חידוש קשר לאחר מסירה לאימוץ

להלן פסק דין בנושא חידוש קשר לאחר מסירה לאימוץ:

פסק דין

1.     מונחת בפני בקשה נוגעת ללב של אם שלפני שנים רבות לא עמד לה כוחה לשאת בנטל הכבד של גידול בתה היחידה עד שזו הוכרזה בת אימוץ ונמסרה להורים מאמצים.

עתה משבגרה הבת ניצבת בפנינו האם וכל מבוקשה הינו כי יאופשר לה לחדש את הקשר עם בתה. היא אינה מבקשת לערער על תוקף האימוץ אלא להיפגש עם הבת או למיצער לאפשר לה לקבל נתונים בענין בריאותה של הבת, שלומה ומצבה.

ואולם בקשה זו שעל פניה אין טבעית ואמיתית ממנה נאלץ ביה"מ לדחות.

2.     בטרם ניכנס לעומק הסוגיה שהונחה לפתחנו יפורטו קמעא העובדות המהוות רקע לבקשה:

המבקשת, ילידת 1952, בת להורים גרמנים נוצרים, הגיעה עם אמה ארצה מתוך הזדהות עם העם היהודי, לאחר שאביה שהיה ממתנגדי המשטר הנאצי וגלה ממולדתו מרצון נפטר. ואולם אף שעברה הליך של גיור לא התערתה המבקשת בארץ, והיא נדדה בעקבות נסיבות חייה האומללים לגרמניה (ולמקומות אחרים) וחזרה שוב ושוב לישראל.

הקטינה נולדה למבקשת בנובמבר 1981 בעת שהותה בגרמניה. זהותו של האב אינה ידועה. מכל מקום הגבר שהמבקשת טוענת כי הוא אבי הילדה סרב להכיר באבהותו.
3.     גם משנולדה הבת לא הגיעו השתים למנוחה ולנחלה וחיי הנדודים של המבקשת עם הבת או אף בלעדיה נמשכו, תוך שבשלב מסויים נטשה המבקשת את הבת בארץ, נסעה לחו"ל לתקופה של קרוב לשנתיים והגיעה ארצה רק לאחר שהודע לה על הגשת הבקשה להכריז על הקטינה כברת אימוץ. כאן עשתה כל שביכולתה כדי שביה"מ יתן לה הזדמנות נוספת להוכיח את כישוריה כאם ואת יכולתה להיות גורם יציב ואוהב עבור הילדה, ואולם ביה"מ, לאחר שבדק את הענין בשתי ערכאות, ואף שלא הטיל ספק בכנותה של המבקשת ובאהבתה לבת, לא מצא דרך להעתר לה, וזו הוכרזה בת אימוץ בהיותה כבת שש שנים.

4.     מאז, כך נראה, לא שכחה האם את בתה יחידתה וגם אהבתה אליה לא שכחה, והיא שוטחת כיום תחינתה בפני ביה"מ:

אם אמנם חטאתי כלפי בתי בעבר, שלמתי מחיר כבד על חטאי. גם אם לא היה מנוס מלהפריד בינינו כשהבת היתה קטינה הרי שהיום היא אדם בוגר, וראוי לאפשר לנו לחדש את הקשר הטבעי הקיים בין כל אם ובת, גם אם נסיבות חיינו גרמו לריחוקנו זו מזו.

5.     עם כל הצער והכאב על גורלה של האם שאף אם הצליחה לשקם במשהו את חייה, בהעדר קשר, ולו אות חיים מבתה, אין היא מוצאת מנוחה לנפשה, לא ניתן להענות לבקשתה, הן מהטעם הפשוט שחוק האימוץ קובע עמדה קטגורית בענין והן מאחר שבשקלנו על כפות המאזנים ענינה של המבקשת מול טובתה של הבת המאומצת (שכלל אינה יודעת על ההליכים המתנהלים בביה"מ) גוברת טובת המאומצת שבעניינו הולכת יד ביד עם הקבוע בחוק.


חוק אימוץ ילדים תשמ"א1981-:
6.     העיקרון הבסיסי העובר כחוט השני בחוק הינו העיקרון של טובת המאומץ, וזהו המבחן המכריע ביחס לכל ההחלטות הניתנות בהקשר לאימוץ. "מטרתו העיקרית והראשית של החוק הינה להקים למאומץ משפחה לכל דבר, כאילו הוא נולד להורים המאמצים" (ר' ב.ז. 139/66 פלונית נ' מ.י. פ"מ נ"ו, 191, 196).

7.     מטרה זו מושגת, בין היתר, ע"י יצירת נתק בין המאומץ למשפחתו הביולוגית מחד, וע"י העברת כל הזכויות והחובות שבין הורים לילדים ליחסים שבין המאומץ לבין משפחתו החדשה מאידך.

על פי סע' 16 לחוק:

"האימוץ יוצר בין המאמץ לבין המאומץ אותן החובות והזכויות הקיימות בין הורים ובין ילדיהם... הוא מפסיק את החובות והזכויות שבין המאומץ לבין הוריו ושאר קרוביו..."

הניתוק האמור, שבהעדר הוראה לענין צמצום תוצאות האימוץ,הינו ניתוק טוטאלי, נועד לאפשר לקטין המאומץ ליצור מערכת קשר חדשה עם הוריו המאמצים, הבא במקום הקשר הטבעי עם ההורים הביולוגיים.

8.     למרות האמור, מכיר החוק בזכותו של המאומץ להתחקות אחר שורשיו בהגיעו לבגרות. הוא מאפשר לו לקבל מידע על הוריו הביולוגיים, ואף להיפגש עימם אם רצונו בכך, זאת ע"י עיון בפנקס האימוצים המתנהל על פי הוראות החוק.


סעיף 30 לחוק קובע כי:

"(א)      פנקס האימוצים לא יהיה פתוח לעיון ואולם רשאי לעיין בו -
(1)     היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו,
(2)     רושם נישואין או מי שהוא הסמיך לכך כשהעיון דרוש למילוי תפקידו הרשמי;
(3)      פקיד סעד ראשי.
(ב)      לפי בקשת מאומץ שמלאו לו 18 שנים, רשאי פקיד סעד להתיר לו לעיין בפנקס ברישום המתייחס אליו; סירב פקיד הסעד לבקשה, רשאי בית המשפט להתיר את העיון לאחר קבלת תסקיר מפקיד הסעד.
..."

עינינו הרואות כי מדובר ברשימה סגורה שאינה כוללת אלא את המנויים בה מפורשות.

9.     זכותו של המאומץ הבגיר לעיין בפנקס האימוץ מותירה בידיו בלבד את השליטה בענין המפגש עם עברו. בכך הביע המחוקק את דעתו כי טובתו של המאומץ ורצונו גוברים הן על זכותם של הוריו הביולוגיים (שלהם לא ניתנה הזכות לעיין בפנקס) והן על זכותם של הוריו המאמצים (אשר לאחר כל שנות התמסרותם לגידול הילד המאומץ הם עלולים להימצא בסיטואציה בה יברר את זהות משפחתו הטבעית ואולי אף יתנתק מהם).

הסדר זה, אשר נקבע בחוק, הגיון רב בו ואף רגישות רבה למצב העדין שבו נמצא המאומץ. מטרתו היא, בראש ובראשונה, להגן עליו ועל זכויותיו. כמו כן נועד ההסדר להעניק תחושת בטחון מסוים להורים המאמצים.


זכותה של המאומצת:
10.     מול רצונה הטבעי והמובן של האם הביולוגית להיות בקשר עם ילדתה היחידה או לפחות לקבל מידע על מצבה כיום, עומדת זכותה של הבת שלא להתחקות אחר עברה וכן זכותה שלא יימסרו לאדם כלשהו (לרבות אמה יולדתה) פרטים הנוגעים אליה.

זכות זו של המאומצת לפרטיותה עוגנה, כאמור, בסע' 30 לחוק האימוץ אשר אינו מאפשר לשום גורם מלבדה לשלוט על המידע הנוגע לעברה.

מול רצון המבקשת עומדת הזכות לפרטיות של בתה. זכות אדם בסיסית שהוכרה כזכות חוקתית כאשר עוגנה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע (בסע' 7 (א)): "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו".

בסע' 2(7) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א1981-, מוגדרת "פגיעה בפרטיות" כ"הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם".

11.     בבסיס כבוד האדם עומדת ההכרה כי האדם הוא יצור חופשי, המפתח את גופו ורוחו על פי רצונו. ביסוד ערך כבוד האדם עומדים האוטונומיה, חופש הבחירה וחופש הפעולה של האדם. כבוד האדם משמעותו החירות של האדם לפתח את חייו כרצונו. חירות זו כוללת גם את זכותו של האדם לקבוע את גורלו ולשלוט עליו. (א. ברק "כבוד האדם כזכות חוקתית" הפרקליט מא(ג) תשנ"ג- 1993, עמ' 227-229).

כמו כן כוללת הזכות לכבוד גם את זכותו של אדם שלא לדעת על עצמו יותר מאשר ברצונו לדעת, כל עוד הוא אינו עושה זאת במטרה למנוע זכויות מאדם אחר (ע"א 5942/92 פלוני נ' אלמוני פ"ד מח(3) 837, 843).
12.     אין ספק כי התחקות של מאומץ אחר עברו היא משימה רגשית קשה עבורו, הדורשת ממנו לגייס כוחות נפש רבים. החלטתו לעשות כן היא תוצאה של תהליך מורכב המלא בהתלבטויות והתחבטויות. המפגש עם העבר דורש ממנו להתמודד מחדש עם נקודות כואבות, אשר אולי הצליח במשך השנים, במאמץ רב, להדחיק מליבו.

הדבר דורש בדר"כ ליווי ותמיכה של סביבתו הקרובה והאוהבת.

13.     יש אנשים שבשלים לתהליך זה כבר בגיל 18. אחרים עושים זאת בשלב מאוחר יותר לאחר שכבר בגרו והקימו משפחה משלהם, ויש כאלה הבוחרים שלא לעשות כך לעולם.

אם יותר לגורם חיצוני לכפות על המאומץ לעשות כן מבלי שהוא מוכן לכך מבחינה נפשית, הדבר עשוי ליצור אצלו זעזועים קשים, אף אם כוונותיו של המבקש טובות.

14.     למאומצת טרם מלאו 20 שנה.

הגב' עדינה טל, פקידת סעד לחוק האימוץ, העידה כי בגיל בו נמצאת הבת מעטים הם המאומצים שמתחילים להתמודד עם עברם. גם כשהם אוזרים אומץ ומתקשרים לשירות למען הילד, כאשר הם מוזמנים לשיחה, בד"כ הם נסוגים לאחור.

כבודו של המאומץ מחייב אותנו שלא להתערב בתהליך זה, ולהשאיר לו את הזכות לבחור האם, מתי, באיזה קצב ובאיזה אופן לעשות זאת.

סיכומם של דברים - ראוי הוא שנאפשר לבת, אשר בתור ילדה לא יכלה לשלוט על חייה וליצור בהם סדר, להחליט ולשלוט לפחות על מהלכם ותוכנם של חייה הבוגרים.
זכותם של ההורים המאמצים:
15.     בהוראת החוק המונעת מן ההורים הביולוגיים את זכותם להתחקות אחר ילדם שנמסר לאימוץ יש גם משום התחשבות בהורים המאמצים.

אין ספק כי תהליך האימוץ הוא תהליך קשה ומורכב עד מאוד לא רק עבור הילד המאומץ אלא גם עבור אלו שהסכימו להיות לו להורים.

ללא קשר לסיבות אשר הובילו את ההורים המאמצים לקחת על עצמם את המשימה הקשה והברוכה הזו (עקרות, רצון בילד נוסף, רצון להעניק לאחרים ממה שיש להם וכיו"ב), אין ספק כי הם לוקחים על עצמם סיכונים רבים בהיותם שותפים להליך האימוץ.

כדי להקל עליהם במלאכה קשה זו ולהבטיח כי לא יתדפק על דלתם, ללא התראה מוקדמת, זר אשר יציג את עצמו כהורה ביולוגי של מי שהם רואים בו ילדם כדבר מובן מאליו, נקבעה הרשימה של אלו הזכאים לעיין בפנקס האימוצים כרשימה סגורה.

הבקשה לקבל פרטים על הבת
16.     למרבה הצער, גם לבקשתה החלופית של האם לקבל מידע על מצבה של הבת, מבלי להיפגש עימה, אין בית המשפט יכול להענות, מהטעמים שנמנו.

יחד עם זאת, בהמלצת ביה"מ, עיין ב"כ היועה"מ בפנקס האימוצים ואישר כי הבת חיה ומתגוררת בארץ.

שוכנעתי כי לצורך מתן פרטים נוספים כמבוקש על השירות למען הילד ליצור קשר עם המאומצת או עם הוריה המאמצים ולבקש המידע המבוקש. להרחבה כזו אין בסיס בחוק והיא אף סותרת את תכליתו.

אשר על כן אין מנוס אלא לדחות גם בקשה זו.

17.     באשר לטענה שהעלה ב"כ המבקשת לענין אפשרות של מפגש אקראי של האם ובתה, מן הראוי לציין כי אם אכן אוהבת האם את ילדתה, כפי שהיא מעידה וכפי שהתרשם גם בית המשפט, אזי תבחר היא, מתוך הבנה שכך נכון לעשות, שלא לזעזע את הבת ולפלוש אל חייה בצורה כה בוטה וטראומטית. מה גם שב"כ המבקשת בעצמו הודה כי פגישה מקרית כזו, ללא שנעשתה כל עבודת הכנה לקראתה, עלולה לגרום למאומצת עגמת נפש.

למעלה מן הדרוש יצויין כי יוזמה כזו הינה מנוגדת לחוק.

18.     באשר לחששות שהעלתה האם שמא בתה כלל אינה מודעת לכך שהיא ילדה מאומצת ולפיכך אינה מחפשת אותה, נראה שהן משוללות יסוד בהתחשב בכך כי הבת אומצה בהיותה בת כ6- שנים ויש להניח כי יש לה זכרונות מהתקופה שקדמה לכך.

מה גם שבמציאות החיים של ימינו מעטים הם ההורים המאמצים הבוחרים להסתיר מהילד את הנסיבות שבהם הפך להיות חלק בלתי נפרד ממשפחתם. בחברה המודרנית, הגישה היא שאין כל תועלת, לא למאומץ ולא להוריו המאמצים לשמור בסוד את דבר האימוץ.

גם זכותו של המאומץ לעיין בתיק האימוץ שלו היא כיום זכות ידועה ואין זה סביר כי הבת אינה מודעת לזכות זו.

19.     לסיכום, מאחורי כל פרשה של אימוץ מסתתר סיפור אנושי.

בענייננו, עם כל הצער שבדבר, משאין עניינה של המבקשת ומאווייה עולים בקנה אחד עם טובתה של המאומצת וזכויותיה, אין מנוס אלא לדחות התובענה והיא נדחית בזה.

20.     כפי שהובהר למבקשת היא רשאית להשאיר מכתב בתיק האימוץ על מנת שאם וכאשר תחליט הבת לעיין בתיקה, תדע כי אמה לא שכחה אותה.

     כ"כ אני מורה כי החומר שצורף לבקשה שהוגשה ביום 30/05/01 (לאחר שב"כ הצדדדים סיכמו טעוניהם) יצורף לתיק המאומצת.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הליך אימוץ

  2. בקשה למתן צו אימוץ

  3. בקשה להכריז על אימוץ

  4. חוק אימוץ ילדים 1981

  5. תיקון חוק אימוץ ילדים

  6. אימוץ ילדים של חולה נפש

  7. חידוש קשר לאחר מסירה לאימוץ

  8. תקנות פנקס האימוצים, תשכ''ד-1964

  9. תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום), התשנ''ח-1998

  10. תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש), התשנ''ח-1998

  11. תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת), התשנ''ח-1998

  12. תקנות אימוץ ילדים (הכרה בעמותה לאימוץ בין-ארצי), התשנ''ח-1998

  13. תקנות אימוץ ולדים (תשלומים מרביים לעמותה מוכרת), התשנ''ח-1998

  14. תקנות אימוץ ילדים (כללים למתן הנחה למבקש באימוץ בין-ארצי), התשס''ט-2009

  15. תקנות הכניסה לישראל (בקשה לאישור כניסתו לישראל של ילד באימוץ בין-ארצי), התשנ''ח-1998

  16. צו בית המשפט לענייני משפחה (הסמכת בית משפט השלום בטבריה לדון בתובענות לפי חוק אימוץ ילדים), התשס"ח-2008

  17. צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט השלום באשדוד ובקרית גת לדון בתובענות לפי חוק אימוץ ילדים), התשס"ו-2006

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון