היתר נישואין לפני גיל 17

להלן פסק דין בנושא היתר נישואין לפני גיל 17:

פסק דין

1.     מונחת בפני בקשה על פי סעיף 5 לחוק גיל הנישואין התש"י 1950- (להלן- "החוק"), למתן היתר לנערה, ילידת 17/12/84 להינשא. הבקשה הוגשה על ידי אימה. החוק קובע את גיל הנישואין: 17 שנה (סעיף 1), וסעיף 2 קובע עבירה למי שנשא נערה, שטרם מלאו לה 17 שנה. סעיף 5 קובע:
"על אף האמור בחוק זה רשאי בית המשפט לענייני משפחה לתת היתר -
(1) לנישואי נערה - אם היא ילדה או הרתה לאיש אשר ברצונה להינשא; ...
(2) לנישואי נערה או נער - אם מלאו להם 16 שנה ולדעת בית המשפט קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן היתר זה".
2.     השאלה העולה בפני היא האם יש נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן היתר לנערה להינשא, כ- חמישה חודשים לפני שתגיע לגיל 17.
3.     קיבלתי את תצהירה של אם הנערה וגם תצהיר של א., שהוא החתן המיועד. כמו כן קיבלתי תסקיר סעד.
4.     נכחו בדיון שהתקיים בפני: פקידות הסעד אשר ערכו את התסקיר, א., הנערה והוריהם, וב"כ המשיבה. ב"כ המשיבה התנגד למתן ההיתר, כאשר פקידות הסעד בתסקירם המליצו להעתר לבקשה.
5.     לדברי בית משפט העליון בע"א 741/85 היועץ המשפטי לממשלה נ' זהארה סקורה, פד"י לט(4) 651: (להלן עניין סקורה).
"ביסוד מתן ההיתר עומדת בעיקרו של דבר טובת הנערה. אכן עשויות להיות נסיבות, שבהן טובתה של זו תצדיק מתן היתר. הדבר כרוך בבשלותה, בנורמטיביות התנהגותה והתנהגות בן זוגה, בגורמים סביבתיים ובשאר הנסיבות העושות את מתן ההיתר לחלופה הטובה ביותר מבחינתה. .. לעומת זאת, עשויות להיות נסיבות בהן טובתה של הנערה - ואף הנערה ההרה - היא שההיתר לא יינתן. כך, הוא, בוודאי, כאשר הנערה אינה בשלה ואינה מתפקדת, והיא מצויה בעזובה ובמסגרת שבורה, חברה הוא בעל עבר - ואולי גם עתיד - פלילי... וכאשר שאר הנסיבות מצביעות על כך, כי החלופה הטובה ביותר מבחינתה של הנערה היא באי מתן ההיתר ובדחיית ההכרעה בדבר הנישואין עד שתתבגר. אכן, מצויים אנו במצב, שבו קיימת מקבילית של שיקולים כאשר אחדים מהם מצביעים על כיוון אחד ואחרים על כיוון אחר. ההחלטה היא, בסופו של דבר, פרי ניסיון לאזן בין השיקולים השונים תוך בחירת האפשרות הטובה ביותר לנערה, או לפחות, הגרועה לה פחות. מטבע הדברים, שאין לקבוע בעניין זה מסמרות: שיקול העשוי להיות מכריע לעניינה של קטינה פלונית, עשוי להתקזז או להתגמד על ידי שיקולים אישיים אצל קטינה אלמונית. המחוקק עצמו נמנע, מטעם זה כנראה, ממתן מבחנים מדוייקים להגדרתם של המצבים, שבהם יש מקום ליתן היתר לנישואי הנערה. דומה כי נטיב לעשות אם לא נכבול עצמינו במבחנים שכאלה. "דומה כי התבונה וניסיון החיים מחייבים השארת עניין זה גמיש להחלטתו של השופט הדן בעניין" (ע"א 501/81, היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פ"ד לה(4) 430)".
בע"א 501/81 הנ"ל ציין בית המשפט העליון מספר נקודות:
"עם זאת נראה כי ניתן לקבוע מספר עניינים, אשר בוודאי אינם מהווים כשלעצמם נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן היתר הנישואין:
א. הסכמת הנערה לנישואין: הסכמה זו היא תנאי הכרחי לעריכת הנישואין אך אין היא תנאי מספיק למתן ההיתר...
ב. הסכמת הורי הנערה: עצם העובדה כי הורי הנערה מסכימים לנישואיה ואף יוזמים אותם אינה תנאי מספיק למתן ההיתר...
ג. מנהגי העדה: מנהגי העדה אליה משתייכים בני הזוג, אשר על פיהם מקובל הוא לערוך נישואין לנערה בטרם מלאו לה 17 שנים, אינן כשלעצמם נימוק מספיק למתן היתר הנישואין....
ד. הכנות לנישואין: עצם העובדה שנעשו הכנות רבות לטקס הנישואין, שעלו ממון רב, אינה כשלעצמה טעם המצדיק מתן ההיתר".
6.     בענייננו, פקידות הסעד סקרו את מצבם של הנערה ושל החתן המיועד, ושל משפחותיהם המקוריות. להלן החלקים הרלוונטיים שבתסקיר:
"(א. והנערה) הם ילדים למשפחות חרדיות הרואות בעין יפה את הקשר שלהם ואת רצונם להינשא. אורח החיים לו הם חונכו אינו מאפשר להם קרבה פיזית והם חוששים שלא יוכלו לעמוד בגבולות ההלכה באם ימתינו מספר חודשים, עד ש(הנערה) תגיע לגיל 17. היות ו(הנערה) קטינה על פי החוק, פנתה המשפחה לבית המשפט בבקשה לקבל היתר נישואין.
"הרקע של (הנערה) ומשפחתה
(הנערה), ילידת הארץ, בת 16.5, בת להורים גרושים. הוריה התגרשו לפני 9 שנים, כאשר היתה בת 7, והיא נשארה להתגורר עם אמה. בשנים הראשונות לגירושין, הוריה התגוררו בשכנות וכך אפשרו קשר חם וקבוע בין (הנערה) לאביה. לאביה של הנערה אלו היו נישואין שניים, ולאמה אלו נישואין ראשונים. (לנערה) ארבעה אחים מאב, ואח מאב ואם. לדברי ההורים, מערכת היחסים המשפחתית חמה ולנערה קשרים קרובים עם כל אחיה...
"אמא של (הנערה), נ. בת 52, עקרת בית, גרושה מזה 9 שנים. לנ. אילו היו נישואיה הראשונים וכאשר נשאה למר (...) היו לו ארבעה בנים מנישואיו הראשונים, ולשניהם יש שני ילדים משותפים, (הנערה) ואחיה. נ. גידלה את ארבעת ילדיו של בעלה במסירות ויצרה איתם קשר חם המתקיים עד היום איתם ועם בנות זוגם והנכדים.
"נ. רואה את (הנערה) כילדה נבונה ובוגרת המודעת מאוד לנשיותה. כאמה של (הנערה) היא שמחה על שיצרה קשר רציני עם בחור בעל מידות טובות ועל שהיא מעוניינת למסד את הקשר.
לדבריה, היו תקופות כאשר (הנערה) החלה להתבגר, בהם חששה מהצורך של (הנערה) לקשר עם בחורים, אולי בעקבות החסך שלה בקשר קרוב עם אביה. למרות הקושי שלה כאם להיפרד מ(הנערה) בגיל צעיר כל כך, ולהשאר לבד, היא מברכת על החלטתה להינשא. גם היא, כמו אביה של (הנערה), דואגת שהזוג לא יכשל באיסורים מן התורה באם ימשיכו קשר זה ללא מסגרת נישואין, ולכן מעוניינת שתינשא בקרוב ולא תמתין לגיל המותר בחוק.
"ההורים של (הנערה), יחד עם ההורים של א., בנו תכנית כלכלית, בכדי לתמוך בזוג הצעיר בשנים הראשונות לנישואין. ההורים יתחלקו בהוצאות כלכלה ושכ"ד, ישלמו את שכר הלימוד של (הנערה) כאשר תלמד מחשבים, וכל הוצאה גדולה שלהם תצטרך לעבור אישור של ההורים. (הנערה) למדה שנתיים בסמינר (...) והתגוררה ב(...) אצל אחיה. בשנתיים לפני כן למדה בסמינר (...), אך לא התאימה למסגרת ולכללים של הסמינר, ובגלל קשריה עם בחורים הוציאו אותה מהסמינר. בחופשת פורים הכירה את א., בעת ששהתה בירושלים והתחילו להיפגש. (הנערה) הכירה את א. לאמה בל"ג בעומר ואז גם עזבה את לימודיה. בשנת הלימודים הבאה מתכוונת ללמוד מחשבים ב(...) ולהתגורר עם א., במידה ויהיו נישואים, בדירה שכורה ב(...). בשיחה עם (הנערה), התרשמתי כי למרות גילה הצעיר, היא מסוגלת לקחת בחשבון היבטים שונים של חיי נישואין. (הנערה) מתכוונת להמשיך לימודים בתחום המחשבים, וכאשר תסיים את הלימודים תעבוד בתחום זה.
"הרקע של א. ומשפחתו
משפחתו של א. מתגוררות ב(...). אביו, בן 49, עובד בעבודות חשמל לפי הזמנות. אמו של א., בת 39, עובדת בחברה קדישא ברמלה. א. הוא בנם הבכור.
א. בן 19, לומד ב(...). למד 8 חודשים בישיבה ב(...). הכללים הסגורים בישיבה לא התאימו לו והוא עזב ועבר ללמוד ב(...), למד שם 9 חודשים ולא עמד בקריטריונים הלימודיים ועזב. עבר לישיבת (...) למשך חודשיים ועזב כיוון שהישיבה היתה קרובה מידי לביתו והוא לא הצליח ללמוד כך.
היום מרוצה בישיבה, מתכוון להשאר ללמוד ב"כולל" עד שיוציא תעודת הוראה או תעודת רבנות.
בשיחה שלו עם ראש הישיבה נאמר לו שיש סיכוי שיוכל להשתלב ב"כולל" לאחר נישואיו ולקבל 500 דולר לחודש. א. רואה עצמו עובד כמשגיח בעתיד.
התרשמתי כי א. שלם עם החלטתו להינשא ל(נערה) ובדק עם עצמו ועם הוריו את ההשלכות במובן הקיומי היום יומי, אך יחד עם זאת קשה להשתחרר מההרגשה כי הוא לחוץ מהסיטואציה ומתקשה לבטא את פחדיו. התרשמתי שא. סומך על החלקים המשלימים באישיותה של (הנערה), הפתיחות והביטחון העצמי שלה.
בבדיקה שערכתי במשטרה עולה כי לא. אין עבר פלילי, אין שימוש בסמים ובאלכוהול. כמו כן, משפחתו אינה מוכרת במחלקת הרווחה ב(עיר מגוריהם).
א. מדבר על אהבה וקרבה ל(נערה) ומביע חשש שלא יוכל לשמור על מרחק פיזי הנדרש עפ"י ההלכה ולכן מבקש להינשא בטרם תגיע (הנערה) לגיל המותר בחוק.
א. ו(הנערה) באים ממשפחות חרדיות, אשר אינן רואות בעין יפה חברות וקשר קרוב לאורך זמן. ההורים, וגם הזוג הצעיר, סבורים שהם בשלים להינשא וכל עיכוב, ולו של חודשים מספר, עלול להכשילם לעבור על איסורים, כיוון שהם חשים משיכה וקירבה המקשה עליהם לשמור על גבולות ההלכה. אני בדעה כי יש סיכוי להצלחת הנישואין למרות גילם הצעיר של בני הזוג.
מטעמים אלו אנו ממליצים לאפשר לבני הזוג להינשא בקרוב".
7.     שוחחתי עם הנערה ועם החתן המיועד בלשכתי, תחילה יחד, ולאחר מכן עם כל אחד מהם בנפרד. התרשמתי שהנערה בוגרת מכל הבחינות, ובמיוחד התרשמתי שהיא מבינה היטב את משמעות הנישואין, הסיכונים והסיכויים שיש בקשר הנישואין, כולל הקושי שיעלה אם לאחר נישואין יתברר שהעניין אינו מצליח, יהיה צורך להתגרש בגיל צעיר, כאשר אולי גם יהיה לה ילד. התרשמתי גם שיש לה צורך בקשר עם אדם, וכי יחסיה עם החתן המיועד הם יחסים טובים ונורמטיביים, ולא נראה כי יש בהחלטתה להינשא כניעה להשפעה חיצונית כלשהי.
החתן המיועד נראה אף הוא בוגר ונורמטיבי מכל הבחינות; הוא אוהב את הנערה, וגם הוא שקל את הסיכויים והסיכונים של נישואין בגיל צעיר. אני רואה בו אדם אשר בחר את דרכו בחיים וקיבל החלטות נכונות מבחינתו, בדבר מוסדות חינוך ולימוד; גם אצלו, לא היה רושם של כניעה לתכתיבים, מלבד רוצנו לקיים מצוות, ולהמנע מעבירות.

8.     ב"כ המשיב סבור שאין נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן ההיתר. היענות לתביעה יהיה בה לדבריו כדי לעשות את החוק פלסטר. עיקר טענת המשפחות היא שמאחר ובני הזוג שייכים למסגרות החרדיות, אם יתברר שהם מקיימים יחסים פיזיים בטרם הנישואין, יהיו לדבר תוצאות חמורות חברתיות וכלכליות; ואכן אבי הנערה אמר בפני שאם יתברר לו שמקיימים בני הזוג יחסים פיזיים בטרם הנישואין, קשה יהיה לו להסתכל על חתנו בעיניים, ולתמוך בו כלכלית כפי שהבטיח.
לדעת ב"כ המשיבה, אין להתיר את הנישואין רק כדי שלא יצטרכו בני הזוג הצעיר להתגבר על ייצרם.
9.     פקידת הסעד גברת שרה עמיטל אף היא התלבטה; היא אמרה בפני כי:

"אני לא חושבת שאם נמתין עוד 5 חודשים יהיו שינויים משמעותיים בבגרות הזוג, השיקול בעוד חמישה חודשים... החשש שהזוג יכשל בדברים עליהם ההורים הצביעו, בעקבות כך החלטתי להמליץ על נישואין. עדיין נשארתי מתלבטת והבנתי את השיקולים של עורך הדין (הכוונה לב"כ המשיבה, פ.מ.) והם לא מופרכים, בגלל המצב אני חושבת שצריך להתחשב בעובדה שבני הזוג אם יגיעו למגע גופני, יגיעו לעוגמת נפש בכל המצב. יש הורים תומכים מאחוריהם, הורים שמאוד רוצים את טובת הילדים ולא רוצים להתפטר מאיזה ילד. התרשמתי שהמשפחות מתפקדות ומבינות ויכולות לתמוך כלכלית. אם תדחה הבקשה ויתקיים מגע פיזי עד לנישואין, בדקתי את הנושא, בעיקר אב הבחורה היה מאוד נחרץ, יהיה לו מאוד קשה לעמוד מול החתן ולראות אותו ויהיה לו קשה לתמוך בו כלכלית".
10.     על פי האמנה בדבר זכויות הילד של האו"ם, שנכנסה לתוקף לגבי ישראל ביום 2/11/91 (כתבי אמנה 1038):
"12 (1) מדינות חברות יבטיחו לילד המסוגל לחוות דעה משלו, את הזכות להביע דעה כזו בחופשיות בכל עניין הנוגע לו, תוך מתן משקל ראוי לדעותיו בהתאם לגילו ולמידת בגרותו של הילד".
האמנה מציבה כשיקול חשוב ביותר בענייני הילדים את מידת בגרותם של הילדים, והחובה להתחשב בדעת קטין.

על פי חוק יסוד כבוד האם וחירותו (אשר נכנס לתוקף כידוע בשנת תשנ"ב - 1982).
"2. אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.
4. כל אדם זכאי להגנה על חייו על גופו ועל כבודו.
8. אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל שנועד לתכלית ראויה, ובמיה שאינה עולה על הנדרש ...".
על רקע עקרונות אלו יש ליצוק תוכן בכל מקרה ומקרה לשאלה אם קיימות נסיבות מיוחדות.
11.     בע"א 501/81 הנ"ל (אשר הוחלט לפני שנחקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולפני אימוץ האמנה), קיבל בית משפט העליון את ערעור המדינה על החלטת בית משפט מחוזי להתיר נישואין. וכך נכתב בפסיקה 6 לפסק הדין:

"על רקע גישה זו יש לבחון את העניין שלפנינו. דומה כי במרכזה של הבקשה עומדת העובדה כי אם יתברר שהמבקשת מקיימת יחסי מין עם חברה בטרם נישואיה, יביא הדבר לתגובות קשות כלפיה מאת בני משפחתה כפי שמתבקש על ידי מנהגי העדה. לדעתי אין כל אלה "נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן היתר" משני טעמים: ראשית, אין אני מוכן לתלות את הוודאי שבמתן ההיתר בספק של קיום יחסי מין. ושמא אין הזוג מקיים יחסי מין? ושמא יכולים הם לכבוש את יצרם עוד זמן מה? שנית, וזהו העיקר - אפילו יוכח כי המבקשת מקיימת יחסי מין טרם נישואיה, הרי אין בכך בלבד טעם מספיק למתן היתר נישואין ולו מן הטעם, שאם לא תאמר כן, פרצת פרץ, ובמו פרשנותנו נעודד קיומם של יחסי מין שכאלה. אם יחסי מין כשלעצמם אינם מהווים נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן היתר הנישואין, הרי איני יכול לראות בנסיבות שכאלה את מנהגי העדה, אשר עשויים לגרור תגובות קשות כלפי הנערה, המקיימת יחסי מין מחוץ לנישואין. שאם לא כן, הרי אתה נותן את הנערה קורבן למנהגי עדתה. דבר זה ביקש המחוקק למנוע.
לא נותר אלא הנימוק "הכלכלי", לפיו יש בנישואי המבקשת כדי לפתור את מצוקת הדיור של הוריה, לדעתי אין לראות בכך נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן היתר נישואין. היתר שכזה בא לפתור, כפי שראינו, את בעייתה של הנערה, ולא את בעיית הוריה. טובתה שלה הוא השיקול המרכזי, ואין אני מוכן להקריב שיקול זה על מזבחם של מטרים אחדים של תוספת דיור.
"אכן, המקרה שבפנינו אינו בסופו של דבר מקרה של נערה חסרת ניסיון, הלומדת בבית ספר תיכון, והמבקשת להמשיך בלימודיה, אשר רעיון הנישואין כמו רעיון הארוסין - קפץ עליה, לא לשם פתרון בעיותיה שלה, אלא כדי לפתור את בעיית הוריה שלה, אשר מצאו את עצמם בקונפליקט בין בתם ועדתם. לא לשם כך בא היתר הנישואין. הערכאה הראשונה ציינה כי "אדם מן הישוב מתקשה להבין עמידה על קיום איסור הנישואין במקרה זה". כשלעצמי אין אני יודע "אדם מן הישוב" זה מיהו. המחוקק הטיל את האחריות בעניין זה על הרשות השופטת, אשר צריכה להתחשב אך לא להיכנע לתנאים והמנהגים הסובבים אותה".

בפסק דינו של בית משפט העליון נאמר כי :

"הנערה מפותחת ונראית מבוגרת מכפי גילה, אך היא חסרת נסיון ובאה מסביבה מוגנת ביותר, אשר למשפחה נקבע בחוות הדעת כי זו בעלת אמצעים וביכולתה לסייע לבית מבחינה כלכלית. החתן המיועד שוחרר מהצבא עם פרופיל 24 ועתה עסק עצמאי עם אחיו ודודו. הפרש הגילאים בין בני הזוג: כ- 5 שנים".

12.     להבדיל מע"א 501/81 הנ"ל, התרשמתי במקרה שבפני שמדובר בנערה, אשר לא רק שלא תיפגע אם תינשא בזמן הקרוב, אלא לשם בחינתה פנימה, היא עלולה להיפגע מדחיית הנישואין. היא מעוניינת ללמוד, ועניין היחסים עם המיועד להיות חתנה מעסיקים אותה ומסיחים את דעתה מהלימודים, וכך גם לגבי החתן המיועד. אינטרס זה של הנערה, אשר מעוניינת להתקבל ולהתפתח מבחינת לימודיה, נוסף על השיקולים האחרים, בפרט בגרותה, בגרות הנער ותוכניותיו המגובשות, להמשיך ללמוד בישיבות ולהשיג תעודת רבנות; יציבות ותמיכת משפחות המקור; העדר כל אינדיקציה שלילית לגבי תכונותיהם של בני הזוג, מצביעים שמקרה זה שונה מהעניין שבע.א.501/81.
13.     ראוי לציין בהקשר זה פסק דין שניתן לאחר אימוץ האמנה וקבלת חוק היסוד: ע"א 4736/94 אנג'ל נ' היועץ המשפטי לממשלה (תקדין עליון) 94, 319, (3) שם מדובר בזוג בו האיש מבוגר מהנערה ב- 10 שנים. וכך נאמר:

"המצב בבית הורי המערערת הוא קשה: אמה נכה בשיעור של 100% לצמיתות וזכאית לקצבת נכות, אביה מובטל מזה 5 שנים"...
וכך נאמר בתסקיר באותו עניין:
"מדובר בנערה אשר גדלה בבית אשר בו שררו יחסים קשים בין ההורים, ואלו האחרונים אינם מהווים דמות סמכותית עבורה... לכל אחד מבני הזוג חסכים רגשיים. שניהם גדלו במשפחות גדולות, לא מכילות ולא מספקות... להערכתי רותם בעצמה עסוקה בחיפוש אחר חום ואהבה ואני מתקשה לראותה לספק צרכיהם של אחרים. אני מתרשמת שרותם אינה בשלה, היא ביישנית, תלותית, אינה יוזמת. להערכתי תתקשה לתפקד ולהסתדר כעקרת בית וכאם".

אף על פי כן, בית משפט העליון התיר את הנישואין, ועל כך כתב בית משפט העליון:

מדובר בבני אדם, על רגשותיהם, חוויותיהם ובעיותיהם... ניתן ללמוד ולהבין מדרכו ומדברו של המחוקק שהוא הותיר מקום לבדיקה אינדיווידואלית של כל מקרה לפי נסיבותיו לשם בחינת ההיבט האישי והבין האנושי ולשם בדיקת האיזון בין הנתונים (כך הותיר אפשרות למתן תשומת לב לשמירה על כבוד האדם כפשוטו). במה דברים אמורים. אין פותרים בעיותיהם של בני אנוש על פי דגמים גזורים מראש שאינם מותירים מקום להסתכלות אינדיווידואלית. בני אדם שונים זה מזה והמגוון שבשוני הוא רב.
שמירת כבוד האדם אינה רק סיסמא... חברה שקולה, נבונה ומתקדמת אינה כפותה בכל הנסיבות לנוסחאות נוקשות ויכולה לחיות עם מקרים חריגים יוצאי דופן, ובהם ניתן לתת לעיתים משקל למאוויו האישיים של הפרט, לכבודו כאדם...".

14.     בסיכומו של דבר, נראה שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן ההיתר המבוקש בעניינינו. זאת כאשר עומדת סכנה ממשית של כשלון מוחלט של מערכת היחסים, החמה והמיטיבה בין בני הזוג, ואשר כבר קיימת, אם לא יותרו להינשא, ובמסגרת זאת, עלולה גם לקרוס התמיכה המשפחתית של הנערה. תמיכה זו הכרחית לא רק בשלב לפני הנישואין, אלא גם, ואולי אף יותר, כאשר היא תהיה נשואה.

החוק נועד כמובן להגן על נערות צעירות; שני דורות חלפו מאז נחקק החוק; נערים ונערות מתבגרים, פיזית ונפשית, מוקדם יותר מאשר בעבר; ובמיוחד הדבר נאמר בענייננו, כאשר כל הראיות מצביעות על קידום טובתה של הנערה בקבלת הבקשה.

אי לכך החלטתי להיעתר לבקשה.

15.     על מנת לאפשר התקדמות לקראת ההכנות לנישואין, אשר יכולים להתקיים לפני תחילת הלימודים בחודש אלול השנה, טוב תעשה המשיבה אם תודיע למבקשים אם בכוונתה לערער על פסק דין זה תוך 7 ימים מהיום.
16.     המזכירות תשלח העתק פסק דין זה בפקס לפרקליטות מחוז ירושלים מיד, וכן תשלח העתקים לאם המבקשת, וכן לפקידת הסעד מרים בוטבול שט"י צפון ופקידת הסעד המחוזית והעירונית.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אישה מורדת

  2. נישואי פרגוואי

  3. חוק ברית הנישואין

  4. התרת נישואין מוסלמים

  5. התפטרות בגלל נישואין

  6. היתר נישואין בגיל 16

  7. חוק גיל הנישואין 1950

  8. מזונות בנישואים קצרים

  9. ביטול הסכם התרת נישואין

  10. מזונות בנישואים אזרחיים

  11. בקשה להתרת נישואין בהעדר

  12. היתר נישואין לפני גיל 17

  13. אישור רפואי לפני הנישואין

  14. נכסים שנרכשו לפני הנישואים

  15. החזר הוצאות נישואים אזרחיים

  16. היתר נישואין של נערה בהריון

  17. מזונות אישה בנישואים אזרחיים

  18. מזונות ילדים נישואים אזרחיים

  19. תפיסת מתנות נישואין בפשיטת רגל

  20. זכויות רכוש שהושג לפני הנישואין

  21. החזר כספי בגין הפרת הבטחת נישואין

  22. התרת נישואין לבני זוג מדתות שונות

  23. הצעת חוק נישואים של זוגות מעורבים

  24. זכויות ברכוש שנצבר בתקופת הנישואין

  25. פטור ממילואים בשנת הנישואין הראשונה

  26. נטל ההוכחה בתביעת הפרת הבטחת נישואין

  27. נישואים באתיופיה - פירוק שיתוף בדירה

  28. הצעת חוק התרת נישואין במקרים מיוחדים

  29. הפרת הבטחת נישואין או פרידה "רגילה" ?

  30. פקודת הנישואין והגירושין (רישום), 1919

  31. סמכות עניינית בתביעת הפרת הבטחת נישואין

  32. הצעת חוק נישואין וגירושין אזרחיים, התש"ס-2000

  33. סמכות נשיא בית המשפט העליון בעניין התרת נישואין

  34. עורך דין נישואים אזרחיים עם עובדת זרה - משרד הפנים

  35. אישור לרבנים קונסרבטיביים רפורמים לערוך טקסי נישואים

  36. הפרת הבטחת נישואין היא עילה חוזית להבדיל מתביעת נזיקין

  37. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953

  38. חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969

  39. צו שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית) (הסמכת בתי משפט לעניני משפחה), התשס"ו-2005

  40. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון