הפחתת מזונות בגלל פיטורים

להלן החלטה בנושא הפחתת מזונות בגלל פיטורים: ה ח ל ט ה לפני תביעה להפחתת מזונות שהגיש אב נגד שלושת ילדיו הקטינים. ביום 4.2.98, נתתי פסק דין למזונות הקטינים (כפי שתוקן ב- 24.3.98). בפסק דיני חייבתי את האב לשלם מזונות הקטינים סך של 5,900 ש"ח לחודש, במחצית הוצאות רפואיות חריגות ובמחצית עבור קייטנות הקטינים. התובע דנן ערער לבית המשפט המחוזי. ביום 2.6.98 הפחית בית המשפט המחוזי את סכום המזונות ל- 4,780 ש"ח. בנוסף חוייב האב בביטוח משלים בשלמות על חשבונו, מחצית הוצאות עבור קייטנות, הוצאות רפואיות שלא מכוסות בביטוח רפואי - חובה, לרבות ביטוח משלים. התובע בתביעה דנן תובע הפחתת מזונות, אף כי עברה חצי שנה בלבד מיום מתן פסק הדין בערעור. העילה עליה מושתתת התביעה דנן מיוסדת על שנוי נסיבות בו שני מרכיבים: א. התובע פוטר מעבודתו היחידה בחברת יוסי ניר יבוא ושיווק (1995) בע"מ וכי התובע הינו מובטל מאז חודש ינואר 97. ב. התובע מצפה ללידת ילדו הרביעי, כאשר חברתו לחיים מצוייה בהריון (ס' 16 לתביעה). התובע מבקש להעמיד את סכום מזונות הקטינים על סך של 1,000 ש"ח לחודש לכל ילד ולקבוע שעל האם להשתתף במזונות הקטינים. בישיבת יום 10.2.98 הסכימו ב"כ הצדדים שבית המשפט יעיין בכתבי הטענות של הצדדים בתמ"ש דנן ובפסק הדין של כב' השופט פורת, בעמ"מ 19/98 מ- 2.6.98 ולקבוע את התיק להוכחות. ה ה כ ר ע ה לאחר עיון בכתבי הטענות ובפסק הדין של כב' השופט פורת, כמבוקש ע"י הצדדים, אני מכריע כדלקמן: א. שינוי נסיבות מחמת בן נוסף נראה לי שהתביעה מוקדמת בעילה זו. מכתב התביעה ברור שהקטין טרם נולד בעת הגשת התביעה. מטבע הדברים גם לא פורטו צרכיו של הקטין. כמדומה, באשר לעילה זו שהתובע אכלה פגה. אפשר שבסמוך לשלב ההוכחות (אם בינתיים יוולד הולד) ניתן יהיה לבקש הכרעת בית המשפט לאור שינוי נסיבות זה. ב. הרעת המצב הכלכלי של התובע (א) בתביעתו, אשר אומתה בתצהיר, כותב התובע (ס' 11 לתביעה): "מאז חודש ינואר 1997, קרי למעלה משנה וחצי שהתובע הינו מובטל". לעומת זאת בתצהיר של התובע מיום 20.8.97 (שהוגש בהמרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בתיק 1224/97) מצהיר התובע (ס' 8 לתצהיר): "אני המשכתי לקבל שכר חודשי מהחברה (=החברה אור דלת בע"מ) גם לאחר שנחתם ההסכם ב' ומצב זה התקיים עד לחודש אפריל - 1997". הנה כי כן, אין אמת באמור בס' 11 לתביעה דנן או באמור בתצהירו הנ"ל של התובע. (ב) בתצהיר משלים שהגיש הנתבע (= התובע דנן) לבית משפט זה, ביום 8.1.97 בתמ"ש 12650/96, מצהיר התובע על הכנסה ברוטו של 634, 68 ש"ח בשנת 1996 (נספח ב1 לתביעה דנן) בעוד שבדיווחו למס הכנסה הוא מדווח על הכנסה ממשכורת של 159,769 ש"ח. (ג) השנוי במצבו הכלכלי החל להיווצר לפי כתב התביעה בינואר 97. הערעור בפני בית המשפט המחוזי נשמע ב- 2.6.98. לא מצאתי רמז שהתובע דנן פנה לבית המשפט המחוזי ובקשו להתייחס למצב שהשתנה עוד בינואר 97 (כשנה וחצי לפני שהערעור נדון בבית המשפט המחוזי). לבית המשפט של הערעור נתונה הסמכות (וכפי שעשה כב' השופט פורת במקרים אחרים) להתייחס לשינוי נסיבות שאירע לאחר מתן פסק הדין בבית המשפט קמא לבין שמיעת הערעור. אמור מעתה, שבשלב זה, כשהצדדים ביקשוני להסתמך על כתבי הטענות בלבד ועל פסק דינו של כב' השופט פורת אינני יכול לקבוע שמצבו הכלכלי של התובע הורע. (ד) יתר על כן, בית המשפט המחוזי סבר שלא ראוי להתערב בהתרשמות בית משפט קמא מן המערער, דהיינו שהמערער הותיר רושם בלתי אמין על בית המשפט. ציינתי לעיל שתי דוגמאות המצביעות על אי מהיימנותו של התובע,ואוסיף עוד: לכתב ההגנה צרפו הנתבעים פסק דין של כב' השופטת ש. אלמגור בת.א. 43573/96 מ- 7.5.98, שעניינו עסקו של התובע דנן במסגרת החברות שבבעלותו. אומרת כב' השופטת (עמ' 6 פיסקה 3): "הנתבע ביצע כלפי התובעת עוולת תרמית עפ"י ס' 56 לפקודת הנזיקין". ובהמשך הפיסקה: "הנתבע הציג בפני התובעת הצג כוזב ... לנתבע היתה כוונה ברורה להטעות את התובעת". עוד קובעת כב' השופטת (בעמ' 7 לפסק הדין): "על חוסר מהיימנות של הנתבע נלמד מעדותו כאשר מבלי משים הוא מסתבך באמירות נטולות בסיס עובדתי". (ה) בתמ"ש 12653/96 (בו נתתי פסק דין ב- 31.5.99) הומצא לי פסק הדין של כב' השופטת סירוטה בה.פ. 1008/96 מיום 16.12.98. פסק הדין מתייחס אף הוא לפעילויותיו של התובע דנן בחברותיו הרבות ועל המוניפולציות שעשה במסגרתן. בפסק הדין (עמ' 6) מתארת כב' השופטת מה עשה התובע דנן כאשר הוא הונה את בעלי דינו. אומרת כב' השופטת (עמ' 9): "לפיכך, האופציה היחידה שנותרה היא כי המשיב 1 (=התובע דנן) יחד עם המשיבה מס' 2 (= יוסי ניר, יבוא ושיווק (95) בע"מ) למטרת תרמית, קרי: הברחת נכסי החברה הראשונה מנושיה אל המשיבה מס' 2...". (ו) בישיבת יום 8.5.97 (עמ' 32 לפרוטוקול) מעיד התובע דנן: "הכספים שהופקדו בחשבון של אבי, היה לנו הרבה כסף שחור ולכן פתחתי את החשבון של אבי כדי להעלים את הכסף השחור". בעמ' 36 לפרוטוקול מעיד התובע דנן: "הכסף השחור שהתגלגל אצלינו היה בעסקאות שעשינו בחברה". עוד מעיד התובע דנן (ישיבת יום 8.5.97 בעמ' 38 לפרוטוקול): "סה"כ הכנסתי לחשבון של אבי כשפתחתי אותו במיוחד 600,000 ש"ח ... ". בהמשך הדברים לשאלת בית המשפט: "בדפי החברה אינני זוכר איך הדברים רשומים הרעיון הוא שאנו החזרנו כספים שקיבלנו מהחברה לצרכים פרטיים". התובע הוא, איפוא, בלתי נאמן, דיווחיו למס הכנסה אינם נאמנים והוא משחק בחברות הרבות שהקים ומשתמש בהוריו כדי להעלים רכוש וכספים. בשלב זה, כאשר אלה הם הנתונים ובמצטבר לדברים שנאמרו לעיל, אינני רואה שיש ממש בשני המרכיבים של עילת שינוי הנסיבות עליהם יסד התובע את תביעתו להפחתת מזונות. זאת ועוד, אפשר שגם אם יוכיח התובע, בשלב ההוכחות, שאכן נולד לו בן מחברתו, שהנתון לא יגרור אחריו הפחתת המזונות מן הנתבעים הואיל ויכולתו של התובע לזון את הבן הנוסף היא אפשרית בנוסף לסכום המזונות שהוא משלם לנתבעים. על כל פנים, אם יוכיח התובע בשלב ההוכחות שאכן מצבו הכלכלי האמיתי הוא כפי שהוא טוען בכתב התביעה ו יצליח להשתחרר מפגם אי המהיימנות שדבק בו, אפשר, שינתן פסק דין בהתאם לתשתית העובדתית שתונח. המורם מן המוטעם והמקובץ הוא שאני דוחה את הבקשה להפחית את המזונות שנקבעו בפסק הדין של כב' השופט פורת במסגרת קביעה של מזונות זמניים. התובע עמד על כך שתינתן החלטה אשר תפחית את המזונות, במסגרת המזונות הזמניים, ועל כן, אין מנוס אלא לחייבו בהוצאות. התובע ישלם לנתבעים הוצאותיהם בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח + מע"מ. הפחתת מזונותפיטוריםמזונות