מזונות לפי דין דתי

סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) קובע שאדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו. במשפט הישראלי, דינו האישי של אדם הוא הדין הדתי של העדה שאליה הוא משתייך.

שאלת השתייכותו הדתית של אדם לדת זו או אחרת נקבעת על פי הדת אליה נטען שהוא משתייך.

אדם אינו יכול לצאת ממסגרת דת מוכרת בלי להצטרף לדת אחרת, דהיינו להפוך לחסר דת מרצונו. הקטיגוריה של חסר דת היא תוצאה אוביקטיבת הנוצרת מכך ששום מערכת דינים דתית אינה מחילה את עצמה על אדם, ולא תוצאה של בחירה סוביקטיבית.

להלן פסק דין בנושא מזונות לפי דין דתי:

פסק דין

תביעה לענין אבהותו של הנתבע הוגשה לפני כשנה (ביום 17/02/99). דא עקא, הן לענין תביעה זו והן לענין תביעת המזונות שהוגשה אחריה עשה הנתבע כל שלאל ידו כדי לדחות את הקץ - בין ע"י השתמטות מקבלת מסמכי התביעה, בין ע"י אי הופעה לבדיקת רקמות לאחר שנתן הסכמתו לכך ובין ע"י אי הופעה לדיונים שנקבעו.

מהתצהירים שצורפו לבקשה לעיכוב יציאה מהארץ ומאישורי המסירה שהומצאו עולה כי הבקשה, כמו גם ההחלטה לענין מועד ההוכחות בתובענה, שנקבע ליום 07/02/99, הומצאו לנתבע.

בנסיבות אלו משבחר שלא להתייצב קויים דיון בהעדרו.

לענין תביעת האבהות:

מעדותה של התובעת עולה כי לא זאת שהנתבע הינו היחיד עמו קיימה יחסי מין במועד הרלוונטי להריונה אלא שהנתבע היה מודע לכך כי הוא אבי הקטינה, דבר שמצא ביטוי בדבריו ובהתנהגותו. כך הדבר לענין הודאתו באבהות בפני חבר משותף וכך לענין הדמיון שמצא בין הקטינה לבין אביו.

סיכומם של דברים - הן התנהגותו של הנתבע בתקופת ההריון ולאחריה והן סרובו לבצע את בדיקת הרקמות יש בהם כדי לתמוך בגרסתה של התובעת.

אשר על כן מוצהר כי הקטינה , ילידת 09/06/97 הינה בתו של הנתבע.

לענין תביעת המזונות

התביעה למזונות הקטינה הוגשה ביום 01/07/98 בעקבות פס"ד בהעדר הגנה שניתן ביום 14/05/98 לענין אבהותו של הנתבע. ביום 22/10/98 בוטל פסה"ד לענין האבהות ובעקבותיו בוטל גם פסק המזונות. הנתבע הגיש כתב הגנה, ואולם, כאמור, לא התייצב למועד שנקבע להוכחות ולפיכך אין בפני ביה"מ אלא עדותה של התובעת, התצהיר שהגישה וכן מוצגים מטעמה.

מאז הולדת הקטינה ניתק הנתבע כל מגע עם התובעת ופרט לסכומים שהעביר לה מפעם לפעם לא נשא במזונות הקטינה באופן סדיר. התובעת, לטענתה, ניסתה להסדיר את עניין המזונות מחוץ לכתלי בית המשפט ומשלא עלה הדבר בידה פנתה בתביעה לבית המשפט.

צרכי הקטינה:

בכתב התביעה עתרה האם למזונות בסך של 5,930 ש"ח לחודש עבור הקטינה, על פי הפירוט הבא: הוצאות מדור - 1,530 ש"ח, כלכלה - 1150 ש"ח, ביגוד והנעלה - 300 ש"ח, צעצועים - 250 ש"ח, מעון ושמרטפות - 1,450 ש"ח. התובעת לא הגישה קבלות להוכחת הסכומים האמורים. בעדותה בבית המשפט העידה כי שכר הדירה שהיא משלמת עלה ל650- דולר לחודש, וכי הילדה עברה למעון של נעמ"ת שעבורו היא משלמת 1,350 ש"ח לחודש.

בהסתמך על הראיות שהובאו ובהתיחס לכך שלתובעת מגיעים דמי טיפול (ר' ע"א 142/81 ענתבי נ' ענתבי, פ"ד ל"ה (4) 117) אני קובעת את צרכיה של הקטינה כדלקמן:

     מדור                    1,080 ש"ח
     כלכלה                    800 ש"ח
     ביגוד והנעלה          150 ש"ח
     מעון                    1,350 ש"ח
     הוצאות בריאות          100 ש"ח
     צעצועים וספרים          50 ש"ח
     נסיעות               100 ש"ח
     דמי טיפול               300 ש"ח
     סה"כ                     3,930 ש"ח     

השתכרותה של האם:

האם עבדה בשנת 1997 כעצמאית, ולפי דו"ח מס הכנסה שהגישה השתכרה בשנה זו 11,091 ש"ח נטו (דהיינו ממוצע של 924 ש"ח לחודש). בחקירתה העידה כי כיום היא עובדת כתקציבאית במשרד יחסי פרסום ומשתכרת 3,500 ש"ח ברוטו. בנוסף, היא מלמדת פעמיים בשבוע ומקבלת 208 ש"ח לחודש, וכן מנקה חדרי מדרגות ומקבלת 600 ש"ח לחודש.

השתכרותו של הנתבע:

הנתבע לומד משפטים זו השנה השלישית. לטענת התובעת יש לו דוקטורט במתמטיקה והוא עושה דוקטורט בפיזיקה. הוא עובד בחברת "X", שהינו גם אחד מבעלי המניות בה. שכרו הממוצע בחצי השנה שקדמה להגשת התביעה עמד על 5,822 ש"ח לחודש. יצויין, כי בחודשים 1-5/98 השתכר 6,413 ש"ח לחודש, ואילו ביוני 1998 ירד שכרו באופן חד לסכום של 2,869 ש"ח ללא סיבה הנראית לעין, מה שמעלה את החשש שהדבר נעשה באופן מלאכותי בעקבות ההליכים שננקטו נגדו בבית המשפט.

בנוסף להשתכרותו, הנתבע הוא בעל נכסים שהכנסותיהם בצידם. כפי שפורט ע"י התובעת בבעלותו:

דירה בת חמישה חדרים בX ודירת חדר לידה אשר מושכרת תמורת 250$ לחודש.
דירת חדר ברח' X אותה הוא משכיר תמורת סך של 250$ לחודש.
נכס ברח' X בX אותו משכיר הנתבע תמורת 750$ לחודש.
דירה בת שלושה חדרים ברח' X בX אותה הוא משכיר. סכום השכירות אינו ידוע לתובעת אך היא מעריכה אותו ב650-$.
דירה בX אותה הוא משכיר בסכום שאינו ידוע לתובעת. היא מעריכה אותו ב- 150-200$ לחודש.
חנות בX בX, שהנתבע הוא בעלים בה יחד עם אימו. החנות מושכרת בשכר חודשי של 2,750$.
מגרש בX המיועד לבניה.
מניות בחברת X בע"מ, המפעילה ומנהלת בית חולים סיעודי פרטי בירושלים המכיל 64 מיטות.
מקומון "X" שמערכתו היא בX בX, וכן הבית שבו נמצאת מערכת העיתון.
רכב מסוג טנדר מיצובישי מס' רישוי X.

יש לציין כי לגבי חלק מהנכסים נטען בכתב ההגנה שהוגש ע"י הנתבע כי הם אינם שייכים לו או שההכנסה שצויינה לצידם נמוכה יותר.

חלוקת נטל המזונות בין ההורים:

חלוקת הנטל בין ההורים נעשית בהתאם לדין האישי שחל עליהם. הנתבע הינו יהודי, אך לטענתו, הוא מגדיר את עצמו כחסר דת ועל כן לא חל עליו הדין האישי היהודי אלא סע' 3א(א) ו-(ב) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) תשי"ט1951-, אשר לפיו יש לחלק את מזונות הקטינה בין ההורים לפי הכנסותיהם. לחילופין הוא טוען שסע' 3(א) לחוק האמור, אשר מחיל על אדם את הדין האישי שלו, הינו בטל, שכן הוא עומד בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

סע' 3 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) קובע שאדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו. במשפט הישראלי, דינו האישי של אדם הוא הדין הדתי של העדה שאליה הוא משתייך (ר' מ' שאווה "הדין האישי בישראל" תשנ"ב1991- עמ' 131). שאלת השתיכותו הדתית של אדם לדת זו או אחרת נקבעת על פי הדת אליה נטען שהוא משתייך (ר' שאווה שם ופ' שיפמן "דיני המשפחה בישראל" תשנ"ה1995- 57). אדם אינו יכול לצאת ממסגרת דת מוכרת בלי להצטרף לדת אחרת, דהיינו להפוך לחסר דת מרצונו. הקטיגוריה של חסר דת היא תוצאה אוביקטיבת הנוצרת מכך ששום מערכת דינים דתית אינה מחילה את עצמה על אדם, ולא תוצאה של בחירה סוביקטיבית (ר' ע"א 450/70 רוגוזינסקי ואח' נ' מד"י, פ"ד כ"ו (1) 324, שיפמן שם עמ' 103). מאחר שהנתבע הינו יהודי לפי ההלכה, חל עליו הדין האישי היהודי.

לעניין בטלותו של סע' 3 (א) האמור בהיותו נוגד את חוק היסוד, הרי שלפי סע' 10 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו "אין בחוק זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק היסוד". החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) על סעיף 3 (א) שבו היה קיים ערב תחילתו של חוק היסוד ועל כן אין לקבל את טענת הנתבע שהוא בטל.

לפי דינו האישי של הנתבע, כאשר מדובר בקטני קטנים על האב לשאת בצרכיהם ההכרחיים (ר' ע"א 466/82 גרובשטין נ' גרובשטין, פ"ד ל"ו (4) 157, ע"א 469/84 הדרי נ' שני, פ"ד ל"ט (3) 197). בצרכים אשר מעבר לצרכים ההכרחיים נושאים האב והאם לפי הכנסותיהם (ר' ע"א 466/82 הנ"ל, ע"א 469/84 הנ"ל).

כושר השתכרותו של האב גבוה, כפי שמעידה משכורתו בחודשים שקדמו להגשת כתב התביעה. יש לזכור, כי את המשכורת האמורה קיבל הנתבע בעודו סטודנט, וסביר שעם סיום לימודיו כושר השתכרותו אף יעלה. בנוסף, האב הינו בעל נכסים. גם לפי גירסתו הוא בעלים של בית ומגרש ביפו, וכן בעל מניות בחברה אשר לה בית בירושלים וכן רכב העומד לשימושו. הלכה היא, שמזונות פוסקים גם מרכוש (ובוודאי מהכנסות מרכוש) ר' עמיצור נ' עמיצור, פ"ד מ' (1) 147, 151). על כן יש להתחשב ברכוש האמור בחישוב המזונות.

לעומתו, השתכרותה של האשה נמוכה (ממוצע של 930 ש"ח בשנת 1997, וממוצע של כ- 4,000 ש"ח ברוטו לחודש, אשר כולל עבודה בניקיון חדרי מדרגות) ולא נטען שהיא בעלת רכוש.

על כן אני קובעת שהאב ישלם למזונות הקטינה סכום של 3,500 ש"ח לחודש.

בנוסף, ישא האב במחצית מהוצאות רפואיות חריגות אשר אינן מכוסות על ידי ביטוח הבריאות שבו מבוטחת הקטינה.

אין חולק כי מאז הולדת הקטינה, העביר הנתבע לתובעת סכומי כסף שונים, אשר הצדדים חלוקים לעניין היקפם ומטרתם. לטענת התובעת, הכספים שהנתבע נתן לה מגיעים לסך של 50,770 ש"ח. את חלקו הקטן של הכסף (כ- 1,270 ש"ח) הנתבע נתן לה, לבקשתה, עבור מוצרים לקטינה. לטענתה יתרת הסכום הועברה ע"י הנתבע לכיסוי משיכת היתר בחשבונה, ללא שנתבקש לכך וללא ידיעתה. כנטען בכתב ההגנה הוא העביר לה סכום של 95,800 ש"ח - כהלוואה.

מאחר שהנתבע לא התייצב למועד שנקבע להוכחות אין בידי אלא לקבל את גרסתה של התובעת.

אשר על כן אני פוסקת כדלהלן:

הנתבע ישלם לתובעת סכום חד פעמי בסך 10,000 ש"ח להיום עבור רכישת הציוד הראשוני לקטינה.

הנתבע ישלם לתובעת 3,500 ש"ח לחודש למזונות הקטינה החל מיום 01/07/98. הסכום ישולם בראשון לכל חודש.

החוב בגין העבר ישולם בשלושה תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 01/03/99.

סכום המזונות יוצמד למדד הידוע היום ויעודכן אחת לשלושה חודשים.

כל סכום שלא ישולם במועדו ישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין ממועד החיוב ועד לתשלום בפועל.

קצבת הילדים של המל"ל תשולם לידי התובעת בנוסף לכל סכום אחר.

הנתבע ישלם הוצאות התובעים ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ מהיום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מזונות בגיר

  2. מזונות אב חייל

  3. מזונות חסרי דת

  4. מזונות אב מובטל

  5. מזונות מהעיזבון

  6. דמי טיפול מזונות

  7. דין אישי במזונות

  8. גובה מזונות אישה

  9. מזונות עד גיל 21

  10. מזונות לילד מרדן

  11. מזונות ילד מהאבא

  12. הסכם מזונות בגיר

  13. דמי מזונות תינוק

  14. ביטול הסכם מזונות

  15. מזונות אישה עובדת

  16. מזונות מעל גיל 15

  17. תביעת מזונות דוגמא

  18. מזונות לפי דין דתי

  19. מזונות אחרי גיל 18

  20. כריכת מזונות ילדים

  21. זכות ילדים למזונות

  22. פיצול תביעת מזונות

  23. תביעת מזונות ילדים

  24. הגדרת בעל מורד

  25. מזונות מהבעל בחו''ל

  26. מעוכבת מחמתו להינשא

  27. חישוב מזונות זמניים

  28. מזונות נכה מהעיזבון

  29. תביעה להפחתת מזונות

  30. מזונות לפי רמת חיים

  31. בקשה למזונות זמניים

  32. מזונות אישה שמשתכרת

  33. ערעור על גובה מזונות

  34. שינוי פסק דין מזונות

  35. התיישנות מזונות בגיר

  36. תביעת מזונות נגד האב

  37. כפל קצבה דמי המזונות

  38. מזונות ילדים דרוזים

  39. פסק דין בנושא מזונות

  40. תביעת מזונות מהעזבון

  41. מזונות אישה לא עובדת

  42. תביעת אם למזונות ילדים

  43. מזונות ילדים עד גיל 15

  44. עורך דין בענייני מזונות

  45. מזונות בהתאם לרמת החיים

  46. בקשה לביטול חיוב מזונות

  47. חוק המזונות הבטחת תשלום

  48. סמכות לדון במזונות אישה

  49. בקשה להעלאת סכום מזונות

  50. מזונות ילדים לאב מוסלמי

  51. הוצאות בר מצווה - מזונות

  52. הגדלת מזונות רטרואקטיבית

  53. דחיה על הסף תביעת מזונות

  54. הפחתת אגרה מתשלום מזונות

  55. מזונות קטין מהסבא והסבתא

  56. מזונות לילד מתחת לגיל 15

  57. עיקול רכב בגין חוב מזונות

  58. בקשה לקבוע מזונות זמניים

  59. פסיקת מזונות טרום זמניים

  60. צמצום מזונות לאישה שעבדה

  61. תביעת מזונות ילדים מהאבא

  62. סמכות שיפוט מזונות קטינים

  63. דחיית תביעת מזונות על הסף

  64. עד איזה גיל משלמים מזונות

  65. תביעת קטינים למזונות מהאב

  66. הגדלת מזונות בגין התעשרות

  67. תביעה למזונות אישה וילדים

  68. נקודות זיכוי למשלם מזונות

  69. תביעה רכושית ומזונות קטין

  70. דחיית תביעה להפחתת מזונות

  71. מזונות ילדים מביטוח לאומי

  72. הפחתת מזונות בגלל פיטורים

  73. בקשת דחייה של תביעת מזונות

  74. פסק דין בנושא מזונות ילדים

  75. פסק דין מזונות אישה וילדים

  76. בקשה לחלוקת מזונות לתשלומים

  77. תביעת מזונות אישה וילד מהאב

  78. מזונות קטין מאב שאינו משתכר

  79. הערעור נגד חיוב במזונות האשה

  80. תביעה עצמאית של קטין למזונות

  81. מזונות קטינים לפי הדין האישי

  82. מזונות אישה בדין קדימה בפש"ר

  83. סירוב להתגרש כדי לקבל מזונות

  84. מזונות אישה ללא ילדים קטינים

  85. פריסת חוב מזונות בהוצאה לפועל

  86. הולדת ילד נוסף בתביעה למזונות

  87. נישואים אזרחיים - תביעת מזונות

  88. תשלום מזונות לאחר מחיקת התביעה

  89. תביעה להגדלת מזונות בשם קטינים

  90. דחיית תביעת מזונות מחוסר סמכות

  91. בקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטין

  92. אי תשלום מזונות ויצירת חובות חדשים

  93. תביעה למזונות אישה כשהבעל בחו''ל

  94. בקשת דחייה על הסף של תביעת מזונות

  95. הגדלת מזונות ילדים בגלל מצב רפואי

  96. הפסקת חיוב מזונות עקב שינוי הנסיבות

  97. הפחתת מזונות ילדים בגין שינוי נסיבות

  98. בקשה לדחייה על הסף תביעת מזונות קטין

  99. תביעה של סבתא נגד האב למזונות קטינים

  100. תביעת מזונות ראשונית או הגדלת מזונות

  101. חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972

  102. תקנות המזונות (בקשות תשלום), תשל''ג-1972

  103. תקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל''ג-1973

  104. חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959

  105. ניכוי אגרה 1% מתשלומים בתיקי מזונות בהוצאה לפועל

  106. תקנות מס הכנסה (קביעת סכום הניכוי בעד תשלום מזונות לתושב חוץ), התשמ''ב-1982

  107. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון