הסכם מתנה - הסכם ממון

מה ההבדל בין הסכם מתנה לבין הסכם ממון ?

המבחן אם הסכם מסויים בין בני-זוג הוא "הסכם ממון" אם לאו טמון במטרתו.

אם זו צופה פני איזון משאבים בענייני ממון לעת מוות או גירושין, בפנינו "הסכם ממון" יהיו מימדיו רחבים או צרים.
לעומת זאת, אם זו נוגעת ליחסים שוטפים או לעסקה רגילה בין בני-אדם - לאו דווקא בנושא של דיני משפחה, אלא למשל דיני חוזים או קנין, ללא קשר נראה לעין עם איזון משאבים בעת גירושין או מוות.

בע"א 169/83 שרעבי נ' שרעבי פ"ד לט (3) 776, מבחינה המשנה לנשיא בן פורת בין הסכם ממון להסכם רגיל וקובעת בעניין זה כי אין ספק שבמשך שנות נישואין רבות בני הזוג עושים בינם לבין עצמם כל מיני עיסקאות הסדרים והסכמים לגבי פריט זה או אחר של רכושם וספק אם צריך לייחס
לכל דבר כזה את המעמד של הסכם ממון במובן החוק.
בחוק ישנה הקפדה לגבי הסכם ממון בין בני הזוג הקובע את היחסים ביניהם ומחייב גם לגבי ה"עתיד".

אין לראות ב"הסכם ממון" את חזות הכל מבחינת יחסי הממון בין בני-זוג, ויש להבדיל הבדל היטב בין "הסכם ממון" - או בהעדרו, המלא או החלקי - בין הפרק השני של החוק המהווה אז את "הסכם הממון" לבין הסכם רגיל, או הענקת מתנה, או עסקה אחרת בין בני הזוג במהלך חיי הנישואין לפי הדין הכללי. "הסכם ממון" חייב להיות דווקא בכתב ולקבל, כתנאי-בלעדיו-אין, את אישורו של בית המשפט כמפורט בחוק ובתקנות שהותקנו על פיו, מה שאין כן בהכרח בהסכם אחר.

בית המשפט ציין כי לא כלליותו של ההסכם, או היותו מתיחס (למשל) לנכס בודד מני רבים, הוא המבחן הקובע, כי אם התיחסותו ליחסי הרוכש בין בני הזוג למקרה של פקיעת הנישואין או של מות אחד מהם. "בעיקרו של דבר ("הסכם ממון") זהו הסכם הצופה פני עתיד ומגמתו להסדיר את יחסי בני הזוג", ולא סתם "פני העתיד" אלא דווקא למקרה מות או גירושין.

אם רוצים בני הזוג שנכס מסויים - עיקרי, או טפל, יחיד או אחד מרבים - יחולק ביניהם במקרה של גירושין או מוות בדרך שונה מהקבוע בפרק השני לחוק, פתוחה בפניהם הדרך לעשות "הסכם ממון" לגביו כרצוי להם, וכדי להקנות לו תוקף יש לקבל את אישורו של בית המשפט (או בית הדין) כדת וכדין.

להלן פסק דין בנושא הסכם מתנה - הסכם ממון:

פסק דין

1.     התובעת הגישה נגד הנתבע שתי תביעות.
האחת (תמ"ש 53930/97) הוגשה ביום 14.12.97 וענינה התרת נישואין. בתביעה זו ניתן על ידי פסק דין שכונה פסק דין חלקי בתאריך 8.9.98, ובו הותרו נישואי הצדדים.

2.     התביעה השניה (תמ"ש 53931/97) הוגשה ביום 25.10.98 ועניינה חלוקת רכוש. התביעה מתבססת על הסכם גירושין שנחתם בין הצדדים ביום 13.8.95, בו ויתר הנתבע על חלקו בדירת המגורים בכרמיאל לטובתה של התובעת.

3.     בכתב ההגנה שהוגש ביום 23.11.98, טען הנתבע כי ההסכם בטל ומבוטל עקב הפרתו על ידי התובעת, אשר פנתה בתביעה לבית המשפט המחוזי למרות איסור מפורש בהסכם, ומדובר בתביעת מזונות בשם בתו הקטינה.

4.     במועד שנקבע לשמיעת ההוכחות הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה ויתרו על השמעת עדים והגישו סיכומי טענות בכתב בצירוף מסמכים לשם קבלת פסק דין.

5.     תמצית טענות התובעת:

א.     בין הצדדים נחתם הסכם להתרת הנישואין, בתאריך 13.8.95, ושם הסדירו ביניהם
גם את המחלוקות בעניני רכוש ובעניני הקטינה.

     ב.     באותו הסכם ויתרה התובעת על המכונית, והנתבע ויתר על מחצית הדירה תוך
שהתובעת מתחייבת לשאת ביתרת החזרי המשכנתא.

     ג.     התובעת נאלצה להגיש תביעת מזונות בשם הקטינה, עקב הפרת ההסכם מצידו של
          הנתבע.

     ד.     בתאריך 9.2.98, ניתן בבית משפט השלום בעכו פסק דין, על ידי כב' השופט חטיב,      בתביעה של הנתבע נגד התובעת ובני משפחתה (ת.א. 2718/96), לפיו נקבע כי חלקו      של הנתבע (התובע שם) בדירה עבר החל מתאריך הסכם הגירושין על שם התובעת      (התובעת מס' 1 שם).

     ה.     לחילופין, מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבע להחזיר לתובעת את כל הכספים
          ששולמו על ידי התובעת ועל ידי בני משפחתה במהלך חיי הנישואין, עבור רכישת
     הדירה והרכב, סה"כ כ55,600.- ש"ח (קרן).

6.     תמצית טענות הנתבע:

א.     הסכם הגירושין בטל מחמת הטעיה, או עושק, או חוסר תום-לב ו/או טעות.

ב.     נפגם יסוד גמירות הדעת בהסכם.

ג.     התובעת עצמה הפרה את ההסכם.

ד.      הסכם לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, כפוף להוראות חוק החוזים.

ה.      ההסכם לא אושר בבית המשפט ועקב אי ההסכמה של הנתבע, בית המשפט אינו יכול לאשרו.

ו.     משלא אושר ההסכם כהסכם ממון, לא ניתן לפעול לפיו ויש לקבוע כי כל הנכסים,
     לרבות הדירה והמכונית, הם נכסים בבעלות משותפת של הצדדים וכל צד זכאי לקבל שווי מחציתם.

ז.     לא צורפו מסמכים, אך הובאו אסמכתאות משפטיות רבות.
7.     דיון:
השאלה הראשונה הנשאלת היא מה ערכו של ההסכם מיום 13.8.95 שלא אושר כ"הסכם ממון" בבית המשפט.
     התשובה היא כי הסכם שכזה, למרות שלא אושר, כ"הסכם ממון" עדיין מהווה הסכם מחייב בין הצדדים, גם אם לא ניתן לפעול על פיו בענין חלוקת הרכוש עם פקיעת הנישואין, במקרה זה מיום התרת הנישואין.

8.     בע"א 169/83 שרעבי נ' שרעבי פ"ד לט (3) 776, מבחינה המשנה לנשיא בן פורת בין הסכם
ממון להסכם רגיל וקובעת בעניין זה:

     "אין ספק שבמשך שנות נישואין רבות בני הזוג עושים בינם לבין עצמם כל מיני
עיסקאות הסדרים והסכמים לגבי פריט זה או אחר של רכושם וספק אם צריך לייחס
לכל דבר כזה את המעמד של הסכם ממון במובן החוק... בחוק ישנה הקפדה לגבי הסכם
ממון בין בני הזוג הקובע את היחסים ביניהם ומחייב גם לגבי ה"עתיד": דברי כבוד
השופט בכור, בהסכמת חבריו להרכב, בפסק-דין נציה נ' נציה (להלן פס"ד נציה) ע"א
490/77 פ"ד ל"ב (2) 621, 624.

גם לפי השקפתי אין לראות ב"הסכם ממון" את חזות הכל מבחינת יחסי הממון בין
בני-זוג, ויש להבדיל הבדל היטב בין "הסכם ממון" - או בהעדרו, המלא או החלקי - בין
הפרק השני של החוק המהווה אז את "הסכם הממון" לבין הסכם רגיל, או הענקת מתנה,
או עסקה אחרת בין בני הזוג במהלך חיי הנישואין לפי הדין הכללי. "הסכם ממון" חייב
להיות דווקא בכתב ולקבל, כתנאי-בלעדיו-אין, את אישורו של בית המשפט כמפורט
בחוק ובתקנות שהותקנו על פיו, מה שאין כן בהכרח בהסכם אחר.

     ...לדעתי לא כלליותו של ההסכם, או היותו מתיחס (למשל) לנכס בודד מני רבים, הוא
המבחן הקובע, כי אם התיחסותו ליחסי הרוכש בין בני הזוג למקרה של פקיעת הנישואין
או של מות אחד מהם. "בעיקרו של דבר ("הסכם ממון") זהו הסכם הצופה פני עתיד
ומגמתו להסדיר את יחסי בני הזוג", ולא סתם "פני העתיד" אלא דווקא למקרה מות או
גירושין.

     
...אם רוצים בני הזוג שנכס מסויים - עיקרי, או טפל, יחיד או אחד מרבים - יחולק
ביניהם במקרה של גירושין או מוות בדרך שונה מהקבוע בפרק השני לחוק, פתוחה
בפניהם הדרך לעשות "הסכם ממון" לגביו כרצוי להם, וכדי להקנות לו תוקף יש לקבל
את אישורו של בית המשפט (או בית הדין) כדת וכדין.
     סיכומה של השקפתי הוא שהמבחן אם הסכם פלוני בין בני-זוג הוא "הסכם ממון" אם
לאו טמון במטרתו. אם זו צופה פני איזון משאבים בעניני ממון לעת מוות או גירושין,
בפנינו "הסכם ממון" יהיו מימדיו רחבים או צרים. לעומת זאת, אם זו נוגעת ליחסים
שוטפים או לעסקה רגילה בין בני-אדם - לאו דווקא בנושא של דיני משפחה, אלא למשל
דיני חוזים או קנין, ללא קשר נראה לעין עם איזון משאבים בעת גירושין או מוות"....

9.     לעניין זה התייחס גם כב' הנשיא שמגר בע"א 1915/91, יעקובי נ' יעקובי, פ"ד מט (3) 529, 561:

     "אכן, דיני הקניין והחוזים הרגילים הם הקובעים את מצב הזכויות הראשוניות בנכסים ומסדירים את הדינמיקה של העברת זכויות ונכסים בין בני הזוג. רק לאחר שנקבע נכס מסוים שייך לאחד מבני הזוג, הוא חוסה תחת כנפיו של סעיף 4. כך, ייתכן כי דיני הקניין והחוזים יראו כי נכסים מסוימים שייכים לשני בני הזוג, או כי נעשו עיסקה או העברה של נכסים בין בני הזוג. בין השאר, ניתן יהיה ללמוד על כך מהתנהגותם של הצדדים (הדגשה שלי א.ג.).
... בין בני זוג נוצרים יחסים קניניים דינמים במהלך חיי הנישואין, וכי חוק יחסי ממון אינו מפריע ליחסים אלה להתפתח. יודגש כי אילולא גישה זו היה ההסדר שבחוק חסר, שכן היו מצבים ונכסים שמצב הבעלות בהם לא היה מוסדר.".

מוסיף על כך כב' השופט טל בעמ' 594:

"... על פי סעיף 61 (ב) לחוק החוזים (חלק כללי) חלות הוראותיו, במקרה מתאים, גם על "פעולות משפטיות שאינן חוזה ועל חיובים שאים נובעים מחוזה". מה גם שסעיף 3 בחוק יחסי ממון מייחס כוונה חוזית לבני הזוג.
אלטרנטיבית מפנה פרופ' רוזן צבי בספרו הנ"ל, כי יחסי ממון בין בני זוג בעמ' 350-349 לסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) הוא סעיף תום הלב. כותב פרופ' רוזן-צבי:
"גם דרך משפטית זו אינה נקיה מספקות. בהיעדר חובה לגרום להתקיימותו של הארוע המגבש את זכות האיזון חיוב המשמש בסיס לתחולת סעיף 31 לחוק מניין? על קושי זה ניתן להתגבר, שכן מכוחו של סעיף 39 עצמו נוצרים סטנדרטים של התנהגות ראויה.... נראה לי כי קיומה של חובת האיזון בתום לב ובדרך מקובלת מחייבת, לפחות שבין זוג לא ינצל את כוחו..."
10.     דברים אלו (של השופט טל) מחזקים את דעתי שלא צריך בנסיבות אלו לתת לאחד הצדדים להתחמק מהתחייבות חוזית רק בטענה שהסכם הממון לא אושר בבית המשפט.
     הצדדים דנן החלו בביצוע התחייבויותיהם על פי החוזה ולא המתינו לפקיעת הנישואין, ולכן צריך לקבוע שדיני החוזים הרגילים חלים על ההסכם ולא לדקדק בתחולת חוק יחסי ממון.
     כאמור לעיל מתחשבת ההלכה בפסיקה בהתנהגותם של הצדדים, כפי שהדבר קרה במקרה זה, לכן אני קובע שההסכם צריך לחול למרות שלא אושר כחוק.                

11.     לחלופין אם ברצוננו להחליט כי החוק בשילוב הפסיקה אינם מאפשרים את קיומו של ההסכם כהסכם ממון, הרי מוסמך בית המשפט לאזן את המשאבים בין הצדדים וזאת מכח סעיף 6 לחוק יחסי ממון בין בני זוג שמובא כאן במלואו, ודגש מושם על ס"ק (ג):

"(א) לצורך איזון המשאבים לפי סעיף 5 יש לשום את נכסי כל אחד מבני הזוג, פרט לנכסים שאין לאזן שוויים; משווי הנכסים האמורים של כל בן זוג יש לנכות את סכום החובות המגיעים ממנו, למעט חובות בקשר לנכסים שאין לאזן שוויים.
(ב) היה שוויים של נכסי בן הזוג האחד עולה על שוויים של נכסי השני, חייב האחד לתת לשני את מחצית ההפרש, אם בעין ואם בכסף או בשווה כסף.
     (ג) באין הסכמה בין בני הזוג בשאלה מה מגיע מהאחד לשני או באיזו דרך יבוצע האיזון, יחליט בית המשפט או בית הדין לפי הנסיבות, ורשאי הוא לקבוע מועדי הביצוע,
הבטחתו ושאר תנאיו, לרבות תוספת ריבית במקרה של ארכה או סילוק בשיעורים.
     (ד) בהחלטתו לפי סעיף קטן (ג) יתחשב בית המשפט או בית הדין בכל הנסיבות הקשורות במצבו הכלכלי של כל אחד מבני הזוג, ובאופן שימנע ככל האפשר -
גרימת אובדן מקור פרנסה סבירה לאחד מבני הזוג;
הפסקת קיומו או פגיעה בהמשך תפקודו התקין של תאגיד או של מקום עבודה אחר;
פגיעה בצבירת הזכויות הסוציאליות של אחד מבני הזוג.

12.     התובעת ויתרה על המכונית ונושאת ביתרת החזרי המשכנתא, אני קובע כי על הנתבע להעביר את מחצית הדירה לידי התובעת וזאת על דרך איזון המשאבים לפי סעיף 6 לחוק זהו האיזון המתאים לנסיבות הענין, בהתאם לשיקול דעתו המוענק לבית המשפט.

13.     יתר על כן, פסק דינו של כב' השופט חטיב מדבר בעד עצמו, מהווה פסק דין חלוט וגם מעשה בית דין בין הצדדים, בבחינת השתק פלוגתא כלפי הנתבע.
     אין לכך כל התיחסות בסיכומי ב"כ הנתבע, וכנראה מסיבה ידועה.
     אני דוחה את טענות הנתבע על היותו של ההסכם בטל בהעדר כל הוכחה מצידו בענין זה.
     לכל היותר, מדובר בהסכם שניתן לביטול (VOIDABLE) ולא בטל (VOID) אך גם כך וגם כך לא פעל הנתבע לביטול החוזה, למעט תביעתו בבית משפט השלום בעכו, תביעה שנדחתה.

14.     לסיכום תביעת התובעת מתקבלת.
     אני קובע כי חלקו של הנתבע בדירה ברח' … 27/7 בכרמיאל, חלקה בגוש …, עבר לתובעת החל מתאריך הסכם הגירושין 13.8.95.
     התובעת רשאית לפעול לרישום הזכויות המלאות בדירה על שמה.

15.     עקב ההסדר הדיוני אין צו להוצאות משפט.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון