מומחה מטעם בית המשפט לענייני משפחה

להלן החלטה בנושא מומחה מטעם בית המשפט לענייני משפחה:

החלטה

1.     לפני בקשה לאפשר הגשת חוות דעת מומחה מטעם המבקשת, לפסול חוות דעת המומחית שמונתה על ידי בית המשפט ולחילופין לאפשר חקירת המומחית שמונתה על ידי בית המשפט על חוות דעתה.

2.     המבקשת הגישה בקשה לצו קיום צוואת דודתה המנוחה. המשיב, גם הוא אחיינה של המנוחה, הגיש התנגדות לבקשה. בתמצית טוען המשיב שעובר לחתימת הצוואה לא הייתה צלולה דעתה של המנוחה מחמת שסבלה ממחלת האלצהיימר, שהמבקשת אשר היא גם נהנית על פי הצואה הייתה מעורבת בעריכתה, שהמנוחה הייתה נתונה להשפעה בלתי הוגנת של המבקשת.

3.     ביום 6.3.00 הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן :
"      מוסכם שיוזמן התיק הרפואי של המנוחה מבי"ח סורוקה ומקופ"ח כללית וכן תסקיר שבו יפורט הידוע לגבי המנוחה בשנת 95 עד 16.4.95.
מוסכם שלאחר שיגיע החומר אם יבקש מי מהצדדים ימנה ביהמ"ש מומחה למתן חוו"ד את הדר' פריד.
בתשלום ישא התובע ובפסק הדין שינתן יכריע ביהמ"ש לעניין הנשיאה בהוצאות המומחה.
עד 25.4.2000 רשאים הצדדים להגיש תצהירי עדים מטעמם. "
     להסכמה ניתן תוקף של החלטה, הוזמנו התיק הרפואי של המנוחה ותסקיר.

4.     בתיק בש"א 5388/00 הוגשה מטעם המשיב בקשה למינוי מומחה . בית המשפט מינה, בהמשך להסכמת הצדדים, שצוטטה לעיל בסעיף 3, את המומחית דר' פריד, מומחית ברפואה פנימית וגריאטריה, רופאה בכירה מנהלת יחידה במחלקה גריאטרית של ביה"ח סורוקה ומרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון.

5.     הצדדים פנו אל המומחית והיא נתנה חוות דעת נושאת תאריך 27.11.00.

6.     ב"כ המבקשת שלח למומחית ב 24.12.00 שאלות הבהרה. המומחית השיבה לשאלות במסמך נושא תאריך 14.1.01.

7.     ב 24.1.01 הגישה המבקשת את הבקשה שלפני ועתרה לסעדים שמצויינים בסעיף 1 לעיל. הטעמים לבקשה :
א.     עיון בחוות הדעת מלמד שב - 7/95 בדקה המומחית את המנוחה במסגרת ייעוץ גריאטרי בעת שאושפזה בבי"ח סורוקה.
ב.     כאשר הגיעו הצדדים להסכמה ועת שבית המשפט מינה את המומחית לא היה ידוע הדבר. אילו היה ידוע הדבר למבקשת הייתה מתנגדת למינוי המומחית הזו משום שכבר ב - 7/95 " סימנה " המומחית את המנוחה כחולת אלצהיימר.
ג.     אין ראוי שרופא שבדק נפגע יתן חוו"ד מומחה מטעם ביהמ"ש משום החשש ש"ינעל" על התרשמות מהעבר ולא יתן חוו"ד אוביקטיבית, נטולת השפעות או דעות קדומות בענין.
ד.     חשש כאמור מתעורר לאור חוו"ד אחרת שקיבלה המבקשת וכן התייעצויות עם מומחים אחרים.
ה.     שיחה קצרה ושטחית שניהלה בעבר המומחית עם המנוחה ומסקנות מוטעות הוליכה רופאים מטפלים אח"כ ולכן לא ניתן לצפות שהמומחית תשנה דעתה בחווה"ד.
ו.     תשובות ההבהרה יוצרות את הרושם שהמומחית מפרשת את השאלות כהתקפה עליה והיא גם מתייחסת לענינים שאינם בתחום הרפואי.
ז.     יש לאפשר חקירה של המומחית כדי להרחיב, בהתבסס על ספרות רפואית מתאימה, חוו"ד של מומחה אחר ושאלות הנוגעות למנוחה בתקופות הרלוונטיות.
ח.     מחלת אלצהיימר כמו מחלות אחרות בתחום הפסיכיאטרי לא ניתן לאבחן בוודאות על פי ממצאים רפואיים גלויים לעין ולכן חשוב שהמומחה ייעזר במידע מאחרים שהכירו את המנוחה. המומחית התעלמה מהעדויות החיצוניות והשיבה
שלא ראתה אותן רלוונטיות.

8.     לבקשה צורף תצהיר אימות כללי, עותק מחווה"ד, שאלות ההבהרה, תשובות , רע"א 600/96       אדרי נ' מגדל בע"מ, רע"א 7265/95 גולדשטיין ואח' נ' בראל.

9.     המשיב התנגד לבקשה מהטעמים הבאים:
א.     הבקשה היא בניגוד להסכמה הדיונית. על פיה לא נשמרה לאף אחד מהצדדים הזכות לבקש חקירת מומחה או להגיש חוו"ד מטעמו.
ב.     אין כלום בעובדה שהמומחית בדקה בעבר את המנוחה כדי לפסול את חווה"ד משום שלא יעצה לצד מהצדדים באותו עניין.
ג.     הזמנת מומחה להיחקר צריכה להיעשות תוך 7 ימים מהיום שמתקבלות תשובות ההבהרה ולא באיחור כפי שנעשה כאן.
ד.     עובדה שהמומחית ציינה בחוו"ד, כי בדקה את המנוחה בעבר, מעידה על הגינותה ועל העדר משוא פנים.
ה.     החקירה לאחר תשובות ההבהרה נועדה לתקוף את אמינות המומחית ומהימנותה, שאין לפקפק בה גם לפי המבקשת שמודה שהמומחית לא הייתה מוכרת למי מהצדדים והוצעה מטעם ביהמ"ש.

10.     לפני פס"ד של חברי כב' הש' גייפמן תמ"ש (ת"א) 22781/96 מ - 20.10.97 בו סקירה של      המצב המשפטי ועמדתו של חברי, עימה אני מסכימה . להלן עיקרי הדברים ויישומם .

     מינוי מומחים בתובענות בעניני משפחה - הדין הקודם
א.     על השיטה הישנה נאמר בע"א 521/77 אשר ברוור נ. רשות הנמלים פ"ד לב (1) 416 , 419

"האמת ניתנה להאמר כי שיטת המומחים המובאים על ידי בעלי דין כנהוג                בארץ, אינה יעילה , מרבה הוצאות ומאריכה את הדיונים . מומחה שהובא בידי           בעל דין נוטה בדרך הטבע לטובת שולחו ...מוטב היה להמיר שיטה זו על ידי                מינוי מומחה שבית המשפט ימנה אותם, ומלכתחילה אין להם כל זיקה לבעלי           הדין ".

ב.     לחסרונות של מנוי מומחה בשיטה הישנה התייחס גם בית המשפט העליון בע"א           3112/93 עזבון המנוחים הוגו נ. מושב גן השומרון פ"ד מח (5) 397 . בעניין זה           נדונה התנגדות לקיום צוואה . בעלי הדין הגישו חוו"ד רפואית נגדיות של                פסיכיאטרים ובהמשך ההליך בית המשפט מינה מומחה פסיכיאטרי מטעמו ללא           הסכמת הצדדים .

השאלות שהועמדו לדיון היו :

  1.      האם רשאי בעל דין להסתמך על חוו"ד מומחים מטעמו לאחר שנתקבלה חוו"ד      המומחה, שמונה מטעם בית המשפט .
  2.      האם ניתן למנוע מלהעיד את המומחים ולחקרם .

בית המשפט העליון בפרשת עזבון הוגו פסק :

  1.      משמונה מומחה על ידי בית המשפט שלא בהסכמת הצדדים עומדת לצדדים           זכות להביא ראיות של מומחים מטעמם.
  2.      לבעלי הדין עומדת גם הזכות לחקור את המומחה שמונה על ידי בית המשפט           ואת המומחים שהגישו חוו"ד מטעם הצדדים כראיה . זכות זו מעוגנת בסעיף 26           (א) לפקודת הראיות (נוסח חדש ) תשל"א 1971 .

"הוראות סימן זה אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי מומחה ...יחקרו           בבית המשפט , ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל הדין לצוות על כך".

ג.     גם כאשר מונה מומחה בהסכמה לא ניתן היה למנוע את חקירתו לאור ההוראה בסעיף 26      לפקודת הראיות (נוסח חדש ).
     ראה ע"א 107/88 שירלי רז נ. לאף פ"ד מד (1) 857 .
ד.     עם ביטול תקנה 130 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 , שלילת זכות של      הבאת מומחים מטעם הצדדים יכולה להתפרנס אך ורק מהסכמה מפורשת של הצדדים      תקנה 130 (ב) , שבוטלה, קבעה :     
"מונה מומחה כאמור בתקנה משנה (א) ...בהסכמתה לא יהיו בעלי הדין רשאים להביא      עדות נוספת של מומחה לעניין הנדון....".
     אם בעבר ניתן היה לומר שכאשר מונה מומחה בהסכמה על ידי בית      המשפט אימצו      הצדדים מכללא אם ההסדר הקבוע בתקנה 130 (ב) , משבוטלה התקנה היה צורך      בהסכמה מפורשת לעניין וויתור על הבאת      מומחים נוספים . הסכמה גרידא למנוי מומחה      על ידי בית המשפט לא היתה מספקת .
     פרשנות זו נובעת מכך שהזכות להביא מומחים כמו הזכות להביא ראיות היא זכות יסוד      ואין לשללה אלא בצורה מפורשת בחוק או בהסכמה מפורשת .

ה.     לפגם נוסף בשיטה הישנה התייחסות בפסק דינה של השופטת שטרסברג -      כהן ברע"א      7431/96      יפת השמש בע"מ נ. רחמים תקדין - עליון כרך 97 (2) 859 :
     "לפי תקנה 2 לתקנות אלה (תקנות סדר הדין (עדות מומחים) התשט"ו 1954) תוגש חוו"ד      לבית המשפט ותמסר לבעלי הדין היריבים לא יאוחר מ - 20 יום לפני היום שנקבע      לשמיעת ראיות. מועד זה הוא מבחינת גזירה שאין לעמוד בה, כאשר לפי תקנה 3 תוגש      חוו"ד נוגדת תוק 10 ימים מהיום שנמסרה לבעל הדין הראשונה ".

ו.     השיטה הישנה שנהגה בעבר בתובענות בעניני משפחה ממשיכה לחול על תובענות      אזרחיות , הנדונות בבתי - המשפט . לשיטה זו חריג, הבא בגדר סעיף 6 א' (ב) (1) לחוק      פיצויים לנפגעי תאונות - דרכים התשל"ה - 1975.

11.     השפעת הרפורמה של הקמת בתי - משפט למשפחה על שיטת מנוי מומחים :
א.     הרפורמה של הקמת בתי משפט למשפחה הביאה גם לשינוי השיטה של מנוי מומחים בבתי משפט אלה . הדגש בבית המשפט למשפחה עבר מהבאת מומחים על ידי הצדדים למנוי מומחה על ידי בית המשפט .

ב.     לעניין זה נאמר ע"י השופט דב לוין בע"א 680/78 המגן חברה לביטוח נ. אליהו פ"ד מו (4) 160,15 :
     "הליך זה של מנוי מומחה מטעם בית המשפט מקל על הדיון, מייעלו ומקצרו וראוי לעודדו . בית המשפט נעזר בבעל מקצוע שהוא אובייקטיבי , שאין לו נגיעה לעניין הנדון ולבעלי - הדין ".

ג.     על פי חוק ההקמה ותקנותיו , בית המשפט למשפחה רשאי למנות מומחה בכל שלב של הדיון, ואף בהעדר הסכמה של הצדדים .
     ראה סעיף 26 לחוק בית המשפט לעניני משפחה התשנ"ה - 1995 ותקנה 258 יב לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 .

ד.     משמונה מומחה ע"י בית המשפט לעניני משפחה רשאי בעל דין להביא בפניו מסמכים הנוגעים לעניין תוך שבעה ימים מיום המנוי (תקנה 258 יב (ב) לתקנות). בעל דין גם רשאי להגיש שאלות הבהרה למומחה בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את חוו"ד (תקנה 258 יב (ד) לתקנות).

ה.     מומחה שמונה ע"י בית המשפט למשפחה לא יוזמן להחקר אלא ברשות בית המשפט (תקנה 258 יב (ה) לתקנות) .

ו.     בע"ד לא יגיש חוו"ד מומחה מטעמו אלא לאחר שביהמ"ש בחן אם ליתן צו עפ"י סעיף 8 (ג) לחוק. (תקנה 258 יב (ז) ).

12.      א.     ההסמכה לסטות מהוראות סעיף 26 (א) לפקודת הראיות (נוסח חדש) מצויה
בסעיף 8 (א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה התשנ"ה - 1995 . הוראת חוק זו מורה : "בכל עניין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפני חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צודק ".

     הסמכה דומה, לסמכות שהוענקה לבית המשפט למשפחה, הוענקה לבית הדין           לעבודה בסעיפים 33 - 22 - בחוק בית הדין לעבודה התש"ט - 1969 . בית המשפט           העליון בבג"צ 1192/92 לוסקי נ. בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מז (5) 734 ראה           בהוראה זו כמקנה סמכות לנקוט בדרך של "חקיקה שיפוטית".
     עוד הוסיף בית המשפט העליון:
     "אין בכך אמנם , משום ביטול גורף של דיני הראיות, אך הדבר מאפשר לבית הדין לעבודה להסיר מעליו מגבלות מתחום דיני הראיות שלדעתו אינן רצויות והסרתן אינה פוגעת בעשיית משפט צדק".

     לגופו של עניין , נדחו העתירות לעניין שאלת זכות החקירה הנגדית של מומחה, שמונה על ידי בית הדין לעבודה . בית הדין לעבודה לא איפשר לחקור חקירה נגדית את המומחה שמינה , ובית המשפט העליון בשבתו כבג"צ מצא שאין להתערב בקביעה זו.

ב.     הוראה נוספת שצויינה כבר, מצויה בסעיף 8 (ג) לחוק בית המשפט למשפחה :
     "מונה מומחה או יועץ מטעם בית המשפט לא יהיה בעל - דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו אלא ברשות בית המשפט ".
     הוראה משלימה בתקנות , תקנה 258 יב (ז) :
     "בעל דין לא יגיש חוו"ד של מומחה מטעמו אלא לאחר שביהמ"ש בחן אם ליתן צו עפ"י סעיף 8 (ג) לחוק "

ג.     יכולתם של הצדדים להביא ראיות נוספות של מומחים מטעמם מצטמצמת מכוח הוראות אלו, הסדר זה בחוק הינו ספציפי לתובענות בעניני משפחה וגובר על הוראת תקנות סדרי הדין , שלא יוחדו לבית המשפט למשפחה .
     הוראות סעיף 8 לחוק ביהמ"ש לעניני משפחה חלות על העניין שבפני על אף שמדובר בתובענה לפי חוק הירושה (סעיף 8 (ה) שכן עילת התובענה היא ללא ספק סכסוך בתוך המשפחה , כפי שהתפרש ברע"א 6558/99 חבס , ובע"מ (ת"א) 1180/99 .
     
13.     מן הכלל אל הפרט. אקדים התוצאה לטעמיה - לא מצאתי לפסול את חוו"ד המומחית.      לא מצאתי להיענות לבקשה להבאת עדות מומחה, חוו"ד מטעם המבקשת.
     מצאתי לאפשר חקירת המומחית .

14.     אני דוחה טענת ב"כ המשיב לעניין מועד הזמנת מומחה להיחקר תשובות המומחית התקבלו אצל המבקשת ב 16.01.01 והבקשה הוגשה ב 24.01.01, היינו במועד שקבוע בתקנות תוך 7 ימים.
     אני דוחה את הטענה שהבקשה היא בניגוד להסכמה הדיונית. ההסכמה הדיונית הייתה, כפי שצוטט בסעיף 3 לעיל, שביהמ"ש ימנה מומחה לחוו"ד. לא הוסכם שהוראות החוק והתקנות, החלות לגבי מינוי מומחה ע"י ביהמ"ש, לא יחולו. רק לעניין שכר המומחה הייתה הסכמה, שגוברת על הוראות תקנה 258 יב (ו), עד לשלב מתן פסה"ד, אז חלות גם הוראות תקנה זו.

15.     לגופה של הבקשה אני דוחה את טענות המבקשת שיש לפסול את חוו"ד המומחית.

א.     אין וודאות שאילו הייתה המבקשת יודעת כי המומחית הייתה יועצת גריאטרית שבדקה את המנוחה בעבר, כאשר אושפזה, היא הייתה מתנגדת למינוי המומחית.
     עובדה היא שכאשר נודע למבקשת האמור, כאשר ניתנה חווה"ד, לא פנתה לביהמ"ש בבקשה לפסול את המומחית, למנות מומחה אחר מטעם ביהמ"ש. המבקשת העדיפה לשלוח למומחית שאלות הבהרה ורק לאחר שהתקבלו תשובות ההבהרה, שככל הנראה לא נשאו חן , לגופן, בעיניה, הוגשה הבקשה.

ב.     אין בסיס לטענה שאילו ידע ביהמ"ש כי המומחית בדקה בעבר את המנוחה, במסגרת עבודת המומחית כרופאה גריאטרית בביה"ח, כאשר המנוחה אושפזה, קרוב לוודאי שביהמ"ש לא היה מציע למנות את המומחית.
     דווקא בעניין שבמחלוקת עדיפה חוו"ד מומחית שבדקה את המנוחה בעבר, התרשמה באופן ישיר, בלתי אמצעי, מקצועי לחלוטין, לא מטעם מי מהצדדים או ביהמ"ש, על מומחה שלא בדק אף פעם את נושא חווה"ד, שנותן חוו"ד פוסט-מורטום, על סמך מסמכים בלבד, בכל הקשור לכשרות, למחלת אלצהיימר והתסמינים שלה, שניתן לבחון אותם בבדיקה קלינית בצורה הטובה ביותר. מסמכים בלבד, שבהם בין היתר ממצאי המומחית שבדקה את המנוחה, שימסרו למומחה הם האפשרות השנייה הטובה, בלית ברירה.

ג.     לא מדובר בענייננו בהשפעות או דעות קדומות, בחשש להיעדר אוביקטיביות. אז ועתה המומחית לא עשתה מלאכתה "מטעם" . עבודת המומחית אז ועתה, עבודה מקצועית, בתחום מומחיותה.

     יש לציין שחווה"ד ותשובות ההבהרה התבססו לא רק על אותה בדיקה בעבר אלא על כל החומר שהונח בפני המומחית, שמצאה בו רלוונטיות , והיתה לצדדים הזדמנות להמציא למומחית כל מסמך או מידע שרצו . המומחית ציינה בחווה"ד אלו מסמכים שלחו לה באי כח הצדדים .

ד.     בכל הכבוד למבקשת טענתה כי המומחית בשעתו ערכה עם המנוחה שיחה קצרה ושטחית אינה טענה שניתן לבסס עליה דבר. למבקשת אין ידע ומיומנות להעריך את עבודת המומחית, תוכן שיחה, משך הזמן שצריכה להתנהל שיחה, טיבה של הערכה קלינית והאם מסקנות ומימצאי המומחית היו רק על סמך שיחה זו. המומחית עצמה בחווה"ד ציינה מדוע בדקה את המנוחה, מה היה הדיווח עם קבלתה לביה"ח, לפני שהוזמן ייעוץ גריאטרי. מלבד נסיון להטיל דופי במומחית אין בטענה זו דבר.

ה.     חוו"ד המומחית, כפי שנכתב בה ובתשובות ההבהרה, התבססה לא רק על אותה שיחה ממנה התרשמה המבקשת.

ו.     לא מצאתי בתשובות לשאלות ההבהרה את הרושם שהמבקשת טוענת לו ואינני מקבלת את הפרשנות של המבקשת כאילו המומחית ראתה בשאלות התקפה אישית עליה.

ז.     המבקשת טוענת כי חשש לדעה מוקדמת מבוסס על חוו"ד אחרת שקיבלה המבקשת והתייעצות עם מומחים אחרים. טענות בעלמא. המבקשת לא טרחה לציין מי הם אותם מומחים ובאילו התייעצויות מדובר. המבקשת לא טרחה לצרף לבקשתה חוו"ד אחרת, כדי לבסס את הבקשה.

ח.     לא מצאתי פגם בתשובת המומחית שלא מצאה ראוי להתייחס לעניינים שונים שהמבקשת הפנתה תשומת לבה אליהם מחמת שהמומחית מצאה אותם לא רלוונטיים, תוך שהסבירה מדוע אינם רלוונטיים בעוד שלנתונים שונים, שהמבקשת מכנה "עדויות חיצוניות", כן התייחסה המומחית ואף השתמשה בהם בחווה"ד ובתשובות. לא מדובר בהתעלמות אלא בהתייחסות מקצועית מובהקת.

16.     האסמכתאות שציין ב"כ המבקשת בבקשתו, עותק מהן צרף, אינן לענייננו. אסמכתא      אחת ענינה מומחה שבמסגרת המסמכים שהומצאו לו היתה חוו"ד של אחיו של      המומחה, לה , סבר ביהמ"ש , לא יכול המומחה שלא לייחס משקל וחשיבות יותר מאשר      מסמכים אחרים שהומצאו לו . אסמכתא נוספת נוגעת להסתמכות מומחה שמונה על      חוו"ד מומחה אחר , שלא מונה ע"י ביהמ"ש , ואימוצה ע"י המומחה , באופן ששלל את      עצמאותו של המומחה .

17.     לא מצאתי איפוא לפסול את חווה"ד או לאפשר הגשת חוו"ד מומחה מטעמה של      המבקשת . עצם הבקשה לאפשר הגשת חוו"ד מומחה "מטעם" אחד הצדדים , להבדיל      מבקשה למינוי מומחה אחר מטעם ביהמ"ש , שלא התבקשה, אלא במובלע בסעיף 19      לבקשה , היא בניגוד להגיון שמאחורי החקיקה והתקנות , כפי שנזכרו לעיל . זאת מלבד      האמור לעיל , לפיו לא מצאתי לפסול את חווה"ד מטעמים עניניים וצורך במומחה אחר      מטעם ביהמ"ש .

18.     על אף שלמומחית נשלחו שאלות הבהרה ארוכות ומפורטות והיא השיבה , משום      שההכרעה בסיכסוך , כפי שהסכימו הצדדים , תנתן בדרך של פשרה , מצאתי לאפשר      חקירה של המומחית , לאפשר לצדדים להבהיר ענינים שלא ברורים להם , להסיר חששות      סובייקטיביים , שאולי מקננים אצלם . זאת מעבר לענינים שהמומחית השיבה להם      בתשובות ההבהרה ובחווה"ד .

19.     ההחלטה תשלח לעו"ד חביב , בדואר ובפקסימיליה כדי שידאג למסירה למומחית של      ההחלטה והזמנתה לדיון הקבוע ל - 12.2.01 שעה 11:30 , מסירה עד לא יאוחר מיום      7.2.01 שעה 18:00 .

     תנאי לחקירת המומחית, הפקדת סך 1170 ₪ ע"י המבקשת בקופת ביהמ"ש , לפני הדיון.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חקירת המומחה מטעם בית המשפט

  2. סטיה מחוות דעת מומחה בית משפט

  3. מומחה מטעם בית המשפט לענייני משפחה

  4. בקשה לפסול חוות דעת מומחה בית המשפט

  5. פסילת מומחה מטעם בית משפט בתביעות רכוש

  6. בדיקת איכות מוצר - מומחה מטעם בית המשפט

  7. מינוי מומחה מטעם בית המשפט חוות דעת חשבונאית

  8. הסכמה דיונית על חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט

  9. ויתור על חוות דעת ''מטעם'' - הסכמה למומחה בית משפט

  10. טיפול פסיכולוגי פרטי - האם ניתן להעביר למומחה בית משפט

  11. פסילת חוות דעתו של מומחה בית הדין לעבודה בתביעות נגד ביטוח לאומי

  12. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון