להלן החלטה בנושא עיכוב יציאה מהארץ מזונות:

החלטה

1.     א.     בפני בקשה לעיכוב יציאת המשיבה מהארץ. הבקשה הוגשה במסגרת תביעת המזונות, אותו הגיש התובע מס' 1, (להלן האב) בשם בניו תובעים 2 ו3-, בתמש 14413/98, נגד המשיבה - (להלן האם).
ב.     יצויין כי האב הגיש גם תביעה בתמש 14414/98 למשמורת וקביעת סדרי ביקורים.
ג.     נטען כי האם חייבת במזונות הילדים, ויש חשש של ממש שהיא תתחמק מתשלום המזונות ואם לא תעוכב יציאתה, הילדים ינזקו. בסוף הבקשה נאמר

"לאור האמור יש מקום להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הנתבעת עד אשר יובטחו הסדרי הראייה והטיפול בילדים התובעים, להבטיח כי הנתבעת לא תנטוש את ילדיה כפי שעשתה בעבר עם ילדיה האחרים וכן שיובטח תשלום מזונותיהם של התובעים עד הגיעם לבגרות".
ד.     התביעה למשמורת הילדים הוגשה ביום בו הוגשה הבקשה לעיכוב יציאה;
שם נטען כי על פי הדין החל, יש לקבוע כי התובעים הקטינים ישארו אצל האב, ויש עתירה לקביעת הסדרי ראייה וטיפול של האם בקטינים,

"והנתבעת תחוייב להגיש בטחונות להבטחת קיומם של הסדרים אלה".

כמו כן יש עתירה לעכב יציאתה של האם מהארץ

"עד לקבלת בטחונות ממנה לביצוע פסק הדין ככל שהוא קובע הסדרי ראייה וטיפול של הנתבעת בתובעים"

ה.     במהלך הדיון, ביקש ב"כ האב שצו העיכוב יהיה גם בעניין תביעת המשמורת. אם כי לא הוגשה בקשה נפרדת בתביעה זו, די בעתירה שבכתב התביעה בעניין המשמורת ובהתייחסות לענייני משמורת בבקשה לעיכוב יציאה הקיימת, כדי להקנות סמכות לבית המשפט לטפל בבקשה כמתייחסת לשתי התביעות.

2.     א.     האב והאם בעלי אזרחות הפיליפינים; שניהם אחים במקצוע; הם גרים בארץ מאז שנת 1988. הקטינים נולדו בארץ.
ב.     לאב אישה אחרת, הגרה בפיליפינים, ולו שלושה ילדים ממנה.
ג.     האם היא אלמנה ולה שתי בנות בגירות המתגוררות בארצות הברית.

3.     א.     היו בפני הליכים בין הצדדים על פי חוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א 1991, במסגרת הליכים אלה נתתי צווי הגנה. בתמש 14411/98, 14412/98, ניתנה בשלהי שנת 2000 החלטה בהסכמה, לפיה האב והאם יטפלו בילדים ביחד, זאת כאשר האב יעבוד במשמרת, האם תטפל בילדים בבית האב ברח' בן יהודה ירושלים ואילו כאשר האם תהיה במשמרת, האב יטפל בילדים.
ב.     הסדר זה פעל עד יום 29/1/01 ואז התברר לאב כי האם עזבה את הארץ עם חבר. התקיימו הליכים בבשא 50599/01 על פי פקודת בזיון בית המשפט בגין הפרת האם את התחייבויותיה לעזור בטיפול בילדים; האם חזרה לארץ במחצית השניה של פברואר 2001, ואין ספק שבכוונתה שוב לצאת את הארץ לחיות עם החבר שלה, לאחר שהתחתנה עימו.
ג.     הוצג בפניי דרכונה ממנו מתברר שיש לה אשרת כניסה לאנגליה אשר יהיה בתוקף עד חודש יולי 2001, ויאסר עליה לעבוד שם ולקבל תמיכה מרשויות הרווחה שם.

4.     א.     טוען ב"כ הנתבעת, האם, כי אין עילה לתביעת המזונות.
ב.     לדבריו, מדובר בתושבי חוץ, שניהם בני הדת הקתולית, ועל האב להוכיח כי על פי הדין האישי, על האם יש חיוב, מזונות הילדים; וסבור ב"כ האם, אם כי לא הביא אסמכתא לכך, כי לא קיימת על פי הדין האישי חובה על אם לזון את ילדיה.
ומשקיים דין אישי, אין, לדעת ב"כ האם, להפעיל את הוראות החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט 1959, (להלן - חוק המזונות) כאשר הוראות סעיף 3 (א) לחוק זה תחולנה רק מקום שעניין המזונות אינו מוסדר בדין האישי.
ג.     עוד טוען ב"כ האם כי אין זה הכרחי לעכב את יציאתה של האם מהארץ. באשר לתביעת המזונות, הוטלו עיקולים על נכסים שונים, ובין היתר הודיע אחד מהמחזיקים, הסתדרות מדיצינית הדסה, שמעוקל סכום של 25,710 ש"ח (פיצויי פיטורין ופדיון חופשה בניכוי הלוואה), ודי בסכום זה כדי להבטיח מזונות סבירים לפרק זמן מסויים. גם נתבקשו עיקולים על נכסים אחרים, אשר לפי טענתו של התובע בכתב התביעה שווים הכולל כ200,000 ש"ח.
ד.     באשר לתביעת המשמורת, ניתן כבר בהסכמה פסק דין לפיו המשמורת תהיה של האב, וטוען ב"כ האם שאין זה מדרכו של בית המשפט לעכב יציאת הורה מהארץ, על מנת להבטיח הסדרי קשר בינו לבין ילדיו.
ממילא, לא נקבעו סדרי הקשר בין האם לילדים; והיא תוכל לראות אותם, לדברי ב"כ האם, פעם בחודשיים, כאשר יסעו הילדים לבקר אותה פעם בארבעה חודשים למקום המצאה והיא תבוא ארצה פעם בארבעה חודשים לבקרם.
ה.      ב"כ האם מסתמך על פסיקה ישנה, ואין ספק כי מאז חקיקת סעיף 6 (א) חוק יסוד : כבוד האדם וחרותו, לפיו "כל אדם חופשי לצאת מישראל", בית המשפט נוטה לעיתים רחוקות יותר אפילו מאשר בעבר לעכב את יציאתו של בעל דין מהארץ.

ו.     לדברי ב"כ האם, הדברים אמורים ביתר שאת לגבי תושב חוץ; אולם טענה זו היא חלשה בעניין דנן, כאשר כאמור האם מתגוררת בארץ 13 שנה, וממש לאחרונה עזבה את הארץ, וכאן ילדה וגידלה את ילדיה.
אין הדבר דומה לאותם מקרים בהם האב מחוייב במזונות, ומתגורר דרך קבע בחו"ל, ומגיע ארצה לביקור קצר, ועיכוב יציאתו היא בבחינת לקיחתו לבן ערובה (ראה לדוגמא ר.ע. 199/86 כהן נ' כהן פד"י מ (2) 53).

5.     א.     באשר לקיום עילת תביעה בעניין המזונות, בהעדר כל אסמכתא אחרת, על בית המשפט לצאת מתוך הנחה שאכן הקטינים זכאים למזונות מאת אימם.
     ב.     בע"א 7038/93 סולומון נ' סולמון פד"י נא (2) 577 קבע בית המשפט העליון (כב' הנשיא שמגר) כי חובה על התובע להביא ראיות בעניין הדין האישי החל, וכי

"בהעדר אפשרות להביא ראיות על הדין האישי, הייתי רואה מקום לאמץ את הוראותיו של החוק הנ"ל מתשי"ט... בית המשפט אינו יכול להחשות ולהמנע מהחלת מערכת כללים חקוקה, כאשר זו נועדה מעיקרה לנסיבות בהן אין אמת מידה מוכחת אחרת".
אכן, דברים אלה נאמרו בהקשר של מזונות לאישה יהודיה מבעלה יווני אורתודוקסי, שהיו תושבי הארץ.
בענייננו על פי סעיף 3 (ב) לחוק המזונות,

"אדם שאינו חייב במזונות הילדים שלו ... לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם והוראות חוק זה יחולו עליו".

משמעות הדבר, גם אם האם תוכיח שחל עליה דין אישי, והדין האישי פוטר אותה מחיוב המזונות לילדיה, היא תחוייב על פי הוראות חוק המזונות; ויש להוסיף שקיימת הנחה של שוויון הדינים.
זו גם מגמת חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), להעניק עילת תביעה עצמאית כאשר הדין האישי אינו נותן פתרון.
ב.     לצורך דיון בשלב זה, איפא, יש לבחון את התביעה למזונות על בסיס שקיימת עילה, לחייב את האם.
ג.     אודה ולא אבוש, על פני הדברים התביעה נראית מופרזת: 3,549 ש"ח, עבור כל אחד מהילדים, הגדול בן 9 והקטן בן 7.
אכן יש הוצאות חינוך גבוהים: הילדים לומדים ב"בית ספר ירושלים", בית ספר שמטפל בילדים דוברי אנגלית ממוצא לא יהודי, ויש לשלם גם עבור נסיעות; הוצאות החינוך מגיעות ל1,300 ש"ח לחודש, עבור כל ילד.
ד.     על פי הטענה, הכנסתה של האם פי ארבע מהכנסת האב; לכן עליה לשאת ב80% מהמזונות, בסך 5,678 ש"ח.

הטענה בדבר הפרש ההכנסות אינה פשוטה כלל ועיקר: האב הרוויח בין 7,000 ל 8,000 ש"ח נטו לחודש בתור אח, ואין להניח שאם מרוויחה 30,000 ש"ח נטו, או אפילו סכום המתקרב לשיעור זה.
ה.     יש לציין את הטענה כי האם לא תהיה מסוגלת לעבוד ולהרוויח כל עוד היא תשאר באנגליה; על פי סעיף 3 א (א) לחוק, לגבי קטין "יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא", ולא ברור אם החיוב יהיה על פי יכולת השתכרות או על פי השתכרות בפועל .
ו.     בית המשפט יכול לצאת מתוך הנחה, גם בהתחשב בהוצאות החינוך הגבוהים יחסית, כי צרכי הילדים הם של ילדים רגילים, והתביעה צריכה לעמוד בסדר גודל של 2,700 ש"ח עבור כל ילד; ובהנחה שהכנסותיהם של ההורים שווים, חיוב האם יעמוד בשעור של כ2,700 ש"ח לחודש, לגבי שני הילדים.
ז.     הסכום שעוקל כבר , די בו למזונות עבור 9 חודשים לפחות לפי שיעור זה.
ח.     ולא יתכן לעכב את יציאת האם מהארץ במשך כל השנים עד לבגרותם של הקטינים.
ט.     אי לכך, ככל שמדובר בבקשה לעיכוב יציאה מבוססת על תביעת המזונות, וכאשר נתבקשו עיקולים גם על נכסים אחרים של האם, כולל קופות גמל, ולטענת האב, מגיעות זכויות אלה לסך 200,000 ש"ח ואין בקשה לבטל עיקולים אלה, אין מקום להמשיך בעיכוב יציאת האם מהארץ.

6.     א.     לטענת האב עילת העיכוב נובעת מהתביעה בעניין ביקורים, והטיפול בילדים, אכן סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב 1962 קובע כי :

"אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלוח יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו".

נוסף על כך על פי סעיף 17 לאותו חוק

"באפוטרופסות לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות הענין".

ב.     במסגרת זאת יש לבחון מהם הצרכים של הילדים ומה רמת הטיפול שאפשר לדרוש מאת האם בנסיבות העניין.

ג.     אכן נראה היה, מהבקשה על פי פקודת בזיון בית המשפט, ומתוך ניסוח תביעת המשמורת, שהאב מאד לא מרוצה מכך שבמקום שהאם תטפל בילדים שלו הוא יצטרך לטפל בהם לבדו, כל עוד האם תשהה בחו"ל.

אולם הוא לא התחתן עם האם, והיא צריכה למלא את חובותיה כלפי הילדים; ואם, על פי הדין החל, זכאי האב לדמי טיפול, יוכל הוא לצרף תביעה זו לתביעת המזונות של הילדים. בתביעה במתכונת הקיימת, אין עתירה לדמי טיפול כנושא נפרד.

ד.     יש להביא בחשבון, כמובן, שהאם עזבה את הארץ ואת בניה, לפתע פתאום, ולדברי האב, לא יצרה עם הילדים קשר במשך שבועות אחדים. בתצהיר שנתנה האם במסגרת ההליכים על פי פקודת בזיון בית המשפט, טענה האם כי נמלטה מאת האב, אשר התנהג בעבר באלימות כלפיה ואיים עליה. מאידך ברור כי היא עזבה את הארץ יחד עם חבר, והתחתנה עימו.

ה.     אולם לא ברור לי בשלב זה עד כמה בית משפט מוסמך לכפות על הורה לטפל בילדו. החיוב קיים; אולם באותם מקרים שהורה נמנע מלבקר את ילדיו או להיות מעורב בגידולם, בית המשפט מהסס מלתת צווים, כאשר אכיפתם אינה אפשרית, או דורשת מידה בלתי סבירה של פיקוח של בית המשפט.

ו.     יש לדייק. בעניין שבפני, אכן קבעתי בהליכי בזיון בית משפט כי על האם לשלם קנס בגין התקופה שלא טיפלה בילדים, במסגרת הסדר שעובד בבית משפט, אך זאת לא במטרה לכפות על האם להגיע ארצה, אלא כדי להביע סלידה מהפרת התחייבותה, אשר קיבל תוקף של החלטה שיפוטית.

ז.     בע"א 224, 212/85 פלוני נ' פלונים פד"י לט (4) 309 קבע כב' בית המשפט גולדברג כך:
"במונח "רשות" שבו השתמש המחוקק בסעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית אין כדי להמעיט מהחובה ומהזכות הכרוכות בהחזקת הקטין ביחס ליתר החובות והזכויות המוטלות על ההורים, אלא שלעניין ההחקה אין משמעות לכפיית החובה".

7.     א.     על פי תקנה 376 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ,ד 1984, תעוכב יציאת נתבע מהארץ אם ישתכנע בית המשפט שהעדרו מהארץ עלול להרכיד על בירור המשפט או על בצוע פסק הדין".

ב.     העדרותה של האם מהארץ לא תכביד על ניהול תביעת המזונות, כאשר אם לא תגיש כתב הגנה, או לא תתייצב לדיון, יהיה התובע זכאי לפסק דין על פי תביעתו; ויש כאמור בסכומים המעוקלים כדי להביא לפרעון מזונות סבירים לפרק זמן די ממושך.

ג.     כאשר הוכרע שאלת המשמורת לטובת האב, לא נראה שהעדרותה של האם מהארץ תכביד על ניהול המשפט בעניין הביקורים והטיפול. אני יוצא מתוך הנחה כי האם אינה אכזרית עד כדי כך שלא תרצה לראות את ילדיה; ואם לא תגיע ארצה לראות אותם, וכאמור בע"א 549/75 פלונים נ' היועץ המשפטי לממשלה פד"י ל (1) 459:
"הורה המתנער מחובות כלפי ילדיו, הרי כאילו ויתר על זכויותיו כלפיהם" (עמ' 463).
אמנם הילדים יפסידו, אך יש לראות את הרצון הטבעי של האם להיות בקשר עם ילדיה דבר אשר יביא לקיום קשר וטיפול. וכאמור, לא נראה שאכיפת פסק הדין בעניינים אלה תהיה קלה יותר, אף אם האם נמצאת בארץ, אם לא תרצה לקיים קשר עם ילדיה או לטפל בהם.

8.     לאור זאת, אני דוחה את הבקשה לעיכוב יציאת האם מהארץ ומבטל את הצו במעמד צד אחד.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
9.     פקידת הסעד מתבקשת לפעול מיד לבניית סדרי קשר בן האם לילדים.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עיכוב יציאה מהארץ מזונות

  2. הארכת צו עיכוב יציאה מהארץ

  3. צו עיכוב יציאה מהארץ לקטין

  4. ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

  5. תנאים לצו עיכוב יציאה מהארץ

  6. עיכוב יציאה מהארץ של תושב חוץ

  7. תנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ

  8. פיצויים על צו עיכוב יציאה מהארץ

  9. בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

  10. צו עיכוב יציאה מהארץ בשדה התעופה

  11. צו עיכוב יציאה מהארץ הוצאה לפועל

  12. ביטול זמני של צו עיכוב יציאה מהארץ

  13. בקשה חוזרת לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

  14. צו הרחקה מהארץ מול צו עיכוב יציאה מהארץ

  15. דחיית בקשת עיכוב יציאה מהארץ במעמד צד אחד

  16. צו עיכוב יציאה מהארץ לאדם שנמצא מחוץ לישראל

  17. תקנות בתי המשפט (עיכוב יציאה), תשי''ח-1957

  18. ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעת מזונות

  19. רשלנות בגין בריחה למרות צו עיכוב יציאה מהארץ

  20. ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ כדי לחגוג חג בחו''ל

  21. ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ בכפוף להפקדת עירבון

  22. בריחה לחו''ל למרות צו עיכוב יציאה - תביעה נגד משטרת הגבולות

  23. תביעת פיצויים בגין נזק כתוצאה מאי ביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ

  24. ערעור על החלטת רשם על סגירת תיק ההוצל"פ וביטול עיכוב יציאה מן הארץ

  25. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון