מזונות ילדים לאב מוסלמי

להלן החלטה בנושא מזונות ילדים לאב מוסלמי:

החלטה

1.     בפני תביעה למזונות קטינות כנגד אביהן - הנתבע.

2.     לטענת הנתבע - בימ"ש זה מחוסר סמכות לדון בתובענה, היות וכל הצדדים לתביעה הינם מוסלמים, וע"כ הסמכות נתונה באופן ייחודי לביה"ד השרעי.

3.     אין מחלוקת כי הנתבע הינו מוסלמי.

4.     אם התובעות נולדה כיהודיה.

     ביום 12.3.96 בישיבה שנערכה בביה"ד השרעי בחיפה (הכרזה מס' 96/62) נפסק בדבר נכונות התאסלמותה של האם, והתייחסות אליה כאל מוסלמית לכל דבר.

ביום 13.3.96 נישאו האם והנתבע בביה"ד השרעי.

ביום 10.7.97 הונפקה לאם תעודת המרת דת עפ"י פקודת העדה הדתית (המרה) 1927, לפיה מאשר הממונה על המחוז לעניני המרת דת את רישום הדת של התובעת כמוסלמית.

     ביום 24.4.01 קבע ביה"ד הרבני האזורי בחיפה כי אימן של הקטינות יהודיה, וכי הקטינות אף הן יהודיות.

     ביום 10.5.01 הונפקה לאם תעודת המרת דת לעדה היהודית.

     ביום 28.6.01 דחה ביה"ד השרעי את תביעת האב למשמורת הקטינות בשל חוסר סמכות עניינית.

     ביום 16.1.01 ניתן פס"ד (בהעדר הגנה) בבימ"ש זה, הקובע כי משמורת הקטינות תהא אצל אמן.

5.     כאמור, לנתבע ולאם נולדו 3 בנות: -
     
טל (נאשווה) חסדיה ילידת 12.5.96.
     עדן חסדיה ילידת 19.8.97.
     סהר חסידיה ילידת 24.1.99.


6.     טענות הנתבע

לטענת הנתבע הורי הקטינות היו מוסלמים בעת הנישואין ובעת החתימה על הסכם הנישואין.

הקטינות נולדו כולן בעת שאימן היתה מוסלמית, וקודם להמרת הדת מדת האיסלם ליהדות.

ולפיכך, לטענתו:-

א.     הסמכות נבחנת עפ"י דת הצדדים נכון למועד עריכת הנישואין.

ב.     סעיף 4(2) לפקודת העדה הדתית (המרה) - 1927 משמר את סמכויות ביה"ד של העדה הקודמת בנושאי נישואין, גירושין ומזונות.

ג.     אין בכוחה של המרת דת בדיעבד כדי להשפיע על המצב שהיה ערב המרת הדת, ובעניינינו - אין בכוחה של המרת הדת החוזרת של האם כדי לשנות את הסמכות הענינית של ביה"ד השרעי לדון בענין.

7.     טענות האם

לביהמ"ש האזרחי סמכות שיפוט עפ"י סעיף 47 לדבר המלך במועצה.
     במקרה הנדון נשללת סמכות ביה"ד השרעי, הן על פי-סעיף 52 לדבר המלך, והן עפ"י סעיף 4(2) לפקודת העדה הדתית (המרה) 1927. (להלן: "פקודת ההמרה").

     סימן 52 אינו חל שכן סמכות ביה"ד הדתי מותנית בהשתייכותם של כל הצדדים לדת עליה "שולט" ביה"ד; ולא די בכך שצד יהיה שייך לאותה עדה/דת, אלא נדרש גם שהוא לא יהיה בן עדה /דת אחרת. במקרה כזה, הסמכות השיורית הינה לביהמ"ש לעניני משפחה.

     האם מוסיפה וטוענת, כי הסוגיה שבפנינו אינה נופלת לגדר סעיף 4 (2) לפקודת ההמרה, שכן הסעיף חל רק על בני זוג שנישאו זל"ז, ואילו בעניינינו טקס הנישואין היה בשעה שהאם היתה יהודיה והנתבע מוסלמי, וע"כ הנישואין הם נישואי תערובת שהינם בטלים מעיקרם וחסרי כל תוקף.

     כך גם, נולדה הבת הבכורה בעת שהאם היתה יהודיה, וע"כ היא כפולת דת מלידה. גם כיום כאשר האם המירה את דתה שוב, הרי בנותיה הינן כפולות דת.

     כל אלה טענות חילופיות לטענה, כי המרת הדת הראשונה נעשתה בכפיה, וע"כ היא בטלה.

דיון

8.     פעולת המרת הדת מושלמת בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:-

     א.     קבלת אישור מטעם העדה הדתית אליה מצטרף המומר.

     ב.     הצגת התעודה בפני הממונה על המחוז.

     ג.     רישומה על ידו. קיומו של הרישום הינו תנאי הכרחי.

     ראה לענין זה בג"צ 637/78 מחו'ל נ. ביה"ד הכנסייתי פ"די לג (2) 617.

     בג"צ 103/93 אליאן פסחו (גולדשטיין) נ. שר הפנים.

     בענייננו, הושלמו שלושת התנאים באשר להמרת הדת הראשונה (מהיהדות לאיסלם) ביום 10.7.97, ורק החל ממועד זה נחשבת האם כמוסלמיה.

     מכאן, כי הן הנישואין, והן לידת הבת הבכורה, ארעו כאשר האם הינה יהודיה.

9.     מכאן, שתי מסקנות:

א.     בעת הנישואין בביה"ד השרעי, לא היתה האם מוסלמיה, וע"כ המדובר בנישואי תערובת.

     ב.     הבת הבכורה טל הינה כפולת דת מלידה.

     לענין נישואי תערובת ראה פרופ' שאווה, הדין האישי בישראל, כרך שני עמ' 611:

"… אין תוקף משפטי לנישואי תערובת הנערכים בישראל בין בני זוג אזרחי המדינה, כשאחד מבני הזוג הוא יהודי".

וכן ראה בג"צ 143/62 שלזינגר נ. שר הפנים פד"י יז (1) 223, 225:

"כלל גדול הוא בתורת המשפט הבינלאומי הפרטי האנגלי כי אין הנישואין בעלי תוקף חוקי אלא אם כן כשרים הם עפ"י חוקו האישי של כל אחד מבני הזוג".

     ובעמ' 237:

"… דיני ישראל הם חוקו האישי… נישואיו של זה עם המבקשת הם חסרי תוקף חוקי הן לגבי הבעל והן לגבי האשה בשל כך שאחד מבני הזוג, והוא הבעל, לא היה כשר לשאת את המבקשת".

10.     ביום 10.5.01 הושלמה המרת הדת השניה, והחל ממועד זה האם הינה יהודיה.

     דהיינו, האם נחשבת כמוסלמיה מיום 10.7.97 עד ליום 9.5.01. עפ"י פסיקת ביה"ד הרבני מיום 24.4.01, גם שתי הבנות הצעירות הינן כפולות דת עפ"י הדין הדתי, אך לא עפ"י הדין האזרחי.
     
ראה לענין זה בג"צ 304/865 יעל ברק נ' ביה"ד השרעי יפו, פד"י מא (2) 745:

"העותרת המירה את דתה על פי הפקודה והתאסלמה, כפי שנאמר לעיל פעולה זו תקפה, ולכן על פי המשפט האזרחי, הבן הינו מוסלמי, וזאת למרות, שבעיני הדיינים הדתיים הקטין הינו כפול דת".

11.     יחד עם זאת, לא נסתרה טענת האם כי המרת הדת נכפתה עליה, לנוכח התנהגותו האלימה של הנתבע ולסוגיה זו אין כל התייחסות בסיכומי ב"כ הנתבע.

יצוין, כי הנתבע הועמד לדין בגין תקיפת האם, הורשע, ודינו נגזר לתקופת מאסר בפועל.

     לענין זה ראה, פרופ' פ. שיפמן, דיני המשפחה בישראל, כרך א' 77:

"…אין להכיר בהמרת דת שנכפתה על אדם בעל כורחו, אדם נאנס להמיר את דתו מחמת איומים או לחץ, אין המרתו המרה בעיניה חוק, מהיותה נוגדת את תקנה הציבור ומושגי יסוד של צדק".

מכאן, כי יש לקבל את טענת התובעות, כי המרת הדת הראשונה (מיהודיה למוסלמית) - בטלה, ועל כן יש לראות את שלוש הבנות ככפולות דת מלידה.

     ראה לענין זה גם פסיקת ביה"ד השרעי מיום 28.6.01, בעניין הצדדים, הקובעת כי אין לביה"ד השרעי סמכות שיפוט בענין משמורת הקטינות.

12.     מכל מקום, התוצאה היתה זהה, גם אם לא היתה מתקבלת טענת הכפייה, כפי שנראה להלן.

13.     סמכות ביה"ד השרעי נקבעה בסימן 52 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, והיא משתרעת על כל עניני המעמד האישי. אולם, סמכות זו מוגבלת לפי נוסחו של הסימן ופרשנותו, לבעלי דין מוסלמים בלבד (זילברג, המעמד האישי, בישראל עמ' 32).

14.     באשר לסמכות בי"ד דתי ביחס לאזרחים כפולי דת נקבע זה מכבר בפסיקה כי סמכות ביה"ד השרעי עפ"י סימן 52, ככל סמכות בי"ד דתי, מותנית בהשתייכותם של כל הצדדים לדת או לעדה של ביה"ד בלבד, ללא השתייכות לדת אחרת.

     ראה לענין זה:-

בג"צ 214/62 בסן נ. ביה"ד הרבני פס"י לט (4) 393.
ע"א 86/63 אל צפדי נ. בנימין פד"י יז 1420, 1430.
ע"א 450/70 רוגוזינסקי נ. מד"י פד"י כו (1) 129.

וכן ראה:

בג"צ 304/86 - יעל ברק נ. בית הדין השרעי, יפו ואח'. פ"ד מא (2), 745, עמ' 750-751, נקבע כי:

"… במקרה שבו ההורים הם בני דתות שונות, יהיה צורך לפנות לנשיא בית המשפט העליון על פי סימן 55 לדבר המלך לצורך קביעת סמכות השיפוט. משמעות הדבר הינה כי בעל הדין אינו יכול ללכת אל בית הדין הדתי של אחת העדות, בלי להצטייד תחילה בהסכמתו של נשיא בית המשפט העליון, ואילו לבית המשפט האזרחי יכול בעל דין לפנות אף אם לא הוקנתה קודם לכן הסמכות לבית משפט זה על פי סימן 55 הנ"ל (המ' 121/55 פרוכטר נ. פרוכטר, פד"י יט 1361, (1365-1366)".

וראה גם:

בש"א 1421/97 ד"ר מחמוד אבו ראס טיבי נ. אלינה אבו ראס פ"ד נג (1), 823, עמ' 830-831 : -

"…ולאור ההלכה שנפסקה בפרשת ברק נ. בית הדין השרעי (להלן: הלכת ברק) אין הסוגיה מצויה בגדרי סמכותו של בית הדין השרעי, שכן אין הצדדים לסכסוך כולם מוסלמים (כפי הנדרש בסימן 52 לדבר המלך), ועל כ יש לפנות בבקשה מכח סימן 55 (רישא) לדבר המלך, לשם קביעת הערכאה המוסמכת".

ויוער, כי הרשות נדרשת רק עמ"נ לקבוע את בית הדין הדתי המוסמך, אך אין צורך בקביעת סמכות באשר לביהמ"ש האזרחי.

15.     גם אם יימצא מי שסובר כי שונה דינן של עדן וסהר מדינה של טל, אשר נולדה לפני השלמת המרת הדת הראשונה, הרי לגופו של עניין אין זה מן הראוי לפצל את הדיון בענין התובעות באופן שמזונותיה של טל יפסקו בערכאה זו, בעוד שמזונותיהן של עדן וסהר יפסקו בביה"ד השרעי.
מה גם שאין מחלוקת כי אימן של הקטינות, שהיא הצד הנכון לדיון, איננה מוסלמית עוד, וסמכות ביה"ד השרעי אינה חלה עליה.

יש להוסיף כי גם ענין המשמורת וצו ההגנה נדון ע"י ערכאה זו. לפיכך, אין מנוס מהמסקנה כי יש לדון במזונות שלוש הקטינות בביהמ"ש האזרחי.

16.     האם יש בסעיף 4 לפקודת ההמרה כדי לשנות תוצאה זו?

בסעיף 4 נקבע:

"המרת עדה לא תפגע בהתחייבויות קודמות.
(1)     דבר המרת העדה שנרשם כחוק עפ"י פקודה זו לא יפגע בשום התחייבות שהיתה חלה על המומר לפני שהממונה על המחוז רשם את דבר המרתו.
(2)     למרות כל המרת עדה, יוסיף השיפוט בענין נישואין, גירושים ומזונות להיות ביד אותו בית משפט ששפט בענינים אלה לפני ההמרה, אלא אם כן נעשו גם הבעל וגם אשתו חברים לעדה דתית אחרת.

גם בענין זה אני מקבלת את טענות ב"כ התובעות לפיהן סעיף 4 אינו חל על עניינו, מהסיבות הבאות:

א.     הסעיף דן בבנ"ז שנישאו זל"ז, ואילו בנה"ז כאן מעולם לא נישאו זל"ז כדין, שהרי בעת הנישואין היתה האשה יהודיה והבעל מוסלמי.

ב.     הסעיף מדבר על מזונות מסוג ALIMONY (מזונות אשה) ולא על מזונות מסוג MAINTENACE (בעניינינו).


17.     ואנמק את דברי

מטרת סעיף 4, למנוע המרות דת פיקטיביות על מנת לשלול סמכות בית דין דתי מלדון בענין.

בנסיבות הענין שבפני, לא נראה כי המרת הדת האחרונה נעשתה בחוסר תום לב.

מכל מקום, מלשון הסעיף עולה, מעבר לכל ספק, כי הוא דן בענינים שבין זוגות נשואים זל"ז.
ואילו בעינינו - כפי שהראנו לעיל - בעת הנישואין היו הצדדים שייכים לדתות שונות, וע"כ ביה"ד השרעי לא היה מוסמך או אף "מסוגל" להשיא את האם לנתבע, שהרי האם היתה בת דת אחרת, וע"כ המסקנה היא כי בני הזוג לא היו, ואינם, נשואים זל"ז במובן סעיף 4 הנ"ל.

לעניין זה ראה את נוסחו המקורי (בשפה האנגלית) הדן הן ב"MARRIAGE" והן ב "ALIMONY" וע"כ, כאמור, אין הוא חל בנסיבות הענין שבפני.

“(2) Notwithstading ling any change of community jurisdiction in matters of marriage, divorce and alimony shall continue to be exericsed by that court whice, befor such change, had juristiction unless both parties to the marriage have become members of another religious community”
(ההדגשות שלי - ו.פ.).

18.     את סעיף 4 הנ"ל ניתן לראות גם כמוחל על דתה הראשונה של האם, דהיינו הדת היהודית, ולא על דתה השניה הדת המוסלמית.

     ראה לענין זה בה"נ 1575/96 קידר נ. קידר פד"י נא (1) 224, שם דן ביהמ"ש בענינה של אשה שנולדה יהודיה המירה את דתה לדת האיסלם, נישאה לבעלה המוסלמי ולאחר מכן חזרה ליהדות נפסק ע"י כב' השופט ברק:

"…שאלתי את עצמי אם סעיף 4 (2) לפקודת העדה הדתית (המרה) אינו מחזיר את המבקשת לשלב הראשון בגלגולי דתה…

והמסקנה שם הינה - כי המועד הקובע לענין בקשה להתרת נישואין או גירושין הוא מועד הנישואין.

בעניינו - במועד הנישואין היתה האם יהודיה, וביה"ד השרעי לא היה במועד זה "אותו בי"ד ששפט בעניינים אלה" כלשון הסעיף.

19.     מכל הנימוקים דלעיל עולה כי סעיף 4 לפקודת ההמרה אינו חל בעניננו.

20.     התוצאה היא כי בהיות התובעות כפולות דת ואמן יהודיה והכל במועדים הרלווונטים - הסמכות לדון בתביעת המזונות הינה לביהמ"ש לעניני משפחה.


21.     לפיכך אני קובעת כדלקמן: -

     א.     תביעת המזונות הינה בסמכות בימ"ש זה.

     ב.     יקבע מועד לקדם משפט עפ"י יומן המזכירות.

     ג.     הוצאות דיון זה יקבעו בפסק הדין.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מזונות בגיר

  2. מזונות אב חייל

  3. מזונות חסרי דת

  4. מזונות אב מובטל

  5. מזונות מהעיזבון

  6. דמי טיפול מזונות

  7. דין אישי במזונות

  8. גובה מזונות אישה

  9. מזונות עד גיל 21

  10. מזונות לילד מרדן

  11. מזונות ילד מהאבא

  12. הסכם מזונות בגיר

  13. דמי מזונות תינוק

  14. ביטול הסכם מזונות

  15. מזונות אישה עובדת

  16. מזונות מעל גיל 15

  17. תביעת מזונות דוגמא

  18. מזונות לפי דין דתי

  19. מזונות אחרי גיל 18

  20. כריכת מזונות ילדים

  21. זכות ילדים למזונות

  22. פיצול תביעת מזונות

  23. תביעת מזונות ילדים

  24. הגדרת בעל מורד

  25. מזונות מהבעל בחו''ל

  26. מעוכבת מחמתו להינשא

  27. חישוב מזונות זמניים

  28. מזונות נכה מהעיזבון

  29. תביעה להפחתת מזונות

  30. מזונות לפי רמת חיים

  31. בקשה למזונות זמניים

  32. מזונות אישה שמשתכרת

  33. ערעור על גובה מזונות

  34. שינוי פסק דין מזונות

  35. התיישנות מזונות בגיר

  36. תביעת מזונות נגד האב

  37. כפל קצבה דמי המזונות

  38. מזונות ילדים דרוזים

  39. פסק דין בנושא מזונות

  40. תביעת מזונות מהעזבון

  41. מזונות אישה לא עובדת

  42. תביעת אם למזונות ילדים

  43. מזונות ילדים עד גיל 15

  44. עורך דין בענייני מזונות

  45. מזונות בהתאם לרמת החיים

  46. בקשה לביטול חיוב מזונות

  47. חוק המזונות הבטחת תשלום

  48. סמכות לדון במזונות אישה

  49. בקשה להעלאת סכום מזונות

  50. מזונות ילדים לאב מוסלמי

  51. הוצאות בר מצווה - מזונות

  52. הגדלת מזונות רטרואקטיבית

  53. דחיה על הסף תביעת מזונות

  54. הפחתת אגרה מתשלום מזונות

  55. מזונות קטין מהסבא והסבתא

  56. מזונות לילד מתחת לגיל 15

  57. עיקול רכב בגין חוב מזונות

  58. בקשה לקבוע מזונות זמניים

  59. פסיקת מזונות טרום זמניים

  60. צמצום מזונות לאישה שעבדה

  61. תביעת מזונות ילדים מהאבא

  62. סמכות שיפוט מזונות קטינים

  63. דחיית תביעת מזונות על הסף

  64. עד איזה גיל משלמים מזונות

  65. תביעת קטינים למזונות מהאב

  66. הגדלת מזונות בגין התעשרות

  67. תביעה למזונות אישה וילדים

  68. נקודות זיכוי למשלם מזונות

  69. תביעה רכושית ומזונות קטין

  70. דחיית תביעה להפחתת מזונות

  71. מזונות ילדים מביטוח לאומי

  72. הפחתת מזונות בגלל פיטורים

  73. בקשת דחייה של תביעת מזונות

  74. פסק דין בנושא מזונות ילדים

  75. פסק דין מזונות אישה וילדים

  76. בקשה לחלוקת מזונות לתשלומים

  77. תביעת מזונות אישה וילד מהאב

  78. מזונות קטין מאב שאינו משתכר

  79. הערעור נגד חיוב במזונות האשה

  80. תביעה עצמאית של קטין למזונות

  81. מזונות קטינים לפי הדין האישי

  82. מזונות אישה בדין קדימה בפש"ר

  83. סירוב להתגרש כדי לקבל מזונות

  84. מזונות אישה ללא ילדים קטינים

  85. פריסת חוב מזונות בהוצאה לפועל

  86. הולדת ילד נוסף בתביעה למזונות

  87. נישואים אזרחיים - תביעת מזונות

  88. תשלום מזונות לאחר מחיקת התביעה

  89. תביעה להגדלת מזונות בשם קטינים

  90. דחיית תביעת מזונות מחוסר סמכות

  91. בקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטין

  92. אי תשלום מזונות ויצירת חובות חדשים

  93. תביעה למזונות אישה כשהבעל בחו''ל

  94. בקשת דחייה על הסף של תביעת מזונות

  95. הגדלת מזונות ילדים בגלל מצב רפואי

  96. הפסקת חיוב מזונות עקב שינוי הנסיבות

  97. הפחתת מזונות ילדים בגין שינוי נסיבות

  98. בקשה לדחייה על הסף תביעת מזונות קטין

  99. תביעה של סבתא נגד האב למזונות קטינים

  100. תביעת מזונות ראשונית או הגדלת מזונות

  101. חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972

  102. תקנות המזונות (בקשות תשלום), תשל''ג-1972

  103. תקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל''ג-1973

  104. חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959

  105. ניכוי אגרה 1% מתשלומים בתיקי מזונות בהוצאה לפועל

  106. תקנות מס הכנסה (קביעת סכום הניכוי בעד תשלום מזונות לתושב חוץ), התשמ''ב-1982

  107. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון