  18. הסכם הגירושין - חלוקת מחצית הפנסיה לגרושה

  19. תביעה לתשלום פיצויים מוסכמים בהסכם גירושין

  20. תוקף ונפקות הסכם העברת הזכויות בדירה במסגרת הסכם הגירושין

  21. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון