כריכה כנה

מהי "כריכה כנה" של מזונות ורכוש בתביעת גירושין ?

תביעתו של הבעל לגירושין הוגשה בבית-הדין הרבני, בטרם הגישה האישה תביעותיה לבית-משפט לענייני משפחה בענייני המזונות והרכוש.

בית המשפט פסק כי אין די לו, לבעל, להוכיח, כי הקדים את האישה בהגשת תביעת-הגירושין, אלא עליו להראות, כי נתקיימו 3 היסודות המצטברים הבאים:

  1.      ראשית, כי תביעת-הגירושין, הינה כנה;
  2.      שנית, כי כריכת המזונות והרכוש נעשתה כדין;
  3.      שלישית, כי כריכת המזונות והרכוש - אף היא כנה.


נטל ההוכחה מוטל על כתפי המבקש, בבחינת "המוציא מחברו - עליו הראייה".

מבחני הכנות נלמדים ממכלול הנסיבות, ולא רק מנוסח כתב-התביעה לגירושין. המועד הקובע הוא מועד הכריכה, אולם מן הראוי לתת את הדעת גם להתנהגות מאוחרת, לרבות שלב הדיון.


להלן החלטה בנושא כריכה כנה:

החלטה

ההליך

1.     נדרשים אנו לשאלה, האם יש מקום להורות על סילוקן על-הסף של תביעותיה של המשיבה, שהוגשו לבית-משפט זה בסוגיית מזונותיה ובענייני הרכוש שבינה לבין המבקש; וזאת, מחמת העובדה שבית-הדין הרבני האזורי בתל-אביב-יפו (להלן: "בית-הדין הרבני") הוא זה שקנה סמכות לדון באותם נושאים, כטענת המבקש.

המסכת העובדתית

2.     בעלי-הדין הינם יהודים, הנשואים זה לזה, כדת-משה-וישראל, משנת 1977. מנישואיהם, נולדו להם ארבעה ילדים, אשר אחד מהם, משה-שלום, עודנו קטין - כבן שמונה שנים (להלן: "הקטין").

3.     בעקבות משבר שפרץ בחיי-הנישואין של בעלי-הדין, נפתחו ביניהם הליכים משפטיים שונים, בבית-משפט זה ובבית-הדין הרבני, שחלקם אף החל להתברר, בפועל, על-פי סדר הזמנים הבא:

א.     ביום 15/11/2000 הגיש המבקש תובענה לבית-משפט זה, בשמו, בשם הקטין ובשם בת נוספת, הדר (אשר באותו מועד עודנה היתה קטינה) למתן צו-הגנה, על-פי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א - 1991; שיאסור על המשיבה, בין-השאר, להכנס לדירת מגורי-המשפחה (תמ"ש 97460/00).
     תובענה זו נדונה, במעמד צד אחד, ביום 16/11/2000. בית-המשפט החליט ליתן צו-הגנה, בהתאם לחלק מהסעדים שנתבקשו; ובנוסף - לאור חומרת המצב במשפחה (כפי שנתברר, לכאורה, ממקרא התובענה ומשמיעת דברי המבקש), הוזמן תסקיר-סעד מהמחלקה לשירותים חברתיים ביישוב שוהם.

ב.     ביום 16/11/2000 הגיש המבקש תובענה בבית-הדין הרבני, אותה הכתיר בכותרת "תביעה לגירושין ולהכרזת הנתבעת 'מורדת' ובכרוך לה מזונות הנתבעת, חלוקת רכוש וכל הקשור והנובע מהגירושין".

ג.     ביום 19/11/2000 הגיש המבקש תובענה לבית-משפט זה, ובה עתר לקביעת משמורתם של הקטין ושל הבת, הדר (שמאז הפכה, כאמור, לבגירה), בידיו (תמ"ש 97461/00).

ד.     ביום 23/11/2000 אמור היה להיערך דיון, במעמד הצדדים, בתובענה למתן צו-ההגנה; ואולם, לבקשת המשיבה, הוא נדחה ליום 30/11/2000. במהלך הדיון שנערך, הגיעו הצדדים להסדר, בהמלצת בית-המשפט, עד לאחר קבלת תסקיר-הסעד שהוזמן.

ה.     ביום 20/12/2000 נערך דיון נוסף בבית-המשפט בענין צו-ההגנה, אשר עיקרו נסוב סביב מצבו של הקטין, שנקלע למצב חרדתי קשה והופנה לקבלת טיפול במרפאת ילדים ונוער במרכז לבריאות-הנפש בנס-ציונה. באותו דיון התייצבו, על-פי דרישת בית-המשפט, גם פקידת-הסעד המטפלת במשפחה, מנהלת מחלקת-הרווחה בשוהם ופקידת-הסעד המחוזית לסדרי-דין.
     בתום הדיון נקבע, כי הסדרי הביקור בין הקטין לבין אמו, המשיבה, ייערכו תוך התחשבות בדעתו של הקטין, לאחר שהסתבר כי הקטין מסרב - בתוקף - להפגש עמה.
     כיוצא-בכך, פנה בית-המשפט לקבלת חוות-דעת של הרופא המטפל בקטין בשאלה, הכיצד ומתי יחודשו הסדרי הראייה.

ו.     ביום 1/2/2001 הגישה המשיבה תובענה למזונות ולמדור נגד המבקש, בבית-משפט זה (תמ"ש 97462/00).

ז.     ביום 14/2/2001 הגישה המשיבה תובענה נוספת נגד המבקש, בבית-משפט זה, בענייני רכוש (תמ"ש 97463/00).

ח.     ביום 23/5/2001 נערך דיון נוסף בעניינו של הקטין, על-מנת שיהא בידי בית-המשפט לעקוב אחר ההתפתחויות שחלו במצבו.
     דא-עקא, הסתבר, כי - בשל סיבות שונות - לא נכנסו הגורמים הטיפוליים לעובי-הקורה. בית-המשפט זימן, איפוא, דיון דחוף נוסף בעניין, ליום 12/6/2001, אליו זומנו הגורמים הטיפוליים, לרבות הרופא מהמרכז לבריאות-הנפש.

     בדיון שנערך ביום 23/5/2001 - ובמסגרת קדם-המשפט שנקבע לבירור התובענות - נחקר המבקש, בחקירה-נגדית, לעניין טענת-הסף נשוא דיוננו כאן. בתום הדיון, הורה בית-המשפט לצדדים לסכם טיעוניהם בנושא, בכתב.

ט.     בתום הדיון שנערך ביום 12/6/2001 בשאלת מצבו של הקטין, רשם בית-המשפט בפניו את העובדה שהטיפול בקטין יחל, מייד בסמוך לאחר הדיון, בתחנה לבריאות-הנפש בלוד, ונתבקש דיווח ראשוני מהתחנה, עד ליום 12/8/2001.

י.     לאחר הגשת סיכומי הצדדים בטענת-הסף, החליט בית-המשפט לזמן את באי-כוחם,
על-מנת להבהיר שני עניינים, שלא נתבהרו דיים.
     באי-כוח הצדדים התייצבו, איפוא, בבית-המשפט ביום 10/7/2001.

     מאחר שלא הועלתה טענת-סף נפרדת בתובענה הרכושית ואף לא הוגש כתב-הגנה מפני התובענה - ביקש בית-המשפט לברר, את עמדת בא-כוח המשיבה בעניין.

     בא-כוח המשיבה השיב:

"... לא אעמוד על כך, שיוגש, כעת, כתב-הגנה מפני התובענה הרכושית או שתוגש בקשה נפרדת בעניין טענת-הסף, ואסכים לכך שבית-המשפט יתייחס בהחלטתו גם לסוגיית המזונות וגם לסוגיית הרכוש, כאילו היו טענות-סף בשני הנושאים".
     
בעניין אחר, ביקש בית-המשפט לברר, האם בא-כוח המבקש עומד על כך שהתובענה למשמורתו של הקטין תידון בפניו; ועל-כך השיב בא-כוח המבקש:

"אני מוכן שגם התובענה למשמורת הקטין תידון בבית-הדין הרבני, ואני לא מתעקש על כך שבית-משפט זה הוא שידון בכך".

דיון

4.     אין חולק שתביעתו של המבקש לגירושין הוגשה בבית-הדין הרבני, בטרם הגישה המשיבה תביעותיה לבית-משפט זה בענייני המזונות והרכוש.

5.     רבו מלים בפסיקה ובספרות המשפטית בסוגיית "מירוץ-הסמכויות". נתייחס, איפוא, אך לעיקרי הדברים.
6.     אין די לו, למבקש, להוכיח, כי הקדים את המשיבה בהגשת תביעת-הגירושין, אלא עליו להראות, כי נתקיימו שלשת היסודות המצטברים הבאים:

     ראשית, כי תביעת-הגירושין, הינה כנה;
     שנית, כי כריכת המזונות והרכוש נעשתה כדין;
     ושלישית, כי כריכת המזונות והרכוש - אף היא כנה.

     וראה:
     בג"צ 552/83 שליו נ' בית-הדין הרבני, פ"ד לח (2) 67, 73;
     מ' שאוה "על 'כרוך' ועל 'כנות' - הייפסק 'מירוץ הסמכויות' בענייני מזונות בין בית-המשפט המחוזי לבין בית-הדין הרבני?", עיוני משפט ב (1972) 719.

7.     נטל ההוכחה מוטל על כתפי המבקש, בבחינת "המוציא מחברו - עליו הראייה".

     וראה:
ע"א 384/85 בן-יאיר נ' בן-יאיר, פ"ד לט (4) 775, 779;
ע"א 863/80 ברוורמן נ' ברוורמן, פד לה (3) 729, 731;     
     ע"א 118/80 גבעולי נ' גבעולי, פ"ד לד (4) 155, 157.

8.     מבחני הכנות נלמדים ממכלול הנסיבות, ולא רק מנוסח כתב-התביעה לגירושין. המועד הקובע הוא מועד הכריכה, אולם מן הראוי לתת את הדעת גם להתנהגות מאוחרת, לרבות שלב הדיון.

     וראה:
     רע"א 173/82 כהן נ' כהן, פ"ד לח (3) 181, 184;
     ע"א 14/75 ברטל נ' ברטל, פ"ד כט (1) 810, 811.

9.     בענייננו, טוען בא-כוח המבקש, כי שולחו עמד במבחן המשולש, המקנה את סמכות-השיפוט לבית-הדין הרבני.

     לעומתו, מעלה בא-כוח המשיבה טענות שונות, שיש בהן - לדידו - להצביע, כי המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו.

     נבחן, איפוא, את טענות הצדדים.

10.     האם תביעת-הגירושין כנה היא?

לצורך הכרעה בשאלה זו, אין בית-המשפט צריך לשקול את סיכויי הגירושין. סיכויים אלה יובררו בבית-הדין הרבני, אם יימצא כי מסורה לו הסמכות לדון בכך. העילה-לכאורה היא המחזקת את הטענה בדבר כנות התביעה.

וראה:
     רע"א 9357/96 הר נ' הר, פ"ד נא (2) 618, 621;
     ע"א 198/82 דותן נ' דותן, פ"ד לח (1) 1, 3;
     ע"א 617/78 בן-יחזקאל נ' בן-יחזקאל, פ"ד לג (1) 693.

     בתביעת-הגירושין שהגיש המבקש טען הוא, בין-השאר:

"במהלך השנים האחרונות השתבשו היחסים בין הצדדים בשל התנהגותה ויחסה של הנתבעת כלפי התובע, תוך שהיא מתנכרת לצרכיו ולחובותיה כלפיו, והן לאור האלימות הקשה בה נוקטת הנתבעת הן כלפי התובע והן כלפי ילדיהם המשותפים" (סעיף 4 לתביעת-הגירושין).


     ובהמשך:
     
"עקב האלימות, האיומים, הצעקות, המכות, הקללות, הנאצות, הרדיפות והחרמות, בהם נוקטת הנתבעת כלפי התובע, לרבות ובנוכחות אנשים זרים, תוך שהנתבעת מביישת ומלבינה פני בעלה ברבים, לרבות בפני רבנים, הפכו חיי הצדדים לגיהנום עלי אדמות" (סעיף 6, שם).

אמנם, מטבע-הדברים מנוסח כתב-תביעה על-ידי פרקליט, האמון על מלאכת-הניסוח ועל מבחני הכנות והכריכה; ואולם - ייאמר מייד - במקרה שבפנינו לא נותר לבית-המשפט צל-ספק בעניין רצונו האמיתי והכן של המבקש להתגרש מהמשיבה, בהקדם האפשרי.

ביום בו הגיש את תביעתו לגירושין, התייצב המבקש גם בבית-משפט זה, בתובענה למתן צו-ההגנה, ותיאר את המצב במשפחה, בלשון זו:

"אני לא נמצא בבית מיום ראשון השבוע, 12/11/2000. עזבתי את הבית עם שלושת הילדים... כיום אני נמצא עם שלושת הילדים בבית אמי בלוד... אנחנו חיים שם בפחד. אנחנו פוחדים לפתוח תריסים. גם הבן הקטן פוחד כל הזמן. לפני כשנה ניסתה אשתי לחנוק את הילד והבן הגדול, שמצבו היה אז שפיר יחסית, הגיש נגדה תלונה. היא הובאה להארכת מעצר בבית משפט השלום ברמלה... מאז אנחנו עוברים בבית טירוף. האשה שפכה טרפנטין בבית וניסתה להצית אותו... בערב סוכות תקפה אשתי במכות קשות את הבת, הדר, בת ה- 17 ו- 9 חודשים. היא קרעה לה את הבגדים וקראה לה 'זונה, שתקבלי סרטן, שתהיי עקרה, מושחתת', והכל בצעקות של טירוף... אשתי אשה חרדית, היא חזרה בתשובה לפני 15 שנה. הקיצוניות הדתית שלה הגיעה לטירוף. אני אדם דתי, שומר מצוות" (ראה פרוטוקול הדיון מיום 16/11/2000).

דבריו של המבקש נאמרו בצורה נרגשת ביותר, ובית-המשפט התרשם שדבריו יוצאים מהלב, ושאין הם בבחינת מצג לצורך המשפט.

ואף זאת. בחקירתו-הנגדית, השיב המבקש לשאלותיו של בא-כוח המשיבה:

          "ש. מדוע הגשת את תביעת-הגירושין נגד אשתך?
ת. התחתנתי ב- 6/7/77, בהיותי בן 19 וחצי, בכפייה, ובאיום שאם לא אתחתן עם אשתי, יפגעו בי האחים שלה עם תת-מקלע 'עוזי'. יש לה אחים רבים, ואילו אני הייתי אז יתום, חייל בשנת אבלות לאחר מות אבי. במשך כל 23 שנות הנישואין, עברתי גיהנום והייתי כ'שפוט' של אשתי ושל משפחתה. אשתי הפגינה כל העת אלימות כלפי וכלפי הילדים, במשך כל השנים. משנת 1996, כאשר נפגעתי בתאונה, אשתי התהפכה לגמרי. בנוסף לאלימות בבית, השלכת קטשופ על קירות הדירה, שבירת חפצים, הכאת עצמה לנגד עיני הילדים והשלכת עצמה על הרצפה, הפשטת בגדיה לנגד הילדים - כל אלה הלכו והתרבו, במיוחד בשנה האחרונה. בנוסף, כאשר נפגעתי בתאונה אמרה לי אשתי 'אתה לא גבר'... אפילו השוטרים, לרבות השוטר אורי מתחנת שוהם, אמרו לי 'תפסיק להתבייש, אי אפשר לחיות ככה'. בנוסף, חל שינוי באשתי, במובן זה שהיא אמרה שאין היא עוד האשה של פעם, לאחר שחדלתי לשמש 'גבר' עבורה. היא החלה לקחת את המכונית וכרטיס האשראי ולצאת. כששאלתי אותה לאן היא יוצאת, היא אמרה לי שזה לסידורים אישיים. אשתי נהגה ללכת בקביעות למקווה, ובכל יום כזה זה הפך לגיהנום. היא היתה צועקת וצורחת עד השעות המוקדמות של הבוקר, לפעמים עד 4 ו- 5 לפנות בוקר. לאור מסכת התעללות בת-שנים, וכשגם הילדים אינם מעוניינים לראות את אמם - לא היתה לי ברירה והגשתי תביעתי. הגשתי את התביעה, כשכבר לא יכולתי לסבול יותר... כל מה שהיה חשוב לי זה להגן על הילדים שלי, להתגרש, ולסיים את הסיוט של החיים שלי עם האשה הזאת...
ש. כשאתה אומר שתביעתך היא כנה, למה כוונתך?
ת. כוונתי שהגשתי את התביעה בכנות, שאני רוצה להתגרש, שאני רוצה לגמור את הסיוט, ושאני רוצה לחיות" (ראה פרוטוקול הדיון מיום 23/5/2001).

גם דבריו אלו של המבקש באו - להתרשמותו של בית-המשפט - מתוך לבו, תוך ביטוי תחושותיו הסובייקטיביות האמיתיות (ומבלי שייקבע, כאמור, אם התיאורים העובדתיים שתיאר המבקש קלעו, בכל, לאמת).

על כך יש להוסיף עדויות חיצוניות. כך, למשל, תסקיר-הסעד מיום 12/12/2000 מתאר מערכת זוגית קשה ביותר, רבת מחלוקות ובעיות. ובדומה, מכתבו של ד"ר גולובצ'יק (הרופא אליו הופנה הקטין לטיפול) מיום 8/12/2000, המופנה אל פקידת-הסעד, שם נאמר לגבי הקטין:

"הנ"ל החל במעקב במרפאת נוער במצב חרדתי קשה. כפי שידוע לך, לאורך השנים היה חשוף לאלימות של אמו וטיפול ותפקוד אמהי פגוע. בתקופה האחרונה חווה חוויות טראומתיות כאשר הותקף ע"י אמו והוכה. לאחרונה נמנע מקשר עמה. מבטא התנהגות נצמדת אל אביו... מסרב ללכת לבית-הספר, חווה סיוטי לילה, נמנע לדבר על אמו, מגיב בפחד רב כאשר מזכירים את שמה... רואה חלומות בעלי תוכן אלים כאשר המקור הוא האם... נראה שבשלב זה יש צורך לדחית הסדרי ראייה עם אמו".

מכל אלה, יכול בית-המשפט לקבוע, כי המבקש כן, לחלוטין, ברצונו להתגרש מהמשיבה, ופנייתו לבית-הדין הרבני לא נעשתה מטעמים טאקטיים.

ויודגש: מרכז הכובד במבחן המשולש דלעיל הינו בשאלת כנותה של תביעת-הגירושין. לאמור, יש להזהר בהסקת מסקנה של היעדר-כנות בכריכת נושאים הנוגעים לתביעה זו, כדי שיתבררו יחדיו.

וראה:
רע"א 275/87 פלד נ' פלד, פ"ד מא (4) 518, 520.

וכדברי א' רוזן-צבי, בספרו "דיני המשפחה בישראל - בין קודש לחול" (פפירוס, 1990) בעמ' 55:

"...כנות תביעת-הגירושין עשויה ברוב המקרים להוות ראייה כמעט מכרעת לכנות ה'כריכה'".

ואולם, בא-כוח המשיבה מנסה להתלות באילן אחר, באשר - לדידו - לא גילה המבקש כנות בתביעתו לגירושין. זאת, מבקש הוא ללמוד מכך שהמבקש בחר לתבוע, דווקא בבית-משפט זה, את משמורת הקטין.

הלכה מושרשת היא, שנושא החזקת ילדים כרוך, מעצם טיבו וטבעו, בתביעת-גירושין המוגשת לבית-הדין הרבני, כך שאין כלל צורך לציין זאת בכתב-התביעה.

ב-ע"א 184/75 דויטש נ' דויטש, פ"ד כט (2) 525, נפסק - לעניין ה"כנות" - כי מספיק לקבוע שתביעת-הגירושין היא תביעה כנה, ואין כל צורך לבדוק אם התביעה בעניין החזקת הילדים נכרכה בכנות במסגרת תביעת-הגירושין.

המבקש נחקר על כך ונדרש להסביר, מדוע פנה לבית-משפט זה בתובענה למשמורת, שלושה ימים בלבד, לאחר שתבע גירושין בבית-הדין הרבני:

"ש. מדוע הגשת את התובענה לצו הגנה ואת התובענה למשמורת דווקא לבית-המשפט לענייני משפחה?
ת. מאחר שערבתי בעניין הזה את המשטרה ואת ארגון 'אלי', המטפל באלימות נגד קטינים. הוסבר לי שהגוף המטפל בנושא הגנה הוא בית-המשפט לענייני משפחה.
ש. אני אומר לך, שנושא משמורת הילדים יכול לידון גם בבית-הדין הרבני. מדוע לא הגשת לשם את עניין המשמורת?
ת. אני דרשתי הגנה לילדים שלי ורציתי לשמור עליהם כי הילדים עברו, בנוסף לאלימות הפיזית, קללות. אני הבנתי שהגנה ומשמורת הם, בעצם, נושא אחד, כשהרעיון הוא לשמור על הילדים שלי" (ראה פרוטוקול הדיון מיום 23/5/2001; עמ' 7, שורות 20-12).

המבקש לא צריך היה להוכיח את כנות רצונו שעניין משמורת הקטין יידון בבית-הדין הרבני. מבחן שכזה אינו קיים, ובוודאי שלא בא הוא בכללו של המבחן המשולש.

בית-המשפט אינו רואה פגיעה בתום-לבו של המבקש, מחמת העובדה שהגיש את תביעת המשמורת לערכאה האזרחית. בין אם המבקש הוטעה - כדבריו - לחשוב, שצו-ההגנה והתביעה למשמורת (שבשניהם נדון, בעיקר, נושא טובתו של הקטין) - חד-הם; ובין אם נבע הדבר מאי-שימת לב של פרקליטו, שערך עבורו את כתבי בי-הדין - לא יכול הדבר לפגוע, כאמור, בכנותו של המבקש וברצונו להתגרש מהמשיבה.

11.     האם הכריכה נעשתה כדין ובכנות?

בתביעת-הגירושין לא נקב המבקש בסכום כלשהוא למזונות המשיבה. בא-כוחה של המשיבה מנסה ללמוד מכך, כי כריכת המזונות אינה כדין ואף לא נעשתה בכנות.

     הכנות של כריכת המזונות אינה מתייחסת לרצונו של המבקש לשלם מזונות, אלא לכנות הכריכה: האם המבקש מעוניין, בכנות, להתדיין לפני בית-הדין הרבני בסוגיית המזונות?

     וראה:
     ע"א 198/82 דותן נ' דותן, פ"ד לח (1) 1, 4.

     בכתב תביעתו לגירושין טען המבקש:

"בשל התנהגותה המתוארת של הנתבעת, התנכרותה לתובע ללא הצדקה, מרידתה בו והיותה עוברת על דת, פטור הנתבע (צ"ל: התובע) ממזונותיה" (ראה סעיף 11 לכתב-התביעה).

     ובהמשך:
     
"לחילופין לטענת הפטור הנ"ל, אם כב' ביה"ד יקבע שהתובע חייב במזונות הנתבעת, מוסר התובע פרטים לעניין היקף המזונות, וכב' ביה"ד יתבקש לדון ולפסוק את מזונות הנתבעת תוך בדיקת כלל הנתונים הרלבנטיים" (ראה סעיף 12, שם).

     המבקש אף נזקק לעניין המזונות, במהלך חקירתו:

"ש. זה נכון שאתה לא רוצה שבית-הדין הרבני יפסוק מזונות לאשתך?
ת. אני רוצה שבית-הדין הרבני יטפל בנושא המזונות של אשתי, לפי דעת תורה, כפי שהם יחליטו. שנינו יהודים דתיים" (ראה פרוטוקול הדיון מיום 23/5/2001; עמ' 7, שורות 11-9).

הסברו זה של הבעל, בכתב ובעל-פה, מניח את דעתו של בית-המשפט ויוצא הוא ידי חובת הפסיקה.

ממשיך וטוען בא-כוח המשיבה, כי המבקש לא צירף הרצאת-פרטים, כדרישת תקנות-הדיון בבתי-הדין הרבניים, שבה היה עליו לפרט את הכנסותיו ורכושו; ומשלא עשה כן - כריכתו אינה כדין ואינה כנה.

אין בידי בית-המשפט לקבל טענה זו. אי-מילוי תקנה מתקנות בית-הדין הרבני אינה יכולה עוד לשלול סמכות מאותה ערכאה. אם ימצא בית-הדין הרבני לסבור, כי יש מקום להטיל סנקציה על המבקש, בשל אי-מילוי תקנות-הדיון שם - יהא הדבר בידיו, אך אין בין כך ובין שאלת סמכות-השיפוט - שעניינה מהותי ולא דיוני - דבר וחצי דבר.

המבקש נחקר על-ידי בא-כוח המשיבה בעניין הכנסותיו ורכושו, ונשאל - בין-היתר - מדוע לא פירט את העובדה שהוא מקבל רכב צמוד ושכר של 7,500 ש"ח בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2000. על כך השיב המבקש: "לא נתבקשתי לפרט. ברגע שנתבקשתי - פרטתי" (ראה פרוטוקול הדיון מיום 23/5/2001; עמ' 5, שורות 29-26).

ממקרא כתב-התביעה לגירושין, נלמד, כי המבקש התייחס - ובהרחבה - לענייני הרכוש:

"15. התובע כורך בתביעתו זו גם את חלוקת הנכסים והזכויות בין הצדדים, וכב' ביה"ד מתבקש לדון ולפסוק בכל ענייני הרכוש של הצדדים. פרטי הרכוש יפורטו בסעיפים הבאים.

16. לצדדים דירה הרשומה על שמם בחלקים שווים ברחוב ארלוזרוב 20 בלוד...

17. לצדדים תכולה ממוצעת וביתם מאובזר בתכולה בשווה ערך של עשרות אלפי ש"ח...

18. לצדדים מכונית פרטית כדלקמן: סובארו מודל 89... הרשומה ע"ש הבעל בלבד.

19. במהלך הנישואין נתן התובע לנתבעת (מתנות) יקרות ערך...

20. פרט למפורט בתביעה זו, אין לצדדים (ככל שידוע לתובע) במשותף ובנפרד כל רכוש נוסף. התובע מבקש לדון במכלול ענייני הרכוש ללא יוצא מן הכלל. מכל מקום, אם ישנו רכוש שלא ידוע לתובע ו/או לא פורט משכחה וכדומה, מבוקש לקבוע כי כל רכוש, כספים וזכויות אשר על-שם צד אחד בלבד שייכים לאותו צד עליו הם רשומים, לרבות קופות-גמל, הפנסייה, קרן השתלמות ותוכניות חסכון הרשומות על שם מי מבין בני-הזוג. הוא הדין באשר לחובות אשר על-שם צד אחד בלבד. חובות אשר על-ידי שני הצדדים, ישולמו ע"י שניהם בחלקים שווים".

     עינינו הרואות: המבקש פרט את ענייני הרכוש, פירוט רחב, וביקש כי בית-הדין הרבני יכריע בכל אותם פריטי רכוש - ואפילו אם מדובר ברכוש "שלא ידוע לתובע ו/או לא פורט משכחה וכדומה".

     מכל-פנים, גם אם שכח המבקש לפרט את כל פריטי הרכוש - אין לראות בכך פגם, שישלול סמכות מבית-הדין הרבני.

     ב-ע"א 617/78 בן-יחזקאל נ' בן-יחזקאל, פ"ד לג (1) 693, נפסק, בעמ' 696, מפי הנשיא י' כהן:
"היעדר פירוט בתביעת הבעל אין בו כדי לפגוע בסמכות בית-הדין הרבני ועניין זה יוכל לבוא על תיקונו במהלך הדיון שם".

ב-ע"א 739/87, רע"א 397/87 בבלי נ' בבלי, תק-על 89 (3) 1049, נפסק, מפי הנשיא מ' שמגר:

"אינני מקבל גם את הטענה כי הכנות אשר בכריכה תבחן לפי השאלה אם מי שתובע את הגירושין הביא בכתב-התביעה פירוט מלא וממצה של כל רכושו.
פירוט כאמור יכול ויידרש במהלך הדיונים, אך אין לקבוע בכלל שהוא חייב להיות מובא במלואו ובאופן ממצה בתוך התובענה דווקא".

     וב-ע"א 1565/95 מנדלברג נ' מנדלברג, פ"ד מט (5) 171, נפסק, בעמ' 174, מפי השופט צ' טל:

"... זאת ועוד, אף כתב-תביעה אשר אינו מפרט את מכלול הזכויות הרכושיות, אינו מעיד על חוסר-כנות".

אמנם, בפסיקה מוקדמת יותר הקפידו יותר על פירוט ענייני רכוש [וראה, למשל, ע"א 423/79 צברי נ' צברי, פ"ד לה (4) 242, 246], אך נראה, כי עם מתן הדגש על בחינת כנות תביעת-הגירושין, כפי שראינו לעיל, פחתה חשיבותם של המבחנים האחרים, לרבות עניין הדרישה לפירוט מלא ומדוייק של פריטי הרכוש.

המסקנה המתבקשת היא, שהמבקש עמד במבחני הכריכה והכנות של ענייני המזונות והרכוש; ובהצטרף לחד-משמעיות כנותו ברצונו להתגרש - יש לומר, כי סמכות-השיפוט מסורה לבית-הדין הרבני.

התוצאות

12. א.     הסמכות לדון בתביעות המשיבה למזונותיה (תמ"ש 97462/00) ולחלוקת הרכוש (תמ"ש 97463/00) - מסורה לבית-הדין הרבני.
לאור העובדה שאותם עניינים נכרכו בתביעת-הגירושין שהגיש המבקש לבית-הדין הרבני - תמחקנה תביעותיה דלעיל של המשיבה בבית-משפט זה.

ב.     לאור העובדה שהמבקש אינו עומד עוד על בירור התובענה למשמורת הקטין (תמ"ש 97461/00) דווקא בבית-משפט זה; וכן, לאור העובדה שעניין זה כרוך מעצם טיבו וטבעו בתביעת-הגירושין ושלא נערך, עדיין, דיון לגופה של תובענה זו בבית-משפט זה - תתברר גם שאלה זו בבית-הדין הרבני, ותביעת המבקש שהוגשה לבית-משפט זה - תמחק.

ג. בעלי-הדין הגיעו, למעשה, להסכמה בתובענה למתן צו-הגנה (תמ"ש 97460/00), עוד ביום 30/11/2000, בדבר ההפרדה במגוריהם, ודיוני ההמשך נקבעו אך לבחינת ההתפתחויות שחלו במצבו הנפשי של הקטין; מכאן, שתם, למעשה, הדיון בתובענה זו.
הדו"ח שבית-המשפט ביקש מהתחנה לבריאות-הנפש בלוד בעניין מצבו של הקטין (ראה ההחלטה מיום 12/6/2001) יועבר לבית-הדין הרבני ויעמוד לנגד עיניו, בבואו לבחון את מכלול ענייניהם של בעלי-הדין.

ד.     הדיון שנקבע ליום 22/10/2001 - מבוטל.

ה. בנסיבות העניין, יישא כל צד בהוצאותיו; וזאת, הן מחמת העובדה שהמבקש - בעצם הגשת התובענה למשמורת לבית-משפט זה גרם להתארכותו המיותרת של הדיון (ושמא אף להעלאת טענת-הסף של המשיבה, בעיקרה); והן מחמת העובדה שלמיטב הבנת בית-המשפט, טרם נפסקו למשיבה מזונות כלשהם בבית-הדין הרבני.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. כריכה כנה

  2. כריכת גירושין

  3. חזרה מהסכם גירושין

  4. גירושים בגיל מבוגר

  5. עורך דין הסכם גירושין

  6. סעיף שיפוי בהסכם גירושין

  7. שינוי תניה בהסכם גירושין

  8. העתקת מגורים עקב גירושין

  9. עילות לביטול הסכם גירושין

  10. תביעה לאכיפת הסכם גירושין

  11. איזון משאבים לפני גירושין

  12. שכר טרחת עורך דין גירושין

  13. תניית שיפוט בהסכם גירושין

  14. כריכת רכוש בתביעת גירושין

  15. חוק קיום פסקי דין גירושין

  16. ביטול סעיפים בהסכם גירושין

  17. כריכת רכוש בענייני גירושין

  18. מזונות קטין - הסכם גירושין

  19. זכויות בדירה בהסכם שלום בית

  20. פיצויים על גירושין ללא הסכמה

  21. פיצויים על הפרת הסכם גירושין

  22. תביעה גירושין בבית דין דרוזי

  23. חתימה על הסכם גירושין תחת לחץ

  24. כספים ממכירת דירה לאחר גירושין

  25. הסכם גירושין - החזרת תכשיטים

  26. כינוס נכסים לביצוע הסכם גירושין

  27. הסכם גירושין להתחמקות מפני נושים

  28. החזר הלוואה מההורים לאחר גירושין

  29. ביטול הסכם גירושין - סמכות עניינית

  30. פקודת הנישואין והגירושין (רישום), 1919

  31. חלוקת כספים ממכירת דירה לפי הסכם גירושין

  32. ביטול זכות שימוש בדירה לפי הסכם גירושין

  33. מוניטין אישי בגירושין במסגרת חלוקת הנכסים

  34. הסכם הגירושין - חלוקת מחצית הפנסיה לגרושה

  35. תביעה לתשלום פיצויים מוסכמים בהסכם גירושין

  36. הצעת חוק נישואין וגירושין אזרחיים, התש"ס-2000

  37. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953

  38. תוקף ונפקות הסכם העברת הזכויות בדירה במסגרת הסכם הגירושין

  39. זכאות לשכר טרחת עורך דין שייצג בהליך גירושין במקרה של שלום בית

  40. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון