חיסיון תסקיר פקיד סעד

להלן החלטה בנושאחיסיון תסקיר פקיד סעד:

החלטה

במסגרת בקשה להכרזה על קטינים כברי אימוץ כלפי הוריהם-המשיבים, הוגשה הבקשה נשוא החלטה זו "להטלת חסיון במעמד צד אחד", על פיה נתבקש ביה"מ להורות כי תסקירים, תצהירים וחוות דעת שצורפו כנספחים לבקשה יהיו חסויים בפני המשיבים באופן שלא יגולה להם שמם או כל פרט מזהה של כותבי המסמכים, לא יגולה להם תוכן המסמכים, כי עדויות כותבי המסמכים, לרבות הפרוטוקול, יהיו חסויים בפניהם וכן לא יימסר למשיבים התאריך בו יעידו כותבי המסמכים הללו.

לבקשה צורף תצהירה של פקידת סעד לחוק האימוץ לפיו הורי הקטינים ובני משפחתם התנהגו באלימות פיזית ומילולית כלפיה וכלפי פקידת הסעד הראשית וכן כלפי הפסיכולוג של בית הילדים בו מצויים הקטינים. כן צורף תסקיר של אותה פקידת סעד בו צויין כי הבסיס לחששותיה הינו "תוקפנותה ואלימותה הפיזית והמילולית של הסבתא ושל אם הקטינים... וחשש יותר מסביר מאלימות גם מהמשפחה המורחבת של שני הצדדים".

כאמור בתסקיר - בביקוריה של האם את הילדים בלויית אמה "היו השתיים מאוד עצבניות, תוקפניות ואלימות", ובשיחה שקוימה עם השתים לאחר הביקור שנערך ביום 22/12/97, בה הובהרה להן "הכוונה לפנות לביה"מ בעניין הקטינים...", התפרצה ]האם] בצעקות וקללות, הצליחה לשלהב גם את אימה ושתיהן יחד צעקו, קיללו ואיימו שהסוף לא יהיה טוב, כשהן משתמשות במילים הכי גסות וירודות הקיימות בשפתן...". בהמשך צויין ע"י פקידת הסעד: "זמן קצר לאחר מכן קבלתי לביתי איום טלפוני בו נאמר כי יתקעו לי כדור בראש. מיד הגשתי תלונה במשטרה".

עוד צויין בתסקיר כי בביקור בפברואר 97 התפרעו המשיבה ואמה בחדרה של מנהלת השירות. הסבתא השליכה כיסא שלמרבה המזל לא פגע באף אחד ואיימה להרוג כל מי שיקח את נכדיה ובביקור שהתקיים ביום 23/12/97 התפרצו השתיים "בצעקות, קללות ואלימות מילולית ופיזית ותקפו את המטפל בקטינים...".

יש מקום להבהיר כי הקטינים הוצאו מבית הוריהם ביוני 96 עקב הזנחה וחשד לאלימות כלפיהם; נגד המשיב הוצא צו הרחקה עקב תלונות מצד המשיבה על אלימות כלפיה ועתה הוא מרצה עונש מאסר בגין עבירת שוד.

לא למותר לציין כי לכל אחד מהמשיבים מונה עו"ד ע"י ביה"מ וכי הבקשה נקבעה לדיון במעמד ב"כ המשיבים, לאחר שקיבלו את החומר (תוך התחייבות שלא ימסרו בשלב זה פרטים על זהות כותבי המסמכים למשיבים).

מאחר שב"כ המשיבים לא ביקשו לחקור את פקידת הסעד על תצהירה ועל התסקיר עליו חתמה וגם לא הגישו תצהירים נגדיים אצא מן ההנחה כי כל האמור בהם נכון.

אכן אין צורך להכביר מילים לעניין החומרה שבה רואה ביה"מ תקיפה של עובדי ציבור ולעניין זכותם להעיד בביה"מ באופן חופשי ללא חשש ופחד. זכות שחובתו של ביה"מ להגן עליה מכל משמר.

מנגד עומדת זכותם של המשיבים, בעלי דין שמבקשים לקחת מהם את היקר להם מכל - לשלול מהם את הורותם על ילדיהם לצמיתות, להיות נוכחים בדיון ושעניינם יוצג בפני ביה"מ בצורה המיטבית.

כדי שיוכלו להתגונן כראוי אין די בכך שיועמדו להם עו"ד, שכן תפקידם של אלו להתמודד עם עדויות ומסמכים, ובהעדר המשיבים קיים חשש, שאיננו חשש בעלמא, שלא ידעו לכלכל צעדיהם כראוי וכמתחייב.

זכותו של בע"ד להיות נוכח במשפט לא זו שהינה זכות יסוד של בעה"ד אלא שהיא אינטרס ציבורי.

בע"פ 1632/97 משולם ואח' נ' מ"י (פ"ד מ"ט (5) 534, 547) נאמר:

"ככלל קיימת חפיפה בין זכות הנוכחות לבין האינטרס הציבורי בדבר קיום דיון משפטי הוגן; שכן, נוכחות הנאשם שומרת על מראית פני הצדק ומבטיחה התגוננות יעילה בפני הראיות המפלילות ובכך גם מאפשרת בירור נאות של העובדות".

בעניין ברקי פטה המפריס (ישראל) בע"מ נ' מ"י (בג"צ 7357, פ"ד נ (2) 769, 776, להלן: פס"ד המפריס) נאמר, מפי הנשיא ברק:

"לנאשם הזכות להיות נוכח במשפטו. זוהי זכות יסוד, המבטיחה כי הנאשם לא יישפט "מאחורי גבו" וכי תינתן לו ההזדמנות להתמודד עם ראיות התביעה ולפרוס את הגנתו".

בע"פ 353/88 וילנר נ' מ"י (פ"ד מ"ה (2) 444, 450) נאמר, מפי השופט מצא, כי "בצד החובה המוטלת על נאשם לנכוח במשפטו... ידועה ומוכרת גם זכותו לנכוח, וחובת השופט לכבד זכות זו נמנית עם חובותיו היסודיות ביותר בתחום שמירת חזות הצדק וקיום דיון כהלכתו".

הנה כי כן הוכרה זכות זו כזכות חוקתית וכערך ציבורי שאף על פי סע' 11 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מוטל על "כל רשות מרשויות השלטון" להגן עליה, וכפי שנאמר ע"י הנשיא ברק בפס"ד המפריס הנ"ל - היא מוטלת על רשויות השלטון כולל את הרשות השופטת, שגם עליה מוטלת חובה זו.

לא מיותר לציין כי בתיקים פליליים למרבה הצער אין זה חזון נפרץ שעדים חוששים להעיד כנגד נאשמים היושבים באולם ביה"מ, ואולם חששות ופחדים אלו נדחים בפני זכותו החוקתית של נאשם להיות נוכח במשפטו.

דיני אימוץ אף שאינם נכנסים לגדרו של הדין הפלילי הרי שתוצאתם עשויה להיות קשה לאין ערוך. אם בעקבות דיון בתיק פלילי עשויה להשלל חרות של בעל הדין (קרי: הנאשם) בתיק אימוץ דן ביה"מ בשלילת זכותו על תמצית חייו - צאצאיו. ממילא לא רק על מראית פני הצדק ממונה ביה"מ אלא על "הצדק בהדרו" (כלשון השופט מ. חשין בפס"ד המפריס הנ"ל).

את בקשתו מבסס ב"כ היועה"מ על סע' 22 לחוק אימוץ ילדים התשמ"א1981-, סע' 4 ו- 5 לחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים) התשט"ו- 1955 וסע' 68 (7) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"א1984-. דא עקא, לא מצאתי באף אחד מסעיפים אלו פתח למתן היתר למבוקש על ידו.

חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש וקטינים) כמו גם חוק האימוץ מאפשרים, כחריג, "... מטעמים מיוחדים, שאין לגלות את תוכן התסקיר, כולו או מקצתו" לבעלי דין. דא עקא, בענייננו לא באי גילוי תוכן תסקיר (או חלק ממנו) מדובר אלא בשמיעה גורפת של עדים, פקידי סעד ואחרים ללא נוכחות בע"ד. גם סע' 68 (7) לחוק בתי המשפט אין בו כדי להיות לעזר למבקש. עניינו של זה בקיום דיון בדלתיים סגורות כאשר "הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד כלל".

הדלתיים בדיון כזה סגורות בפני הקהל הרחב אך בשום אופן אין הסעיף מדבר על סגירתו בפני בעל דין.

אם יש סעיף בחוק בה"מ שניתן להקיש ממנו לענייננו, הריהו סע' 96 (ב) לפיו:

"בה"מ רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל-דין, מאולם ביה"מ בעת דיון, אם מצא מטעמים שיירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם תרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל".

ודוק: אף שהמחוקק מצא שבנסיבות מסוימות יש צורך להגן על העדים ועדותם הוא טרח לציין מפורשות כי הגנה זו אין לה תחולה כאשר בבעל דין מדובר.

אכן מדובר בשני ערכים מתנגשים וכלשון השופט ויתקין (בע"א 461/62, פ"ד י"ז 1319, 1337:

"לא הבחירה בין טוב ורע היא המקשה עלינו את ההכרעה. הקושי הוא לברור בין שיקולים שונים, שכולם טובים וראויים לתשומת לב, אך סותרים זה את זה, ועלינו לקבוע את סדר עדיפותם".

בענייננו חובה לעשות כל שניתן לשמור על שלומם ובטחונם של העדים; יחד עם זאת אין לשלול מהמשיבים את זכותם להיות נוכחים בדיון.

בנסיבות אלו יקויים הדיון בנוכחות המשיבים, בסייגים אלו:

1.     כותבי התצהירים והמסמכים שבעניינם הוגשה הבקשה לא יזוהו בפני המשיבים בשמם האמיתי ולא יימסר להם כל פרט מזהה אחר שלהם.

2.     עדותם של כותבי התצהירים והמסמכים הנ"ל תיגבה תוך שפרגוד יפריד בינם לבין המשיבים באולם ביה"מ.

3.     במהלך מתן עדותם יימצא באולם איש בטחון, שאף יבטיח כי לא יווצר קשר עין בין המשיבים לבין מי מהעדים.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון