מזונות מהעיזבון

הסדר מזונות מהעיזבון בחוק הישראלי מהווה תחליף לשיטת השריון הנהוגה בגרמניה, צרפת, שוויץ, איטליה וסקוטלנד. שיטת השריון מתערבת בחופש המנוח לצוות, ומורה כי זכאים בדרגת קרבה מסוימת ירשו חלק מהעיזבון או נכסים מסוימים, גם אם המנוח הורה בצוואתו על חלוקה אחרת.

שיטת מזונות מהעיזבון, הנהוגה בישראל, אנגליה וניו-זילנד, מעניקה לקרובים מסוימים, אם יוכיחו שהם נזקקים, זכות עצמאית למזונות מהעיזבון.

קיימות גם שיטות משפט המשלבות בין שיטת השריון לבין שיטת מזונות מהעיזבון. בשיטה הבלגית, במידה שנשללה זכותו של בן - הזוג למנה הוא יהיה זכאי לתבוע מזונות מן העיזבון אם יוכיח את נצרכותו. בשיטה האירלנדית, בעוד שבן - הזוג זכאי למנה סטטוטורית, זכאים ילדי המנוח וצאצאיהם למזונות מן העיזבון.

שני ההסדרים של שריון ושל מזונות מהעיזבון מגבילים את חופש המנוח לצוות. ההסדר של מזונות מהעיזבון נחשב להסדר, שפוגע במידה פחותה בחופש המוריש לצוות, מההסדר של השריון.

שיטת השריון מקנה זכות ירושה וודאית לקרובי המוריש, שאינה תלויה בשיקול דעת בית-המשפט או במצבם הכלכלי של הקרובים.

שיטת מזונות מהעיזבון מזכה במזונות רק מי שהוגדר כנזקק. הזכאים למזונות תלויים בהכרעת בית-המשפט, ועד להכרעה שרויים בחוסר וודאות.

שיטת השריון מבקשת לשמור על המשכיות ברכוש המשפחתי, בעוד ששיטת מזונות מהעיזבון מבקשת להקנות זכות סוציאלית בלבד.


להלן פסק דין בנושא מזונות מהעיזבון:
               
פסק דין

1.     תביעה למזונות שני קטינים תאומים ילידי 17.7.91 כנגד עיזבון אביהם. הילדים נולדו מן הפנויה.

     האב הלך לבית עולמו ב- 18.3.00, והתביעה הוגשה ב- 3.5.00.

2.     המנוח הורה בצוואתו, שהקטינים לא ירשו את עזבונו.

3.     הסדר המזונות מן העיזבון בחוק הישראלי מהווה תחליף לשיטת השריון הנהוגה בגרמניה, צרפת, שוויץ, איטליה וסקוטלנד. שיטת השריון מתערבת בחופש המנוח לצוות, ומורה כי זכאים בדרגת קרבה מסוימת ירשו חלק מהעיזבון או נכסים מסוימים, גם אם המנוח הורה בצוואתו על חלוקה אחרת.

     שיטת המזונות מן העיזבון, הנהוגה בישראל, אנגליה וניו-זילנד, מעניקה לקרובים מסוימים, אם יוכיחו שהם נזקקים, זכות עצמאית למזונות מן העיזבון.

     קיימות גם שיטות משפט המשלבות בין שיטת השריון לבין שיטת המזונות מן העיזבון. בשיטה הבלגית, במידה שנשללה זכותו של בן - הזוג למנה הוא יהיה זכאי לתבוע מזונות מן העיזבון אם יוכיח את נצרכותו. בשיטה האירלנדית, בעוד שבן - הזוג זכאי למנה סטטוטורית, זכאים ילדי המנוח וצאצאיהם למזונות מן העיזבון.

4.     שני ההסדרים של שריון ושל מזונות מן העיזבון מגבילים את חופש המנוח לצוות. ההסדר של מזונות מן העיזבון נחשב להסדר, שפוגע במידה פחותה בחופש המוריש לצוות, מההסדר של השריון.

     שיטת השריון מקנה זכות ירושה וודאית לקרובי המוריש, שאינה תלויה בשיקול דעת בית-המשפט או במצבם הכלכלי של הקרובים.

     שיטת המזונות מן העיזבון מזכה במזונות רק מי שהוגדר כנזקק. הזכאים למזונות תלויים בהכרעת בית-המשפט, ועד להכרעה שרויים בחוסר וודאות.

     שיטת השריון מבקשת לשמור על המשכיות ברכוש המשפחתי, בעוד ששיטת המזונות מן העיזבון מבקשת להקנות זכות סוציאלית בלבד.

5.     הסדר המזונות מן העיזבון הינו קוגנטי. הוראת סעיף 65(א) לחוק הירושה מורה:

     "הוראת צוואה השוללת או מגבילה זכות למזונות לפי פרק זה - בטלה".

     הוראת הצוואה שקוימה, בה נקבע שהתובעים לא יירשו דבר - התייחסה לירושה ולא למזונות מן העיזבון, ואפילו היתה הוראה זו גם לעניין מזונות - דינה עפ"י חוק הירושה בטלות.

     מאפיין זה תומך בגישה הרואה במזונות מן העיזבון תחליף שריון, וזכות עצמאית, שאינה המשך של המזונות מן החיים.

6.     במשפט הישראלי קיימת מגבלת גיל לפסיקת מזונות מן העיזבון. המזונות ניתנים לילדי המוריש עד גיל 18, ובנסיבות מתאימות גם לתקופה עד גיל 23 (ראו סעיף 57 (א) (2) וסעיף 57 (א) (3) לחוק הירושה).

     קיימות גם שיטות משפט אחרות. במשפט באירלנד ניתנים המזונות מן העיזבון ללא הגבלת גיל, בהתאם למבחנים הקנים שיקול דעת נרחב לבית-המשפט.

7.     בדיני הירושה בישראל, המזונות מן העיזבון כוללים גם הוצאות הכשרת הזכאי למשלח יד (ראו: סעיף 58 לחוק הירושה).

     המחוקק הישראלי ייחד הוראה מפורשת לעניין הוצאות הכשרה למשלח יד, באשר הוצאה זו אינה נכללת מאליה במושג מזונות.

     להבדיל ממזונות במובנם הצר, הוצאות הכשרה למשלח יד אינן בגדר קיצבה למחיה אלא אמצעי לאפשר לזכאי לפרנס את עצמו, ולעמוד ברשות עצמו.

     לעניין זה נאמר בהצעת חוק הירושה יולי 1952 בעמ' 110-111:

"הכשרה לעבודה מפרנסת מציינת אחת המגמות של המזונות מן העיזבון… הכוונה להכניס את מי שהיה תלוי במוריש למעגל הכללי של אלה המשתכרים לכלכלתם".

8.     התובעים, שהינם בגילאי 10, מבקשים כבר עתה לפסוק להם עבור התקופה מהגיעם לגיל 18 ועד לגיל 23, וכן עבור הוצאות הכשרה למשלח יד.

     בקשה זו מוקדמת, ומצריכה בדיקת תשתית עובדתית נכון למועד הזכאות, לרבות שיעור הכנסות התובעים במועד עתידי זה וכושר השתכרותם.

     בנסיבות אלה אין להעתר לבקשה בשלב זה. תשמר הזכות לקטינים לתבוע רכיבים אלה בהגיעם לגיל 18 (מזונות בגירים) או במועד הרישום להכשרה למשלח יד.

     הנחיה ברוח זו ניתנה בע"א 744/80 נוטקוביץ נ' נוטקוביץ פ"ד לז (4) 197, 200.

     יחד עם זאת, ניתן כבר עתה ליתן משקל להיבט זה בסוגיה של דרכי הבטחת סיפוק המזונות.

9.     סעיף 61 לחוק הירושה מסמיך את בית המשפט לפסוק את המזונות מן העיזבון בהקצבות חוזרות או בסכום חד פעמי, וכן להורות על הבטחת המזנות ע"י הפקדה, השקעה, ביטוח קיצבה, שעבוד או באופן אחר.

10.     בפסיקת מזונות קטינים מן העיזבון, להבדיל ממזונות בגיר, ראוי לפסוק את המזונות של הקטין בהקצבות ולא בסכום חד-פעמי.

     תשלום חד-פעמי אינו מבטיח, שצרכי הקטין יסופקו בפועל למשך תקופה ממושכת של שנים לאחר התשלום. העתיד וצפונותיו אינם ידועים. טובת הקטין דורשת שהתשלום יהיה תשלום עיתי חודשי, שיספק בפועל את צרכי הקטין וישמש רק למטרה זו.

     תשלום חד-פעמי גם ימנע מהקטין את הזכות להגיש תביעה להגדלת מזונות, אם יחול שנוי מהותי בנסיבות בעתיד.

11.     להבדיל ממזונות מן החיים, במזונות מן העיזבון יש גם אנטרס ציבורי לאפשר את חלוקת יתרת העיזבון בין היורשים, במועד המוקדם האפשרי ותוך זמן סביר.

     כדי לתכנן את חלוקת העיזבון ולהתיר חלוקת יתרת העיזבון בין היורשים, על מנהל העיזבון להפקיד כספים בקרן מזונות לטובת הקטינים או להביא בפני בית-המשפט הצעה לביטוח קיצבה בתנאי המזונות שיפסקו.

     המדובר בדרך ביצוע של הקמת קרן כספית או רכישת ביטוח קיצבה, שבמסגרתה ישולמו מזונות עיתיים חודשיים לקטינים למשך כל תקופת הזכאות. בשיטה זו מקבלים משקל ראוי הן האינטרס להגן על צרכי המחיה של הקטין, והן האינטרס לחלק את יתרת העיזבון בין היורשים תוך זמן סביר.

12.     יחד עם זאת, כיוון שיש להבטיח גם את מימוש התביעות העתידיות של הקטינים כבגירים (מזונות בגירים, וצרכי הכשרתם למשלח יד), אם יפסקו, וזאת בטרם יחולק העיזבון, החלופה של ביטוח קיצבה אינה נותנת פתרון ממצה, ויש לבחור בחלופה של הקמת קרן מזונות ע"י מנהל העיזבון.

     הקרן צריכה להיות מנוהלת ע"י מנהל העיזבון, באשר היתרה שתישאר בקרן תחולק ע"י מנהל העיזבון לנוחלים עפ"י הצוואה.

13.     מנהל העיזבון מציע להקים קרן בה יופקדו 300,000 ש"ח מהכספים שיתקבלו ממכירת הדירה.

     הדירה טרם נמכרה. לאחר אישור המכירה ע"י בית - המשפט, יצרף מנהל העיזבון תחשיב רו"ח או אקטואר על הסכום שיש להפקיד כדי להבטיח:

(א)     תשלום מזונות הקטינים מיום הקמת הקרן ועד הגיע הקטינים לגיל 18.

(ב)     מימוש תביעת המזונות של הקטינים כבגירים מגיל 18 ועד גיל 23, לפי מפתח של 1/3 מהמזונות שיפסקו.

(ג)     עלות לימודים באוניברסיטה למשך 3 שנים עבור כל אחד מהקטינים.

לאחר המצאת התחשיב יקבע בית - המשפט את הסכומים שיפקיד מנהל העיזבון בקרן המזונות שתוקם.

הקרן תנוהל ע"י מנהל העיזבון. כספיה יושקעו עפ"י הוראות האפוטרופוס הכללי. מכספי הקרן ישולמו המזונות השוטפים של הקטינים, וכל סכום נוסף שיורה בית - המשפט.

     עד להקמת הקרן, ישולמו המזונות השוטפים מהכספים המצויים בידי מנהל העיזבון.

14.     ומכאן לפרמטרים בפסיקת מזונות קטינים מן העיזבון. החוק הישראלי אימץ בדיני המזונות מן העיזבון את "מבחן הנזקקות" (ראו: הוראת סעיף 56 לחוק הירושה).

     בע"א 393/93 פלוני נ' עזבון לויט תקדין עליון 94 (2) 563 הנחה השופט שמגר:

"מזונות מן העיזבון ינתנו אך ורק אם הטוען למזונות אינו יכול לספק את צרכיו ההכרחיים… לכן דין התביעה להיכשל אם התובע מזונות אינו עומד בנטל ההוכחה של נצרכותו".

15.     הפסיקה פירשה את "מבחן הנזקקות" בסעיף 56 לחוק הירושה בפרשנות מצמצמת, וזאת מתוך גישה שיש לצמצם את הפגיעה ברצונו של המוריש, שאינו עוד בחיים, ושהורה להוריש את העיזבון ליורשים שקבע.

     בע"א 632/89 סעדון נ' עיזבון סעדון תקדין עליון 90 (3) 681, אישר השופט שמגר דחיית תביעה של מזונות קטין מן העיזבון, באשר הוכח שיש בהכנסתו של הקטין מגימלת שאירים ומקיצבת הביטוח הלאומי כדי כסוי מספיק לצרכיו ההכרחיים.

     בע"א 616/87 אנגלמן נ' אנגלמן פ"ד מז (1) 621, דחה השופט ברק תביעת נכדים מן העיזבון, בקבעו שלא התקיים התנאי השני הנדרש עפ"י הוראת סעיף 56 לחוק הירושה, שכן אין הם בגדר "נזקקים".

16.     המבחן בחוק הישראלי בפסיקת מזונות מן העיזבון אינו נקבע לפי מבחן של "תמיכה פיננסית סבירה", שהורה סביר היה מעניק בנסיבות העניין, אלא לפי מבחן של נזקקות טהורה (נזקקות פר - סה).

17.     הפרמטרים לפסיקת מזונות מן העיזבון נקבעו בסעיף 59 לחוק הירושה. הרשימה אינה רשימה סגורה.

     נעבור ונבחן את כל אחד מהפרמטרים הרלוונטים לענייננו, ואת דרך יישומו:

(א)     מזונות שהקטינים יכולים לקבל מאמם

     הוראת סעיף 59 (6) לחוק הירושה מורה, שיש להתחשב גם במזונות שהקטינים יכולים לקבל עפ"י סעיפים 2 ו- 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט - 1959.

     בע"א 744/80 נוטקוביץ נ' נוטקוביץ פ"ד לז (4) 197, 201 פסק השופט אור, שכאשר קטין תובע מזונות מן העיזבון, על בית המשפט להתחשב גם במזונות שאותו קטין יכול לקבל מאמו, גם אם האם אינה צד להליך.

     הקטינים גרים בדירה שבבעלות האם. עפ"י תלושי המשכורת שהוצגו השתכרה האם נטו: מאי 2000 - 4,512 ש"ח, יוני 2000 - 4,512 ש"ח, יולי 2000 - 5,923 ש"ח, אוגוסט 2000 - 5,720 ש"ח, ספט' 2000 - 5,242 ש"ח, אוק' 2000 - 4,518 ש"ח, נוב' 2000 - 4,621 ש"ח, דצ' 2000 - 4,627 ש"ח.

     לאור גיל הילדים, עפ"י הדין החבות של האם יכולה להיות רק ביחס לצרכים של הילדים, שמצויים במעגל של דין צדקה. לעניין דין צדקה, צרכיה של האם קודמים לצרכי הקטינים. לאור שיעור השתכרות האם, יש ביכולתה לסייע למזונות הקטינים, לכל היותר, כדי 500 ש"ח לחודש.

ב.     רכוש הקטינים והכנסותיהם החודשיות

     הקטינים אינם יורשים ואין בידיהם רכוש. עפ"י פסק - הדין החלקי של בית משפט השלום הקטינים אינם זכאים לזכויות דיירות מוגנת בחנות.

     האם מקבלת עבור הקטינים קיצבת שאירים בסך 1,428 ש"ח לחודש, קיצבת ילדים בסך 340 ש"ח לחודש, ומענק לימודים שנתי של הביטוח הלאומי בסך 2,284 ש"ח. המענק משולם עד גיל 13.

     כן משולמים מזונות לקטינים ע"י מנהל העיזבון בשיעור המזונות, שנפסקו בחיי המוריש, בסך 2,100 ש"ח לחודש.

     מנהל העיזבון מציע שהעיזבון יחויב במזונות סופיים בסך 2,000 ש"ח לחודש להשלמת מזונות הקטינים.

ג.     שווי העיזבון

     עפ"י פרטת העיזבון, בעיזבון דירת 3.5 חדרים בגבעתיים, מזומנים בסך 105,000 ש"ח, מטבעות, שטרות ורכב המעוקל לטובת הביטוח הלאומי. לעיזבון חובות והוצאות בסך כ- 86,000 ש"ח נכון ל- 24.1.01.

     מנכסי העיזבון שילם מנהל העיזבון ע"ח חוב מזונות העבר כ- 30,000 ש"ח.

ד.     רמת החיים של המוריש ושל הזכאים למזונות כפי שהייתה ערב מות המוריש, והשנוי שחל בצרכי הזכאים למזונות עקב מות המוריש

     הקטינים הם מן הפנויה, שחיה בנפרד מהאב, ולא הייתה השפעה למות האב על צרכי הקטינים.

     האב נפטר ב- 18.3.00. באשר לרמת - החיים של הילדים עובר לפטירה, העידה האם בעמ' 8 שורות 33-34: "הילדים לא קיבלו בשנתיים, שלוש שנים אחרונות… חוגים כי אני במינוס אדיר".

     עוד הוסיף ב"כ התובעים בסעיף 6.1 לסיכומיו:

          "בעת פסיקת המזונות במ"א 180/93 נמנע בית המשפט, כאמור                לעיל, מפסיקת מזונות גבוהים והסתפק בקביעת המזונות                     המינימליים, כיוון שלאב לא הייתה היכולת לעמוד בתשלומי                המזונות לאור מצבו הכלכלי והבריאותי (האב לקה בסרטן - י.ג.),                אך לא משום שאין הילדים זקוקים או ראויים לסכום גבוה יותר של           מזונות".

          המזונות נשארו על כנם ערב הפטירה, ולא הוגשה תביעה להגדלת המזונות בחיי      המוריש.

     (ה)     צרכי הקטינים

          הוגשה טבלה ובה פירוט אבות המזונות, שכללה גם את רכיבי הוצאות בית, חוגים,      הוצאות רפואיות, הוצאות חינוך, שמרטפות וסיוע במשק הבית.

          האם העידה בעמ' 8 שורה 6: "היום, הילדים לא צריכים שמרטפית". האם הבהירה      בעמ' 8 שורות 1-2: "הילדים היום לא מקבלים טיפול פסיכולוגי". עפ"י עדות האם      יש כיום הוצאות של נסיעות לילדים בסך 200 ש"ח להסעה לבית - הספר, וכן      הוצאות של עוזרת בית.

          הצדדים הסכימו שבית - המשפט יפסוק את המזונות על דרך פשרה. המזונות יועמדו      על סך 2,200 ש"ח מיום הפטירה.     

18.     על דרך פשרה הנני מורה כדלקמן:

(א)     הנני מחייב את העיזבון לשלם למזונות התובעים 1-2, לידי האם, סך של 2,200 ש"ח      לחודש, מדי חודש בחודשו, החל מ- 18.3.00 כשהסכום צמוד למדד יוקר המחיה של      פב' 2000 ויעודכן אחת לשלושה חודשים ללא תשלומים למפרע.

(ב)     קיצבת השאירים וקיצבת הילדים יווספו לסכום המזונות.

(ג)     המזונות ישארו על כנם עד הגיע הקטינים לגיל 18. תשמר הזכות לקטינים להגיש      תביעה כבגירים, בעניין מזונותיהם עד גיל 23, והוצאות ההכשרה למשלח יד.

(ד)     סכום שלא ישולם במועד ישא הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק.

(ה)     לאחר קבלת כספי פדיון מכירת דירת העיזבון, יקים מנהל העיזבון קרן כספית בבנק      לצורך תשלום מזונות הקטינים. הקרן תנוהל ע"י מנהל העיזבון, ומכספיה ישולמו      המזונות השוטפים מיום הקמת הקרן ואילך, לרבות כספים נוספים שיורה בית      המשפט.

     כספי הקרן יושקעו עפ"י הוראות האפוטרופוס הכללי. הסכום שיושקע בקרן יקבע      עפ"י ההנחיות בסעיף 13 לפסק.

(ו)     עד להקמת הקרן ישולמו המזונות השוטפים מכספי העיזבון, תוך בדיקה שלא      ישולמו תשלומי כפל הן ע"י מנהל העיזבון והן ע"י הביטוח הלאומי.

(ז)     לאור ההליך המקוצר, והתוצאה שתואמת את עמדת הפתיחה של מנהל העיזבון -      אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מזונות בגיר

  2. מזונות אב חייל

  3. מזונות חסרי דת

  4. מזונות אב מובטל

  5. מזונות מהעיזבון

  6. דמי טיפול מזונות

  7. דין אישי במזונות

  8. גובה מזונות אישה

  9. מזונות עד גיל 21

  10. מזונות לילד מרדן

  11. מזונות ילד מהאבא

  12. הסכם מזונות בגיר

  13. דמי מזונות תינוק

  14. ביטול הסכם מזונות

  15. מזונות אישה עובדת

  16. מזונות מעל גיל 15

  17. תביעת מזונות דוגמא

  18. מזונות לפי דין דתי

  19. מזונות אחרי גיל 18

  20. כריכת מזונות ילדים

  21. זכות ילדים למזונות

  22. פיצול תביעת מזונות

  23. תביעת מזונות ילדים

  24. הגדרת בעל מורד

  25. מזונות מהבעל בחו''ל

  26. מעוכבת מחמתו להינשא

  27. חישוב מזונות זמניים

  28. מזונות נכה מהעיזבון

  29. תביעה להפחתת מזונות

  30. מזונות לפי רמת חיים

  31. בקשה למזונות זמניים

  32. מזונות אישה שמשתכרת

  33. ערעור על גובה מזונות

  34. שינוי פסק דין מזונות

  35. התיישנות מזונות בגיר

  36. תביעת מזונות נגד האב

  37. כפל קצבה דמי המזונות

  38. מזונות ילדים דרוזים

  39. פסק דין בנושא מזונות

  40. תביעת מזונות מהעזבון

  41. מזונות אישה לא עובדת

  42. תביעת אם למזונות ילדים

  43. מזונות ילדים עד גיל 15

  44. עורך דין בענייני מזונות

  45. מזונות בהתאם לרמת החיים

  46. בקשה לביטול חיוב מזונות

  47. חוק המזונות הבטחת תשלום

  48. סמכות לדון במזונות אישה

  49. בקשה להעלאת סכום מזונות

  50. מזונות ילדים לאב מוסלמי

  51. הוצאות בר מצווה - מזונות

  52. הגדלת מזונות רטרואקטיבית

  53. דחיה על הסף תביעת מזונות

  54. הפחתת אגרה מתשלום מזונות

  55. מזונות קטין מהסבא והסבתא

  56. מזונות לילד מתחת לגיל 15

  57. עיקול רכב בגין חוב מזונות

  58. בקשה לקבוע מזונות זמניים

  59. פסיקת מזונות טרום זמניים

  60. צמצום מזונות לאישה שעבדה

  61. תביעת מזונות ילדים מהאבא

  62. סמכות שיפוט מזונות קטינים

  63. דחיית תביעת מזונות על הסף

  64. עד איזה גיל משלמים מזונות

  65. תביעת קטינים למזונות מהאב

  66. הגדלת מזונות בגין התעשרות

  67. תביעה למזונות אישה וילדים

  68. נקודות זיכוי למשלם מזונות

  69. תביעה רכושית ומזונות קטין

  70. דחיית תביעה להפחתת מזונות

  71. מזונות ילדים מביטוח לאומי

  72. הפחתת מזונות בגלל פיטורים

  73. בקשת דחייה של תביעת מזונות

  74. פסק דין בנושא מזונות ילדים

  75. פסק דין מזונות אישה וילדים

  76. בקשה לחלוקת מזונות לתשלומים

  77. תביעת מזונות אישה וילד מהאב

  78. מזונות קטין מאב שאינו משתכר

  79. הערעור נגד חיוב במזונות האשה

  80. תביעה עצמאית של קטין למזונות

  81. מזונות קטינים לפי הדין האישי

  82. מזונות אישה בדין קדימה בפש"ר

  83. סירוב להתגרש כדי לקבל מזונות

  84. מזונות אישה ללא ילדים קטינים

  85. פריסת חוב מזונות בהוצאה לפועל

  86. הולדת ילד נוסף בתביעה למזונות

  87. נישואים אזרחיים - תביעת מזונות

  88. תשלום מזונות לאחר מחיקת התביעה

  89. תביעה להגדלת מזונות בשם קטינים

  90. דחיית תביעת מזונות מחוסר סמכות

  91. בקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטין

  92. אי תשלום מזונות ויצירת חובות חדשים

  93. תביעה למזונות אישה כשהבעל בחו''ל

  94. בקשת דחייה על הסף של תביעת מזונות

  95. הגדלת מזונות ילדים בגלל מצב רפואי

  96. הפסקת חיוב מזונות עקב שינוי הנסיבות

  97. הפחתת מזונות ילדים בגין שינוי נסיבות

  98. בקשה לדחייה על הסף תביעת מזונות קטין

  99. תביעה של סבתא נגד האב למזונות קטינים

  100. תביעת מזונות ראשונית או הגדלת מזונות

  101. חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972

  102. תקנות המזונות (בקשות תשלום), תשל''ג-1972

  103. תקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל''ג-1973

  104. חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959

  105. ניכוי אגרה 1% מתשלומים בתיקי מזונות בהוצאה לפועל

  106. תקנות מס הכנסה (קביעת סכום הניכוי בעד תשלום מזונות לתושב חוץ), התשמ''ב-1982

  107. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון