להלן החלטה בנושא סכסוך בין אחים על ירושה: החלטה 1. סכסוך בין אח ואחות, שמקורו בסכסוך ירושה. 2. המבקש והמשיבה מס' 1 הינם אח ואחות, והמשיב מס' 2 הינו בנה של המשיבה מס' 1. 3. המבקש והמשיבה מס' 1 שותפים בשני נכסי מקרקעין בת"א: גוש--- חלקה --- גוש --- חלקה --- עיקרו של הסכסוך מתמקד בשני אפיקים: (א) היקף זכויות הבעלות של הצדדים במקרקעין. תלויה ועומדת תביעה (תמ"ש 21481/96) בעניין תקפות שתי עיסקאות שנעשו. (ב) אופן ביצוע פירוק השיתוף במקרקעין הנ"ל. תלויה ועומדת תביעה לפירוק השיתוף במקרקעין בתמ"ש 21480/96 . 4. במסגרת הליך זה הוגשה בקשה בדרך המרצה שעיקרה ליתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים להכנס או לעשות שימוש או לתפוס חזקה במקרקעין . 5. בקשה זו נקבעה לדיון במעמד שני הצדדים. במסגרתה הסכימו הצדדים שעד למתן פסק דין בתובענה: (א) לא תעשה כל פעולת בניה במקרקעין . (ב) לא תעשה כל דיספוזיציה ברישום הזכויות במקרקעין . (ג) יאסר על המשיבה מס' 1 לאפשר לצד ג', לרבות המשיב מס' 2 או אחיה של המשיבה, להתגורר במקרקעין . להסכמה זו ניתן תוקף של החלטת בית-משפט. 6. המחלוקת שנותרה להכרעת בית-המשפט, האם יש לאסור על המשיבה מס' 1 להתגורר במקרקעין הידוע כגוש 6929 חלקה 37, והאם יש להורות על פינויה מנכס מקרקעין זה. 7. התביעה לפירוק שיתוף במקרקעין הוגשה בפברואר 96. במסגרתה הגיש המבקש עוד בנובמבר 96 בקשה דומה קודמת למתן צו מניעה האוסר על המשיבים להכנס או לתפוס חזקה או לבצע עבודות שיפוץ במקרקעין או להכניס ציוד למקרקעין (המ' 8257/96) . בסעיפים 10.3-10.2 בתצהיר התומך בבקשה נאמר: "ליד מבנה בית הכנסת, על המקרקעין מצוי מבנה שלד בן שלוש קומות כאשר מסביבו בונים הפועלים בלוקים וקירות על גביו של השלד... לדברי הפועלים (המשיב מס' 2) קובע אילו פעולות שיפוץ הם יבצעו". 8. בתצהיר הנגדי שהגיש המשיב מס' 2 בשם המשיבה מס' 1 ב- 29.12.96 (ראה ס' 1 לתצהיר בהמ' 8257/96) הוצהר בסעיף 5: "כל מה שנעשה, נעשה על מנת למנוע תפיסת חזקה ע"י גורמים חיצוניים ובכלל זה עבריינים ונרקומנים אשר החלו לפקוד את שלד הבנין... הזמנתי פועלים אשר אטמו את השלד מבחוץ מכל צדדיו באופן אשר מונע הסגת גבול ותפיסת חזקה במבנה". עוד הוצהר בסעיף 6 לתצהיר הנגדי מ- 29.12.96: "אין בפעולות הללו משום תפיסת חזקה על ידי או שאר המשיבים וכל מה שנעשה, נעשה לצורך שמירת הנכס ולא מעבר לכך". 9. לא יבשה הדיו על חתימת התצהיר והמשיבה מס' 1 עברה להתגורר במקרקעין והעבירה לשם פריטי תכולה, ללא הסכמת המבקש, שותפה למקרקעין . 10. מחקירת המשיבה מס' 1 ומהצהרות בא כוחה ניתן לדלות עובדות נוספות: (א) המשיבה מס' 1 עברה להתגורר במקרקעין בינואר 1997 (ע' 25 לפרוטוקול שורות 19-20 ). (ב) המשיבה מס' 1 העבירה למקרקעין פריטי תכולה: מקרר, טלויזיה, מיטה ומזרון (ע' 27 שורה 9). (ג) המשיבה מסי 1 עברה להתגורר במקרקעין ללא רשות המשיב. (ד) המשיבה התגוררה כדיירת מוגנת במשך 30 שנה בדירה אחרת בתל-אביב. בשלוש השנים האחרונות התגוררה עימה גם בתה. המשיבה העבירה את זכויותיה בדירה לבת מטעמים השמורים עימה (ע' 27 לפרוטוקול). (ה) הדירה במקרקעין נשוא הדיון לא מחוברת לחשמל, וכפי הנראה לא ניתן היתר לאיכלוסה (ע' 28 לפרוטוקול שורות 14-15). 11. התביעה שהוגשה היא לפירוק שיתוף במקרקעין, וסעיף 44 לחוק המקרקעין התשכ"ט1969- מורה: "בית המשפט רשאי לתת צו זמני בדבר סדרי ניהול המקרקעין והשימוש בהם עד לסיום הליכי הפירוק". 12. גם על פי דיני צוי המניעה וגם על פי דיני המקרקעין יש להורות על פינוי המשיבה מסי 1 מהמקרקעין ולאסור עליה את המגורים במקרקעין , ללא הסכמת המבקש. 13. צו מניעה הוא סעד מן היושר וניתן בין בצו לא תעשה - בעל אופי פסיבי, ובין בצו עשה - בעל אופי אקטיבי. המשיבה מס' 1, 10 חודשים לאחר שהוגשה התביעה לפירוק שיתוף, עשתה לעצמה דין ועברה להתגורר במקרקעין ללא הסכמת המבקש וללא היתר מבית-המשפט. המשיבה מס' 1, כחודש לאחר שהוצהר בשמה, שפעולת הבניה (השלמת קירות השלד) לא מיועדת לתפוס חזקה אלא לשמירה על הנכס - התעלמה מהצהרה זו ועברה להתגורר בנכס ללא הסכמת שותפה למקרקעין וללא היתר מבית-המשפט (ההצהרה הובאה בס' 8 להחלטה). 14. בע"א 497/61 סיאני נ' דהרי פד"י ט"ו 2310 , 2212 אומר השופט חיים כהן : "עיקר תכליתם של צווי-מניעה זמניים כגון אלה היא לשמור, כל עוד תלויה ועומדת בבית המשפט תובענה בנדון, על מצב דברים כפי שהוא קיים בעת הגשתה. אין בית-המשפט מרשה לאחד מבעלי הדין להביא שינויים במצב ההוא אשר עלול להיות בכך משום השפעה עניינית, כלכלית או משפטית על הדיון בתובענה או על תוצאותיו". 15. המשיבה מס' 1 אינה יכולה להבנות ממבחן מאזן האינטרסים, ולטעון שהנזק שיגרם לה גדול יותר. המשיבה היתה דיירת מוגנת בדירה אחרת בת"א במשך כ- 30 שנה. המשיבה מטעמים השמורים עימה בחרה להעביר את זכויותיה בדירה לבתה, ובא כוחה אף לא ידע לומר אם הבת שילמה לאם עבור זכויותיה בדירה. לפיכך, הטענה של המשיבה מס' 1 "אין לי מקום איפה לגור, אני סובלת ממחלת סוכר" - אין לה כל משקל בנסיבות העניין . 16. תוצאה זו תואמת גם את דיני המקרקעין . סעיף 31 (א)(1) לחוק המקרקעין תשכ"ט1969- מורה: "... רשאי כל שותף, בלי הסכמת יתר השותפים להשתמש במקרקעין המשותפים שימוש סביר, ובלבד שלא ימנע שימוש כזה משותף אחר". בפרשת ע"א 458/82 וילנר נ' גולני פד"י מ"ב (1) 56,49 פורשה ע"י השופטת נתניהו הוראת חוק זו כהוראה הקובעת, שכדי ששימוש יהיה סביר עליו להיות כזה שאין הוא מונע שימוש כזה מאת הבעלים האחרים. כנגד סברה השופטת מרים בן פורת, שהסעיף מונה שני תנאים נפרדים שאינם בהכרח תלויים זה ביה, ואינם מתפרשים האחד לאור משנהו. ובע' 66 לפסק הדין הודגש ע"י השופט בך, שהשאלה תיחרץ על פי העמדה האקטואלית של הבעלים המשותפים, ועל פי השאלה אם למעשה מונע השימוש על ידי אחד מהבעלים את השימוש שמבקשים לעשותו הבעלים האחרים. המבקש הצהיר בסוף הדיון שבכוונתו להכנס לגור במקרקעין , ומטבע הדברים שהוצאה לפועל של כוונה זו עלולה להחריף את הסכסוך בין האח לבין האחות ולעודד אלימות. בנסיבות אלה, השימוש שנעשה ע"י המשיבה מס' 1 מונע את השימוש ע"י המבקש . 17. יש למנוע "מחטף-שימושים" בהליך פירוק שיתוף במקרקעין , כך שמי שהשתמש ראשון במקרקעין יכתיב בפועל את התוצאה לשותפו במקרקעין . 18. אין לאלץ את השותף השני למנוע את השימוש של הראשון במעשים בפועל, שעלולים להביא לאלימות, בה בשעה שניתן לפעול בהליך משפטי ולהוכיח ששימוש בו-זמני של שני השותפים אינו אפשרי. 19. זאת ועוד, שיקול הדעת של בית המשפט מכוח סעיף 44 לחוק המקרקעין - הסדרת השימוש במקרקעין עד לסיום הליך פירוק השיתוף - הינו רחב יותר, והסעד הזמני נועד אף למנוע סיכול או הערמת קשיים על ביצוע הפירוק המנוהל בפיקוח בית-המשפט. 20. אשר על כן הנני מורה כדלקמן: (א) ניתן בזה צו עשה המורה למשיבה מס' 1 לסלק ידה, לרבות פריטי התכולה שהוכנסו למקרקעין , מהמקרקעין הידוע כגוש ----, חלקה ---. (ב) ניתן בזה צו מניעה זמני האוסר על המשיבה מס' 1 להתגורר במקרקעין . צו זה יעמוד בתוקף עד למתן פסק דין בתובענה. (ג) כדי לזרז את בירור תביעת פירוק השיתוף (21480/96), יקבע מועד נוסף לשמיעתה בנפרד מהתביעה שהוגשה בתיק תמ"ש 21481/96 . (ד) הנני מחייב את המשיבה מס' 1 לשלם למבקש הוצאות משפט בסך 1,500 ש"ח + מע"מ, צמוד למדד ונושא ריבית מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל. ירושהסכסוך משפחתיסכסוך